אז מה אכלתם בסוף השבוע?

[החתולית]

חוסר אחידות כמו שאתם מתארים

קצת מרגיז אותי.
&nbsp
מסעדה כמו הנמל 24 ותיקה מספיר כדי לדעת לקראת מה היא הולכת כשהיא בוחרת להשתתף במבצע / אירוע כזה, ולא יכולה להרשות לעצמה חוסר אחידות כזה.

 

[קליספרה]

הארוחה השנתית בפוקצ'ה גן צפון

תענוג לראות איך הם שומרים על רמה.
מנה ראשונה התחלקנו בבריוש שהיה כרגיל מושלם
בעיקרית: אני עם שייטל בחלב קוקוס וירקות העונה, האופנוען עם אוסובוקו טלה על פירה ברוטב דבש ולימון ויורש בקצר - גבר יום ההולדת במנה החביבה עליו פסטה עם שרימפס וגרוגנזולה. לקינו חלקנו טרמיסו. יין הכי פשוט שהיה שם אבל עשה את העבודה - ואווירה נהדרת השלימו את החגיגה. יש להניח שנה הבאה באותו המקום

 

[החתולית]

אתם לא משנים דבר, גם לא את המסלול

 

[קליספרה]

יורש הקצר הוא איש של מסורות

לקח לי עשר שנים בילדותו לשכנע אותו שיש מקומות יותר סקיטקים יותר טובים משל הבוקרים או מה שמה בתחנת הדלק בחיפה

&nbsp
אבל דווקא לגבי המסלול לגמרי התחדשנו - נכנסנו להמון שבילים בפעם הראשונה גם בגולן וגם בגליל - היה יופי

 

[החתולית]

יופי

 

[Omnivore]

אוזריה - היו כבר ביקורים טובים יותר

הגענו ביום שישי ב-22:30 כשכבר היו שולחנות פנויים ולא הצטרכנו לחכות.
הזמנו 4 מנות:

קרפצ'יו אלה מינוט - נתחים (נראה לי שייטל) צרובים טיפה מבחוץ ונאים בפנים מכוסים בכמות מכובדת מאוד של פרמזן ועלי בייבי. מנה טובה, אך הכמות המופרזת של פרמזן קצת גנבה את ההצגה מהבשר.

שקדי עגל - פריכים מבחוץ ונימוחים מבפנים על קרם טעים מאוד, אולי המנה הטובה של הערב.
כשסיימנו את המנה באנו לצאת להפסקת סיגריה, אך איך שקמנו, הגיעה המנה השלישית, נתחי שייטל על קרם טירס. התבאסנו, בעת הזמנת המנות ביקשתי בפירוש להוציא את המנות בשתי נגלות ולא אחת אחרי השניה. "אוי, רציתם לצאת?" שאלה המלצרית, "אבל המנה מוכנה", טוב נו, נשב בחזרה ונצא אחרי המנה הזאת, איך שנעצנו את המזלגות בתוך השייטל, הגיעה גם המנה הרביעית, קלמארי עם שעועית. 25 דקות אחרי שנכנסנו למסעדה היינו כבר לפני קינוח, מבאס מאוד.
מנת הקלמארי לא הייתה טובה, נכח בה טעם לוואי של הקלמארי, לא כזה של מקולקל, אלא כזה של מי הפשרה. זה לא היה דומיננטי, אבל אכלתי את המנה הזו בעבר והיא הייתה הרבה יותר טעימה וללא טעם הלוואי.
קינחנו בקרם ברולה חצי קפוא נחמד ופשוט. הארוחה לוותה בבקבוק של מרלו ירדן שהגיעה מהמדף, כלומר ללא קירור ראוי ליין.
440 ש"ח עם מנה אחת לא מספקת, שירות לא קשוב ויין חם.
היה בסדר, אבל באוזריה מסוגלים ליותר.

 

[erezavn]

קצת לפני סוף שבוע - חמישי צהריים ברוסטיקו באזל

הבאסה: זה חנוכה ולכן אין עסקיות צהריים. עניין מעצבן בהרבה מסעדות. נכון שבתי הספר בחופש - אבל למבוגרים העובדים ברובם אין חופש בחנוכה, ולכן לדעתי זה סתם ניצול של המסעדות לעשות קצת יותר כסף. ניחא.

היינו 5 אנשים.
הזמנו 2 ראשונות לחלוקה:
חציל מדיטרנו: חציל קלוי עם פטה ופלפל קלוי, לצד לחם. מנה בינונית באיכותה (תיבול משעמם) ב-41 ש"ח. יותר מדי ביחס לגודלה ולאיכותה.
קפלה דה-פונגי: פורטובלו במילוי ריקוטה ועשבי תיבול על לחם קלוי עם קונפי שום. 47 ש"ח. מנה טעימה מאד, אבל ביחס למחיר קטנה וקמצנית משהו.

מנות עיקריות שהוזמנו:
פיצה פרושוטו פונגי - עם שינקן מעושן ופטריות. 60 ש"ח. פיצה טובה וטעימה. המלצרית סיפרה לנו שהיה אצלם לאחרונה פיציולו (מאסטר פיצה) איטלקי ושזה מתכון חדש לבצק. אני לא הרגשתי שהבצק הוא יוצא דופן באיכותו. בצק מוצלח, אבל יש רבים כאלה בעיר...
פנה אליו אוליו - זוקיני, עגבניות מיובשות, שום וצ'ילי. 65 ש"ח. סטנדרטי אבל טעים לדעת הטועמת... בעיניי מתומחר גבוה.
לינגוויני פירות ים - שרימפס, קלמרי ומולים ביין לבן, חמאת שום וצ'ילי. 81 ש"ח. הסועד שאכל את המנה נהנה מאד. פסטה מצוינת ופירות ים טובים מאד לטענתו.
אני אכלתי את מנת הריזוטו פסקטורה: עם שרימפס, קלמרי ומולים ברוטב עגבניות, אורגנו, שום וחמאה. 78 ש"ח. מאד נהניתי. איכות פירות הים הפתיעה אותי לטובה. השרימפס היו במרקם מצוין וכך גם הקלמרי והמולים. אחרי גירור הפרמזן ע"י המלצרית והוספת קצת צ'ילי בכלל זה הפך את העסק לטעים מאד...

חלקנו גם 2 קינוחים: כ"א 41 ש"ח.
טירמיסו: קלאסי. טעים וחביב. לא אחד המלהיבים בעיר, אבל סטנדרטי וטוב.
סקצ'יאטינה א-לה נוטלה: מאפה מבצק פיצה (לא מלוח אבל גם כמעט לא מתוק) דק וקראנצ'י במילוי מסקרפונה ונוטלה. אחלה קינוח. לא מאד מתוק וטוב שכך. שילוב של בצק קריספי עם מסקרפונה מתקתקה ונוטלה, שמגיע חם מהטאבון - נדמה לי שלא יכול להיות רע...

סה"כ ארוחה איטלקית טובה. שום דבר מסעיר, אבל הרוב עשוי טוב וטעים. בהחלט מקום טוב ומקצועי.

 

[of blessed memory1]

המסעדה הכי טובה שאתם כנראה מכירים

המנזר זה הפאב הביתי שלנו (ושל עוד מיליון איש בת"א בערך). אבל חוץ מזה שהגולדסטאר שם הכי זולה בלב ת"א ועכשיו הם עוד הוסיפו בירה שלהם ב-18 שקל לחצי ליטר, זה גם הגסטרופאב הכי טוב בארץ לדעתי.
אני חושב שיותר מבכל מקום אחר בארץ, במנזר אכלתי הכי הרבה מנות שנתקלתי בהם שם בפעם הראשונה. בכל סופשבוע הם רוקחים תפריט שונה, לרוב מלא בחלקי פנים. לפעמים זה נפלא, לפעמים זה מתפקשש, אבל זה תמיד מסקרן.
&nbsp
אתמול הייתה אחת הפעמים שכל מה שאכלנו היה נפלא. מנה של "קונפי מוח כמו ביועזר" או משהו בסגנון. עם עגבניות וצלפים, שתי פרוסות חלה. תענוג מושחת.
ריזוטו פורציני היה מפוצץ בפטריות. המון אוממי ועוד יותר חמאה כנראה. תענוג מושחת לא פחות.
ומנת סרף אנד טרף של תמנון על הפלאנצ'ה עם מרגז ושומר בציר תמנונים. אכלנו את שאריות הרוטב עם כף.
&nbsp
הייתי במנזר עשרות פעמים וזו הייתה אחת הארוחות המוצלחות שלנו שם אז החלטתי לכתוב. רק אציין שעל אף עשרות הפעמים שהייתי שם, אני לא מכיר את הבעלים או העובדים ולא קיבלתי אפילו צ'ייסר אחד לרפואה מעולם.
לפעמים זה קצת מבאס במקום שבו תמיד מסתובבים שפים/פודיז וטועמים דברים, אבל לא נורא.
&nbsp
ממליץ לעקוב אחרי האינסטגרם שלהם (https://www.instagram.com/monasterylife/) ולקפוץ בסופשבוע כשיש מנות שנראות לכם. התפריט כולל מנות קבועות אבל החלקים המעניינים משתנים כל סופשבוע. שבוע שעבר היה טרין לובסטר, זה לא אוכל פאבים טיפוסי.

 

[עוד פיה אחת פחות]

סיגלנו לעצמנו ארוחת שישי קבועה, של ריזוטו אפונה וסלמון בדבש

אבל בשבת היינו במינה טומיי והיה נחמד מאד. ישבנו על הבר. האוכל טעים ומעניין, השירות מצויין, וקיבלנו צ'ייסרים OTH. מה רע.