אימונים ותזונה מערביים "מודרניים" מול מזרחיים "עתיקים"
שלום לכולם. איני מחפש תשובה חד משמעית וברורה, אלא יותר מעוניין לשמוע את מגוון דעותיכם בנוגע לנושא של אימונים ותזונה מערביים מודרנים מול מזרחיים עתיקים. או כל שילוב של שתי הגישות.
אסביר קצת מאיפה ההתלבטות מגיעה - אני עוסק כבר שנים ארוכות בתחום הכושר, הבריאות והתזונה בגישה מערבית. שיטות שונות לאימוני כושר והתזונה המלווה אותן מגיעות ממחקרים. הרפואה המערבית וכל גישה ברוח מערבית היא גישה "מונחית מעבדה ומחקר" אם נרצה. מבצעים רצף של מחקרים, מגיעים לתוצאות, ומבינים איך הכי טוב לבנות חוזק וסיבולת. מבינים אילו אסטרטגיות קיימות לשרוף שומן. מבינים מתי הכי טוב ליישם כל אסטרטגיה. הכל מוכח ומחושב, והעקרונות שעדיין אינם מובנים במלואם אך מיושמים בכל זאת, הם בעלי מספיק "ראיות נסיבתיות" המצדיקות את שימושם עד שיוכח אחרת.
יצא לי במהלך חיפושי והתנסויותי במגוון שיטות ליצור בריאות, לנסות גם גישות שונות לחלוטין. אלו הן, בשם אקלקטי וכללי מאוד, גישות "מזרחיות". האימונים היו שונים לגמרי, אף אחד לא הטריד את עצמו באיזה % מה-RM1 (משקל מקסימלי שניתן להרים פעם אחת) אני מאמן את השריר, אף אחד לא הטריח להתאים נפח עבודה וזמני מנוחה שונים ל70% מה-RM1 או ל-50% מה-RM1. אף אחד לא מדד כמה זמן ניתן להחזיק 90% מהדופק המקסימלי. אף אחד לא שבר את הראש איך לבנות אימונים מאוזנים, ברוטציה נכונה, שלאורך פרק זמן ארוך נותנים את אותו דגש לכל קבוצת שריר ולכל כיוון סיבים בקבוצת שריר, וכו וכו.
הכל הרבה פחות "מפורק למרכיבים ומחובר מחדש" ויותר הוליסטי. פשוט מתאמנים כך וכך. האימונים שונים מאוד. אם במקרה יוצא לי לעבוד על כוח, זה רק עד שאתחזק מספיק ואז אותו תרגיל כבר יעבוד על סיבולת. לא מוסיפים לו משקל כדי שימשיך לבנות כוח. החשיבה שונה לחלוטין. הדגש נמצא במקום אחר לגמרי, ולמען האמת עדיין לא כל כך ברור לי איפה בדיוק.
התזונה גם היא שונה. אף אחד לא מחשב כמה ג' פחמימות, חלבון ושומן הם אידיאלים לאימונים שאני עושה. אם ניקח תזונה בהתאם לרפואה הסינית למשל, התפריט שקיבלתי לאחר כמה פגישות אבחון הכיל בקושי 60-80 ג' חלבון כאשר בתפריט המערבי אני אוכל 150 ג'.
היה לי מאוד קשה, אך לבסוף הסכמתי to let go לתקופה קצרה ולהתאמן ולאכול בגישה שאינה מערבית. צר לי להגיד שהרגשתי הרבה יותר טוב, יותר בריא ויותר קליל.
מאז אני נאבק עם עצמי. חזרתי לאכול ולהתאמן לפי המודל המערבי, כי המוח שלי פשוט ימשיך להתווכח איתי לעשות את מה שמוכח ומה שנכון ולא מה ש"נראה לי" או "מרגיש לי" או "אומרים ש" או "אמור להיות" וכו.
אני תוהה אם יוצא לכם להיתקל באותה דילמה ואיך הגעתם לפשרה עימה.
שלום לכולם. איני מחפש תשובה חד משמעית וברורה, אלא יותר מעוניין לשמוע את מגוון דעותיכם בנוגע לנושא של אימונים ותזונה מערביים מודרנים מול מזרחיים עתיקים. או כל שילוב של שתי הגישות.
אסביר קצת מאיפה ההתלבטות מגיעה - אני עוסק כבר שנים ארוכות בתחום הכושר, הבריאות והתזונה בגישה מערבית. שיטות שונות לאימוני כושר והתזונה המלווה אותן מגיעות ממחקרים. הרפואה המערבית וכל גישה ברוח מערבית היא גישה "מונחית מעבדה ומחקר" אם נרצה. מבצעים רצף של מחקרים, מגיעים לתוצאות, ומבינים איך הכי טוב לבנות חוזק וסיבולת. מבינים אילו אסטרטגיות קיימות לשרוף שומן. מבינים מתי הכי טוב ליישם כל אסטרטגיה. הכל מוכח ומחושב, והעקרונות שעדיין אינם מובנים במלואם אך מיושמים בכל זאת, הם בעלי מספיק "ראיות נסיבתיות" המצדיקות את שימושם עד שיוכח אחרת.
יצא לי במהלך חיפושי והתנסויותי במגוון שיטות ליצור בריאות, לנסות גם גישות שונות לחלוטין. אלו הן, בשם אקלקטי וכללי מאוד, גישות "מזרחיות". האימונים היו שונים לגמרי, אף אחד לא הטריד את עצמו באיזה % מה-RM1 (משקל מקסימלי שניתן להרים פעם אחת) אני מאמן את השריר, אף אחד לא הטריח להתאים נפח עבודה וזמני מנוחה שונים ל70% מה-RM1 או ל-50% מה-RM1. אף אחד לא מדד כמה זמן ניתן להחזיק 90% מהדופק המקסימלי. אף אחד לא שבר את הראש איך לבנות אימונים מאוזנים, ברוטציה נכונה, שלאורך פרק זמן ארוך נותנים את אותו דגש לכל קבוצת שריר ולכל כיוון סיבים בקבוצת שריר, וכו וכו.
הכל הרבה פחות "מפורק למרכיבים ומחובר מחדש" ויותר הוליסטי. פשוט מתאמנים כך וכך. האימונים שונים מאוד. אם במקרה יוצא לי לעבוד על כוח, זה רק עד שאתחזק מספיק ואז אותו תרגיל כבר יעבוד על סיבולת. לא מוסיפים לו משקל כדי שימשיך לבנות כוח. החשיבה שונה לחלוטין. הדגש נמצא במקום אחר לגמרי, ולמען האמת עדיין לא כל כך ברור לי איפה בדיוק.
התזונה גם היא שונה. אף אחד לא מחשב כמה ג' פחמימות, חלבון ושומן הם אידיאלים לאימונים שאני עושה. אם ניקח תזונה בהתאם לרפואה הסינית למשל, התפריט שקיבלתי לאחר כמה פגישות אבחון הכיל בקושי 60-80 ג' חלבון כאשר בתפריט המערבי אני אוכל 150 ג'.
היה לי מאוד קשה, אך לבסוף הסכמתי to let go לתקופה קצרה ולהתאמן ולאכול בגישה שאינה מערבית. צר לי להגיד שהרגשתי הרבה יותר טוב, יותר בריא ויותר קליל.
מאז אני נאבק עם עצמי. חזרתי לאכול ולהתאמן לפי המודל המערבי, כי המוח שלי פשוט ימשיך להתווכח איתי לעשות את מה שמוכח ומה שנכון ולא מה ש"נראה לי" או "מרגיש לי" או "אומרים ש" או "אמור להיות" וכו.
אני תוהה אם יוצא לכם להיתקל באותה דילמה ואיך הגעתם לפשרה עימה.
