נתנאל 123456
New member
אבי מאיים שיאשפז- אותי במחלקה סגורה שוב.
שוב היה לי ריב בית אבל הפעם לא ממש הייתי אלים סתם השתגעתי כמו תמיד אבל לא סכנתי חיים או פגעתי באופן פיזי : אז אבי אומר שאם אני שוב
יחזור על אותו דבר הוא יאשפז אותי, עכשיו היה ריב גדול מבחינה רגשית הטחתי בו מה אני מרגיש על הילדות וכולי, לא מזיז לו כמו תמיד, אז עכשיו אני יודע
שהוא לא יתלונן עלי ויקחו אותי לפחות לא עכשיו, אבל אני חושב על הקטע שאם יבאו ינסו לקחת אותי לתל אביב אז היה מזה צרות יחידות משטרה וכולי.
פעם שעברה הזימנו לי שבס, ויחדת סהורים ועוד, ואחר כך שמרו עלי איזה יחדה אחת מאוד מאובזרת כמה ימים, ואני שונא את זה: שהם על הזנב שלי.
פעם שעברה לא התנגדתי אז הם רק ליוי אותי בכחות מתוגברים על פי צו מהפסיכיאטר הראשי עכשיו הבעיה שאני יודע שהפעם יכול להיות שאני כן יריב איתם.
וזה היה בלאגן, דם, אלימות קשה וכולי ,וגם אני בסופו של דבר ינטורל אז אני אומרא לעצמי למה כל הכאב ראש הזה, עכשיו אבי חושב שיש לי בעיות שוב במאניה
מתחיל אצלי השגעון גדולת, האיומים ברצח, התחושת עליונות, הדיבורים הלא ברורים האשמות, וכולי, עכשיו אנחנו עדיין לא אמרנו כלום, עכשיו זה די פחיד אותי.
כי הבעיה היא שאני לא רוצה להילקח בכוח הבגלל הבעלי חיים, שלא ירו בהם וכל זה. ועכשיו יש את הבעיה ששאני יודע שאני במצב נפשי לא טוב, אז אני יודע
שאני יכול להיות נורא נורא מסוכן ולא צפוי, עכשיו מה אני יכול לעשות, כדאי לשכנע את אבי שלא יספר? ואם כן לשכנע את המטפלת שלא תאשפז אותי, האם
על זרקץת חפצים ואיומים ברצח ניתן לאש/פז? כזאת שלא נאמרה מתוך כוונה אלה מתוך כעס אפילו שהיו מקרים דומים בעבר? תודה מראש לעוזרים בברכה נתנאל.
שוב היה לי ריב בית אבל הפעם לא ממש הייתי אלים סתם השתגעתי כמו תמיד אבל לא סכנתי חיים או פגעתי באופן פיזי : אז אבי אומר שאם אני שוב
יחזור על אותו דבר הוא יאשפז אותי, עכשיו היה ריב גדול מבחינה רגשית הטחתי בו מה אני מרגיש על הילדות וכולי, לא מזיז לו כמו תמיד, אז עכשיו אני יודע
שהוא לא יתלונן עלי ויקחו אותי לפחות לא עכשיו, אבל אני חושב על הקטע שאם יבאו ינסו לקחת אותי לתל אביב אז היה מזה צרות יחידות משטרה וכולי.
פעם שעברה הזימנו לי שבס, ויחדת סהורים ועוד, ואחר כך שמרו עלי איזה יחדה אחת מאוד מאובזרת כמה ימים, ואני שונא את זה: שהם על הזנב שלי.
פעם שעברה לא התנגדתי אז הם רק ליוי אותי בכחות מתוגברים על פי צו מהפסיכיאטר הראשי עכשיו הבעיה שאני יודע שהפעם יכול להיות שאני כן יריב איתם.
וזה היה בלאגן, דם, אלימות קשה וכולי ,וגם אני בסופו של דבר ינטורל אז אני אומרא לעצמי למה כל הכאב ראש הזה, עכשיו אבי חושב שיש לי בעיות שוב במאניה
מתחיל אצלי השגעון גדולת, האיומים ברצח, התחושת עליונות, הדיבורים הלא ברורים האשמות, וכולי, עכשיו אנחנו עדיין לא אמרנו כלום, עכשיו זה די פחיד אותי.
כי הבעיה היא שאני לא רוצה להילקח בכוח הבגלל הבעלי חיים, שלא ירו בהם וכל זה. ועכשיו יש את הבעיה ששאני יודע שאני במצב נפשי לא טוב, אז אני יודע
שאני יכול להיות נורא נורא מסוכן ולא צפוי, עכשיו מה אני יכול לעשות, כדאי לשכנע את אבי שלא יספר? ואם כן לשכנע את המטפלת שלא תאשפז אותי, האם
על זרקץת חפצים ואיומים ברצח ניתן לאש/פז? כזאת שלא נאמרה מתוך כוונה אלה מתוך כעס אפילו שהיו מקרים דומים בעבר? תודה מראש לעוזרים בברכה נתנאל.