מתאמן בקורינדו אייקידו משנות ה-90 של המאה הקודמת
שלום לך
אני מתאמן בקורינדו אייקידו, עוד מאז שהייתי צעיר, אי שם בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת. ולא, אני לא המתאמן הכי ותיק של המורה שלי, וחלק מהמתאמנים האחרים (גם ותיקים וגם חדשים) נולדו לפני
.
למה דווקא אייקידו - שאלה טובה, אני לא בטוח שאני יכול לתת לך תשובה חד משמעית, בטח שלא ביחס לאז. אולי אוכל למצוא מה חשבתי על זה לפני 15 שנה פה באתר תפוז, אך גם זה לא חד משמעי. ברשותך, אנסה לענות על זה קצת אחרת, קצת קרוב יותר ל"למה אני ממשיך להתאמן":
א. הכי חשוב - כיף לי בכל אימון מחדש. ואני בעוונותי, הלכתי ולמדתי גם אצל מורים אחרים, באמנויות אחרות ובסגנון אייקידו אחר.
ב. מצאתי מורה מעולה, והשילוב של מורה ואמנות מתאים לי ככפפה ליד. והוא אפילו סובל אותי ואת השגעונות שלי:
-> אני מצפה לדעת למה עושים X ולא Y כמו שעשינו לפני עשור, מה יקרה אם אוקה ישנה את התנהגותו,
-> אני רגיל לדבר באימון, לקבל משוב מילולי על הביצוע שלי לטכניקה / מצב (מוותיקים אחרים) ולתת משוב לאחרים.
-> ועוד ועוד
ג. אני מרגיש שאני לומד כל הזמן, ושיש עוד ועוד חומר ולאן להתקדם (כיום זה קצת פחות רלבנטי באשמתי - אני לא מתאמן מספיק לרמתי)
ד. אני מרגיש שקורינדו אייקידו כפי שאני למדתי ומתרגל הוא בהחלט אמנות לחימה שניתנת לשימוש פרקטי ללחימה ב"הגנה עצמית" ושהלימוד שלי תרם לי גם לחשיבה טקטית/אסטרטגית (נוכחתי בזה באופן מובהק כשהלכתי להתאמן במקומות אחרים).
ה. מנסה להזכר ביחס לאז, כשהטצרפתי, חושב שזה היה שילוב של איזה ספר מתח, מדריך במסגרת של גדנ"ע, שבעצמו התמחה בכלל בקראטה אבל הזכיר אייקידו כאמנות מאוד איכותית. יחד עם נוחות להגיע בהתחלה (אפילו היה ספורט חובה באונ' שלקחתי).
"אייקידו אמנות לחימה הכי הומנית" - בעיני הומניות תלויה בלוחם באותו הרגע, לא בשיטה. ספציפית בקורינדו אייקידו יש לא מעט טכניקות שבהפעלה בכל הכוח, ובמהירות מלאה, מול תוקף שלא מצפה לזה, בהחלט יכולות להרוג, או לפצוע באופן קשה. וכמו שציין פה מישהו פעם, רוב הטכניקות מסתיימות עם יריב שמוטח בחזקה אל החפץ הכי גדול בסביבה (כדור-הארץ). מצד שני, למי שרוצה להיות הומני - יש הרבה טכניקות שבהן ניתן לווסת את העוצמה ולהסתפק בהטלה מבוקרת ונעילה כואבת של מפרקים. למען ההגינות, אני בספק שהטכניקות הללו חסרות בשיטות אחרות, אם כי, בדר"כ הן מתורגלות יותר באייקידו.
בכלל, להבנתי, כדי להיות הומני עליך להיות לוחם טוב בהרבה מהתוקף גם ברגע הנתון שבו הוא בחר לתקוף, וזה לא פשוט כלל כפי שכל אחד יכול להווכח על המזרון.
להשתמש ב"חיים ריאליים" - כן, ואפילו די הרבה, אבל לא ללחימה, אלא להגנה מפציעה בעת נפילה, כולל תעופות במדרגות שהסתיימו ללא פגע, רגל שנתקעת במשהו ברחוב ואני נופל וקם עם מעט שריטות מינוריות כשפעם הייתי נוקע רגל. נדמה לי שסיפורי ה"התקלות" האחרונים שלי מופיעים אי שם בדפי הפורום הזה, בהיסטוריה של לפני עשור או יותר, ברובם בחרתי שלא להלחם מתוך הרגשה של עדיפות ברורה מחד ומאידף החשש מהתוצאה האסטרטגית של הנזק (גם לתוקף) מהעימות - שיפגע בי יותר.
אישית - לי ברור שאני ממליץ, וחיפוש קל בפורום יראה גם איפה.
אמיר