על טיפול CBT
היי אמיר,
כמעט כל טיפול מתחיל בחלק קוגניטיבי של הקניית מידע על ה-OCD והטיפול בה (למשל מידע על המוח, למה דחיקת מחשבות מגבירה את תדירותן, כיצד טקסים מחזקים את ה-OCD, מהי התרגלות וכיצד היא עובדת ועוד). לאחר מכן מרבית הטיפולים באמת מתמקדים בחלק ההתנהגותי ובחלקים סביבתיים, בניגוד להפרעות אחרות בהן יש יותר מקום לחלקים קוגניטיביים. יש לכך כמה סיבות. ראשית, פרוטוקול חשיפה ומניעת תגובה הוא הטיפול היעיל ביותר לרוב הפונים לטיפול. שנית, אצל רבים מהסובלים מ-OCD תוכן המחשבות או האמונות אינו העיקר, בין אם כי הם יודעים שהמחשבות אינן הגיוניות, או כי הם מופעלים מהדחף לבצע טקס, ויש מעט מחשבות טורדניות. ולבסוף, כפי שכתבתי במאמר, תמיד יש סכנה שעבודה קוגניטיבית תהפוך לטקס, ולכן צריך להיזהר ולעקוב אחר הנושא.
מנסיוני, לעיתים נדירות מרבית הטיפול מתבסס על ה-C, ולרוב משתמשים בהתערבויות ספציפיות כשיש תפיסות שכדאי לעבוד עליהן (למשל תפיסות של אחריות יתר, תפיסות לגבי אהבה ב-ROCD, תפיסות לגבי מיניות ב-HOCD ועוד). התמהיל של ה-C וה-B תלוי מאוד במצב ואיזה התערבויות יעזרו למטופל.
נשמע שעברת חוויות טיפוליות שלא היו לרוחך, במקרה כזה אני מציעה לשתף את המטפל בהסתייגויות שלך, לשמוע מדוע בחר בדרך זו, ולראות אם אפשר לשנות את התמהיל. בנוסף, לכל מטפל יש אוריינטציה מעט שונה, ויש מטפלים שנוטים יותר לחלק הקוגניטיבי, כך שאתה יכול לבדוק גם זאת כשאתה מחפש טיפול. אני אומרת את זה בזהירות, כי שוב, צריך להביא בחשבון שאולי החלקים הקוגניטיביים פחות רלוונטים.