איזה יום עצוב
זולגת מהרגע שהתעוררתי...
הכנות לטיפול הבא שבעבר מילאו אותי התרגשות לקראת הבאות, גרמו לערפל כבד של דמעות עצורות לנטוף בין התחנות. זה בטח די מסוכן לנהוג ולבכות, ורק רציתי כבר להגיע הביתה ולתת לברז להיפתח, אבל מרוב שהתאפקתי כל הבוקר... אני רק נוטפת ולא מצליחה לפרוץ את הסכר.
עצוב לי, עצוב לי בלב. ואני מתגעגעת.
זולגת מהרגע שהתעוררתי...
הכנות לטיפול הבא שבעבר מילאו אותי התרגשות לקראת הבאות, גרמו לערפל כבד של דמעות עצורות לנטוף בין התחנות. זה בטח די מסוכן לנהוג ולבכות, ורק רציתי כבר להגיע הביתה ולתת לברז להיפתח, אבל מרוב שהתאפקתי כל הבוקר... אני רק נוטפת ולא מצליחה לפרוץ את הסכר.
עצוב לי, עצוב לי בלב. ואני מתגעגעת.