אגדת שלושה וארבעה - ניתוח היצירה

סתיו69

New member
אגדת שלושה וארבעה - ניתוח היצירה

בבקשה עזרה, יש לי מבחן ביום ראשון ואין לי שום חומר. אשמח על כל תגובה תודה
 
מילים (או קישור למילים) והתחלת ניתוח, או

לחלופין שאלות ממוקדות - מה לא ברור ונוכל להתקדם משם יחד.
 

סתיו69

New member
לתופס עוגב תודה

האם אתה יודע מיהם השלושה ומיהם הארבעה? תודה רבה
 
עמוס פרק א': על שלושה פשעי... ועל ארבעה לא

אשיבנו... על... עמוס פרק א א דִּבְרֵי עָמוֹס, אֲשֶׁר-הָיָה בַנֹּקְדִים מִתְּקוֹעַ: אֲשֶׁר חָזָה עַל-יִשְׂרָאֵל בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ-יְהוּדָה, וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן-יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל--שְׁנָתַיִם, לִפְנֵי הָרָעַשׁ. ב וַיֹּאמַר--יְהוָה מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג, וּמִירוּשָׁלִַם יִתֵּן קוֹלוֹ; וְאָבְלוּ נְאוֹת הָרֹעִים, וְיָבֵשׁ רֹאשׁ הַכַּרְמֶל. {פ} ג כֹּה, אָמַר יְהוָה, עַל-שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי דַמֶּשֶׂק, וְעַל-אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ: עַל-דּוּשָׁם בַּחֲרֻצוֹת הַבַּרְזֶל, אֶת-הַגִּלְעָד. ד וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ, בְּבֵית חֲזָאֵל; וְאָכְלָה, אַרְמְנוֹת בֶּן-הֲדָד. ה וְשָׁבַרְתִּי, בְּרִיחַ דַּמֶּשֶׂק, וְהִכְרַתִּי יוֹשֵׁב מִבִּקְעַת-אָוֶן, וְתוֹמֵךְ שֵׁבֶט מִבֵּית עֶדֶן; וְגָלוּ עַם-אֲרָם קִירָה, אָמַר יְהוָה. {פ} ו כֹּה, אָמַר יְהוָה, עַל-שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי עַזָּה, וְעַל-אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ: עַל-הַגְלוֹתָם גָּלוּת שְׁלֵמָה, לְהַסְגִּיר לֶאֱדוֹם. ז וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ, בְּחוֹמַת עַזָּה; וְאָכְלָה, אַרְמְנֹתֶיהָ. ח וְהִכְרַתִּי יוֹשֵׁב מֵאַשְׁדּוֹד, וְתוֹמֵךְ שֵׁבֶט מֵאַשְׁקְלוֹן; וַהֲשִׁיבוֹתִי יָדִי עַל-עֶקְרוֹן, וְאָבְדוּ שְׁאֵרִית פְּלִשְׁתִּים--אָמַר, אֲדֹנָי יְהוִה. {פ} ט כֹּה, אָמַר יְהוָה, עַל-שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי-צֹר, וְעַל-אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ: עַל-הַסְגִּירָם גָּלוּת שְׁלֵמָה, לֶאֱדוֹם, וְלֹא זָכְרוּ, בְּרִית אַחִים. י וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ, בְּחוֹמַת צֹר; וְאָכְלָה, אַרְמְנוֹתֶיהָ. {פ} יא כֹּה, אָמַר יְהוָה, עַל-שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי אֱדוֹם, וְעַל-אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ: עַל-רָדְפוֹ בַחֶרֶב אָחִיו, וְשִׁחֵת רַחֲמָיו, וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ, וְעֶבְרָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַח. יב וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ, בְּתֵימָן; וְאָכְלָה, אַרְמְנוֹת בָּצְרָה. {פ} יג כֹּה, אָמַר יְהוָה, עַל-שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי בְנֵי-עַמּוֹן, וְעַל-אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ: עַל-בִּקְעָם הָרוֹת הַגִּלְעָד, לְמַעַן הַרְחִיב אֶת-גְּבוּלָם. יד וְהִצַּתִּי אֵשׁ בְּחוֹמַת רַבָּה, וְאָכְלָה אַרְמְנוֹתֶיהָ; בִּתְרוּעָה בְּיוֹם מִלְחָמָה, בְּסַעַר בְּיוֹם סוּפָה. טו וְהָלַךְ מַלְכָּם, בַּגּוֹלָה; הוּא וְשָׂרָיו יַחְדָּו, אָמַר יְהוָה. {פ
 
ואולי משלי פרק ל' ?

שכן מדובר באגדה של שלמה המלך: א דִּבְרֵי, אָגוּר בִּן-יָקֶה--הַמַּשָּׂא: נְאֻם הַגֶּבֶר, לְאִיתִיאֵל; לְאִיתִיאֵל וְאֻכָל. ב כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ; וְלֹא-בִינַת אָדָם לִי. ג וְלֹא-לָמַדְתִּי חָכְמָה; וְדַעַת קְדֹשִׁים אֵדָע. ד מִי עָלָה-שָׁמַיִם וַיֵּרַד, מִי אָסַף-רוּחַ בְּחָפְנָיו מִי צָרַר-מַיִם בַּשִּׂמְלָה-- מִי, הֵקִים כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ: מַה-שְּׁמוֹ וּמַה-שֶּׁם-בְּנוֹ, כִּי תֵדָע. ה כָּל-אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה; מָגֵן הוּא, לַחֹסִים בּוֹ. ו אַל-תּוֹסְףְּ עַל-דְּבָרָיו: פֶּן-יוֹכִיחַ בְּךָ וְנִכְזָבְתָּ. ז שְׁתַּיִם, שָׁאַלְתִּי מֵאִתָּךְ; אַל-תִּמְנַע מִמֶּנִּי, בְּטֶרֶם אָמוּת. ח שָׁוְא וּדְבַר-כָּזָב, הַרְחֵק מִמֶּנִּי-- רֵאשׁ וָעֹשֶׁר, אַל-תִּתֶּן-לִי; הַטְרִיפֵנִי, לֶחֶם חֻקִּי. ט פֶּן אֶשְׂבַּע, וְכִחַשְׁתִּי-- וְאָמַרְתִּי, מִי יְהוָה: וּפֶן-אִוָּרֵשׁ וְגָנַבְתִּי; וְתָפַשְׂתִּי, שֵׁם אֱלֹהָי. י אַל-תַּלְשֵׁן עֶבֶד, אֶל-אֲדֹנָו: פֶּן-יְקַלֶּלְךָ וְאָשָׁמְתָּ. יא דּוֹר, אָבִיו יְקַלֵּל; וְאֶת-אִמּוֹ, לֹא יְבָרֵךְ. יב דּוֹר, טָהוֹר בְּעֵינָיו; וּמִצֹּאָתוֹ, לֹא רֻחָץ. יג דּוֹר, מָה-רָמוּ עֵינָיו; וְעַפְעַפָּיו, יִנָּשֵׂאוּ. יד דּוֹר, חֲרָבוֹת שִׁנָּיו-- וּמַאֲכָלוֹת מְתַלְּעֹתָיו: לֶאֱכֹל עֲנִיִּים מֵאֶרֶץ; וְאֶבְיוֹנִים, מֵאָדָם. טו לַעֲלוּקָה, שְׁתֵּי בָנוֹת-- הַב הַב: שָׁלוֹשׁ הֵנָּה, לֹא תִשְׂבַּעְנָה; אַרְבַּע, לֹא-אָמְרוּ הוֹן. טז שְׁאוֹל, וְעֹצֶר-רָחַם: אֶרֶץ, לֹא-שָׂבְעָה מַּיִם; וְאֵשׁ, לֹא-אָמְרָה הוֹן. יז עַיִן, תִּלְעַג לְאָב-- וְתָבֻז לִיקְּהַת-אֵם: יִקְּרוּהָ, עֹרְבֵי-נַחַל; וְיֹאכְלוּהָ בְנֵי-נָשֶׁר. יח שְׁלֹשָׁה הֵמָּה, נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי; וארבע (וְאַרְבָּעָה), לֹא יְדַעְתִּים. יט דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר, בַּשָּׁמַיִם-- דֶּרֶךְ נָחָשׁ, עֲלֵי-צוּר; דֶּרֶךְ-אֳנִיָּה בְלֶב-יָם-- וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה. כ כֵּן, דֶּרֶךְ אִשָּׁה-- מְנָאָפֶת: אָכְלָה, וּמָחֲתָה פִיהָ; וְאָמְרָה, לֹא-פָעַלְתִּי אָוֶן. כא תַּחַת שָׁלוֹשׁ, רָגְזָה אֶרֶץ; וְתַחַת אַרְבַּע, לֹא-תוּכַל שְׂאֵת. כב תַּחַת-עֶבֶד, כִּי יִמְלוֹךְ; וְנָבָל, כִּי יִשְׂבַּע-לָחֶם. כג תַּחַת שְׂנוּאָה, כִּי תִבָּעֵל; וְשִׁפְחָה, כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ. כד אַרְבָּעָה הֵם, קְטַנֵּי-אָרֶץ; וְהֵמָּה, חֲכָמִים מְחֻכָּמִים. כה הַנְּמָלִים, עַם לֹא-עָז; וַיָּכִינוּ בַקַּיִץ לַחְמָם. כו שְׁפַנִּים, עַם לֹא-עָצוּם; וַיָּשִׂימוּ בַסֶּלַע בֵּיתָם. כז מֶלֶךְ, אֵין לָא&#
 
באופן מאוד כללי

היצירה הזו מדברת על כך שאין לבני האדם שום יכולת להבין את מעשי ה'. שלמה המלך, שנחשב החכם מכל אדם, אף הוא היה צריך לעבור את הנסיון הזה על מנת להגיע למסקנה כי אין דבר העומד בפני דרכו של ה' וכל נסיון להתערב בכך, לא יצלח.
 
למעלה