אמא את פיפי אבא אתה בטטה???

volifood

New member
אמא את פיפי אבא אתה בטטה???

שבת שלום, שנה טובה לכולם.
אובדת עצות
ניסיתי את שיטת ההתעלמות אבל בן ה 3וחצי שלי יכול במשך 10דק להגיד אמא את פיפי אמא את קקי אמא את שילשולים אמא את בטטה אבא אתה חצוף אבא אתה בטטה.. סתם על היום זורק מילים לאוויר
לא לוקחת באופן אישי כמובן אבל זה מוציא מהכלים , התעלמות לא עוזרת.
לפני סוכות הגננת אמרה שהוא מדבר ממש לא יפה וכל היום אומר לילדים אתה בטטה.
ניסיתי לעבוד על זה בחג אבל זה לא מצליח
לא התעלמות וגם לא להגיד אתה מדבר לא יפה ולכן לא תקבל...
:/ מה לעשות זה ממש מעצבן לשמוע את זה.
הוא סתם הולך בבית ואומר אמא את קקי גם מטומטמת לפעמים נפלט לו ואז אני מתעצבנת אבל לא עוזר כלום..

ושוב לא נעלבת יודעת שזה לא אישי
 

Ani15

New member
אולי התגובה שלי לא הכי פופולרית

אבל לא הבנתי למה לא להעניש אותו. הוא מנסה את הגבולות שלך, ואת, במקום להציב גבולות בצורה ברורה, מגיבה בהתעלמות או ברוגז. כלומר -מבחינתו, אין גבולות. לא ברור לי למה לא להגדיר את הגבולות בצורה ברורה: המילים 1-2-3 (פיפי, קקי, בטטה וכו) אינן מקובלות עלינו ולא יכולות להישמע בבית שלנו בקשר לאנשים. בפעם הבאה שהן יישמעו, יקרה 4-5-6 (לא תראה טלוויזיה, לא תצא לפארק, יבוטל מפגש עם חברים/ משפחה או כל סנקציה שנראית לך מתאימה). וזהו. להגיד פעם אחת, לבצע בדיוק כמו שאמרת, וזהו. ברגע שהוא יידע שהגבולות ברורים ותקפים, הוא לא יצטרך לנסות עוד.
 

Cafe Latte

New member
האמת שזה כל כך אבל כל כך תואם גיל. אני חושבת שההתייחסות

גורמת לזה לצאת מפרופורציות.
ואני לא חושבת שצריך להתעלם לגמרי, אבל מספיק לומר "קקי ופיפי עושים בשירותים", או "אנחנו לא מדברים ככה בבית", וזהו. לתת לזה יחס, של העלבות/שיחות/או אפילו עונשים - זה לתת לזה נפח ויחס, (אפילו שליליים), שבעיני פשוט לא צריך לתת. לקרוא לך מטומטמת, זה דבר אחר לגמרי, אגב, וסביר להניח שהוא בכלל לא הבין מה הוא אמר.
ענייני הפיפי-קקי, הם ממש במקום, בגיל הזה.
אני ממש לא רואה מה ההגיון להעניש. עונש, אם כבר, צריך להיות (איכשהו) מחנך, או מלמד, או קשור.
 
אז הגיוני שהוא ימשיך לפגוע באחרים?

הילדים בגן נעלבים ברמה שהגננת שמה לב. אז בעיני זה כן מצדיק עונש.
 

Cafe Latte

New member
לפגוע באחרים? :D:D:D את רצינית?

מסבירים לילד את המשמעות של המילים, קודם כל. מסבירים לו שוב, איזה מילים אפשר לומר לחברים ומה יקרה אם ימשיך לדבר כך לחברים (=הם לא ירצו להיות חברים).
אם זה קורה בגן, שהגננת תתמודד.
ואם הייתי שומעת שעל דבר כזה "מענישים" בגן, לא הייתי שולחת את הילד לגן כזה.
&nbsp
 
ובכן..

חכמה ממני אמרה לי פעם אחת ככה ואצלי זה גם עבד:
בפעם הבאה שהוא יגיד אחת מהמילים, לרדת לגובה שלו ולשאול אותו בכנות גמורה, בלי כעס ובטח שלא להתעצבן, מה זה בטטה או קקי או פיפי? זה דבר טוב?
תתפלאי, אבל אותה חברה שלי ששאלה את אחד מהתאומים שלה שהיו ביחד בתקופה הזו קיבלה את התשובה "אימא, קקי זה טוב מאד". כלומר, עם כל האירוניה שבדבר מבחינתו להגיד קקי זה היה דבר טוב.
בקיצור, לשאול אותו.
אם הוא אומר שזה דבר טוב (בטטטה, קקי, פיפי וכו') להגיד לו שאת מבינה אבל שבבית/בגן/ בחצר וכן הלאה זה לא נחשב לדבר טוב ושלא כדאי להגיד. שאם הוא רוצה להגיד מילים טובות אז תחשבו יחד על מילים טובות להגיד.
אם הוא אומר שזה דבר לא טוב, להגיד בקצרה ובאסרטיביות (לא בתקיפות) בצורה שלא משתמעת לשתי פנים" בבית/בגן/ בחצר לא ואמרים דברים כאלה. לא תוכל להישאר בחברתינו אם תגיד זאת שוב". אם הוא אכן חוזר על זה, להציב את הגבול. ללוות לחדר ולהגיד שהוא לא יכול להיות בחברתינו כשהוא מדבר ככה. לא לנעול או לסגור את הדלת חס וחלילה. ברגע שהוא יוצא להגיד "אני מזכירה לך שאם תדבר שוב את המילים הללו תחזור לחדר".
זהו. להיות מאד עיקביים.
ודבר נוסף, הוא למד שאם הוא אומר את זה אז הוא מקבל תשומת לב, תשומת לב שהיא שלילית אבל תשומת לב. רצוי שאם אכן את מלווה אותו לחדר ומגיבה על המילים הלא יפות, חשוב באותו יום ברגע שיש משהו חיובי וטוב שהוא עושה לתת הרבה תשומת לב על הדבר החיובי. לשבח איך עוזר לסדר או איך ישב יפה ליד השולחן או איך שיחק יפה ולא להתייחס יותר לזה שהוא מדבר לא יפה.
 
כמה דברים...

קודם כל רוצה להגיד שהיכולת שלך לא לקחת את המילים באופן אישי היא ממש מבורכת... קל יותר לתת מענה יעיל כשמבינים שזה לא אישי.
&nbsp
דבר שני, את מציינת שהוא זורק מילים לאויר סתם. האם אכן סתם? ממליצה לבדוק כי זה גם חלק מלהבין איך להתמודד עם המצב. תבדקי - האם כועס באותו הזמן? האם מתוסכל? האם נעלב? האם משועמם? מה קדם לתגובות האלה שלו? ... (כרגע בהתייחסות שלי אני מתמקדת בבית בלבד).
&nbsp
בנוסף ובלי קשר בהכרח, לעשות בדק בית. לפעמים אנחנו ההורים או אחים/אחיות גדולים מדברים/ פולטים עם או בלי כוונה באופן כזה, לא קקי /פיפי .. אבל בסגנון מעליב שלא בהכרח מרגיש לנו כמעליב. אז לפעמים זה המצב ואנחנו לא מודעים, אז פועלים לתקן קודם כל

למשל אצלנו המילה בטטה מכוונת לעצלנות ולפעמים אנחנו צוחקים על עצמינו שאנחנו בטטות במצבים מסויימים. ילד קטן לא בהכרח מבין את המשמעות אבל כן יכול לקלוט שהמילה "מעליבה" מבלי להבין את הציניות וההומור סביב זה.
&nbsp
מסכימה מאוד עם מי שכתבה שמה שאנחנו מתמקדים בו - גדל (לטוב או לרע). ולכן צריך לנטרל את כל המיקוד וההתייחסות שהושמו שם . זה לא פשוט, זה מצריך איפוק ובגרות שלא להגרר אחרי ההתנהגות הלא בוגרת ... אבל זה משמעותי ביותר ולכן כשאת מציינת שניסית להתעלם ולא עבד , אז אני מציינת שזה לוקח זמן ... אבל בהחלט עובד היטב.
&nbsp
ודבר אחרון, מה שאני הייתי עושה פשוט מתפנה לילד לעשייה משותפת כלשהי או פשוט אם את עסוקה אז תבדקי איך את יכולה לאפשר לו להיות לידך ואולי גם להשתתף ולעזור, ועל ידי כך את משנה את האווירה אוטומטית. תכווני אותו, תובילי אותו לעניין / עיסוק כלשהו לידך או איתך.
מאוד ייתכן שהוא צריך תשומת לב והתייחסות ברגעים האלה , אז לתת אותם ובנדיבות ואם אפשר - אז עוד לפני שהוא "מבקש" , כדי שלא יגיע למצב שבו ההתנהגות שלו כבר שולטת בו (עד כמה שזה אפשרי לילד בן 3 וחצי).
&nbsp
אז זה לבינתיים כמה נקודות למחשבה,
ולפני שאמשיך אשמח לקרוא דעתך.
 

MotheRonit

New member
וזה אמנם לא מעליב אותנו אבל אפשר להודות שזה מטריף?

"אני אזרוק אותך לפח"
אני פשוט אומרת "כרגע לא נעים לי לשמוע אותך כי אתה מדבר לא יפה אני מתרחק. כשתסתיים אז תבוא למצוא אותי". זה משקף איך זה גורם לי להרגיש, מוציא את העוקץ מתשומת הלב שמתמקד בדיוק למשפט הזה ובזה הקהל נגמר ומעבר לכך הם מוזמנים להוציא מהמערכת כמה שהם רוצים - אני לא שם בשביל לצפות בזה. אז הם מפסיקים.
 
למעלה