ולסיכום פרשה אומללה זאת, הנה עוד כמה מילים
אריאנה מלמד בעיתון 'הארץ'
https://www.haaretz.co.il/blogs/ariana/.premium-1.4714134
ומישהו בשם דניאל חקלאי:
"1. מאחר שנולד עם כישרון יוצא דופן בתחום הכדורגל (והוא אכן היה כדורגלן מעולה), זכה אייל ברקוביץ' באפשרות הנדירה להתעשר ואף לעשות כן בגיל צעיר. מדובר באפשרות דמיונית מבחינת רוב האנשים שכל מבוקשם הנו קיום בכבוד.
2. ברקוביץ' אפוא לא ידע מצוקה מהי. זאת לעומת ישראלים רבים מאד ובהם מני נפתלי.
3. אך גם אדם שאינו יודע מצוקה מהי, אינו חייב להזדהות אוטומטית עם מוקדי כוח מושחתים ובעיקר נצלניים. גם אדם עילג, שטוח וכוחני שאיננו חכם במיוחד (ואני מתנסח בנימוס) יכול להבין שאסור לחזקים לנצל חלשים. ושהחלש אינו יכול לעזוב מיד מקום עבודה נצלני שבו מתעללים בו.
4. החלש מתקשה לעזוב מיד מקום עבודה נצלני, מפני שהוא חושש מאובדן הפרנסה. מפני שהוא חייב לקיים את עצמו ואת ילדיו במחיצת זוגתו. מפני שלא קל לעתים לקום ולהודות לפני עצמך שאתה קורבן התעללות. ומפני שהמשועבד (ממש כמו האישה המוכה) מתקשה לעתים להינתק מהמשעבד. בעיקר כשהוא צריך לשלם משכנתא או דמי שכירות והוא חושש להיפלט למעגל האבטלה תוך שהוא יודע שבחשבון הבנק שלו לא שוכבים מיליונים (שאותם הרוויח בזכות יכולת כדרור או בישול שערים או בזכות ירושה או בזכות מזל או בזכות קשרים או בזכות כישרון כזה או אחר).
5. אדם מוחלש שאזר אומץ, התפטר ממקום העבודה האלים, תבע את מעסיקיו עתירי הכוח ואז פצח במסע ציבורי נגד השחיתות - הנו אדם שראוי לכל הערכה. אדם עשיר וכוחני שמתנפל עליו בשל כך ומתחנף בצורה כה דוחה למוקדי הכוח הכי נצלניים, לעומת זאת, ראוי לכל בוז.
6. הראיון האלים והדוחה שערך ברקוביץ' עם מני הכן והרהוט היה מופע בלהות. בעצם, זה לא היה ראיון. זו הייתה תשפוכת של אלימות מילולית מטעמו של אדם עשיר, טיפש ומנותק שהתנפל על אדם הגון, קשה יום ומעורר כבוד.
7. במובן מסוים, הראיון הזה חידד את השאלה איזו מדינת ישראל אנחנו רוצים. מדינת ישראל שערכיה ומעשיה מעוצבים בידי אזרחים ישראלים ישרי דרך ואמיצים כדוגמת מני נפתלי או מדינת ישראל שערכיה מתבטאים באושיות תרבות כדוגמת כדורגלן העבר המצוין שהוא איש קטן מאד שמתחנף לשררה ומתנפל על קורבנות הניצול.
8. בתמצית: השאלה היא אם אנו רוצים מדינה דמוקרטית שבמרכזה זכויות האדם והאזרח וכן כבוד האדם או שמא מדינה נצלנית ואלימה שבה החזקים מתעמרים בחלשים הנחנקים ולקינוח גם מתנפלים עליהם באלימות מילולית.
אני יודע מה אני רוצה. אני מקווה שגם אתם."
למותר לציין שאני מסכימה איתם בכל מילה.
ומצידי ציפר ושאר מלחכי פנכה יכולים להמשיך ולהתבוסס במיץ של עצמם. הם לא עושים עלינו רושם כשהם מלקקים את ישבנם של המלך והמלכה והם לא מרשימים כשהם מכתירים את הבריונות והוולגריות כישראליות החדשה שתופסת את מקומה של ישראל הישנה הנתפסת כמעוז של השמאל המשוקץ.
אני לא שמאל ולא ימין. אני בעד הצדק. אני בעד היושר והיושרה.
הישראלים החדשים כמו ברקוביץ ואסייג מעוררים בי בחילה ושאט נפש. אני גאה להישאר בישראל הטובה והישנה.
