אני הייתי ילדה טובה
תלמידה טובה, התנהגות למופת, אהובה על כולם, ילדה שמחה, מין מותק כזאת.. זו הייתה העטיפה וגם חלק מהתוכן. מתחת לפני השטח- הייתי לפעמים עושה כל מיני דברים פחות נחמדים, אולי פעם אפרט... בעצם, תמיד הייתי ילדה/נערה מקובלת, אהובה, במרכז העניינים, עם החבר'ה הנכונים. יחד עם זאת- הייתי גם מסתובבת עם "הילדים הרעים", נהנית משני העולמות. כנערה עשיתי הרבה דברים כאילו נגד הזרם, אך בדיעבד ברור לי שתמיד עד הגבול המקובל, דברים שרק קידמו את מעמדי החברתי יותר. כזאת שכאילו "עושה מה שבא לה", אך בתכל'ס- מאד איכפת מה אחרים יגידו. עבור הורי- הייתי ילדה נפלאה. גם עבור המטפלות. גדלתי בלינה המשותפת בקיבוץ, מה לעשות...