אני מקנאה

[mri10]

אין חובה להיות מרובע

וכי חשבת שאני בטוח במליון אחוז שכך יהיה? מה רע בלנסוך בנפש של עלמה מישראל מעט אופטימיות? איזו שרלטנות עשויה להיות כלפי מי שאין לי ולא יהיה לי איתה דבר וחצי דבר? תתפלא לשמוע אבל יש כאלו שמילים נחרצות בדבר העתיד החיובי המצופה להם מולידות בתוכם אמונה, ואמונה עשויה להיות גורם מחולל לדברים שאכן יקרו. פלצבו וזה.. אמונה לאחד ובחילה לאחר. "כשם שפרצופיהם אינם שווים כך דעותיהם אינן שוות" צר לי כי הבחלתיך.

 

[חרסינה משורינת]

חושבת שהוא התכוון

שיש עצות שלא תמיד מן הראוי שישמעו.
למשל ההנחה שאם לא אדישים מה טוב לזוגיות-
יכול להיות רנדוו של הרבה-
"הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות"

הוא אפילו שציין שהבין שכוונתך טובה.
אז לא נראה לי שיש להעלב באופן אישי מזה-
כי זה לא היה באופן אישי
אלא כללי לגמרי.

יכולה להעיד שאם רע לי ואני רוצה לשנות משהו ואומרים -
תני חיוך הכל לטובה,
אז אני נותנת חיוך והכל לרעה.
ככה שיש ערך גם בזה.

 

[NSW2]

אם הקנאה שם סימן ש

היא צריכה להיות שם כרגע.
כן רוב האנשים לא יבינו את זה.
אבל אם יש משהו שהפנמתי לאחרונה זה עד כמה צריך ללמוד לקבל כל רגש ומחשבה שעולים לנו בחמלה.
למה לקבל?
כי כל דבר שעולה זה חלק מאיתנו וזה כבר שם ברגע זה.
ואם אנחנו שופטים את זה ומתחילים להילחם בזה אנחנו מייצרים סבל שהוא זה שגורם לרגשות להיתקע בלופים.
בלי שנלחמים ברגשות וככל שמקבלים אותם יותר הם פשוט עוברים די מהר.
במיוחד אם את לא ממשיכה להיכנס לתוך הרגש ולחפור בו עד כמה לחברה שלך יש מזל ולך לא.
ובטח זה שיש בך קנאה ברגע מסויים זה לא אומר שאת פועלת עם הרגש ומתחילה לחבל לחברה שלך.
יש לך יכולת בחירה איך לפעול אבל לא איזה רגשות עולים לנו מהלא מודע שלנו.
וברור שבמקביל אפשר ללמד את עצמך לחשוב עד כמה את כן מפרגנת לחברה שלך. ולמה את כן שמחה בשבילה.

 

[חרסינה משורינת]

רגש לא בא בלי סיבה,

ולא נכון להתעלם ממנו ולא נכון שלא לנהוג בחמלה כשעלה.
הקנאה צריכה להיות שם ומרגע שעלתה תהיה שם .
אפשר לתת לחמלה להרוג אותה ואפשר לרדת לפשר ולשורש התחושה והתגובה לה- שתי אלה גישות . בכל מקרה אין מה לשנוא אותה.
יש לנסות ללמוד או להתלמד דרכה.
מה שעולה זה חלק מאיתנו וכבר שם.

 

[NSW2]

למה יש לך צורך להגיד לי מה נכון ומה לא נכון?

שכל אחד יעשה מה שנכון בשבילו.
לקבל זה לא להתעלם.
חמלה לא הורגת שום רגש היא מקבלת.
זה לא סותר לרדת לסיבה לזה שמשהו עלה.
להפך רק מתוך קבלה אפשר לרדת לשורש של משהו אחרי שרגועים ולא נלחמים בזה.

 

[חרסינה משורינת]

מאותה סיבה שרשמת בפני

עכשיו דברים שלא אמרתי ומאותה סיבה
כשאין לי שום רצון להגיד מה נכון ומה לא נכון -
אלא רק זווית ראיה שלי
(שבמקרה הזו כלל לא סתרה את שלך -המצאה שלך)

והסיבה שיש לי לומר זווית שלי - היא גם לך הייתה אחת
והסיבה שלדעתך אני עוסקת במה נכון או לא נכון ולמה להגיד לך -
היא שהתמרת קדם תגובתי את ההנחה שאני שוחרת ברעתך
והסיבה שאתה מסלף את דברי היא מאותה סיבה שאשוב להתעלם ממך .

שכן מי שכבר הניח בראשו שבאתי לשפוט אותו ולצקצק למולו ,
הוא אדם שלא חביב עלי באמת שמניח רע על אחר בלי להכירו.

יום טוב.

 

[חרסינה משורינת]

מה אני בכלל מצטדקת בפניך?

הרגע שיקרת לי בפרצוף בשם
הרצון הכנה שלך שאומר לך מה נכון או לא.

לך ת...
אכל מאפינס.

חוצפן .

לך להמציא סיפורים אחרים שיהלמו את הכסת"ח לעולמך.
סיימתי.

 

[חרסינה משורינת]

*

"אפשר לתת לחמלה להרוג אותה ואפשר לרדת לפשר ולשורש התחושה והתגובה לה- שתי אלה גישות . בכל מקרה אין מה לשנוא אותה.
יש לנסות ללמוד או להתלמד דרכה. "

אפשר לכסות באהבה= לתת לחמלה ולקבל את הרגש = הורגת את הרע שבוער ברגש. מקבלת את הכאב וחווה אותו ולכן יש מקום להתחיל בחקירה על מקורו
להתלמד וללמוד דרכה= לקבל את הרגש.

שתי גישות שונות = משום שיש מקבלים את המקום וממיסים את הרע שברגש ונותנים לחוסר מאבק ולרגש לחלוף עליך כמו חיצוני לך , כמו הצורך בהאחזות בדברים שגורמים את הסבל ולומדים להיות שם ולהרחיק את עצמם מהאירוע. חלקם גם מאתרים גורם עמוק לרגש ויכולים לנטרל את ההאחזות בו. עבודה מבפנים כלפי העולם וקבלת החוץ. ממלאים ומתמלאים בחדוות הקיום.

גישה אחרת יותר מזכירה יהדות= להיות שם לקבל ואחרי החמלה והאהבה שממיסה את היסוד השחור בה לקום ולפרק את הרגש לגורמיו ולהבין מדוע הוא שם ולאן להתמיר אותו. עבודה מבפנים כדי לקבל את המחסור ועבודה כלפי חוץ כדי להתמיר את לקחיו ומערכיו . ממלאים ומתמלאים ברצון בשינוי - או אלוהה. תלוי בבחירתך .

שתי גישות- לא סותרות , משלימות ושלמות .


"רגש לא בא סתם
ולא נכון להתעלם ממנו ולא נכון שלא לנהוג בחמלה כשעלה.
הקנאה צריכה להיות שם ומרגע שעלתה תהיה שם . "


ואני שונאת שקרים . לא אפנה שוב ואל תפנה אלי שוב לשקר לי . מעולם לא אמרתי מה מהדברים שהצגת.

יום טוב.

 

[חמימות חולפת1]

תודה

הגישה שלך קצת מזכירה לי את שיטת המיינדפולנס. מכיר במקרה?

 

[NSW2]

היא לא רק מזכירה

זה בדיוק זה. אני עוסק ומשתדל לחיות על פי הבודהיזם.
פשוט לא נכנסתי לעומק הדברים איך עושים את הפעולה, כי זה מצריך הסבר יותר ארוך ותרגול למי שלא מכיר/ה.
אבל אם את מכירה את עקרונות המיינדפולנסס זה מעולה לתרגול של דברים כאלה.
בעצם זה אחלה לתרגול עם כל רגש ומחשבה שיש לנו ואנחנו שופטים ומתנגדים להם.

 

[אם כבר אז שיהיה]

טבעי להרגיש ככה. זה קצת כמו לזכות בלוטו

אבל את יודעת כל אחת והמזל שלה, חכי בסבלנות גם שלך יגיע!

 

[Ron W]

קינאה (המילה מחפשת משמעות) באה לחפות על חוסר חיים וחיוניות

זה כ"כ שקוף מתוך מה שתארת, חוסר החיים שלך
הרי לא שמת עין בעצמך לא נידלקת על מישהו שלבסוף בחר בחברתך
שהרי גם אז אפשר לראות בזה ספורט ולהפסיד בכבוד..
כשיש לאדם תאווה וחיוניות, הוא לא נזקק לקינאה שתעורר אותו
כמו במילות השיר של אלתרמן "לעורר אהבה וקינאה .."
מחנכים נוהגים להשוות את הילדים לאחרים כדי לעורר בהם קינאה
במקום לפתח את האמביציות מבפנים מהחיות הפנימית והצרכים האמיתיים.
קלטי לך בחור בעצמך באקראי , ציפית שחברה תלקט לך אחד במקומך..?

 

[חרסינה משורינת]

סוף סוף אמרת משהו גם אם

אני מתפתה לומר מחורבן אבל יש משהו ממש בדבר.
(גם משהו הוא התקדמות)

אז בוא נתחיל בממש-
אין ספק שקנאה יכולה מתישהו , איכשהו , נניח - לעורר אדם לאמביציה פנימית ולהגשמת *בחירתו האישית* -
כאן הסכמה מלאה איתך לחיות , חיוניות, בחירה ואקטיביות.

שנית נמשיך בכלום (שלפי ההגדרה המילונית הוא משהו דווקא - אז נחדד לא כלום - לא דבר):

גישה תחרותית הן בחינוך הן ביחס ליקוט גברים משווה נופך של ציפיות החברה, משווה השלכה של רצון מסולף ברצון ותחרות חסרת פשר ועוד על מה -
אהבת חייך (שאני קלישאתית). ביחס לזה אתה לטעמי טועה ומטעה.

בחירה צריכה לבוא מבחינה של רצון אמיתי וכנה *שלך* ולא בראי עמיתים לבאר וחברים למקצוע (במקרה ואתה זונה- אז כן).

בכל מקרה-
אם תרצה להרעיף על חינוך עוד כמה מילים- היא צריכה לבוא מתשוקה אמיתית לדבר שזה גם מה שמכונן בעגה מחורבנת - מחוננים או גאונים (בחר).

אדם צריך ובעיקר ברגש ובעיקר בבחירה של אדם שילווה את חייו להיות כנה לגמרי עם עצמו ולא לפזול החוצה (אלא אם יש ישבן משובח בצידו).

אז אמרת משהו . כבוד. ברצינות.

 

[Ron W]

את מחלקת לי ציונים חחח מעבר לזה הכל מעורפל ומתוסבך

במה בדיוק טועה ומטעה? "משווה נופך של ציפיות החברה" אז
את בעד תחרות? כי מותר גם לחיות וללמוד בלי שום תחרות וזה הכי כיף.
נראה לי שחזרת בעצם על מה שאמרתי שקינאה ותחרות אינם תחליף לאגו אמיתי.
באמת אין לי מושג מה מקור פרץ ההשתפכות המילולית שלך
ובלי שום ציניות מודה שטרם ניתקלתי בתופעה מסקרנת כ"כ
שאין לי אפילו קצה חוט לשער איך נוצרת ישות שטופת יצר כתיבה
כרוני ומסובך כשלך. לא חזק בתשבצי הגיון כנ"ל ..רמז אותיות משהו?

 

[חרסינה משורינת]

חשבתי שאמרת משהו ראוי ומעניין

אני לא בעד תחרות בכלל ממש לא אוהבת כוחניות והיררכיה- חושב שזה כמעט אנטי חברתי (וככה חינכו אותי).

אני לא אוהבת גם אגו , דבר נפיץ ומיותר.

לגבי המילולי שלך כבר אמרתי - לא עניינך ולא כזה מעניין אותי מה אתה חושב שם וכן כמובן שאני מחלקת ציונים כמו כל אחד אחר- אם מצאתי שחלק מדבריך נעים לאוזן ורלבנטי ודאי שאציין אם יש לי משהו להוסיף .

זכותך להגיב בדיוק כמו זכותי ולא מבינה למה זה מוטל אצלך בספק.

 

[חרסינה משורינת]

אהא ואתה טועה ומטעה

ללמד אנשים להסתמך על החיצוני-
כמקור לאישרור עצמם .

לדעתי זה דבר רע מאוד.
ככה הבנתי מדבריך וככה לדעתי לא צריך להטיף לאחר.
זה לא עניינו של איש מה אתה ומי אתה -
וזה לא דרך לשפוט אחר דרך זה
(נניח ביחס לחוסר חיים או חיים)
אם כל אחד מביט בצלחת שלו כך טוב לטעמי.

אולי לא הבנתי אותך נכון- ככה השתמע