לא דיברתי על רועה מוחלט.
גם אני לא חושב שיש דבר שהוא רע באופן מוחלט, אבל זה לא אומר שאי אפשר לסווג דברים מסוימים כ-"רעים מספיק" בכדי שתהיה הצדקה להשמידם באופן מוחלט גם אם יש בהם מידה של טוב.
 
השאלה היא תמיד: מה משקל הרע שבדבר כנגד משקל הטוב שבו?
איזה שימוש יותר סביר שיעשה בו?
 
את בסה"כ אדם בודד מבין יותר מ-7 מיליארד שחיים בעולם כיום, ועוד אין ספור שחיו לאורך ההיסטוריה המתועדת של האנושות.
אותו תיעוד היסטורי מראה שמרבית האנשים שחיו השתמשו בדת לשליטה.
או לכל הפחות הם חיפשו לכפות את דתם על אחרים כי דתם הכתיבה להם שכך יש לנהוג.
 
גם כאשר הם טענו שמדובר באמונה שעושה טוב לאדם, הם בד"כ רצחו את מי שסירב לקבל את הטוב הזה.
 
סתם כדוגמה - מסעות הצלב: הרי המטרה המוצהרת היית להביא אור וטוב לעמי ערב הפרימיטיביים שלא ידעו את ישוע המשיח. רק מה?
בסופו של דבר זו היית שחיטה עקובה מדם, שהרסה תרבות שלמה, כי הדת מכתיבה תמיד שהטוב שלה הוא הטוב היחיד ומי שלא יקבל את הטוב הזה צריך למות.
 
לא צריך להרחיק עד סוקרטס: לפני שבוע היית כתבה על נער מסכן, רק בן 17 שעבר המתת חסד בבלגיה.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4855810,00.html
 
הוא לא היחיד. יש אלפי אנשים שעוברים תהליך זה, ואני אפילו מכיר אישית אדם שקרוב משפחה שלו נסע לאחת המדינות האלה כי לא יכל לסבול את הקיום עם המחלה הנוראה שהיית לו.
 
האם אני בעד החוק שנותן לאדם זכות לשים סוף לסבל שלו? כן.
האם אני חושב שזה איכשהו הופך את הרעל לטוב? לא.
מדובר במשהו שעושים כשפשוט אין ברירה. כשאין דרך אחרת להפחית את הסבל האיום.
 
עכשיו תארי לעצמך שהיית תרופה למחלות הללו. שהן לא היו סופניות. שהסבל היה נמשך תקופה אבל אז פוחת ונעלם והאדם היה יכול להמשיך בחייו.
האם אז היית הצדקה לאפשר לאנשים לקחת את חייהם?
גם אם היו כאלה שאומרים שאפילו שנה (סתם מספר) של סבל הם לא רוצים או לא יכולים לעבור?
 
לליבוביץ' היית ברירה. הוא יכל לוותר על חלקים בדת שסתרו את עקרונותיו שהוא האמין בהם, או הוא יכל לוותר על כולה.
הוא יכל לשנות את התפילה. לא ישב לו על הראש אלוהים כל יכול ונתן לו מכות בכל פעם שהוא לא מלמל את התפילה או שינה את הנוסח שלה.
 
אבל הוא בחר במודע לחזור ולמלמל הצהרה שסתרה את עקרונותיו.
איני יכול לכבד אדם כזה!
ובטח שבטח איני הולך להשקיע זמן בספרים שלטענתך הביאו אותו לעשות דבר מטופש ומזיק כ"כ.
האם יש עדיין דברים שאנחנו יכולים ללמוד מרמב"מ? אולי...
אבל אני בטוח שיש מקומות היום מהם נלמד את הדברים האלה בצורה הרבה יותר טובה.
 
אז תיהני לך עם הכרחים שאת רואה בהם מלאי חכמה, ועם המחשבה שרק בגלל שאת מצאת דרך לשנות את הדת למשהו מאוד אישי וטוב ומנחם זה איכשהו מצדיק את קיומה.
 
ואני אמשיך להחזיק בדעותיי עד שאראה ראיות משכנעות יותר לשנותן...
גם אני לא חושב שיש דבר שהוא רע באופן מוחלט, אבל זה לא אומר שאי אפשר לסווג דברים מסוימים כ-"רעים מספיק" בכדי שתהיה הצדקה להשמידם באופן מוחלט גם אם יש בהם מידה של טוב.
 
השאלה היא תמיד: מה משקל הרע שבדבר כנגד משקל הטוב שבו?
איזה שימוש יותר סביר שיעשה בו?
 
את בסה"כ אדם בודד מבין יותר מ-7 מיליארד שחיים בעולם כיום, ועוד אין ספור שחיו לאורך ההיסטוריה המתועדת של האנושות.
אותו תיעוד היסטורי מראה שמרבית האנשים שחיו השתמשו בדת לשליטה.
או לכל הפחות הם חיפשו לכפות את דתם על אחרים כי דתם הכתיבה להם שכך יש לנהוג.
 
גם כאשר הם טענו שמדובר באמונה שעושה טוב לאדם, הם בד"כ רצחו את מי שסירב לקבל את הטוב הזה.
 
סתם כדוגמה - מסעות הצלב: הרי המטרה המוצהרת היית להביא אור וטוב לעמי ערב הפרימיטיביים שלא ידעו את ישוע המשיח. רק מה?
בסופו של דבר זו היית שחיטה עקובה מדם, שהרסה תרבות שלמה, כי הדת מכתיבה תמיד שהטוב שלה הוא הטוב היחיד ומי שלא יקבל את הטוב הזה צריך למות.
 
לא צריך להרחיק עד סוקרטס: לפני שבוע היית כתבה על נער מסכן, רק בן 17 שעבר המתת חסד בבלגיה.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4855810,00.html
 
הוא לא היחיד. יש אלפי אנשים שעוברים תהליך זה, ואני אפילו מכיר אישית אדם שקרוב משפחה שלו נסע לאחת המדינות האלה כי לא יכל לסבול את הקיום עם המחלה הנוראה שהיית לו.
 
האם אני בעד החוק שנותן לאדם זכות לשים סוף לסבל שלו? כן.
האם אני חושב שזה איכשהו הופך את הרעל לטוב? לא.
מדובר במשהו שעושים כשפשוט אין ברירה. כשאין דרך אחרת להפחית את הסבל האיום.
 
עכשיו תארי לעצמך שהיית תרופה למחלות הללו. שהן לא היו סופניות. שהסבל היה נמשך תקופה אבל אז פוחת ונעלם והאדם היה יכול להמשיך בחייו.
האם אז היית הצדקה לאפשר לאנשים לקחת את חייהם?
גם אם היו כאלה שאומרים שאפילו שנה (סתם מספר) של סבל הם לא רוצים או לא יכולים לעבור?
 
לליבוביץ' היית ברירה. הוא יכל לוותר על חלקים בדת שסתרו את עקרונותיו שהוא האמין בהם, או הוא יכל לוותר על כולה.
הוא יכל לשנות את התפילה. לא ישב לו על הראש אלוהים כל יכול ונתן לו מכות בכל פעם שהוא לא מלמל את התפילה או שינה את הנוסח שלה.
 
אבל הוא בחר במודע לחזור ולמלמל הצהרה שסתרה את עקרונותיו.
איני יכול לכבד אדם כזה!
ובטח שבטח איני הולך להשקיע זמן בספרים שלטענתך הביאו אותו לעשות דבר מטופש ומזיק כ"כ.
האם יש עדיין דברים שאנחנו יכולים ללמוד מרמב"מ? אולי...
אבל אני בטוח שיש מקומות היום מהם נלמד את הדברים האלה בצורה הרבה יותר טובה.
 
אז תיהני לך עם הכרחים שאת רואה בהם מלאי חכמה, ועם המחשבה שרק בגלל שאת מצאת דרך לשנות את הדת למשהו מאוד אישי וטוב ומנחם זה איכשהו מצדיק את קיומה.
 
ואני אמשיך להחזיק בדעותיי עד שאראה ראיות משכנעות יותר לשנותן...
