חרף הממשל הצבאי היו כל ערביי ישראל בעלי זכות בחירה למן קום
המדינה - זכות שאינה נחלתם של תושבי-קבע.
הם היו אזרחים במעמדם, אך כפופים למגבלות תנועה חפשית, במיוחד באזורי-ספר.
כמו כן היתה השפה הערבית שפה רשמית, ובין היתר היתה חייבת להופיע בשורה שניה בכל שילוט ממשלתי, לאחר עברית ולפני אנגלית.
אחד משנינו הוא באמת בור, בער, וחשׂוך למודי-לבה.
הבה נניח לצאן הקדושים כאן להכריע בסוגיה זו...