איך לבחור גישה שיקומית (AV, מיח"א, שמע )
למען הגילוי הנאות, אזדהה ואומר שאני יו"ר עמותת AV ישראל. אני גם אם לנערה ששומעת באמצעות שתל דו צדדי ולומדת בתיכון רגיל במגמת תיאטרון. ראשית, אני שמחה על הפורום ואני כבר רואה מרפרוף ראשוני, שהוא מהווה מקום טוב להורים שמתחילים את דרכם ומתלבטים בכל מיני סוגיות, חינוכיות, חברתיות ורפואיות. באשר להתלבטות בבחירת גישה שיקומית, אני מציעה להורים חדשים שמתלבטים באיזו גישה לבחור לעשות צעד נוסף מלבד הצעדים שהוצעו להם כאן כבר. לכו להיפגש עם בוגרים ומשפחותיהם. במרוצת השנים יצא לי לללות לא מעט משפחות, לא מתוך תחושה מיסיונרית אלא מתוך שותפות גורל ורצון לטעת בהם תקווה דווקא באותם רגעים קשים שלאחר האבחון וההבנה שהילד שלהם הוא לקוי שמיעה. הדבר הכי משמעותי עבור משפחות שמגיעות אלינו הוא המפגש עם בתי. היא כבר נערה והיא לשמחתי מוכנה מאוד לשתף ולתרום והורים יוצאים מהמפגש איתה מלאי תקווה וכוח לעשייה. ובאמת שאין זה משנה באיזו גישה חינוכית הם בוחרים בסופו של דבר. יש לבחירה בגישה השיקומית כל מיני שיקולים (תפישת עולם חינוכית, שיקולים לוגיסטיים ועוד) והדבר החשוב בסופו של דבר הוא שהיא תתאים למשפחה ולילד/ה. על AV אני רוצה לומר קודם כל שהעמותה או הגישה איננה נגד שום דבר (כך לצערי היא הוצגה בחלק מהתגובות) - היא בעד שילוב מלא של ילדים לקויי שמיעה בחברה, וזאת באמצעות שיקום אודיולוגי מוקדם, מיטבי ומקצועי, אם באמצעות מכשירי שמיעה ואם באמצעות שתל קוכליארי. הורים הבוחרים בAV עושים זאת משום שהגישה החינוכית מתאימה לתפישת עולמם החינוכית. גישה זו שמה דגש רב על תפקיד ההורים בשיקום ועל שילוב מלא בחברה ובסביבה שבה הילד גדל. הטיפול בדיבור ובשפה בגישה של AV הוא עבור ההורים מתוך תפישה שהבית הוא הסביבה שבה הילד גדל ומתפתח. בזמן הטיפול מקבלים ההורים כלים לעבודה עם הילדים, דגשים לתרגול וחיזוק, רעיונות להפעלות ועוד...ילדי AV כולם משולבים במסגרות החינוך הרגיל, רוכשים שפה ודיבור דרך הערוץ השמיעתי ומדברים דיבור רהוט. לגבי הסוגיות החברתיות - כאן בפרט אני חוזרת לעצה הראשונית שלי. לכו להיפגש עם בוגרים (מתבגרים לקויי שמיעה) ושמעו אותם. יש להם עצות רבות מניסיון שהם רכשו על עצמם. ביקורים כאלו מאפשרים לקבל נקודות מבט רחבות יותר הנוגעות לא רק לילד לקוי השמיעה אלא לאיך הבית כולו מתמודד (למשל סוגיית אחים נוספים) עם לקות השמיעה. בהצלחה!
למען הגילוי הנאות, אזדהה ואומר שאני יו"ר עמותת AV ישראל. אני גם אם לנערה ששומעת באמצעות שתל דו צדדי ולומדת בתיכון רגיל במגמת תיאטרון. ראשית, אני שמחה על הפורום ואני כבר רואה מרפרוף ראשוני, שהוא מהווה מקום טוב להורים שמתחילים את דרכם ומתלבטים בכל מיני סוגיות, חינוכיות, חברתיות ורפואיות. באשר להתלבטות בבחירת גישה שיקומית, אני מציעה להורים חדשים שמתלבטים באיזו גישה לבחור לעשות צעד נוסף מלבד הצעדים שהוצעו להם כאן כבר. לכו להיפגש עם בוגרים ומשפחותיהם. במרוצת השנים יצא לי לללות לא מעט משפחות, לא מתוך תחושה מיסיונרית אלא מתוך שותפות גורל ורצון לטעת בהם תקווה דווקא באותם רגעים קשים שלאחר האבחון וההבנה שהילד שלהם הוא לקוי שמיעה. הדבר הכי משמעותי עבור משפחות שמגיעות אלינו הוא המפגש עם בתי. היא כבר נערה והיא לשמחתי מוכנה מאוד לשתף ולתרום והורים יוצאים מהמפגש איתה מלאי תקווה וכוח לעשייה. ובאמת שאין זה משנה באיזו גישה חינוכית הם בוחרים בסופו של דבר. יש לבחירה בגישה השיקומית כל מיני שיקולים (תפישת עולם חינוכית, שיקולים לוגיסטיים ועוד) והדבר החשוב בסופו של דבר הוא שהיא תתאים למשפחה ולילד/ה. על AV אני רוצה לומר קודם כל שהעמותה או הגישה איננה נגד שום דבר (כך לצערי היא הוצגה בחלק מהתגובות) - היא בעד שילוב מלא של ילדים לקויי שמיעה בחברה, וזאת באמצעות שיקום אודיולוגי מוקדם, מיטבי ומקצועי, אם באמצעות מכשירי שמיעה ואם באמצעות שתל קוכליארי. הורים הבוחרים בAV עושים זאת משום שהגישה החינוכית מתאימה לתפישת עולמם החינוכית. גישה זו שמה דגש רב על תפקיד ההורים בשיקום ועל שילוב מלא בחברה ובסביבה שבה הילד גדל. הטיפול בדיבור ובשפה בגישה של AV הוא עבור ההורים מתוך תפישה שהבית הוא הסביבה שבה הילד גדל ומתפתח. בזמן הטיפול מקבלים ההורים כלים לעבודה עם הילדים, דגשים לתרגול וחיזוק, רעיונות להפעלות ועוד...ילדי AV כולם משולבים במסגרות החינוך הרגיל, רוכשים שפה ודיבור דרך הערוץ השמיעתי ומדברים דיבור רהוט. לגבי הסוגיות החברתיות - כאן בפרט אני חוזרת לעצה הראשונית שלי. לכו להיפגש עם בוגרים (מתבגרים לקויי שמיעה) ושמעו אותם. יש להם עצות רבות מניסיון שהם רכשו על עצמם. ביקורים כאלו מאפשרים לקבל נקודות מבט רחבות יותר הנוגעות לא רק לילד לקוי השמיעה אלא לאיך הבית כולו מתמודד (למשל סוגיית אחים נוספים) עם לקות השמיעה. בהצלחה!
