אולי אתם תוכלו לעזור.

[AndreaCorr ©]

אולי אתם תוכלו לעזור.

כשאני מנקדת את וו החיבור, איך אני יודעת אם לנקדה בשורוק או בשווא?

 

[עדי ניק חוקי]

../images/Emo110.gifבד"כ זה בשווא../images/Emo181.gif

לפני עיצורי בומ"פ זה יבוא בשורוק... אם אני לא טועה

 

[yaely2]

גם לפני מילה המתחילה בשווא

שלום רב, צדק עדי, לפני האותיות ב, ו, מ, פ תבוא ו' החיבור בשורוק. וּבלון, וּוילון, וּמכתב, וּפסל גם במילה המתחילה בשווא, תנוקד ו' החיבור בשורוק. וּתרומה' עוד כללון קטן. ו' החיבור לפני חטף, מנוקדת כתנועת החטף, אֲדמת וַאדמת. אני מרגישה שזה קצת קצת קשה. מה לעשות אלה החיים.

 

[אִיתַי]

ורק כדי להשלים את כל כללי ו' החיבור

נציין שלפני המספרים: שש, שבע, תשע, חצי, רבע - תנוקד ו' החיבור בקמץ. וכמובן, כל מה שנכתב כאן לפני נכון במאה אחוזים (או מאה אחוז...

).

 

[AndreaCorr ©]

באמת?

כלומר, אם למשל אני אומרת למישהו מה השעה, עליי להגיד "השעה שבע עשרים וָשש"

תודה לכולם על התשובות. אני מתאמנת על ניקוד בכך שאני מנקדת את יצירותיי, ולא הייתי בטוחה לגבי העניין הזה.

 

[אִיתַי]

לגמרי באמת ../images/Emo8.gif

וברוכה הבאה לפורום!

 

[AndreaCorr ©]

תודה ../images/Emo9.gif.

 

[yaely2]

למה וַ ? תמיד בשווא, פרט לדוגמות

 

[AndreaCorr ©]

שימי לב, הוא ציין בהודעתו:

"לפני המספרים: שש, שבע, תשע, חצי, רבע - תנוקד ו' החיבור בקמץ." ומשום כך וַ.

 

[yaely2]

../images/Emo52.gifאתם אומרים עשרים VASESH

 

[yaely2]

../images/Emo52.gif,התעלמו מההודעה הקודמת

שלום, רציתי לשאול אם אתם חושבים שנכון לומר עשרים וָשמונה חייבת להודות שאני פעם ראשונה שומעת על זה. אני רגילה לומר עשרים וּשְמונה. שורוק בגלל השווא שבת שלום

 

[אִיתַי]

תשובה

צהריים טובים, יעלי. יש לומר עשרים וּשמונה, אכן בגלל השווא ב"שמונה".

 

[Luli M]

לא רק בשמונה אומרים וּ!

זה חל גם על שתיים! עשרים וּשמונה עשרים וּשתיים וּשלושה? לפי מה שידוע לי הדעות די חלוקות בנושא.... כי הרי אי אפשר להגיד וּשלוש, אלא חובה חובה להגיד ושלוש (VE). אבל במספרים שתיים ושמונה זה חל גם על זכר וגם על נקבה. במספר שלוש זה חל רק על זכר, אבל לפי מה ששמעתי, להגיד "וּשלושה" זה לא נכון. קיים חוק לגבי זה בכלל? אני כבר חושבת על זה הרבה זמן... למישהו יש תשובה? (לגבי וּשלושה)

 

[אִיתַי]

לא ברור, מורן

מדוע, לדעתך, קבעתי שרק ב-8 אומרים "וּשְמונה"

השאלה שנשאלה כאן היא בהתייחסות ספציפית ל-8, ולכן עניתי באופן ספציפי. בוודאי שלא רק במקרה זה תנוקד ו' החיבור בשורוק. ראי פירוט נוסף בנושא על גבי הפורום. ועד כמה שידוע לי, הצורה "וּשְלושה" - תקינה. "שלוש", לעומת זאת, זה כבר סיפור אחר (המילה אינה פותחת בשווא נע, ולכן אין סיבה לנקד את ו' החיבור שלפניה בשורוק). שבת שלום

.

 

[וִישְנוּ]

תוספת לתוספת

קמץ כאשר המילה במלעיל.

 

[אִיתַי]

כלומר?

תוכל בבקשה להסביר את התוספת ולהאיר את עינינו?

 

[yaely2]

למשל../images/Emo4.gif דוגמה ../images/Emo92.gif ../images/Emo63.gif

 

[וִישְנוּ]

רציתם הסבר? קיבלתם!

אם שמת לב, כל המילים שנתת (שבע, חצי...) הן במלעיל ולא במלרע, כלומר הטעם הוא על ההברה הלפני אחרונה. בכל המילים הללו יש קמץ על ו' החיבור. דוגמא נוספת שלא מתחום המספרים: כפתור וָפרח. מקווה שהבהרתי את עצמי.

 

[אִיתַי]

נכון

הכלל של 'וישנו', בנוגע לניקוד ו' החיבור בקמץ לפני מילים מלעיליות - נכון מאוד. לדוגמה: חוק וָסֵדר, שוד וָשבר, תוהו וָבוהו, חץ וָקשת, ועוד. כלל זה גובר על כל כלל אחר, ולכן יש לומר "חוט וָמחט" (ולא חוט וּמחט, לפני בומ"פ). אבל - הנה עוד תוספת - הכלל נכון לא רק למילים מלעיליות, אלא גם למילים מסוימות בנות הברה אחת (מילים בנות הברה אחת נחשבות בד"כ למלרעיות): כה וָכה, דם וָאש, מי וָמי, בשר וָדם, הלוך וָשוב, רע וָמר, נע וָנד, ועוד. תודה לוישנו על הערתו החשובה והמבורכת!

 

[or99]

ועוד תוספת...

הכלל של הקמץ נכון כמובן רק בזוגות מילים. הוא לא נכון כשהמילה באה לבדה. דוגמה: "זֶרֶת אָרְכּוֹ וְזֶרֶת רָחְבּוֹ" (שמות כח, טז). אבל בתנ"ך כשהמילה באה בסוף פסוק היא מקבלת קמץ גם שהיא בודדת: "גָּבְהוֹ שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת" (שמואל א' יז, ד).