אואזיס החדשה.

Gרר

New member
אואזיס החדשה.

[מונטיפיורי 17, תל אביב]​
הביקור שלנו בגלגול הראשון של אואזיס הותיר אותנו מאוכזבים. בראש ובראשונה בגלל היעדר מוחלט של אוירה במקום. בילוי ערב זה לא עסקית צהרים ואי אפשר לצאת ידי חובה בלפזר ארבעה שולחנות ולהגיד שהנוכחות של רימה זה שווה ערך לאוירה. גם האוכל לא הבריק לנו באותו ביקור, כך שכל פעם שקראנו דיווח משתפך על המקום זה עשה חשק לנסות כי בכל זאת ניסינו רק פעם אחת, אבל כל פעם היינו נזכרים בתחושה של המקום והחשק היה מתפוגג. הידיעה על המעבר למקום החדש התירה את הפלונטר ואיך שקראנו את זה ידענו שזו תהיה הארוחה הבאה שלנו. ביום שישי נפלה הזדמנות.

כבר בכניסה למקום אהבנו את השינוי. איזה הבדל זה שאתה נכנס למקום ומרגיש שכיף להכנס לשם. שמישהו לא סתם פיזר רהיטים בחלל אלא השקיע מחשבה איך אפשר לגרום למקום לתת אוירה מפנקת. זה לא חייב להיות משהו נוצץ במיוחד ובטח לא חייבים איבזור במיליוני שקלים. זה פשוט צריך להיות מאוזן. ונכון. ונותן אוירה נכונה. ובמקום החדש עמדו במשימה, כך שנרגענו שלפחות על הסעיף הזה אפשר לסמן וי. גם השירות על הבר היה נעים מאד. לא נדבקו יותר מדי אבל היו נגישים ונעימים וזה בערך כל מה שצריך.

השאלה היחידה שנותרה פתוחה היתה בנוגע לאוכל, וכהרגלנו חלקנו את כל המנות כדי לקבל את מירב ההתרשמות.

מנה מספר 1: טרטר בקר בסגנון לאוס. שילוב של מרכיבים קלאסים (הבקר, ביצת השליו) עם נאם-פלה שהוא רוטב דגים (ואשמח להסבר יותר מפורט, אם מישהו יכול). במרקם היה גם משהו שהרגיש כמו ביצי דגים, ובחיפוש בדיעבד הסתבר שאלו כנראה "פניני טפיוקה" אבל אני לא סגור על זה. הוגש יחד עם צ'יפס טפיוקה שגם להם היתה סיומת ימית בטעם. כל השילוב הזה היה מאד נחמד ביחד. אני לא יכול להגיד שלמרות עודף המרכיבים היה שם משהו שהוא מעבר לטרטר רגיל, למעט המרקם השונה, אבל זה היה טעים וכיפי. הדבר היחיד שהיה לי מיותר ומפריע היה נוכחות של עלי נענע במנה, אבל הזזתי אותם הצידה ואז המנה היתה לי מצויינת.

מנה מספר 2: צ'אודר פירות ים מניו אינגלנד. "קלאם צ'אודר" מעולם לא יצא לי לטעום בארץ המקור, אז יכלתי להסתמך רק על התיאור של המנה, ושם דובר על נזיד דגים קרמי, מה שגרם לי לדמיין רוטב יחסית סמיך (זה לא ההגדרה של "קרמי"?) כשבפועל הגיע מרק דליל על בסיס שמנת עם עשבי תיבול וקוביות של תפוחי אדמה. גם כאן בתיאור המנה כתוב תפו"א פריכים (וזה הסתדר לי עם רוטב סמיך, וגם לקח אותי ישר עם האסוציאציות לבלגיה שם הצ'יפסים הם חלק בלתי נפרד מכל מנת מולים) בעוד שבפועל לא הרגשתי כל פריכות. סתם ריבועים של תפו"א מבושל. בכל הכבודה הזו שחו חבורה מכובדת של מולים. הטעם היה בסדר, אבל בגלל שציפיתי למשהו אחר לגמרי (רוטב קרמי, תפו"א מטוגנים למצב פריך, וכו') המנה לא עשתה לנו את זה. היא נאכלה, והיתה בסדר בטעם, אבל רחוקה מלהלהיב.

מנה מספר 3: חזה ברווז על פרנץ' טוסט. חבל שהפעם לא יכלתי לצלם כי בראש ובראשונה - זו מנה מקסימה. בניגוד למנה הקודמת היא היתה בדיוק כמו שזה תואר בתפריט. מדליונים של חזה ברווז שנחו על בריוש מטוגן עם בלילת ביצים. זה היה מגניב ומקסים והיה כאן שילוב טוב של מתקתק וחמצמץ ואלה בדיוק המנות שאני אוהב, שמביאות שילוב שעל פניו מה הקשר ופתאום מסתבר שהם כאילו נועדו לחיות ביחד. המרכיב המיותר של המנה הזאת היתה פסיפלורה טריה שאם הבנתי נכון אמורים להזליף ממנה על המנה אבל זה לא הסתדר לי ולא כל כך הבנתי מה הקשר אז גם כאן, הנחתי לפסיפלורה להשתעמם בצד והתמקדתי במנה עצמה שהיתה כאמור מעולה במיוחד.

מנה מספר 4: ריזוטו בטטה. הקינוחים לא נראו יותר מדי מפתים, ולכן בחרנו במנה נוספת, ואיזה כיף שגם זו היתה מנה מוצלחת במיוחד. הריזוטו עצמו היה מהנה מאד וחוץ מבטטה שתרמה את שמה למנה היו כאן גם שאלוט וכמהין שהעשירו את הטעם וזה היה אחלה קינוח מבחינתי.

מבחינת מחיר, על 4 מנות שילמנו 380 שקלים. ממוצע של קרוב ל-100 שקלים למנה. מצד שני הסטיית תקן די גדולה, אז זה קצת מטעה: הטרטר והריזוטו היו באיזור ה-70. האחרות באיזור ה-130. היין, כרגיל, הוסיף די הרבה - 132 (3 כוסות במחיר 44 ש"ח כל אחת). לא זול, אבל גם לא בשמיים יחסית למסעדה כזו בתל אביב.

הפריע לי מאד היעדר לחם. לא הבנתי את העניין. זה כל כך כיף לנשנש לחם לפני שהמנה הראשונה מגיעה, ובחלק מהמנות אני גם אוהב לנגב איתו את הצלחת. זה כיף וזה תענוג אז מה אכפת לי שזה פרמיטיבי. באמת שזה לא ברור לי ההתנגדות הזאת לנפלאות הפחממה הזאת ולא חושב שלחם טוב יכול להוריד במשהו את ערכה של המסעדה.

אבל גם בלי לחם - היתה ארוחה מצויינת. שלוש מתוך מנות היו טיפ טופ. המנה של הצ'אודר היתה הפחות מוצלחת בעיקר בגלל שדימיינו אותה אחרת ופחות הסתדר לנו ה"מרק" הזה במכלול של הארוחה ואולי היינו צריכים לקחת את הגראטן דגים שנשמע קרוב למנה הזו ברוחו אבל ויתרנו עליו מחמת הדימיון. כנראה שנבדוק את זה בפעם הבאה כי בהחלט שתהיה פעם הבאה. ברוכים השבים לאואזיס וכמה טוב שהם עשו את המעבר הזה.
 

גסטרו

New member
תודה על הדיוח המפורט- אכן הלחם חסר מה גם שהמנות

אינן גדולות , את מנת הברוז על פרנץ' טוסט אכלתי שם בדיל מעולה שהיה בתקופת המנדיאל וזוכרת שלא היתה גדולה בכלל. והצ'אודר- לא הערתם דבר? גם לי השם מצטייר כנזיד סמיך ..
אני מאד מחבבת את רימה ואוהבת את האוכל שלה אבל התמחור גבוה יחסית ..
במקום הישן כיבדו בכוסית בלדי מרי- האם גם בחדש?
 

Gרר

New member
הבלאדי מרי

אכן נשאר גם במקום הזה ונתנו לנו לטעום ממנו בתחילת הארוחה.

הצ'אודר היתה המנה היחידה שאיכשהו לא שאלו אותנו עליה אם היא לטעמנו. על כל יתר המנות שאלו. אז או שזה מרפי או שחובבי הקונספירציה יגידו שהם ידעו למה הם לא שאלו
אם היו שואלים הייתי אומר שדימיינו את המנה אחרת, אבל כיוון שלא שאלו וכיוון שסך הכל הטעם של המנה היה נחמד אז העדפנו להחליק ולעבור הלאה ובסופו של דבר זה לא פגם בהנאה הכללית מהארוחה.

תמחור שנע בין 70-130 הוא לא זול אבל גם לא יוצא דופן בתל אביב של 2015... לצערנו.
 

salo22

New member
תחשוב על הרבה מנות אסיאתיות

שלא בדיוק הבנת מה עשו ברוטב שזה טעים ו"אותנטי", רוב הסיכויים שהנאם פלה מסתתר לו ברשימת המרכיבים. כמו בכל קונדימנט יש ויש, אני משתמש באחד בלבד שמקורו בטונה, אם זה מעניין אותך למטבח בבית :
http://www.eastwest-food.co.il/nconfigout.asp?psn=2666&scat=194&tcat=107
הוא מעודן יחסית, 63 אחוז תמצית טונה, יהא מה שזה, 24% מלח (אוף, חשבתי פחות) ו 6% סוכר. אז אפשר להבין שיוצא משהו מעניין מזה, הפירמה הזו מעודנת יחסית ועושה משהו אחר לבישול, קשה להסביר מה, עוד אוממי ומימד ממליחות רגילה
אני משתמש כמעט בכל דבר במטבח, גם לתבשילים ובתנור, לא יודע דבר לגבי הצד הבריאותי ומול לשים מלח וכולי, הכל מבחינתי רק בעניין הטעם. מומלץ להתנסות בבישולים, אבל יש עוד כל כך הרבה קונדימנטים\עשבים\שום שורשים תבלינים וכולי שמתחברים עם זה יחדיו, עולם שלם של מטבח אסיאתי "נכון" ונפלא לדבר עליו, במיוחד לבישול הביתי..
תודה רבה על עוד ביקורת כתובה היטב לקריאה..
 
לא צריך בכלל לציין שיש במנה האסיאתית שלך Nam Pla

כי זה כל כך מרכיב בסיסי... כמו מלח...
אני משערת שהיא כתבה את השם האסיאתי כדי לא לרשום רוטב דגים שנשמע פחות טוב או לעורר בדמיון משהו כמו בויאבז מצומצם.
אפשרות נוספת היא ניים דרופינג- נשמע מפוצץ נאם פלה, לא? אז זהו שלא. מאוד בסיסי.
זה יכול להיות ממלא סוגי דגים, מתערובת דגים או מסוג אחד, ויש גרסה מאוד אהודה מצדפות (עלי בכל אופן).
אצלי בבית ממניעי התחשבות באנשים הפחות מורגלים בטעם העז או הצמחוניים עברתי למה שצרפתי בתמונה- זה תיבול שמקפיץ כל מנה אסיאתית עשוי מדגנים.

 

Gרר

New member
אבל זהו שזה לא יוצא כמו מנה אסייתית

ולכן הוסיפו את ה"סיגנון לאוס" לשם המנה ואת הרוטב דגים בסאבטקסט כדי שיהיה אפשר להבין שזה הייחוד בגירסה של אואזיס לטרטר הקלאסי. כאמור אם היה ייחוד זה היה בעיקר במרקם ובצ'יפס שהוגשו ליד. בטעם - הטרטר היה לי די רגיל. אולי קצת יותר מעקצץ בטעם אבל לא הבדל מהותי מטרטר רגיל. אולי אם הייתי אוכל זה לצד זה טרטר רגיל וטרטר בסיגנון שלהם היה יותר מובחן ההבדל.
 

bruno01

New member
גם אני חוויתי חוייה "מתקנת" במיקום החדש

ולא כתבתי עליה, כי ביקרתי עם חברה טובה של רימה, ולא הרגשתי מספיק אובייקטיבי.
העיצוב החדש בהחלט הרבה יותר מוצלח בעיניי, ובעיקר הרבה יותר מרווח ונעים.

בטרטר בהחלט יש פניני טפיוקה, אותם פנינים שיש בקינוחי הטפיוקה האסייתים. הן גם מוסיפים את המרקם של הכדורים עצמם, אבל חוץ מהכדורים עצמם הם גם מוסיפים מין מרקם שמחבר את כל המנה כולה (הייתי קורא לו "מרקם רירי" אם לא היו לזה קונוטציות שליליות, אבל אתה בטח מבין למה אני מתכוון כי אכלת את המנה. דומה קצת למה שביצה עושה בבלילה של קציצות).

וכמו שסאלו כתב, נאם פלה נמצא כמעט בכל מנה אסייתית, או כזו שרוצים לתת לה טעמים אסייתים. קצת כמו שהסויה מחליפה הרבה פעמים מלח בחלק מהמטבחים, גם הרוטב הזה הוא תחליף מלח, שגם מוסיף המון טעם. בפני עצמו הוא מלוח להחריד וגם די מסריח, אבל הוא באמת מוסיף הרבה קסם ואומאמי לכל מנה שמוסיפים אותו אליו.

תודה על הדיווח!
 

Gרר

New member
אכן רירי זה השם המתאים


אבל רירי במובן הטוב של המילה...
 

קטנוני1

New member
ככה לא כותבים ביקורת אוכל...

אם המנות\מרכיבי המנות לא מוכרים אז עושים מה שאמא שלי אמרה - שואלים!
צ'אודר פירות ים מניו אינגלנד היא מנה בסיסית ביותר ( כמו החומוס אצלנו) והאינטרנט מלא גם הוא בהסברים.
אותו הנוסחה נכונה גם ל נאם-פלה.
הרי היום אפשר לגלוש באינטרנט גם כשנמצאים במסעדה, ובוודאי שאפשר לשאול את המלצרים.
אם שום דבר לא עוזר, אפשר גם לא לפרסם כתבה רדודה שכזו.
בתאבון.
 

Gרר

New member
זה לא ביקורת, זה דיווח

ודיווח, להבדיל מביקורת, הוא תיאור של החוויה האישית שעברתי במסעדה. במקרה הזה, הביקור במסעדה היה לצורך בילוי, ובבילוי משותף אנחנו משתלים להניח את הפלאפונים בצד ולהקדיש את תשומת הלב אחד לשני.

בדיוק מאותה סיבה שאנחנו נמצאים שם בשביל להיות אחד עם השני ולא לצורך כתיבת הביקורת, לא כל שאלה שמתעוררת לי במסעדה מחייבת תשובה באותו רגע. יש דברים כמו הנאם-פלה שמסקרנים אותי אבל יכולים לחכות גם ליום המחרת שאז אני מחפש באינטרנט או שואל.

לגבי הצ'אודר. כשתיאור של מנה הוא לא ברור - אני שואל. הפעם המקרה היה שהמנה תוארה די במפורט, ולכן לא חשבתי שיש צורך לשאול על זה. כשכתוב בתפריט "קרמי" אני לא אתחיל לשאול אם הכוונה באמת למשהו קרמי או למרק... קרמי זה קרמי. בפועל הסתבר שהתיאור היה מטעה, וזה קצת איכזב כי ציפינו למשהו אחר, אבל לא היה במנה משהו שהרגיש כמו כשל בביצוע או משהו שהיה לא טעים, ולכן גם לא שאלנו יותר מדי ולא הערנו על המנה. "העברנו" את זה והמשכנו למנות האחרות שאיזנו בסופו של דבר את התחושה הכללית וסיפקו את מלוא הסחורה. אני חושב שראוי לשנות את התיאור של המנה כדי לא לבלבל סועדים אחרים, אבל זה כבר סיפור אחר ועניין של המסעדה...
 
אתה ממש חצוף!! "כתבה רדודה שכזו"?..

לא זכורות לי איזה ביקורות מרתקות שכתבת.
מי אתה שתחלק פה ציונים?
&nbsp
זה לא פורום מקצועי ולכל אחד יש את הסגנון שלו.
יש כאלה שמפרטים על כל מנה והמרכיבים וכותבם בשפה מקצועית יותר, ויש כאלה שמסכמים את הביקורת ב"טעים או לא טעים".
&nbsp
אני לא מבינה למה לך לכתוב דבר כזה, אנשים משקיעים זמן ומחשבה בביקורות/דיחווים ואז מגיע מישהו ומנסה להשפיל.
&nbsp
אתה נשמע כמו טרול משועמם שהגיע כדי לייצר ויכוחים.
בתאבון לך.
 
למעלה