חוח האחד והיחיד
Well-known member
כבר ב 2005 הבנתי שחבל לבזבז את הזמן לגדל ילדים ונכדים במקום הזה הקרוי מדינת ישמעאל.
היום במבט לאחור כשאני מביט באותם ילדים ילדי 2005 שבינתיים גדלו כמו הילדים שלי וכבר נולדו להם ילדים שהם בעצם כבר דור שלישי לגירוש קטיף וכשאני מביט בנכדים שלי שמבחינת הזמן הם כמו הדור השלישי לגירוש גוש קטיף וכשאני מביט בילדי הקיבוצים בעוטף שהם כבר נכדים לדור הגירוש אני מבין שההחלטה שלי לאפשר לילדים ולנכדים שלי חיים נורמליים כפי שמגיע לכל בן אנוש לחיות את חייו בסביבה נורמלית ובטוחה הייתה ההחלטה הכי נכונה ונבונה שעשיתי בחיי.
תחשבו על הילדים של היום בצפון ובדרום שעקורים מהבית שלהם וחיים תחת מטחי טילים וכתב"מים בלתי פוסקים? תחשבו על הרחובות החצרות של הישובים שלהם שהעזובה בהן גדלה והולכת והם כבר לא ישובו לשם .
את הנכדים שלי אני מחנך כך שהם חווים את המציאות של מדינת ישמעאל בצורה כזאת שהם מבינים שהמדינה בתהליך של חורבן.
לימדתי אותם את כל ההיסטוריה של מדינת ישמעאל מ 48 דרך 53 השנה בה נולדתי דרך המסע שעברתי שם יסודי תיכון צבא כמו כל ילד נער נערה שנולדו יחד עם הקמת המדינה או קצת אחריה .
כבר ב 2005 הבנתי שהנכדים שלי יגדלו בבית שאין בו ממ"ד ולעולם לא יצטרכו לשכב ברחוב בעת אזעקה או לרוץ למיגונית .
למה אני צריך להעביר אותם את הסיוט הזה וכשיגיעו לגיל מבוגר יותר יעמדו בתור למטוס או לאוניה שתבריח אותם לחו"ל כדי להציל את החיים שלהם.
כבר ב 2005 הבנתי שסופה של מדינת ישראל זה רק עניין של זמן ולא יעברו 100 שנה וישראל תחדל מלהתקיים כישות יהודית ריבונית בארץ ישראל.
