אז מה אכלתם בסוף השבוע?

מיתר44

New member
בורקס דילק ההגנה 33

שוב נצרכת לארוחת בוקר בקטנה: צלצלתי לבדוק ואכן פתוח. שישי 7:00 ואני מספתח.
בתנור תבנית ענקית של ״בורקס מים״ לעוד 10 דקות ואני בינתיים לוקח שתי אצבעות של תרד וגבינה
וגם כוס איירן וביצה חומה. הבצק קרספי והמילוי מצטיין בטעם מאובחן. מצויין.
בינתיים יצאה תבנית הבורקס ואני אכלתי מנה במילוי תרד וגבינה. לבסוף התפנקתי בעוגיית סולת.
בנוסף לנ״ל לקחתי שני שבלולים קפואים ועוד מנה מהתנור.
הכל בכל - 80 ₪.
בורקס מים - הבצק מבושל בטרם האפייה.
חניה מצאתי באחד הרחובות שרוצפו מחדש האקליפטוס.



 

prizman

New member
איפה זה?

אני הכרתי רק את דרך ההגנה בת"א אבל בבדיקה עכשיו בגוגל הסתבר שיש די הרבה רחובות בשם ההגנה בישראל.
 
קפה אל נור - שבת בצהריים

קפה אל נור הוא יותר מסעדה מקפה המתמחה שמאכלי הים
מקום ראוי לשבת מהבילה של קיץ
העיסקה כוללת מבחר מתחלף של 12 סלטים חביבים וטעימים ווצלחת בגט טרי וטעים
באם לוקחים מנה עיקרית המחיר כולל גם את הפתיחים
לעיקרית לקחנו תמנון על הפלאנצ'ה על בסיס לבנה ומסביבו תפו"א ובצל מנה טובה כשהתמנון הי הרך ועסיסי
צלחת סרטנים כחולים שנמצצו בהנאה מרובה
לקינוח כנאפה נהדרת (לצערי שכחתי לצלם) שנעשית במקום עם ההזמנה חמה ולא מאד מתוקה
תפריט יין קצר אך מגוון מספיק של יינות לבנים בכוסות
ישבנו על הבר וניהלנו שיחה מעניינת על אוכל יין ובישול עם זוג שישב צידנו
והשרות היה חביב ומהיר



 

החתולית

New member
התפריט השתנה מאז שרוברט קלוגר נכנס למטבח

ונראה שהוא מוצלח.
&nbsp
הארוחה היתה במסגרת הבראנץ' או במסגרת ארוחת צהריים?
 
גם וגם

הפתיחים הם חלק קבוע בארוחות המסעדה (גם בבראנצ')
חלק מהמנות היו של הבראנצ' וחלק מהתפריט הקבוע
האמת שמאד רצינו מנה מהבראנצ' - זנב לובסטר עטוף בבייקון עם רוטב הולנדייז
שנראה מדהים רק ביקשנו לקבל את הרוטב בצד - הסתבר שאי אפשר אז הלכנו על מנת הסרטנים
 

erezavn

New member
חמישי בערב - טוטומה. שישי צהריים - יריחו החדשה ביפו

בחמישי בערב 3 אנשים בטוטומה.

פעם שנייה במסעדה. בפעם הראשונה היה מעולה. הפעם היה טוב, אבל הרגיש פחות מוקפד מהפעם הקודמת (אולי כי דליה אלחדף לא נראתה בסביבה).
נדגמו לא מעט מנות: סביצ'ה ניקיי של טונה אדומה (ספיישל), קצ'פה, שיפוד שרימפס, 2 סוגי אמפנדס (גבינה ואסאדו), סלט צ'ילנה (עגבניות), 2 סוגי Arepa (קולומביאנה עם בשר בקור טחון, קוסטה עם דג). חוץ מסלט העגבניות שהיה בינוני מינוס, השאר היה טעים וטוב.
הקוקטיילים כאן ראויים לשבח.

קינחנו בגלידות ב-Creme של R2M ליד הבייקרי. גלידות טעימות, מעט מתוקות מדי, אבל במרקם מצטיין. מוגשות עם טופינג לבחירה של אחד מקינוחי הבייקרי. אני נשנשתי גלידה פיסטוק עם טארט לימון. טעים.


שישי צהריים - יריחו החדשה בשוק היווני ביפו.

המסעדה החדשה לגמרי (נפתחה רשמית ביום ב' שעבר) הייתה להפתעתי פתוחה בשישי צהריים, אז נכנסתי ספונטנית, כחלק מגיחה קצרה ליפו.
המסעדה היא שת"פ של תומר אגאי מסנטה קתרינה ושל עידן פרץ שהיה סו-שף בפופינה והוא השף בפועל. המקום מרווח עם תקרה גבוהה מאד, בר קטן ושולחנות בפנים ובחוץ. יש כמובן טאבון סנטה קתרינה סטייל. ישבתי על הבר.

נשנשתי למנה ראשונה כדור ים של מוסר נא עם פלפל, בורגול, לימון כתוש ויוגורט נענע (44 שקלים). בכתבות היח"צ נכתב שזה פלפל חריף שעוטף את הדג. בפועל זה היה פלפל שושקה קלוי שהיה ממש מתוק ודי השתלט על טעמי הדג והמילוי. מנה חביבה ולא יותר. היה חסר לי כאן אלמנט פיקנטי. (ואולי גם דג יותר מעניין ומשובח ממוסר).

מנה נוספת שטעמתי הייתה פיצה יפואית עם קרם כרובית, זיתי קלמטה וסרדינים (49 שקלים). לקח למנה לא מעט זמן להגיע, למרות שכשאני נכנסתי היה די ריק (הלך והתמלא בהמשך). הפיצה הייתה מאכזבת לצערי. יבשה מאד. הבצק אמנם היה דקיק וטעים, אבל כאמור הוא היה יבש מדי. (הפיצה לא הייתה חמה. נראה שעמדה וחיכתה זמן מה). הטופינג היה טעים אבל לא מספק. מעט מאד סרדינים, מעט זיתים וקרם כרובית שלא הורגש כלל. מנה מבטיחה שפוספסה לגמרי.

היות והם בשלבי הרצה מוקדמים, אני מקבל את זה שהעניינים עדיין לא מתפקדים כמו צריך. אני יכול להעריך שעם הזמן, זה יהיה מקום מוצלח, אם אני מסתמך על הרזומה של 2 השפים ועל המיקום המוצלח. אני מניח שאשוב בהמשך, אחרי שיצברו קצת קילומטרז'.


בין לבין - בישולים ביתיים בקטנה:
שישי בערב - קציצות בר-ים (שנרכש ביפו) על תבשיל פתיתים, תרד ועדשים שחורות בניחוח ליים.
שבת צהריים - קנלוני במילוי ריקוטה, תרד ופרמז'ן, ברוטב עגבניות.
 
ככל הידוע לי לא שת"פ כי אם ייעוץ

לא חושב שתומר מסנטה קתרינה אמור להיות מעורב בתפעול השוטף של המקום אלא רק ייעץ בתהליך ההקמה והפתיחה. החוויה שלי שם (ברביעי בערב) הייתה בינונית להפליא - שירות מהיותר בלתי מאורגנים שאי פעם נתקלתי בו ומנות סתמיות שהרגישו כאילו מישהו מנסה לעשות "סנטה קתרינה" רק בלי המרכיב הכי חשוב - היד של תומר. גם אני אכלתי את הפיצה היפואית ומצאתי אותה לא מוצלחת בעליל - מרמת הבצק שהיה עשוי מעט מדי ועד רמת התוספות שלא השתלבו. כדור הדג ים הרגיש גם לי כמנה בינונית. המנה המוצלחת היחידה הייתה "סלט בקר" של בשר נא עם קרוטונים של לחם, שום ואיולי זעתר - מנה טובה סך הכל.
מקווה שהם יתאפסו על עצמם כי כרגע זה ניראה כמו מקום שיחייה את ההייפ סביבו מהר מאוד לפני שיפגוש במציאות הלא קלה של המסעדנות התל אביב-יפואית...
 

erezavn

New member
שת"פ או ייעוץ - אגאי הוא אחד החתומים על התפריט...

לפחות לפי כתבות היח"צ התפריט הוא פרי של שיתוף פעולה, וזה מופיע גם בתפריט עצמו... (צילום מצורף).
אגאי גם צוטט ברוב הכתבות ובהחלט נראה שלקח קרדיט לצדו של עידן פרץ.

שוב - צריך לתת קרדיט ולהיות סבלניים, גם לגבי רמת האוכל וגם לגבי השירות. אם תומר אגאי קורא את הדברים, המלצתי שלפחות בשבועות הראשונים יהיה יותר נוכח במקום, יתרום מניסיונו ויתקן את הדורש תיקון.

אני די הופתעתי מכך שהמסעדה התמלאה יפה בצהרי יום ו'. ניכר שחלק מהסועדים הם עוברים ושבים אקראיים שהסתובבו באזור השוק היווני.

יש תחרות לא פשוטה באזור השוק היווני עם רעמסס והצועניה, וכמובן בשוק הפשפשים עצמו (המון מקומות), כולל למשל ראיסה, שנפתחה ממש בימים אלה על חורבות הפלימרקט.
בקיצור. ימים יגידו.





 

ortolan

New member
התרשמתי שגם במסעדת הבית

המעורבות שלו בזמן האחרון היא להסתובב מחופש לשף ולהסתחבק עם נחשבים ונחשבות למיניהם.
 

החתולית

New member
לטעמי זו התרשמות לא נכונה

תומר אגאי עובד במטבח הפתוח של סנטה קתרינה.
 

ortolan

New member
ראיתי אותו נכנס ויוצא

אבל ידו לא נגעה בדבר. כמובן שיתכן שלא התחשק לו באותו יום.
 

מיתר44

New member
חחח, מעניין מה יקרה אם לרופא שלי לא יתחשק. (;

חייב לציין בפניכם שאני די מבולבל מכל השמות
האלו שנזרקים פה. מה שקורה מזכיר לי את הלהטוט
עם הכדורים נמצאים כל הזמן בתנועה ובאויר.
כאילו שאף אחד מהכוכבים לא נח לרגע במטבח
כך שיתאפשר לו לפתח קו אופייני מובהק.
התזזית הזו לא ממש מחמיאה למה שאני בין אלו
שמחפשים דגם שנקרא ״מסעדת הבית שלי״.
כן, יש כאלו כאן באיטליה, ובעוד ארצות בהן יש
כבוד למקצוע ולמסורת.
 
מומה בקריית ענבים

בדרך חזרה מקמפינג עם הילדים החלטנו שאנחנו מתעצלים לבשל ועצרנו במומה. חיפוש בפורום העלה ביקורות עתיקות ופושרות למדי, אבל החלטנו לקחת סיכון מחושב.
הילדים הזמינו המבורגרים, אך אבוי נכשלתי בחינוכם והם הזמינו well done, מה שהקשה עליי להעריך את איכות הבשר. הם נהנו מאוד וגם הצ'יפס שלצד המנה היה נחמד ביותר, פריך וזהוב כמו שצריך.
אני הזמנתי שתי מנות ראשונות. האחת - קציצות גבינה, שלמעשה כלל לא היו קציצות אלא גבינת עזים מטוגנת בציפוי כלשהו, ברוטב עגבניות פיקנטי מעט. סהכ מנה לא רעה, חבל שהתיאור לא מדייק איתה.
המנה השנייה הייתה שרימפס ברוטב עגבניות. כנהוג בארץ השרימפס הוגש עם קליפת הזנב ברוטב (שונאת את המנהג הזה, מאוד מלכלך, ולא, אף פעם אני לא מצליחה להוריד את הקליפה ללא שימוש בידיים). חוץ מזה השרימפס היה עשוי במידה והרוטב היה טעים מאוד ועדין, כמו שאני אוהבת.
האיש הזמין לראשונה כרובית אפויה שהייתה קצת עייפה ואפויה מדי, והיה עליה קצת פחות מדי מהגבינה הצהובה שהובטחה בתפריט ושקיווינו שתגרום לילדים לאכול ממנה. לעיקרית - שווארמה פרגיות על חציל, שום דבר לכתוב עליו הביתה מה שנקרא, החציל היה טיפה מר, השווארמה הייתה בסדר לטעמו, לטעמי הייתה קצת עשויה מדי.
השירות היה בסדר גמור, ישבנו בחוץ כי הבפנים למרות שהיה ממוזג לא נראה מושך עקב עומס של סועדים.
התמחור היה סביר 30-40 שח לראשונות הצמחוניות, 40 ומשהו לשרימפס, לא זוכרת את המחיר של העיקריות, ארבל סהכ רגיל למחוזותינו - סטייק ב128 נדמה לי למשל.
המיקום נחמד פלוס - ברפת המשוחזרת של הקיבוץ, העיצוב של המסעדה מתכתב עם הרפת ההיסטורית.
בקיצור - לא שווה נסיעה מיוחדת, כן אופציה לעצירה בדרך
 
למעלה