כמה ארוחות מהשבוע האחרון
- פותח הנושא מKה אפורה
- פורסם בתאריך
ראונד טייבלס: קופי בר
על אירועי הראונד טייבלס שמעתי קצת מאוחר מדי, כך שפשוט הגענו ספונטנית למקום בשישי בערב לאחר וידוא קצר בטלפון שאכן יש תפריט צמחוני מותאם. המסעדה הייתה חצי ריקה בשלב הזה, והתיישבנו בחוץ. לאחר בריף קצר מצד המלצר הנחמד על הערב, סיפרנו לו שאנחנו מעוניינות רק במנות צמחוניות. הוא אמר שזה מוריד לנו כמה מנות שמוגשות למרכז השולחן ומשנה את הפתיח, ושאם נרצה הוא פשוט יביא עוד מאחת המנות הראשונות. הוא סיפר מעט על המנה העיקרית שמורכבת מאמרנט, לא נשמע נלהב במיוחד וסיכם אותה כמנה של "זה פשוט... דגן, אתן יודעות". זה לא נשמע מבטיח כבר משם. לצד האוכל הזמנו גם 2 כוסות מים ו-2 כוסות שרדונה של קסטל שאנחנו תמיד אוהבות לשתות.
ראשונה הגיעה מנה של צ'יפס יוקה על טחינת בוטנים. זו הייתה מנת נשנוש קלילה וכיפית. כמה דקות אחר-כך הגיעו 2 מנות פתיח קטנטנות של כרובית מהג'וספר עם קרם כרובית ושום ירוק. לא הגיע שום תחליף לטרטר עגל ול"פרושוטו" טלה שלא הוגשו. בהמשך הגיע גם לחם מחמצת טעים וקרקרים לצד מטבל של חמאה חומה (תמיד טעים) וטופו קינואה, שהיה לו פשוט טעם לא מלהיב של גבינת סויה.
מנת הביניים הייתה מנת קרם תפוח אדמה סגול, תפוח אדמה ממדורה, גזרים וצלפים. הגיעה מנה אחת לשתינו שהייתה לא מלהיבה במיוחד: היא הכילה פשוט ירקות שורש צלויים. כשהמלצר פינה את הצלחות שלנו התברר שאנחנו מכירים דרך חברה משותפת, והוא הבטיח לנו צ'ייסרים בהמשך.
הבחירה במנות העיקריות הייתה בין פילה בר ים, שוק טלה או פורידג' אמרנט. לאחר המתנה קצרה הגיעה המנות הצמחוניות, כמובן. האמרנט היה טחון למרקם של דייסה שהוגשה בצלחת עמוקה מעט ומעליה היה קרם של דלעת צלויה, עגבניות קונפי ומעט גרגירי אמרנט. לקחנו כל אחת ביס קטן וטעמנו. המנה הייתה נחמדה, לא מפתיעה בעליל, אבל 3 שניות אחר-כך היא הכתה בנו: חריפות קשה. לי אישית אסור לאכול חריף אז נתפסתי לא מוכנה והתחלתי להיחנק, והחברה (התימנייה) לידי שרגילה לאכול חריף נחנקה גם היא. תפסנו את כוסות המים וסיימנו אותן. מה שמוזר הוא שבשולחן הצמוד לנו ישב זוג שאת זמנם הנעימו כל הערב השפית הבוליביאנית שהתארחה ומנהל המטבח של הקופי בר, אבל אף אחד אפילו לא הסתובב לבדוק מה קורה. גם לא המלצר. כמה דקות אחר-כך הצלחנו לתפוס אותו ושאלנו אותו לגבי החריפות. הוא מצדו אמר שהוא ציין שהדלעת הצלויה מעט חריפה, מידע שמוזר שפספסתי כי אני תמיד מודאה שאין, ובהתחלה רצה להחליף רק מנה אחת. ביקשתי שיחליפו את של שתינו תוך לא מעט התנצלויות. הוא אמר שממש אין מה להתנצל וכמה דקות אחר-כך מנהל המשמרת הניח את המנות החדשות והלא-חריפות ווידא שהן לטעמנו. מה אני אגיד, לא ממש היו אופציות רלוונטיות אחרות אבל לא היה שום דבר מעניין או מפתיע במנה הזאת. בעיניי כל הרעיון של ראונד טייבלס היה להיחשף למטבחים אחרים ולטעמים שונים, אבל שתינו הסכמנו שהמנה הייתה בעיקר סתמית. אכלנו כמה ביסים ופשוט לא המשכנו.
הקטע המוזר הוא שלמרות שהמלצר אמר שאין מה להתנצל, מהרגע שהוא החליף לנו את המנות הוא לא התקרב יותר לשולחן. למען האמת, אף אחד לא ממש חלף ליד השולחן שלנו, וכל ניסיון לבקש משהו עלה ביותר מדי נפנופים ונסיונות למשוך תשומת לב. רצינו לבקש עוד מים, רצינו להזמין עוד יין, אבל פשוט אף אחד לא הסתובב שם. תמוה. המנות עמדו על השולחן לאחר שהפסקנו לאכול משהו כמו 40 דקות. המסעדה כבר התרוקנה ונותרנו השולחן היחיד, ועדיין אף אחד לא ניגש אלינו. השעה הייתה כבר 12 בלילה והיינו שם כבר שעתיים. בסוף, ניגש אלינו אחראי המשמרת ופינה את המנות (איפה המלצר שלנו?). הוא לא שאל על הצלחות המלאות וכמה דקות אחר-כך נחתו הקינוחים על השולחן.
קיבלנו מרנג עם אננס מהגוספר עם גלידת שוקולד לבן ובזיליקום ופונדנט שוקולד עם סורבה מנדרינות, תפוז צלוי וגאנש שוקולד חריף שהוגש בצד. בשלב הזה כבר איבדתי את הסבלנות למלצר הנעלם (מי שהגיש לנו את הקינוחים נעלם תוך שנייה גם הוא ולא ענה לקריאות שלנו). סימנתי כבר בעצבנות מרחוק למנהל המשמרת שיביא חשבון. הקינוחים היו נהדרים, בעיקר הגלידה בשילוב עם המרנג, אבל עדיין היינו רעבות וגם החשבון לא הגיע. בסוף, אחרי כמה דקות טובות, ניגש אלינו המלצר שלנו שאמר שהוא נזכר שהוא הבטיח לנו צ'ייסרים אבל שהבין שביקשנו חשבון. כבר לא הייתה לנו סבלנות ואמרתי לו שנשמח לקבל את החשבון וזהו ושבכנות אנחנו פשוט לא נהנינו ואנחנו רוצות ללכת. הוא נראה פתאום מופתע ופגוע. העניין הוא שבאמת שהוא היה מקסים, עד הנקודה שהחלפנו את המנה. בנקודה הזאת פשוט התעלמנו מאיתנו באופן נחרץ, ובאמת שלא הבנתי למה. היינו נחמדות, נעימות, ביקשנו כל דבר בנימוס, הזמנו יין, באנו להתפנק. אז למה להתעלם?
המלצר הלך וכמה דקות אחר כך החשבון עדיין לא הגיע. בסוף הגיע מנהל המשמרת ואמר, בהפתעה רבה, שהארוחה על חשבונם. ניסיתי להגיד לו שממש אין צורך, שזו לא הייתה הכוונה שלנו. הוא ענה שיכול להיות שהארוחה הזאת לא מתאימה לכולם ושזה בסדר. מה יכולתי לענות, שהבעיה לא רק הייתה הארוחה, אלא בכלל תיאום הציפיות הכללי, השירות וכן העובדה שהם גובים 300 ש"ח לראש על ארוחה צמחונית שדלה יותר במנות וגם בחומרי הגלם? ניסיתי להציע לו שלפחות נשלם על היין כי זו ממש לא הייתה הכוונה שלנו ובעיקר כי הובכתי. הוא התעקש שלא. בסוף השארתי 150 ש"ח לשירות, בעיקר כי לא הרגשתי נעים מהסיטואציה, למרות שאני מודה שתכננתי מראש להשאיר הרבה פחות. חזרנו הביתה ובדרך עצרנו לאכול.
על אירועי הראונד טייבלס שמעתי קצת מאוחר מדי, כך שפשוט הגענו ספונטנית למקום בשישי בערב לאחר וידוא קצר בטלפון שאכן יש תפריט צמחוני מותאם. המסעדה הייתה חצי ריקה בשלב הזה, והתיישבנו בחוץ. לאחר בריף קצר מצד המלצר הנחמד על הערב, סיפרנו לו שאנחנו מעוניינות רק במנות צמחוניות. הוא אמר שזה מוריד לנו כמה מנות שמוגשות למרכז השולחן ומשנה את הפתיח, ושאם נרצה הוא פשוט יביא עוד מאחת המנות הראשונות. הוא סיפר מעט על המנה העיקרית שמורכבת מאמרנט, לא נשמע נלהב במיוחד וסיכם אותה כמנה של "זה פשוט... דגן, אתן יודעות". זה לא נשמע מבטיח כבר משם. לצד האוכל הזמנו גם 2 כוסות מים ו-2 כוסות שרדונה של קסטל שאנחנו תמיד אוהבות לשתות.
ראשונה הגיעה מנה של צ'יפס יוקה על טחינת בוטנים. זו הייתה מנת נשנוש קלילה וכיפית. כמה דקות אחר-כך הגיעו 2 מנות פתיח קטנטנות של כרובית מהג'וספר עם קרם כרובית ושום ירוק. לא הגיע שום תחליף לטרטר עגל ול"פרושוטו" טלה שלא הוגשו. בהמשך הגיע גם לחם מחמצת טעים וקרקרים לצד מטבל של חמאה חומה (תמיד טעים) וטופו קינואה, שהיה לו פשוט טעם לא מלהיב של גבינת סויה.
מנת הביניים הייתה מנת קרם תפוח אדמה סגול, תפוח אדמה ממדורה, גזרים וצלפים. הגיעה מנה אחת לשתינו שהייתה לא מלהיבה במיוחד: היא הכילה פשוט ירקות שורש צלויים. כשהמלצר פינה את הצלחות שלנו התברר שאנחנו מכירים דרך חברה משותפת, והוא הבטיח לנו צ'ייסרים בהמשך.
הבחירה במנות העיקריות הייתה בין פילה בר ים, שוק טלה או פורידג' אמרנט. לאחר המתנה קצרה הגיעה המנות הצמחוניות, כמובן. האמרנט היה טחון למרקם של דייסה שהוגשה בצלחת עמוקה מעט ומעליה היה קרם של דלעת צלויה, עגבניות קונפי ומעט גרגירי אמרנט. לקחנו כל אחת ביס קטן וטעמנו. המנה הייתה נחמדה, לא מפתיעה בעליל, אבל 3 שניות אחר-כך היא הכתה בנו: חריפות קשה. לי אישית אסור לאכול חריף אז נתפסתי לא מוכנה והתחלתי להיחנק, והחברה (התימנייה) לידי שרגילה לאכול חריף נחנקה גם היא. תפסנו את כוסות המים וסיימנו אותן. מה שמוזר הוא שבשולחן הצמוד לנו ישב זוג שאת זמנם הנעימו כל הערב השפית הבוליביאנית שהתארחה ומנהל המטבח של הקופי בר, אבל אף אחד אפילו לא הסתובב לבדוק מה קורה. גם לא המלצר. כמה דקות אחר-כך הצלחנו לתפוס אותו ושאלנו אותו לגבי החריפות. הוא מצדו אמר שהוא ציין שהדלעת הצלויה מעט חריפה, מידע שמוזר שפספסתי כי אני תמיד מודאה שאין, ובהתחלה רצה להחליף רק מנה אחת. ביקשתי שיחליפו את של שתינו תוך לא מעט התנצלויות. הוא אמר שממש אין מה להתנצל וכמה דקות אחר-כך מנהל המשמרת הניח את המנות החדשות והלא-חריפות ווידא שהן לטעמנו. מה אני אגיד, לא ממש היו אופציות רלוונטיות אחרות אבל לא היה שום דבר מעניין או מפתיע במנה הזאת. בעיניי כל הרעיון של ראונד טייבלס היה להיחשף למטבחים אחרים ולטעמים שונים, אבל שתינו הסכמנו שהמנה הייתה בעיקר סתמית. אכלנו כמה ביסים ופשוט לא המשכנו.
הקטע המוזר הוא שלמרות שהמלצר אמר שאין מה להתנצל, מהרגע שהוא החליף לנו את המנות הוא לא התקרב יותר לשולחן. למען האמת, אף אחד לא ממש חלף ליד השולחן שלנו, וכל ניסיון לבקש משהו עלה ביותר מדי נפנופים ונסיונות למשוך תשומת לב. רצינו לבקש עוד מים, רצינו להזמין עוד יין, אבל פשוט אף אחד לא הסתובב שם. תמוה. המנות עמדו על השולחן לאחר שהפסקנו לאכול משהו כמו 40 דקות. המסעדה כבר התרוקנה ונותרנו השולחן היחיד, ועדיין אף אחד לא ניגש אלינו. השעה הייתה כבר 12 בלילה והיינו שם כבר שעתיים. בסוף, ניגש אלינו אחראי המשמרת ופינה את המנות (איפה המלצר שלנו?). הוא לא שאל על הצלחות המלאות וכמה דקות אחר-כך נחתו הקינוחים על השולחן.
קיבלנו מרנג עם אננס מהגוספר עם גלידת שוקולד לבן ובזיליקום ופונדנט שוקולד עם סורבה מנדרינות, תפוז צלוי וגאנש שוקולד חריף שהוגש בצד. בשלב הזה כבר איבדתי את הסבלנות למלצר הנעלם (מי שהגיש לנו את הקינוחים נעלם תוך שנייה גם הוא ולא ענה לקריאות שלנו). סימנתי כבר בעצבנות מרחוק למנהל המשמרת שיביא חשבון. הקינוחים היו נהדרים, בעיקר הגלידה בשילוב עם המרנג, אבל עדיין היינו רעבות וגם החשבון לא הגיע. בסוף, אחרי כמה דקות טובות, ניגש אלינו המלצר שלנו שאמר שהוא נזכר שהוא הבטיח לנו צ'ייסרים אבל שהבין שביקשנו חשבון. כבר לא הייתה לנו סבלנות ואמרתי לו שנשמח לקבל את החשבון וזהו ושבכנות אנחנו פשוט לא נהנינו ואנחנו רוצות ללכת. הוא נראה פתאום מופתע ופגוע. העניין הוא שבאמת שהוא היה מקסים, עד הנקודה שהחלפנו את המנה. בנקודה הזאת פשוט התעלמנו מאיתנו באופן נחרץ, ובאמת שלא הבנתי למה. היינו נחמדות, נעימות, ביקשנו כל דבר בנימוס, הזמנו יין, באנו להתפנק. אז למה להתעלם?
המלצר הלך וכמה דקות אחר כך החשבון עדיין לא הגיע. בסוף הגיע מנהל המשמרת ואמר, בהפתעה רבה, שהארוחה על חשבונם. ניסיתי להגיד לו שממש אין צורך, שזו לא הייתה הכוונה שלנו. הוא ענה שיכול להיות שהארוחה הזאת לא מתאימה לכולם ושזה בסדר. מה יכולתי לענות, שהבעיה לא רק הייתה הארוחה, אלא בכלל תיאום הציפיות הכללי, השירות וכן העובדה שהם גובים 300 ש"ח לראש על ארוחה צמחונית שדלה יותר במנות וגם בחומרי הגלם? ניסיתי להציע לו שלפחות נשלם על היין כי זו ממש לא הייתה הכוונה שלנו ובעיקר כי הובכתי. הוא התעקש שלא. בסוף השארתי 150 ש"ח לשירות, בעיקר כי לא הרגשתי נעים מהסיטואציה, למרות שאני מודה שתכננתי מראש להשאיר הרבה פחות. חזרנו הביתה ובדרך עצרנו לאכול.
אבל הרי לא התלוננתי על אי-קיומן של מנות צמחוניות
אלא על כך שאם בחרת בתפריט הצמחוני משמע שבהכרח תקבל שתי מנות פחות ותשלם את אותו המחיר! בעיניי זה לא הגיוני. בנוסף, התלוננתי על אופי המנות הצמחוניות ועל העובדה הפשוטה שזה יותר כמו תחליף ולא כתפריט צמחוני שעומד בפני עצמו, וחבל.
אלא על כך שאם בחרת בתפריט הצמחוני משמע שבהכרח תקבל שתי מנות פחות ותשלם את אותו המחיר! בעיניי זה לא הגיוני. בנוסף, התלוננתי על אופי המנות הצמחוניות ועל העובדה הפשוטה שזה יותר כמו תחליף ולא כתפריט צמחוני שעומד בפני עצמו, וחבל.
לא הייתי במקום ולכן
אני לא יודע אם הראשונות שקיבלתן היו בגודל כפול וגם אם לא זה לא נשמע לי כמו סוף העולם, או שהייתן מרוצות אם היו עוד שתי מנות.
ואם אתה לא צמחוני יש לך בחירה אחת פחות בעיקרית כי הם מנסים להתחשב באיזה מיעוט קטן וצווחני!
המנה הצמחונית העיקרית נשמעת לי בדיוק כמו מנה שאוכלים בבוליביה ולא כתחליף משום סוג והמטבח שם ידוע בנזידים צמחוניים (מקינואה, אמראנת, עדשים וכו') ובשריים כאחד שהם חריפים בצורה מטורפת.
אני לא יודע אם הראשונות שקיבלתן היו בגודל כפול וגם אם לא זה לא נשמע לי כמו סוף העולם, או שהייתן מרוצות אם היו עוד שתי מנות.
ואם אתה לא צמחוני יש לך בחירה אחת פחות בעיקרית כי הם מנסים להתחשב באיזה מיעוט קטן וצווחני!
המנה הצמחונית העיקרית נשמעת לי בדיוק כמו מנה שאוכלים בבוליביה ולא כתחליף משום סוג והמטבח שם ידוע בנזידים צמחוניים (מקינואה, אמראנת, עדשים וכו') ובשריים כאחד שהם חריפים בצורה מטורפת.
גם אני לא אוכלת בשר ולכן הבנתי שאין לי מה להתקרב לארוחות
מיוחדות אצל שפים שלא מגדירים עצמם מראש כשמותאמים לקהל הטבעוני/צמחוני. לא כל שף יודע להציג אלטרנטיבות נאותות ומעניינות, בטח שף לרגע.
לגבי השירות - אני לא מבינה איך חיכיתם אתם 40 דקות (או יותר) שיתייחסו אליכם. למה לא לצעוק "סליחה" באסטרטיביות או פשוט לפנות למנהל המטבח שישב לידכם? זה יותר הגיוני בעיני (כשרוצים לסיים ארוחה) מאשר לחכות בלי לצייץ. נכון שמצופה שהשירות במסעדה כזאת יהיה לעילא אבל מן הסתם זה ערב לא רגיל....
אגב, לא תמיד אותו מלצר מלווה ארוחה במשך 2-3 שעות וזה בסדר אם הם מתחלפים....
מיוחדות אצל שפים שלא מגדירים עצמם מראש כשמותאמים לקהל הטבעוני/צמחוני. לא כל שף יודע להציג אלטרנטיבות נאותות ומעניינות, בטח שף לרגע.
לגבי השירות - אני לא מבינה איך חיכיתם אתם 40 דקות (או יותר) שיתייחסו אליכם. למה לא לצעוק "סליחה" באסטרטיביות או פשוט לפנות למנהל המטבח שישב לידכם? זה יותר הגיוני בעיני (כשרוצים לסיים ארוחה) מאשר לחכות בלי לצייץ. נכון שמצופה שהשירות במסעדה כזאת יהיה לעילא אבל מן הסתם זה ערב לא רגיל....
אגב, לא תמיד אותו מלצר מלווה ארוחה במשך 2-3 שעות וזה בסדר אם הם מתחלפים....
ברור, אבל השאלה היא למה פשוט
לא הודיעו מראש שאולי התפריט לא מתאים לצמחונים, במקום לבנות אלטרנטיבות מגוחכות. אני מבינה לחלוטין מצב שבו יבנה תפריט שלא מתאים לצמחונים ומקבלת את זה, אבל אם כבר בונים אחד, לפחות שיהיה הולם.
לגבי השירות: הסיבה היא שאני פשוט לא בנאדם כזה. אני גם עובדת בתחום משהו כמו 6 שנים ובאמת שאני באה ליהנות ולא לחפש אשמים. אני בדרך-כלל יודעת לקראת מה אני הולכת, קוראת המלצות מראש, יודעת מה אני מזמינה ובגדול לא צריכה את המלצר יותר מדי. כשאני יוצאת אני מחפשת בעיקר ליהנות ושדברים יקרו מסביבי ושלא אצטרך להתאמץ, ובמסעדות שמתמחרות כך את הארוחות אצלן הציפייה היא גם שהשירות יהיה בהתאם. ברור לי שזה היה לא ערב רגיל, אבל ברגע שהבנתי שנשארנו לבד במסעדה ושיש מלצרים מסביבנו ואף אחד לא מתייחס - כבר ברור שהבעיה היא אחרת. אגב, המלצר שלנו כלל לא התחלף, הוא פשוט די התעלם מאיתנו, גם בקופי בר וגם ביהלומה ובמסה. וזה, וול, מבאס.
לא הודיעו מראש שאולי התפריט לא מתאים לצמחונים, במקום לבנות אלטרנטיבות מגוחכות. אני מבינה לחלוטין מצב שבו יבנה תפריט שלא מתאים לצמחונים ומקבלת את זה, אבל אם כבר בונים אחד, לפחות שיהיה הולם.
לגבי השירות: הסיבה היא שאני פשוט לא בנאדם כזה. אני גם עובדת בתחום משהו כמו 6 שנים ובאמת שאני באה ליהנות ולא לחפש אשמים. אני בדרך-כלל יודעת לקראת מה אני הולכת, קוראת המלצות מראש, יודעת מה אני מזמינה ובגדול לא צריכה את המלצר יותר מדי. כשאני יוצאת אני מחפשת בעיקר ליהנות ושדברים יקרו מסביבי ושלא אצטרך להתאמץ, ובמסעדות שמתמחרות כך את הארוחות אצלן הציפייה היא גם שהשירות יהיה בהתאם. ברור לי שזה היה לא ערב רגיל, אבל ברגע שהבנתי שנשארנו לבד במסעדה ושיש מלצרים מסביבנו ואף אחד לא מתייחס - כבר ברור שהבעיה היא אחרת. אגב, המלצר שלנו כלל לא התחלף, הוא פשוט די התעלם מאיתנו, גם בקופי בר וגם ביהלומה ובמסה. וזה, וול, מבאס.
לגבי מנות צמחוניות - אני לא יודעת כמה שפים יודו שהם לא
יודעים לבשל מנות מעניינות לצמחונים (או לאוהבי דגים, או לאוהבי X או לחובבי Y). הם פשוט ינסו לעשות מה שהם יודעים ואם את אוהבת את זה או לא - זאת הבעיה שלך (מצידם). לדעתי בלבד, ולגישתי, כשיודעים שיש "מגבלה" (וצמחונות היא, למצער, מגבלה במסעדות רבות, כולל כאלו ממש טובות), לא הולכים לארוחות "הפתעה" סגורות.
לגבי השירות שחווית בשלושת המסעדות - אני יכולה לטעון שזה בגלל שהשכבה של נותני השירות היא של אנשים שזוהי לא משרת חלומותיהם, ועושים אותה כסוג של משרה בסיסית בתחילת חייהם הבוגרים. כמה שמסעדות מטפחות ומעודדות את הסגל שלהם (ואני יודעת שעושים כך בקופי ובטוחה שגם במסה) כנראה שלא תמיד ניתן להשיג את השירות האיכותי ביותר, בטח לא בערב שכולו לחץ ועצבים במסעדה.... (ואני לא מצדיקה את השירות הלא טוב, פשוט חושבת שלפעמים לא ניתן לתת לחיים רק לזרום לידינו.....)
יודעים לבשל מנות מעניינות לצמחונים (או לאוהבי דגים, או לאוהבי X או לחובבי Y). הם פשוט ינסו לעשות מה שהם יודעים ואם את אוהבת את זה או לא - זאת הבעיה שלך (מצידם). לדעתי בלבד, ולגישתי, כשיודעים שיש "מגבלה" (וצמחונות היא, למצער, מגבלה במסעדות רבות, כולל כאלו ממש טובות), לא הולכים לארוחות "הפתעה" סגורות.
לגבי השירות שחווית בשלושת המסעדות - אני יכולה לטעון שזה בגלל שהשכבה של נותני השירות היא של אנשים שזוהי לא משרת חלומותיהם, ועושים אותה כסוג של משרה בסיסית בתחילת חייהם הבוגרים. כמה שמסעדות מטפחות ומעודדות את הסגל שלהם (ואני יודעת שעושים כך בקופי ובטוחה שגם במסה) כנראה שלא תמיד ניתן להשיג את השירות האיכותי ביותר, בטח לא בערב שכולו לחץ ועצבים במסעדה.... (ואני לא מצדיקה את השירות הלא טוב, פשוט חושבת שלפעמים לא ניתן לתת לחיים רק לזרום לידינו.....)
לגבי המלצרים, זה ידוע ועדיין לא רלוונטי ולא תירוץ לכלום
אנשים רבים (הן צעירים יותר, הן מבוגרים יותר) לא עובדים במשרת חלומותיהם ובכל זאת מצופה מהם לבצע אותה בצורה טובה כי משלמים להם על עבודתם. בשכבת הגיל שממלצרת יש חיילים וקצינים בצבא שנמצאים בלחץ גדול בהרבה ומוטלת עליהם אחריות גדולה פי כמה, והם לא "חיים את החלום" ולא בהכרח מקבלים משכורת נאה (וודאי לא טיפים) ועדיין לא מרשים לעצמם לזלזל כך. זו תרבות וחינוך וגישה ומסעדות שגובות מחירים כאלה צריכות לדאוג שזה לא יבוא לידי ביטוי בצוות, נקודה. כל השאר תירוצים לא מעניינים.
אנשים רבים (הן צעירים יותר, הן מבוגרים יותר) לא עובדים במשרת חלומותיהם ובכל זאת מצופה מהם לבצע אותה בצורה טובה כי משלמים להם על עבודתם. בשכבת הגיל שממלצרת יש חיילים וקצינים בצבא שנמצאים בלחץ גדול בהרבה ומוטלת עליהם אחריות גדולה פי כמה, והם לא "חיים את החלום" ולא בהכרח מקבלים משכורת נאה (וודאי לא טיפים) ועדיין לא מרשים לעצמם לזלזל כך. זו תרבות וחינוך וגישה ומסעדות שגובות מחירים כאלה צריכות לדאוג שזה לא יבוא לידי ביטוי בצוות, נקודה. כל השאר תירוצים לא מעניינים.
יהלומה בנמל
הזדמנו היום לנמל למסאז' אז חיפשנו ארוחת צהריים הולמת. מסתבר שקיטשן מרקט, הבחירה הקלה, סגורים בימי ראשון בצהריים. ירדנו למטה והתיישבנו ביהלומה. מנהל המשמרת ניגש אלינו די מהר והזמנו 2 מנות שביקשנו שיגיעו כראשונה וכעיקרית: סלט שרי (56 ש"ח) עם רוקט, אבוקדו, פול ירוק, מוצרלה באפאלו ועגבניות מנומרות וסלוקי (62 ש"ח): ניוקי סלקים עם ארטישוק, תרד, בזיליקום ואגוזי לוז. שאלנו אם יש עסקיות או תפריט צהריים מוזל ונעינו שזה תפריט הצהריים (שתכלס זה אותו התפריט של הערב). נענינו בשלילה גם לגבי הנחה על היינות, ובסוף הזמנו שתי כוסות שאבלי שתומחרו ב-45 ש"ח לכוס. תהינו גם אם מגיע לחם, גם לגבי השאלה הזאת נענינו בשלילה, ובסוף הזמנו גם לחם (16 ש"ח).
ראשון הגיע לחם מחמצת שהוגש לצד טחינה. בהמשך הגיעו שתי המנות למרות שביקשנו בפרוש להתחיל עם הסלט. ניסינו לקרוא למלצרית היחידה שהייתה שכל הזמן הזה עדיין לא ניגשה לשולחן שלנו ואמרנו לה שביקשנו להתחיל עם הסלט כי אנחנו אוכלות די לאט. היא לקחה את המנה של הניוקי ונשנשנו בינתיים את הסלט. בהמשך היא פנתה אלינו וסיכמנו שפשוט נגיד לה כשנרצה את הניוקי, ואחרי משהו כמו חצי שעה ביקשנו אותו.
הניוקי הגיע די מהר ונראה באופן חשוד כמו המנה שהגיעה אלינו לפני חצי שעה, אבל הבעיה הייתה שהוא הגיע קר. מה שמוזר היה שהארטישוקים והתרד שהיו במרכז הצלחת היו חמים מאוד וגם הצלחת, והניוקי עצמם שהיו בשולי הצלחת הגיעו פושרים עד קרים. בקיצור, נראה שפשוט לקחו את המנה שלנו וחיממה אותה במיקרו. קראתי למלצרית מספר פעמים עד שהיא שמה לב וברגע שראתה שזו אני, עוד לפני שפציתי פה, ענתה: "זו לא המנה שלכן, זו חדשה". אל תדאגי, לא באתי כדי להתלונן אלא ליהנות. היא לקחה את המנה ו-10 דקות אחר-כך חזרה המנה בדיוק באותו מצב: ניוקי קרים וכבר לא ממש טריים, צלחת רותחת במרכז. איזה כיף. אכלנו את חלקה ושמנו אותה בצד עם כוסות היין הריקות. כמובן שהמלצרית לא באה לשאול לטעמנו או להציע עוד יין (ורצינו, אבל כאמור היא כנראה ניסתה מאוד לדמיין שאנחנו לא שם). בסוף תפסנו את הברמן (הוא הסתובב בין השולחנות ועזר למלצרית) שהוא היחיד שהיה נחמד, ענייני וגם שם לב למה שקורה מסביב וביקשנו קפה, וגם שאלנו לגבי החימום של הניוקי. הוא אמר שבדק ושאין שום סיכוי שהם חוממו במיקרו. בסוף ביקשנו חשבון שעמד על 233 ש"ח. שקלתי לגבי הטיפ אבל רק בשביל התקווה שאולי הברמן גם מקבל מהטיפ הזה, השארנו 12%. כמובן שהמלצרית לא ניגשה לקחת את החשבון בשום שלב או להביא לנו עודף, לא שבכלל כבר ציפיתי.
הזדמנו היום לנמל למסאז' אז חיפשנו ארוחת צהריים הולמת. מסתבר שקיטשן מרקט, הבחירה הקלה, סגורים בימי ראשון בצהריים. ירדנו למטה והתיישבנו ביהלומה. מנהל המשמרת ניגש אלינו די מהר והזמנו 2 מנות שביקשנו שיגיעו כראשונה וכעיקרית: סלט שרי (56 ש"ח) עם רוקט, אבוקדו, פול ירוק, מוצרלה באפאלו ועגבניות מנומרות וסלוקי (62 ש"ח): ניוקי סלקים עם ארטישוק, תרד, בזיליקום ואגוזי לוז. שאלנו אם יש עסקיות או תפריט צהריים מוזל ונעינו שזה תפריט הצהריים (שתכלס זה אותו התפריט של הערב). נענינו בשלילה גם לגבי הנחה על היינות, ובסוף הזמנו שתי כוסות שאבלי שתומחרו ב-45 ש"ח לכוס. תהינו גם אם מגיע לחם, גם לגבי השאלה הזאת נענינו בשלילה, ובסוף הזמנו גם לחם (16 ש"ח).
ראשון הגיע לחם מחמצת שהוגש לצד טחינה. בהמשך הגיעו שתי המנות למרות שביקשנו בפרוש להתחיל עם הסלט. ניסינו לקרוא למלצרית היחידה שהייתה שכל הזמן הזה עדיין לא ניגשה לשולחן שלנו ואמרנו לה שביקשנו להתחיל עם הסלט כי אנחנו אוכלות די לאט. היא לקחה את המנה של הניוקי ונשנשנו בינתיים את הסלט. בהמשך היא פנתה אלינו וסיכמנו שפשוט נגיד לה כשנרצה את הניוקי, ואחרי משהו כמו חצי שעה ביקשנו אותו.
הניוקי הגיע די מהר ונראה באופן חשוד כמו המנה שהגיעה אלינו לפני חצי שעה, אבל הבעיה הייתה שהוא הגיע קר. מה שמוזר היה שהארטישוקים והתרד שהיו במרכז הצלחת היו חמים מאוד וגם הצלחת, והניוקי עצמם שהיו בשולי הצלחת הגיעו פושרים עד קרים. בקיצור, נראה שפשוט לקחו את המנה שלנו וחיממה אותה במיקרו. קראתי למלצרית מספר פעמים עד שהיא שמה לב וברגע שראתה שזו אני, עוד לפני שפציתי פה, ענתה: "זו לא המנה שלכן, זו חדשה". אל תדאגי, לא באתי כדי להתלונן אלא ליהנות. היא לקחה את המנה ו-10 דקות אחר-כך חזרה המנה בדיוק באותו מצב: ניוקי קרים וכבר לא ממש טריים, צלחת רותחת במרכז. איזה כיף. אכלנו את חלקה ושמנו אותה בצד עם כוסות היין הריקות. כמובן שהמלצרית לא באה לשאול לטעמנו או להציע עוד יין (ורצינו, אבל כאמור היא כנראה ניסתה מאוד לדמיין שאנחנו לא שם). בסוף תפסנו את הברמן (הוא הסתובב בין השולחנות ועזר למלצרית) שהוא היחיד שהיה נחמד, ענייני וגם שם לב למה שקורה מסביב וביקשנו קפה, וגם שאלנו לגבי החימום של הניוקי. הוא אמר שבדק ושאין שום סיכוי שהם חוממו במיקרו. בסוף ביקשנו חשבון שעמד על 233 ש"ח. שקלתי לגבי הטיפ אבל רק בשביל התקווה שאולי הברמן גם מקבל מהטיפ הזה, השארנו 12%. כמובן שהמלצרית לא ניגשה לקחת את החשבון בשום שלב או להביא לנו עודף, לא שבכלל כבר ציפיתי.
מסה
אז בדרך הביתה מהנמל עצרנו לקנות יין בדרך היין (שאבלי ב-80 ש"ח! רוצו לקנות). היינו קצת רעבות אז חשבנו לנשנש כמה מנות ראשונות במסה הקרובה. לשמחתי הכניסו אותנו מיד וללא הזמנה לשולחנות הפנימיים.
כאמור, החלטנו לא לאכול יותר מדי אז הזמנו ממלצרית מקסימה וחייכנית 3 מנות ראשונות וביקשנו שהמנה החמה תצא בנפרד. לצד המנות ביקשנו גם שיפתחו לנו את היין ובא סומליה לפתוח אותו. די מהר הגיעה גם מנת לחם חמה שהוגשה עם מטבל לימונים כבושים, שמנ"ז ובלסמי ומטבל סלק. לצידו הגיעו שני פתיחים קטנים של מרק גספצ'ו על חשבון הבית שהגיע לכל השולחנות.
לפתיח הגיע סלט עם עלי בייבי ג'ם, מלפפון, תאנים איראניות, עגבניות מיובשות, ויניגרט חרדל, גבינה מלוחה וקציפת גבינה (62 ש"ח). אני מתה על הסלט הזה (ואני לא חובבת סלטים) ומזמינה אותו בכל פעם שאני שם. הטעמים משתלבים בצורה כיפית ואיכשהו לא שמים לב והוא כבר נגמר הגיעה גם מנת עגבניות שטח צלויות על הפלנצ'ה, מוצרלה באפלו, פונדו בוואריה, קרוטונים ובלסמי (64 ש"ח). אחרי מנת הפולנטה המהממת שנעלמה מהתפריט, זו כנראה המנה החביבה עליי במסה. זו מנה שמוגשת חמימה בזכות הפונדו והעגבניות הצלויות, והטעמים בה משתלבים נהדר עד שחייבים לנגב את הצלחת עם שאריות הלחם. בשלב הזה המלצרית שלנו נעלמה והחליף אותה מלצר אחר באזור שלא בדיוק התייחס לצלחות הריקות או לכוסות היין הריקות. כשתפסנו את תשומת הלב שלו וביקשנו לבטל את המנה הבאה הוא אמר שיבדוק. 10 דקות אחר-כך הוא עדיין היה באזור ושרת שולחנות סביבנו אבל לא החזיר לנו תשובה. בסוף תפסתי אותו (כנראה לא השבוע שלנו, בחיי) והוא ענה שהמנה לא תגיע (תודה, אבל למה לא להגיד?).
תהינו אם להמשיך לקינוח וכשראינו שתפריט הקינוחים גם לא מגיע ויתרנו וניסינו למשוך את תשומת הלב של המלצר. פתאום ניגש אלינו אחראי המשמרת שאמר שנראה שאנחנו מחפשות משהו (הללויה! שירות טוב וביקשנו את החשבון שעמד על 176 ש"ח ללא השירות ועם 50 ש"ח דמי חליצה.
אז בדרך הביתה מהנמל עצרנו לקנות יין בדרך היין (שאבלי ב-80 ש"ח! רוצו לקנות). היינו קצת רעבות אז חשבנו לנשנש כמה מנות ראשונות במסה הקרובה. לשמחתי הכניסו אותנו מיד וללא הזמנה לשולחנות הפנימיים.
כאמור, החלטנו לא לאכול יותר מדי אז הזמנו ממלצרית מקסימה וחייכנית 3 מנות ראשונות וביקשנו שהמנה החמה תצא בנפרד. לצד המנות ביקשנו גם שיפתחו לנו את היין ובא סומליה לפתוח אותו. די מהר הגיעה גם מנת לחם חמה שהוגשה עם מטבל לימונים כבושים, שמנ"ז ובלסמי ומטבל סלק. לצידו הגיעו שני פתיחים קטנים של מרק גספצ'ו על חשבון הבית שהגיע לכל השולחנות.
לפתיח הגיע סלט עם עלי בייבי ג'ם, מלפפון, תאנים איראניות, עגבניות מיובשות, ויניגרט חרדל, גבינה מלוחה וקציפת גבינה (62 ש"ח). אני מתה על הסלט הזה (ואני לא חובבת סלטים) ומזמינה אותו בכל פעם שאני שם. הטעמים משתלבים בצורה כיפית ואיכשהו לא שמים לב והוא כבר נגמר
הגיעה גם מנת עגבניות שטח צלויות על הפלנצ'ה, מוצרלה באפלו, פונדו בוואריה, קרוטונים ובלסמי (64 ש"ח). אחרי מנת הפולנטה המהממת שנעלמה מהתפריט, זו כנראה המנה החביבה עליי במסה. זו מנה שמוגשת חמימה בזכות הפונדו והעגבניות הצלויות, והטעמים בה משתלבים נהדר עד שחייבים לנגב את הצלחת עם שאריות הלחם. בשלב הזה המלצרית שלנו נעלמה והחליף אותה מלצר אחר באזור שלא בדיוק התייחס לצלחות הריקות או לכוסות היין הריקות. כשתפסנו את תשומת הלב שלו וביקשנו לבטל את המנה הבאה הוא אמר שיבדוק. 10 דקות אחר-כך הוא עדיין היה באזור ושרת שולחנות סביבנו אבל לא החזיר לנו תשובה. בסוף תפסתי אותו (כנראה לא השבוע שלנו, בחיי) והוא ענה שהמנה לא תגיע (תודה, אבל למה לא להגיד?).תהינו אם להמשיך לקינוח וכשראינו שתפריט הקינוחים גם לא מגיע ויתרנו וניסינו למשוך את תשומת הלב של המלצר. פתאום ניגש אלינו אחראי המשמרת שאמר שנראה שאנחנו מחפשות משהו (הללויה! שירות טוב
וביקשנו את החשבון שעמד על 176 ש"ח ללא השירות ועם 50 ש"ח דמי חליצה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.