אז מי הוא באמת ישראלי?

[beatman]

 

[אלי צפון]

אני זוכר איך בזמנו הזדעזעת מהסדרה "עבודה ערבית"

מבלי שצפית אפילו ברבע פרק ממנה ומבלי להבין שמדובר בסדרה מאוד סרקסטית, שנונה וחריפה שמותחת ביקורת-עצמית הן על ערביי ישראל והן על הציבור הישראלי (השמאלני בעיקרו) שמתנשא על הערבים ומתייחס אליהם כאל זרים על אף הצהרותיו שהוא "שוחר-שלום" ו"מצביע-מרצ". יוצר הסדרה היה עיתונאי ערבי ישראלי בשם סייד קשוע. אין כמעט ישראלי שלא צפה בסדרה הזאת והתאהב בה, ימניים ושמאלנים, אשכנזים ומזרחים, יהודים ושאינם יהודים. רק הרוסים נשארו מחוץ לגדר כאילו שלא עברו כבר 30 שנה כמעט מאז שהם ירדו מהמטוס.

 

[beatman]

אני 'רוסי', אשכנזי וימני וצפיתי בכמה פרקים

חלקם היו מצחיקים וחלקם עצבנו אותי והפסקתי לצפות.

 

[אלי צפון]

צפית רק אחרי שאני ממש שידלתי אותך

וגם אז המשכת להתווכח ולנסות להוכיח לי שמדובר בסדרה "עורכת ישראל" וכו' (הציטוטים לא מדויקים). בכל מקרה, מדובר בסדרה אחת מיני רבות שישראלים מכל המגזרים צפו בה ומאוד נהנו. ב"שטיסל" גם החרדים צפו, והחילונים מצדם מאוד נהנו וחלקם אף שינו את הדרך שבה הם רואים את העולם החרדי. כאשר ייפגשו שני אנשים שצפו באותה הסדרה ובאותם הסרטים, האזינו לאותם השירים, קראו את אותם הספרים וטיילו באותם המקומות, בין אם בארץ או בעולם, או-אז תהיה להם שפה משותפת (מטאפורית) ויהיה להם על מה לדבר. הם 'יבינו' (מטאפורית) האחד את השני וישדרו על אותו גל. אם אחד מהם 'גדל' על תרבות אחרת, סרטים אחרים, שירים אחרים, ספרים אחרים, אם תרבות הצריכה שלו שונה, אז הצד השני לא ימצא בו שום עניין. אם מתאספת קבוצה שלמה (נניח ישראלית) ובה יש אדם אחד שעונה על ההגדרות שלעיל (נניח רוסי), אז הוא ימצא עצמו במהרה מחוץ לה. הוא ישתעמם איתם והם ישתעממו איתו.

 

[beatman]

מתי בדיוק שידלת אותי ?

פרסמת אותה בפורום, בדיוק גם חבר שלי צפה בה והוא די אהב אותה.
אז החלטתי לצפות בה ולא אהבתי כמה פרקים, המסרים היו מעצבנים ולא היה באמת עד כדי כך מעניין.
אם אתה מתכוון אליי, אז אני מכיר מספיק טוב את ההווי הישראלי ואני מוצא הרבה על מה לדבר עם ישראלים אחרים.
&nbsp
אבל אם כבר נגעת בנקודה, מה עם נגיד עולה חדש שנמצא כמה שנים בארץ והשירים,סרטים,סדרות,ספרים הישראלים לא מעניינים אותו, מה הוא אמור לעשות ?

 

[אלי צפון]

מתוך 4-5 עונות שלמות היו כמה פרקים

שבהם עסקו בנושא הסכסוך מנקודת מבט מוטה, אבל 95% מהסדרה הם פשוט יצירת אומנות. טוב, על טעם ועל ריח... באשר לשאלתך, אם העולה החדש (או סתם ישראלי) לא מתעניין בתחום מסוים, אז אין מה לעשות בנושא... העניין הוא שהרוסים לעתים מאוד קרובות שוללים על הסף כל דבר ישראלי או כל דבר שאינו רוסי. כדי להחליט אם משהו מעניין את פלוני או לא, הוא צריך קודם להתנסות בזה. אני לא יכול לומר שמאכל כלשהו מגעיל אותי בלי שטעמתי אותו לפחות כמה פעמים. כידוע לך, יש גם טעמים נרכשים. בפעמים הראשונות לא טעים, אבל אחר כך מתאהבים. אי אפשר לומר שספר כלשהו הוא גרוע מבלי שאפילו החזקתי אותו בידי. אולי אני טועה? אולי אני שרוי בדעות קדומות? אולי שמעתי מישהו שאמר משהו ששמע ממישהי שדבר מסוים הוא לא טוב, ועל סמך הטלפון השבור הזה והשקפתם של אנשים אחרים שלא בהכרח תואמת את שלי, אני אחליט לפסול הדבר המדובר?

אצלי במשפחה קראו את מאיר שלו, עמוס עוז, דוד גרוסמן וסופרים ישראלים אחרים בתרגום לרוסית. את "רומן רוסי" אהבו מאוד וגם ספרים אחרים. הוריי היו לפני זמן מה בהופעה של שלמה ארצי באיזה יישוב/קיבוץ בגליל. הם היו גם בהופעות של זמרים ישראלים אחרים מהזרם המרכזי. אמא שלי אוהבת לצפות ב"שטיסל", "סברי מרנן", "תוכנית חיסכון", בחדשות ועוד. שניהם צפו בסרטים ישראליים רבים ובסדרות ישראליות רבות. אמא שלי מאוד אהבה את "גט" שבו כיכבה רונית אלקבץ שהלכה לעולמה לפני זמן קצר. אבא שלי סיפר שהוא צפה ב"אסקימו לימון" עוד בבריה"מ, ופה בארץ יש "רוסים" שנמצאים כאן כבר כמעט 30 שנה שלא מתחברים כמעט לשום דבר ישראלי. עזוב "אסקימו לימון", הרי יש סרטים ישראליים הרבה יותר רציניים ו"איכותיים" (במרכאות או בלי). למה הרוסים פוסלים אותם על הסף? כי הם לא באמת מעוניינים להיפתח לתרבות אחרת. הם אפילו לא מעוניינים לטעום, הם מראש טוענים שכל מה שישראלי/לא-רוסי הוא מגעיל ולא טעים. הוריי הוזמנו ע"י חבריהם הישראלים למסיבת-חצר ("על האש") ביום העצמאות האחרון. הם סיפרו שהיו משפחות, היו ילדים שהתנהגו לתפארת, היו אנשים משכילים מהמעמד הבינוני, הכל היה טוב ויפה. היו בערך 30 איש והם כמובן היו ה"רוסים" היחידים. אני מנסה להבין איך זה שהוריי, שעלו ארצה בסוף העשור השלישי לחייהם, השתלבו בארץ הרבה יותר טוב מרוסים רבים שעלו הנה בגילאי העשרה ואף בעשור הראשון לחייהם?

 

[beatman]

תלוי אילו 'רוסים'

בקרב המבוגרים יותר בהחלט ניתן למצוא הרבה אנשים כפי שציינת, אני משער שהם לא כל כך מבינים את הקודים התרבותיים ואין להם שום מוטיבציה להפתח לתרבות אחרת, אלא הם מסופקים ע"י התרבות שהם גדלו עליה.
לגבי שירים ומוזיקה, על טעם ועל ריח אין להתווכח.
אי אפשר להכריח אדם לאהוב משהו או ללכת למופע כלשהו רק משום שהזמר/אמן שמופיע בו הוא ישראלי.
&nbsp
לדעתי ההורים שלך נטמעו היטב בתרבות הצברית הותיקה בגלל שהם התיישבו בקיבוץ וקיבלו טעימה אחרת לחלוטין מרוב הרוסים, שנית על בסיס מה שכתבת כאן בעבר אפשר להסיק שהם מראש החליטו להתנתק מהתרבות רוסית/אוקראינית/סובייטית כי הרגישו שאינה שלהם ואף היו עויינים אותה.

 

[חיים נחמן עלאק]

אם רוב העולים מרוסיה בתחילת שנות ה-90

היו מחליטים החלטות דומות לאלו של ההורים של אלי, הרי מצבינו החברתי של של בעלי המבטא והחזות הרוסית היה עכשיו לאין שיעור טוב יותר. בציבור בוותיק לא הייתה אז נוצרת אסוציאציה בין המאפיינים של המוצא (המבטא והחזות) לזרות, ניכור והתנשאות. לא היה יוצא שם רע לעדה שלנו, ולא היינו נחשבים למגזר נפרד.

 

[Astroo]

זה בלתי אפשרי בגלל כמות העולים שהגיעה

800 אלף איש שהגיעו תוך 5 שנים לא יכלו להיקלט בקיבוצים/מושבים/עיירות ציוריות בגליל. רק בערים הגדולות וסביבתן.

 

[חיים נחמן עלאק]

לא התקוונתי שכולם היו צריכים להקלט בקיבוצים ומושבים,

התכוונתי להבעת רצון לעבור קליטה תרבותית וחברתית, ולא רק כלכלית. רוב העולים בחרו בדרך ההפוכה, להמנע מהמגע עם האוכלוסיה הילידית במידת האפשר. והאילוץ למגע היה רק במקום אחד בחייהם, מקום עבודה. מפה נוצרה המציאות העגומה של "עובדים ביחד, חיים ביקומים מקבילים ולא משיקים".

 

[Astroo]

אני לא חושב שהרוב בחרו בזה במודע

פשוט ילידי הארץ ועולי בריה"מ שעלו אחרי גיל מסוים, הם כמו שמן ומים - לא מתערבבים.

 

[חיים נחמן עלאק]

אחרי גיל מסוים...

אצל עולים רבים הוא די שאף למספרים חד ספרתיים...

 

[אלי צפון]

לא בקיבוץ

והם לא התנתקו מחייהם הקודמים, הם פשוט באו לארץ בגישה אחרת ומלכתחילה רצו להשתלב ולהיות חלק מהחברה. ישנם רוסים רבים שרק הבעת פניהם מוציאה לך את כל החשק להתקרב אליהם ולפצוח איתם בשיחה. יש אצלם משהו מאוד תוקפני ומרתיע שמשדר לך "אל תתקרב אליי! אתה לא בא לי בטוב!". ככה לעדה שלמה נוצר דימוי שלילי, ואבנים שסרבני-השתלבות וסתם אנשים בעלי אופי קשה זרקו לבאר, גם אלפי שוחרי-השתלבות מתקשים להוציא.

 

[אידיט בניה]

בימין אין חוש הומור , זה ידוע, כולם קדושים ואסור

לצחוק עליהם, לשמאל אין בכלל זכות קיום.
אכן לא כל הפרקים היו מצחיקים ובכל זאת היה שווה צפיה ,
רק תסתכלו היום על ערוצים 2\10 , שממה ושיממון
הרוב זה אקטואליה מטבח ומשחקים מטופשים
תכנית הדגל זה האח הגדול , זבל אמיתי

 

[RubberSoul92]

אני שמחה לחוש שייכת לחלוטין בשני עולמות:

בטבע הירוק, הקורן והמייבב, ובשפה העברית שאין קץ לנפלאותיה ואני ששה להסתובב בסמטאותיה בלי כל יראה. מאידך גיסא, החירות היא הצורך שנטוע עמוק בנפשי. בלתי אפשרי לי לשייך את עצמי לזרם מחשבתי כלשהו, לאמונה, למפלגה פוליטית. כשאנשים שואלים אותי בחשש מסוים אם אני שמאלניסטית או ימניסטית, איני מוצאת אלא תשובה שלא מספקת אותם: אני עצמאיסטית.

 

[אלי צפון]

את מקסימה ויש לך נפש פיוטית...

הישארי כמו שאת ואל תשתני (נו טוב, אפשר לכתוב יותר ולפנק אותנו מידי פעם בשפתך הציורית).

 

[RubberSoul92]

 

[lEchoesl]

זאת מחשבה יותר גברית בהקשר של החירות. בדר"כ גברים קנאים

לחירות שלהם. נשים לא קנאיות לזה כול כך.

 

[beatman]

כמה שנים את בארץ ?

 

[RubberSoul92]

מ-1998

מדוע?