גם האוניברסיטאות ממומנות ע"י הממשלה לפי מספר הסטודנטים
שמסיימים את התואר.
 
לכן, לפי דבריך, גם לאוניברסיטאות יש אינטרס ברור להעביר סטודנטים ולתת מבחנים קלים. ככל שיותר יסיימו את התואר, לאוניברסיטה יהיה יותר כסף. סטודנט בכיין יכול להחליט שהוא לא ממשיך ללמוד באוניברסיטה ועובר למכללה.
 
מצד שני, המכללות נלחמות על השם שלהן, בעוד שלאוניברסיטאות כבר יש שם. אז מהבחינה הזאת האינטרס של המכללות להקפיד על רמת לימודים הוא אפילו חזק יותר מאשר של האוניברסיטאות.
 
דרך אגב, אני חושב שהקורס צריך להיות ברמת הכיתה. אני ממש לא חושב שאיזשהו מוסד (אוניברסיטה או מכללה) צריך להתגאות באחוז נכשלים קיצוני. זה לא מראה על שום רמה. נהפוכו, רמה גבוהה היא כאשר המבחן היה קשה והסטודנטים עברו אותו. בסופו של דבר, כשיש 70% נכשלים, כל הנכשלים נבחנים שוב ומי יודע - אולי הפעם המבחן יהיה קל יותר.
 
לכן, אני גם באמת חושב שאם רוב הסטודנטים חושבים שהמבחן לא היה הוגן, כנראה שהוא לא היה הוגן, ושוב אין מה להתגאות בזה.
 
כישראלים הגישה שלנו הרבה פעמים נובעת מהמנטליות הצבאית. זאת גישה של "כמה שתסבול יותר, ככה תהייה יותר טוב". זה מטומטם. גם אם תסתכל על מוסדות אחרים בעולם, "רמה" שם לא נמדדת בכמה נכשלים או ברמת המבחנים, אלא באיכות המרצים, איכות הלימוד, איכות הפרויקטים וכמובן שביעות רצון של הסטודנטים. מסתבר שבאוניברסיטאות היוקרה בארה"ב יש מעט מאד נכשלים, וגם מי שנכשל יעשו הכל כדי לתת לו להיבחן שוב ולהעביר אותו. ראו כאן:
http://www.themarker.com/news/1.3527702