איך מסבירים לילד מה זה "מת"?

יעלקר

Well-known member
מנהל

איך מסבירים לילד מה זה "מת"? הספר "גוצ'ה ואני" מלמד את מה שרובנו לא ידענו עד היום

מסע מרגש בין חברות אמת ופרידה: "גוצ'ה ואני" מספר על ילדה וכלבה אהובה, ועל רגעים משמחים ועצובים. הסיפור מעניק כלים לילדים להתמודדות עם אובדן והוא מבוסס על חוויה אישית נוגעת ללב. ספר מרגש לכל המשפחה

רחלי קירמה
0
גוצ'ה ואני (צילום:  מתוך יוטיוב)


"גוצ'ה ואני" (צילום: מתוך יוטיוב)


ספר הילדים האופטימי והרגיש "גוצ'ה ואני" שכתבה ליאור דוגה ואיירה קסאניה לוגובסקי, מספר על חברות אמת בין ילדה אחת קטנה לבין הכלבה של המשפחה - גוצ'ה, מרגע האימוץ ועד הפרידה הכואבת.

הספר - המשלב בתוכו גם רגעי אושר אך גם רגעי עצבות - מתאר לא רק את נקודת מבטה של הילדה הלל שמתמודדת עם הפרידה מחיית המחמד שהייתה לה חברה טובה, אלא גם את של הוריה, שנאלצו להסביר לבתם בזהירות וברגישות לאן גוצ'ה נעלמה פתאום לאחר שחלתה, ומדוע היא לא תחזור.


"גוצ'ה והלל היו החברות הכי טובות. בקיץ היו רוקדות בין הממטרות ובחורף קופצות בין השלוליות. הן אהבו לחבוש כובעים מצחיקים ולנופף לשלום מהמרפסת לעוברים ושבים", נכתב בתקציר הספר. "אבל יום אחד, כחלק בלתי נפרד מהחיים, גוצ'ה חלתה מאוד ולא יכלה עוד להמשיך. איך מספרים לילדה כל כך קטנה לאן גוצ'ה הלכה, כשגם אנחנו המבוגרים לא לגמרי מבינים?".

בשיחה עם מעריב, סיפרה ליאור דוגה על החוויה האישית שלה שהביאה אותה לכתוב את הספר "גוצ'ה ואני": "כשהייתי צעירה הייתה לי כלבה משלי - גוצ'ה - שליוותה אותי בכל תקופת ההתבגרות שלי, אפילו כשהתגייסתי. יום אחד משהו קרה, היא חלתה, מצבה התדרדר מאוד מהר והיא לא שרדה. שום דבר לא הכין אותי לרגע הפרידה מהחברה הכי טובה שהייתה לי".

''גוצ'ה ואני'' (צילום: מתוך יוטיוב)


''גוצ'ה ואני'' (צילום: מתוך יוטיוב)
כששוחחתי עם ליאור, הסכמנו שאכן, רק מי שמכיר את החברות המדהימה בין האדם לכלב מקרוב, יודע מה משמעות האובדן. בהמשך, היא סיפרה שכשנאלצה להסביר לאחיינית שלה לאן נעלמה גוצ'ה, היא ניסתה למצוא ספר או מדריך שיסביר כיצד מסבירים לילדים מה זה "מת", אך היא לא מצאה והחליטה שהיא תיצור מדריך כזה בעצמה.

כך נולד הרעיון לספר "גוצ'ה ואני" המעביר מסר חשוב: "גם כאשר אלה שאנו אוהבים הולכים לעולמם, הם אף פעם אל עוזבים אותנו באמת. הם נשארים איתנו לנצח, במחשבות, בזיכרונות ועמוק בתוך הלב".
על הספר מתוך https://www.e-vrit.co.il/Product/18158/גוצ_ה_ואני
בתגובה הבאה
 

יעלקר

Well-known member
מנהל
גּוּצָ'ה וְהַלֵּל הָיוּ הַחֲבֵרוֹת הֲכִי טוֹבוֹת.
בַּקַּיִץ הָיוּ רוֹקְדוֹת בֵּין הַמַּמְטֵרוֹת
וּבַחֹרֶף קוֹפְצוֹת בֵּין הַשְּׁלוּלִיּוֹת.
הֵן אָהֲבוּ לַחְבֹּשׁ כּוֹבָעִים מַצְחִיקִים
וּלְנוֹפֵף לְשָׁלוֹם מֵהַמִּרְפֶּסֶת לְעוֹבְרִים וְשָׁבִים.

אֲבָל יוֹם אֶחָד, כְּחֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מֵהַחַיִּים,
גּוּצָ'ה חָלְתָה מְאוֹד וְלֹא יָכְלָה עוֹד לְהַמְשִׁיךְ.
אֵיךְ מְסַפְּרִים לְיַלְדָּה כָּל כָּךְ קְטַנָּה לְאָן גּוּצָ'ה הָלְכָה,
כְּשֶׁגַּם אֲנַחְנוּ הַמְּבֻגָּרִים לֹא לְגַמְרֵי מְבִינִים?

הספר משלב צחוק, עצבות ואופטימיות. הוא מספר על אהבה גדולה וחברות אמת בין ילדה קטנה לכלבה מיוחדת במינה.
הוא מתאר בזהירות וברגישות את תהליך הפרידה, ומעביר לילדים מסר חשוב – גם כאשר אלה שאנו אוהבים הולכים לעולמם, הם אף פעם לא עוזבים אותנו באמת.
הם נשארים איתנו לנצח, במחשבות, בזיכרונות ועמוק בתוך הלב.

פרק ראשון


מֵאָז וּמֵעוֹלָם הַלֵּל רָצְתָה רַק דָּבָר אֶחָד –

כֶּלֶב! אֶחָד, יָחִיד וּמְיֻחָד.
לֹא כֶּלֶב צַעֲצוּעַ וְלֹא בֻּבָּה בְּצוּרָה שֶׁל כְּלַבְלַב,
הִיא בִּקְּשָׁה כֶּלֶב אֲמִתִּי, שֶׁיֹּאהַב וְיִהְיֶה נֶאֱהָב.

יוֹם אֶחָד בַּאֲרוּחַת הָעֶרֶב,
אִמָּא שֶׁל הַלֵּל הוֹדִיעָה חֲגִיגִית:
"הַלֵּל, מְתוּקָה, אַבָּא וַאֲנִי הֶחְלַטְנוּ שֶׁאַתְּ כְּבָר מַסְפִּיק גְּדוֹלָה וְאַחְרָאִית.
אַתְּ עוֹזֶרֶת בַּעֲבוֹדוֹת הַבַּיִת וּמַחְזִירָה לַמָּקוֹם אֶת כָּל הַצַּעֲצוּעִים,
לָכֵן מָחָר בַּבֹּקֶר נֵלֵךְ לַכַּלְבִּיָּה וּנְאַמֵּץ לְבֵיתֵנוּ אֶת אַחַד הַכְּלָבִים."


בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת, הַלֵּל לֹא הִצְלִיחָה לְהֵרָדֵם,
הִיא שָׁכְבָה בַּמִּטָּה וְהֵחֵלָּה לְדַמְיֵן:
בְּאֵיזֶה צֶבַע תִּהְיֶה הַפַּרְוָה שֶׁלּוֹ, הַאִם הוּא יֵדַע לְשַׂחֵק מַחְבּוֹאִים,
וְהַאִם כָּמוֹהָ הוּא יֹאהַב לֶאֱכֹל כָּרִיךְ עִם גְּבִינָה וְזֵיתִים?


לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר, בַּכַּלְבִּיָּה הָעִירוֹנִית,
רָאוּ אַבָּא, אִמָּא וְהַלֵּל, כְּלָבִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים,
מְלֵאֵי פַּרְוָה, וְכָאֵלֶּה שֶׁהָיוּ כִּמְעַט עֲרֻמִּים,
כְּלָבִים שֶׁדָּמוּ לִזְאֵבִים גְּדוֹלִים,
וַאֲחֵרִים שֶׁנִּרְאוּ יוֹתֵר כְּמוֹ עַכְבָּרִים.
בְּעֵרֶךְ בְּאֶמְצַע הַשּׁוּרָה
יָשְׁבָה בְּשֶׁקֶט כַּלְבָּה בְּפַרְוָה לְבָנָה,
אָזְנַיִם חוּמוֹת וּמַבָּט חָכָם.
הִיא הִסְתַּכְּלָה עֲלֵיהֶם מַמָּשׁ
כְּאִלּוּ הָיְתָה בַּת אָדָם.
הַלֵּל הִתְקָרְבָה בִּזְהִירוּת
וְהַכַּלְבָּה הֵחֵלָּה לְכַשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבָהּ,
וּבְאוֹתוֹ רֶגַע הַלֵּל כְּבָר יָדְעָה – הַכַּלְבָּה הַזּוֹ תִּהְיֶה לָהּ הַחֲבֵרָה
הֲכִי טוֹבָה.


כְּשֶׁהִגִּיעוּ הַבַּיְתָה עִם הַכַּלְבָּה הַחֲדָשָׁה,
הִיא מִיָּד רָצָה בְּכָל הַבַּיִת, רִחְרְחָה כָּל חֶדֶר וּבָדְקָה כָּל פִּנָּה.
הִיא הָיְתָה שׁוֹבֵבָה, הֵם הִבְחִינוּ בַּזֶּה מִיָּד,
וּלְכַלְבָּה כָּזוֹ שׁוֹבֵבָה צָרִיךְ שֵׁם מְיֻחָד!

*
 
למעלה