אני לפעמים מרגיש חשש כשאני כותב את התוכניות שלי בפורום
בגלל שלאנשים רע מרגיש לי שיהיה להם קשה לפרגן וגם בגלל 'יש ברכה בסמוי מן העין'. מצד שני, יש בי צורך עז לשתף מתוך תמימות ורצון לפרגון ומתוך רצון לסיוע.
בכל מקרה, רוב התוכניות או דברים טובים ששתפתי אנשים נהרסו לי. דווקא מה שהשתדלתי לשמור בצנעה אני רואה בה הצלחה.
איך אפשר להתגבר ולסתום ת'פה? לא לספר דברים לאנשים?
אני כל כך רוצה אנשים אמיתיים שבאמת יהיו לטובתי וירצו טוב בשבילי. בכנות אמיתית, מהלב, בלי חשש לאמונה תפלה של עין.
הסרום והמסיכה שניסתי לפני כמה חודשים היו כל כך טובים שאפילו גברים סטרייטים שלחו לי מבטים וצעירים שאלו אותי אם אני גיי והתחמקתי כי לא ידעתי אם נמשכים או רוצים להרביץ עד ששמעתי את אחד הצעירים אומר שהוא רוצה.... משהו מיני איתי. כשספרתי להמון כמה המסיכה והסרום האלו עושים לי כל כך טובים ויש עליי כמויות של תשוקה סביבי - האפקט נעלם.
כשספרתי בעבר הרחוק למישהי שעברה המון רופאי שיניים שהיו לי בחיים רק חצי סתימה מהר מאוד נשברו לי שני שיניים.
כשספרתי לאנשים על תחום שרוצה להכנס אליו - עבר יותר משנה וחצי ואני עדיין, ברוך השם.. רוצה להכנס אליו. צוחק אבל גם לא צוחק.
אני לא יודע מה פאקינג הבעיה בי - זה אנשים או הבעיה בי?
אין לי צורך לביקורת או 'שתכנסו בי', אני סתם עוד אחד שרק רוצה לעזור לעצמו ושנים מתקשה. אני באמת רוצה להיות במקום הרבה יותר טוב בחיים כי המקום הנוכחי טוב משנים קודמות אך עדיין סובל בו.
בגלל שלאנשים רע מרגיש לי שיהיה להם קשה לפרגן וגם בגלל 'יש ברכה בסמוי מן העין'. מצד שני, יש בי צורך עז לשתף מתוך תמימות ורצון לפרגון ומתוך רצון לסיוע.
בכל מקרה, רוב התוכניות או דברים טובים ששתפתי אנשים נהרסו לי. דווקא מה שהשתדלתי לשמור בצנעה אני רואה בה הצלחה.
איך אפשר להתגבר ולסתום ת'פה? לא לספר דברים לאנשים?
אני כל כך רוצה אנשים אמיתיים שבאמת יהיו לטובתי וירצו טוב בשבילי. בכנות אמיתית, מהלב, בלי חשש לאמונה תפלה של עין.
הסרום והמסיכה שניסתי לפני כמה חודשים היו כל כך טובים שאפילו גברים סטרייטים שלחו לי מבטים וצעירים שאלו אותי אם אני גיי והתחמקתי כי לא ידעתי אם נמשכים או רוצים להרביץ עד ששמעתי את אחד הצעירים אומר שהוא רוצה.... משהו מיני איתי. כשספרתי להמון כמה המסיכה והסרום האלו עושים לי כל כך טובים ויש עליי כמויות של תשוקה סביבי - האפקט נעלם.
כשספרתי בעבר הרחוק למישהי שעברה המון רופאי שיניים שהיו לי בחיים רק חצי סתימה מהר מאוד נשברו לי שני שיניים.
כשספרתי לאנשים על תחום שרוצה להכנס אליו - עבר יותר משנה וחצי ואני עדיין, ברוך השם.. רוצה להכנס אליו. צוחק אבל גם לא צוחק.
אני לא יודע מה פאקינג הבעיה בי - זה אנשים או הבעיה בי?
אין לי צורך לביקורת או 'שתכנסו בי', אני סתם עוד אחד שרק רוצה לעזור לעצמו ושנים מתקשה. אני באמת רוצה להיות במקום הרבה יותר טוב בחיים כי המקום הנוכחי טוב משנים קודמות אך עדיין סובל בו.