איזה יום עצוב

[תרנגולת14]

איזה יום עצוב

זולגת מהרגע שהתעוררתי...
הכנות לטיפול הבא שבעבר מילאו אותי התרגשות לקראת הבאות, גרמו לערפל כבד של דמעות עצורות לנטוף בין התחנות. זה בטח די מסוכן לנהוג ולבכות, ורק רציתי כבר להגיע הביתה ולתת לברז להיפתח, אבל מרוב שהתאפקתי כל הבוקר... אני רק נוטפת ולא מצליחה לפרוץ את הסכר.
עצוב לי, עצוב לי בלב. ואני מתגעגעת.

 

[שירהד1]

אויש, אני כל כך מכירה את זה

באמת נורא עצוב. אצלי הדמעות היו מגיעות מעצמן, והמון, והיו פורצות כל סכר שניסיתי לשים...אי אפשר היה לשלוט בזה.

אני כל כך מקווה עבורך שתזכי להריון תקין במהירה, שיסתיים בידיים מלאות.

את יכולה להגיד קצת לאילו דברים את מתגעגעת? לעובר? לבעיטות שאולי הרגשת? לתחושת האופטימיות והתקווה? למלאות הרחם והלב? לשמחה? לחלום על תינוק/ת?

שתפי אותנו עוד קצת לגבי הגעגוע הזה.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 

[תרנגולת14]

געגועים

מתגעגעת לכל הדברים האלה...
להרגשה שגדל בתוכי אדם קטן ושהוא שלי ושיש לי תוכניות וחלומות לגביו, לאהבה והאושר שהיו בי מהרגע שידעתי שהוא שם, להתעדכנות על בסיס שבועי בהתפתחות שלו...
חסר לי מאוד הטקס היומי של תיעוד ההריון, איך אני מרגישה, איך אני מתרגשת, כל הרעיונות והמחשבות שהיו לי במהלך היום. כל מיני סיפורים קטנים שהייתי כותבת לו..שירים שהייתי משמיעה לו..
מתגעגעת אליו ואל הפוטנציאל של מה שהוא היה יכול להיות, מתגעגעת לאישה שהייתי כשהוא היה איתי...

 

[שירהד1]

באמת נורא עצוב-

סליחה שאני חופרת, אבל זה באמת מעניין אותי- הזכרת טקס יומי של תיעוד ההריון- האם אלו דברים שהעלית על הכתב, או שדיברת אליו, או שאלו דברים שנאמרו בליבך?
כתבת גם על סיפורים קטנים שהיית כותבת לו. את רוצה לתת דוגמא לסיפור אחד שכזה?
אני יודעת שזה נורא אישי. אז רק אם מתאים לך.

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 

[תרנגולת14]

תיעוד בכתב

שתי מחברות מלאות, מהרגע שהתחלתי את התהליך ועד המשפט האחרון: "אחרי המקלחת אתקשר לבדוק מתי יהיו תשובות של מי השפיר".
אחרי המקלחת כבר קיבלתי שיחת טלפון שחרבה את עולמי.

ולגבי הסיפורים... זה סתם קטעים קטנים כאלה, בדרך כלל מצחיקים. או לפחות כאלה שהצחיקו אותי.
למשל, הלכתי ברחוב ושמעתי קטע משיחה של שתי קשישות שהתחרדנו בשמש..
קשישה א': אתמול הנכד קפץ לביקור, ולא היה כלום בבית. שום כלום!
קשישה ב': אז מה עשית?
קשישה א': לקחתי תפח-אדמה, קישוא, גזר, שום, בצל, פטרוזילה, מלח, פלפל
ביצה, פירורי לחם, קצצתי הכל וטיגנתי קציצות! ככה מכלום! יצא מה זה טעים!

 

[שירהד1]

שיואו, איזה מרגש-

כנראה כל כך רצית את זה. כל כך ציפית לזה. כל כך.

הסיפור, אגב, מקסים. זה הצחיק אותי, כי זה ממש סיגנון הדיבור של אמא שלי
תקשיבי, את תהיי יופי של אמא. אני מעודדת אותך להמשיך ולנסות, ולקוות לטוב, על אף הקשיים העצומים שבדרך.

תודה רבה על השיתוף ועל מתן האמון.

שירה.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 

[KEEP1]

מבינה את הגעגוע

כתבת "מתגעגעת לאישה שהייתי כשהוא היה איתי.. "המשפט הזה מהדהד לי כל כך כל כך, היה לי יום עצוב היום כי כזה הוא היה , מה שהוסיף גם שנבדקתי בפעם הראשונה אצל רופא מעקב ההריון שליווה אותי, לקח לו זמן להיזכר מי אני, הזכרתי לו הוא התנצל בדרכו.. קצת התפלאתי לאור הסיפור שלי, אולי אני לא כזו מיוחדת, רק בעייני עצמי.. החדשות הטובות שהכל בסדר אצלי, רק שיש לי ציסטה חדשה בשחלה שאני צריכה להיות במעקב אחריה, בקיצור כל היום עננת עצבות מרחפת מעליי ובין הסידורים שעשיתי היום ישבתי באוטו שלי להטעין את הבטרייה שנגמרה לי, ומסתכלת על כולם הולכים באים מדברים אולי גם עליהם עבר יום עצוב כמו שלי -- לא ממהרת כי זה לא באמת משנה, החלום ושברו, והמילים שכתבת מדויקות מאוד מאוד למה שאני מרגישה - והמוח לא מרפה ממה שהיה יכול להיות, ואני חוזרת למה שכתבת האישה שהייתי.. מה זה אומר? ואני חושבת על הרוך, על האופטימיות, על הדאגה לעצמי ולתינוקת שהייתה לי, על ההזנה , הטיפוח, האהבה ,השמחה, הגישה החדשה של אמא בהתהוות, החשיבה על העתיד.. הפוטנציאל אמרת וצדקת ---פה זה פוגש אותי כל הזמן בכאב, ואיך ברגע פוףףףף זה נעלם ונשארתי לבדי, מחפשת את האישה הקודמת זו שגילתי בתקופה האחרונה את האמא , איפה היא? נעלמה לה.. אז יום עצוב מלא מלא געגועים, מבינה את הגעגועים