אלפיני
Well-known member
הבה לא נהיה תמימים לגבי העניין הזה. חקיקה מלווה באינטרסים אישיים בכל מדינה. בכל חוק כמעט יש מי שמרוויח ויש מי שנפגע . לכן גם אף חוק לא עובר ברוב דעות, ואפילו לא קרוב לכך.הליך החקיקה, בבית המחוקקים, צריך להיות נקי מאינטרסים אישיים ומכוון כל כולו לטובת העם והמדינה.
שמעת על המונח Quid pro quo? בארה"ב , לדוגמה, מדובר בפרקטיקה נפוצה. במיוחד כאשר בקונגרס ישנו רוב למפלגה אחת ונשיא ממפלגה אחרת.מזה הקשקוש הזה; אתה תחקוק לי ככה ואני אחקוק לך אחרת?
הכנסת צריכה להיות שוק. שוק של דעות. לא שוק מונופוליסטי.שהממשלה הזאת הפכה את הכנסת לשוק
לדעתי החקיקה הביביסטית היא רק תוצאה של בעיה מבנית במשטר קואליציוני שכן מראש אין בה הפרדה בין ראשויות המחוקקת והמבצעת, ולכן גם אין איזונים ובלמים. הרי הכנסת תמיד הייתה שוק רע. לא פלא שיושבים בה חבורת ליצנים, שכן הם אינם נבחרי ציבור כי אם נבחרי מפלגות התלויים במנגנונים ובמנהיגים שלהן עמם הם נבחרים בפתק אחד, ולא כנציגים הנבחרים ע"י קהל בוחרים באזורם, וללא אפשרות לכפל תפקידים בראשות המבצעת כפי שנהוג בארה"ב לדוגמה.החקיקה (התיקון לחוק), שהוביל נתניהו, מסלקת את אחד מעמודי התווך של חוק יסוד: השפיטה ונותנת בידיו את הכוח האבסולוטי, כדיקטטור, לחוקק מה שייטיב אתו ולעזאזל המדינה והבקרה של בית המשפט העליון. ואכן, מהרגע שבו אושר התיקון המדובר ועד לפסילתו בפסה"ד של בג"ץ - היתה מדינת ישראל נתונה במשטר דיקטטורי. ניצלנו מזה בעור שינינו, הודות לקפלניסטים ולבג"ץ.
אני את דברי אמרתי ואינני מתכוון להיכנס אתך לחפירות. ישפוט הקהל.
הכאב התחיל עוד מימיו של בן גוריון שלמד כיצד עובד משטר פדרלי בשנותיו בארה"ב, ולא בדיוק רצה ליישם זאת פה כשהוקמה מדינת ישראל שכן חשש שהאחיזה שלו בשלטון תהיה רופפת מדי. לכן גם דחה את נושא חקיקת חוקי יסוד דרך רוב משוריין. בקיצור, סמתוכה ליטגלית שמהתוצאות שלה אנו סובלים מזה שנים עקב הקצנה.
לצערי, גם ברגע שביבי סוף סוף ירד מהשלטון הבעיה לא תיפתר . ולא משנה מי יחליף אותו ומאיזה מפלגה, האיום מתרחיש של מפלגת קיצון המשתלטת על הממשל תמיד תהיה קיימת תחת המבנה המשטרי הנוכחי.