איך מתמודדים עם בנאדם שלא סגור על עצמו?
הכרתי בחור ממש מקסים. יותר נכון מישהו מהמשפחה הכיר בנינו, בידיעה שהוא מכיר אותי וגם את הבחור ויודע ששנינו מחפשים קשר רציני לטווח הרחוק. אותו בן משפחה נתן לבחור את הטלפון שלי וכבר באותו יום הוא התקשר, דיברנו הכרנו טלפונית וקבענו להפגש. הבחור הראה סמנים של רצינות ואף לא פעם דיבר על הרצון למשפחה ילדים וחתונה. הוא דאג לוודא איתי מליון פעמים שאני רצינית, שהוא לא מוכן סתם להתאהב ולהשבר פתאום. הקשר היה טוב וכייפי, יצאנו ונהננו. שיחות על הכל, הרגשתי שהוא באמת חבר טוב והוא חלק מרכזי בחיים שלי. הוא הזמין אותי לפגוש את ההורים ואת החברים. אנחנו כבר מעל לשלושה חודשים ביחד ועכשיו ״משבר ביחסים״. שבוע שעבר התלוננתי שאנחנו לא מתראים מספיק, כל השבוע בקושי פעם אחת, מלבד סופש, מצב שלא היה בחודשיים הראשונים. הוא טען שאין לו זמן ושהוא עובד ורק עבר דירה, וחשוב לו להיות עם המשפחה כל השבוע. רגע מה איתי? אני לא חשובה מספיק?
הוא תמיד נתן לי את התחושה שאני חשובה ואהובה ואת כל התשומת לב שבעולם. מאז שהוא עבר דירה משהו שם השתבש. פתאום הוא כל הזמן רוצה להיות בבית הישן של ההורים ולרצות אותם. אני מרגישה שזו התנהגות ילדותית.. הרי בחרת לצאת מבית הוריך ולגור לבד!!!
השבוע הדברים הגיעו לידי שיא...הוא רצה לקחת פסק זמן ולחשוב איך הוא רוצה להמשיך. הוא צריך לחשוב על הדברים ולראות אם הוא מוכן לקשר. כי לטענתו אולי הוא לא בנוי לקשר כרגע.
איך זה הגיוני בנאדם שכל כך רצה והכיר אותי להורים...בגלל שעות עבודה ומעבר דירה(שהוא כבר ממוקמם בה) שוברים קשר? הוא טוען שזה רק יעשה לנו טוב..אבל מי יודע מה יהיה אחרי הפסק זמן הזה?
אני צריכה לחכות לו? אני מרגישה שבורה שנפתחתי ככה בפני אדם ונתתי את כל ליבי וכוחי וקיבלתי זבנג לפנים. איך בנאדם מתהפך בצורה כזו? האם לחכות לו?...האם לחכות בידיעה שאולי זה גם יגמר ואני סתם חיכתי? הוא באמת חשוב לי וכל המצב הזה מכאיב לי מאוד, אני מרגישה שנקשרתי אליו. אני מרגישה שיש משהו אחר שוהא לא כנה לגביו,אבל הוא מכחיש. פשוט לא סגור על עצמו.