אז לסיכום....
אני מסכימה עם כל מה שנכתב על הקטע החברתי, וזאת הסיבה להתלבטות. אם כי הילד הכי מעצבן בכיתה היום הוא גאון שמוציא 100 בכל המקצועות. ככה שאחד כזה יתקבל בקלות למופת, אבל יכול ליצור אווירה לא טובה. מה שכן, בכיתת מופ"ת יהיו לו קשה יותר למצוא "שותפים לפשע". וגם, בכיתה הרגילה בבית הספר השני יהיו איתו עוד ילדים מתכנית המצויינות (מחלקים אותם ל- 4 כיתות, אז בטח יהיו איתו עוד 6-7 ילדים כאלה).
אני בטוחה שמבחינה האקדמית הילד פחות מתאים למופ"ת, וגם אנחנו פחות מתחברים (בדקנו, הם רצים בחומר ומניחים שהילדים יסתדרו, בין היתר ע"י לימודים אינטנסיביים בבית). אבל הוא חננה באופי, נהנה ביום שליפה ופורח בהעשרות שונות. אז מה מנצח?
אני לא יודעת האם רשמתי, אבל כמעט ואין לו חברים, לכן אנחנו משקיעים כל כך הרבה מחשבה בנושא. אחרת, כמו ילדים אחרים מהשכבה שלו, שטובים בלימודים ואפילו מחוננים, הוא היה הולך לבית הספר הגדול וזהו. מאד חשוב לנו לשנות את המציאות של בדידות
אני מסכימה עם כל מה שנכתב על הקטע החברתי, וזאת הסיבה להתלבטות. אם כי הילד הכי מעצבן בכיתה היום הוא גאון שמוציא 100 בכל המקצועות. ככה שאחד כזה יתקבל בקלות למופת, אבל יכול ליצור אווירה לא טובה. מה שכן, בכיתת מופ"ת יהיו לו קשה יותר למצוא "שותפים לפשע". וגם, בכיתה הרגילה בבית הספר השני יהיו איתו עוד ילדים מתכנית המצויינות (מחלקים אותם ל- 4 כיתות, אז בטח יהיו איתו עוד 6-7 ילדים כאלה).
אני בטוחה שמבחינה האקדמית הילד פחות מתאים למופ"ת, וגם אנחנו פחות מתחברים (בדקנו, הם רצים בחומר ומניחים שהילדים יסתדרו, בין היתר ע"י לימודים אינטנסיביים בבית). אבל הוא חננה באופי, נהנה ביום שליפה ופורח בהעשרות שונות. אז מה מנצח?
אני לא יודעת האם רשמתי, אבל כמעט ואין לו חברים, לכן אנחנו משקיעים כל כך הרבה מחשבה בנושא. אחרת, כמו ילדים אחרים מהשכבה שלו, שטובים בלימודים ואפילו מחוננים, הוא היה הולך לבית הספר הגדול וזהו. מאד חשוב לנו לשנות את המציאות של בדידות