שירשור
שבועי

pix37

New member
דווקא עם שני - אם מנקים קצת מהקשקושים הוא מדבר דברי טעם

הוא באמת מבין את האוכל שהוא מדבר עליו ועם מעדנים קצת את הדימויים אפשר בהחלט להבין מה הוא רוצה ועל מה הוא מעיר.

הסתייגות אחת - בשנים האחרונות הוא די מתאהב בתדמיתו ומחרטט גם כשאין לו ממש על מה ולפעמים זה בהחלט מוגזם ומביך.
 

Gרר

New member
מאד מסכים

בעונה הראשונה של מאסטר שף הייתי די בהלם ממנו. פעם ראשונה שפגשתי מונולוגים ארוכים שלו על בסיס דו שבועי וזה היה קצת הלם ראשוני. האישה בכלל עשתה תנועות עצבניות לכיוון השלט כל פעם שהוא רק התחיל לדבר והאמת שעד היום היא לא הסתגלה אליו.

למרות זאת בעונה השניה של התכנית התחלתי להקשיב לו יותר ושמתי לב שחלק מהתיאורים שלו הם לא סתם חירטוטים אלא דרך מיוחדת להסביר תופעות של בישול שבדרך כלל אחרים יתארו בצורה מאד "טכנית" והוא עושה את זה בצורה של דימויים או האנשה.

כך למשל אם הוא רוצה להגיד שאת הירקות צריך לבשל ככה ולא ככה הוא לא יסביר את זה בצורה טכנית כמו שאולי רושפלד היה עושה, אלא יעטוף את זה בהסבר על זה שאיך שאתה מבשל את זה הוא נגד המהות של הירק ואיך שהוא מתחבר לאדמה או השד יודע מה. זה נשמע לפעמים מאולץ ומגוחך אבל אם נותנים לזה קצת סבלנות מתחילים להבין את ה"ראש" שלו.

בעונה השלישית כל התכנית כבר היתה too much בשבילי אז גם הפלגות הדימיון של אייל שני התחילו להיות לי קצת יותר מדי לשעה זו של הערב
מאז נטשתי בלי כוונה לשוב, על אחת כמה וכמה שאתה מסתכל על מה מתמודדים מביאים איתם ל-MKR להבדיל ממתמודדים בארץ שחלק מהם כל מה שהם יודעים לעשות זה 800 וריאציות על קציצות וממולאים מלווים ב-900 סיפורי מבית סבתא ואיך הריח של הבישולים שלה ליווה אותם מבית הכנסת לשולחן השבת אז זה עוד יותר מוציא את החשק.
 

aשרון

New member
מאסטר שף...

מאסטר שף אף פעם לא עניינה אותי, אני גם לא בקטע של ריאלטי חוץ מהאח הגדול (שהפכה לתכנית זבל שתוכל להתרומם רק אם יבוא מישהו אחר במקום יורם זק וירענן את הדברים שם).

בזמן האחרון נכנסתי לקטע של לבשל (תמיד בישלתי בקטנה ועכשיו אני רוצה להכנס לזה יותר), בראשון האחרון ראיתי את הפרק עם הנשים והיה מעניין, גם היום היה מעניין. לא צפיתי בפרקי האודישנים וגם אין לי כוונה לצפות, כי אני מבין שזה 70 אחוז מסחטת דמעות 30 אחוז אוכל. אני אמשיך לצפות בעיקר כי הכנת המנות מעניינת אותי.

אם כבר תכנית על תחרות בישולים, אז שתהייה תחרות בישולים. לא אכפת לי מהרקע של המתחרים אלא מזה שהם יבשלו טוב. בכל פורמט קנוי יש את האפשרות להתאים את התכנית למקום בו היא משודרת. ואפשרי לזרוק החוצה את עניין סיפורי החיים קורעי הלב ולהתרכז במתמודד עצמו ובבישול שלו. אני רוצה להתחבר למתמודד דרך המנות שהוא מייצר ולא דרך קורות חייו.

עניין השופטים הוא עניין טכני, מצד אחד הם משרתים את ההפקה ומצד שני צריכים להכריע על סמך הדעה הקולינרית שלהם. זה לא פשוט. מה שהכי מצחיק אותי זו הספירה לאחור של חיים כהן, "נשארו לכם 10 דקות", לא עוברות 60 שניות - "נשארו לכם 5 דקות", לא עוברות 30 שניות "נשארו 2 דקות". ראבאק, אני מבין שזה עריכה, אבל אם אתם מציינים זמנים לפחות אל תעשו מהם סמטוחה קצוצה. תתזמנו אותם בהתאם לאורך התוכנית עם מתח. הספירה הזו לאחור ממש אבל ממש לא מותחת.

הייתי שמח לראות בהרכב השופטים את אהרוני ו-שגב.
 

החתולית

New member
גם לטעמי לשגב משה אין מה להוסיף לתכנית

הוא לא עומד באותה שורה של רושפלד, איל שני וחיים כהן, ואת זה אני כותבת למרות שאיני יכולה לסבול את הפיוטיות המעושה של איל שני.
&nbsp
&nbsp
 
גם לסבתא

שגב הוא דמות טלוויזיונית, לא שף ודי בטוחה שאין לו יותר מדי מה לתרום למשתתפים בתכנית, בטח לא בקליבר של רושפלד, חיים כהן, שני ואהרוני.
&nbsp
&nbsp
 

Omnivore

New member
לא מבין את ההתלהבות רבת השנים סביב אהרוני

אולי אני צעיר מדי ולא זוכר את התקופה שאהרוני היה שף (כלומר, אחד שפיקד על מטבח),
אבל מבחינתי אהרוני הוא מנחה תוכניות בישול שבהן הוא מבשל מנות, איך נגיד, לא מתוחכמות
מדי. האסוציאציה הראשונית שנוצרת אצלי כאשר אני שומע אהרוני זה שוקי עוף ועוגות בחושות.
יותר מזה, בתוכניות הבישול שלו הוא לא מלמד לבשל, אלא מראה איך מכינים את המנה, זאת לעומת
אחד כמו צחי בוקששטר ב"טעמים" שהיה ממש מלמד את עקרונות הבישול של מנות שונות.
עם זאת, אני מאוד נהנה וצופה גם עכשיו, כעבור שנים בתוכניות שלו עם גברי בנאי וגידי גוב
וחושב שהן מצוינות ואינפורמטיביות מאוד, אבל הבן אדם פשוט לא נתפש אצלי כשף, כמסעדן
או כמישהו שקשור לאוכל שהוא מעבר לעוף בתנור.
 

salo22

New member
אהרוני הוא האבא של "מהפכת" הבישול האסיאתי בארץ

והפיוז'ן האסיאתי, הוא הגיע אחרי השיחרור והסתובב בשנות ה 70-80 במקומות שאף אחד אפילו לא דמיין לפי השמועות באותו זמן בהקשר של אוכל, הוא בהחלט התנסה, עבד לפי השמועות במדינות בהן טייל והתנסה המון - את זה ממש אי אפשר לקחת ממנו, יש לו סוג של "זכויות ראשונים" וטונות של השפעה.. אחרי זה הגיעו המון ספרים בכיוונים רבים, לתקופתם הם נחשבו משמעותיים ורציניים עד מאוד, היום יראו כדי בסיסיים כנראה, אבל ראבאק כמה שנים עברו מאז

אני חושב שאתה מאוד מאוד ממעיט בערכו, בלי קשר לתרומה והשפעה שלו בשנים האחרונות, אני לא עוקב כבר אחרי הקריירה והתוכניות כרגע, שכנראה מנצלות יותר את היותו כבר "אייקון ומותג", אין לי מושג איך הן באמת..
 

Omnivore

New member
כמובן שמגיע לו מקום של כבוד בהיכל התהילה של הקולינאריה בארץ

על זה אין ויכוח (על מהפכת הפיוז'ן דווקא יש, לדעתי היא לא התרחשה),
אבל אני שואל את עצמי האם אהרוני רלוונטי לסצנת המסעדנות הישראלית (שרובה תל אביבית) של היום, כנראה שלא.
לדעתי אהרוני רוכב על גל הפופלריות שלו מסוף המאה הקודמת. במסעדות שלו
לא אכלתי (דוכן הראמן בשרונה לא נחשב למסעדה), ספרי בישול יש היום כמו זבל
(מספר הדגים שלו שקיבלתי במתנה רק לשני עמודי רטבים היה ערך כלשהו), ובטלוויזיה,
כאמור, הוא מבשל אוכל סתמי ולא מעניין. לכן, כמו שלא הייתי שם את אלכסנדר גרהם בל
לשפוט בתחרות אפליקציות לאייפון, כך גם לא הייתי משלב אותו בפאנל של תוכנית
ריאליטי שאני ממלא לא צופה בה.
 

Noeett

New member
רואה ותוהה ובוהה

אני מחבבת את הפורמט אם כי העונה הנוכחית באמת בלתי אכילה.
התחיל ממנות אודישן הזויות, הרג אותי בעיקר אדון אבקת מרק שאינני זוכרת מי היה שעבר. הסיפורים סוחטי הדמעות עלק תמיד הטריפו אותי אבל האוכל חיפה, הפעם זה פשוט לא עובד.

אתמול הרגה אותי הגיברת עם האורז והעוף כמו ארוחת הצהריים שאני מכינה בשישי, בחייאת נו.

משימות משעממות ומפוהקות שכאילו דוחקות במשתתפים ליצירתיות... קחו עוף תכינו ממנו משהו טוב, מבוצע היטב, וטעים, וזה מאסטר שף. להגיד תעצרו הכל כי המנות שאתם עושים עם חומר הגלם הכי משעמם, משעממות. זה פשוט בדיחה.

חיים כהן ומיכל חוזרים כמו תוכי על מה שאייל ויונתן אומרים, וגם אייל, שאני באמת ובתמים מחבבת את הגבר המטורלל הזה, גם הוא מגזים הפעם ופשוט נראה שאיבד כל קשר למציאות... מיכל בכלל מעצבנת מהדסת שם כמו טווסה ומפלרטטת עם כל מה שזז. יאק
 

Pixelss

New member
מלגו ומלבר - חוב מיום שבת

ניסיתי לפרסם את הביקורת בשבת אבל תפוז בגד בי וקרס כששלחתי את ההודעה, לא היה לי כח לכתוב מההתחלה ואחרי זה התחיל שבוע חדש ועמוס.
אבל בגלל שהייתה ארוחה מעולה אנסה לשכתב את הביקורת שכתבתי.
&nbsp
אז במסגרת חגיגות היומהולדת שלי החלטנו אני והבן זוג לחגוג במלגו ומלבר, בהמלצת חתולית הזמנו מקום על הבר ובן הזוג ביקש שאם אפשר לשבת בפינה זה יהיה נחמד.
רצינו להזמין לסביבות שבע כדי שנספיק לעשות השכבה מסודרת לעולל ומצד שני לא להתחיל מאוד מידי כי עם ההריון אני לרוב פשוט קורסת בסביבות תשע וחצי עשר אבל במעמד ההזמנה נאמר שיש מקום או בשבע וחצי או בתשע, בתקווה שאצליח לנוח מעט בצהריים החלטנו לבחור באופציה של תשע.
מפוחדים מעט מהקושי למצוא חניה באזור בשעה כזאת ביום חמישי בערב יצאנו מהבית מוקדם מהרגיל, כצפוי הפחד היה מיותר כי כמו שברונו יעיד לבן הזוג יש כנראה איזה הסכם סודי עם אלת החניה ובלי שהיינו צריכים בכלל לחפש נמצאה חניה בתחילת אבן גבירול פינת מרמורק ממש שתי דקות צעידה מהמסעדה.
הגענו למסעדה בשמונה וחצי ולמזלנו המקום שלנו היה מוכן.
יש במסעדה הרבה מאוד מקומות ישיבה בחוץ ואילו בפנים יש רק שני שולחנות וכל השאר בר, מודה שלאווירה שיש בחוץ פחות התחברנו שלא לדבר בכלל על החום והלחות שלא ברור לי איך אוכלים ככה, בפנים לעומת זאת היתה אווירה טובה והמיקום שלנו על הבר היה פשוט מצויין, אכן קיבלנו פינה מה שאפשר להתרווח קצת יותר ומיקום מעולה להשקיף על המטבח וביעקר על הפס הקר.
הברמנית ששרתה אותנו הייתה מקסימה ונעימה וגילתה בקיאות בתפריט.
בחרנו להזמין 3 ראשונות ועיקרית ושניה, שקלנו להזמין עוד עיקרית אבל הברמנית אמרה שיתכן וזה יהיה יותר מידי ונתחיל במה שבחרנו ואם נרגיש צורך נוסיף.
להתחלה הזמנו את הפוקאצ'ה אורטיז - פוקאצ'ה עם אנשובי סלסת עגבניות עלים ירוקים ופרמזן - מנה טעימה מאוד לא היה מזיק מעט יותר רוטב עגבניות לרטיבות אבל לא משהו קיצוני מידי.
ליד הפוקאצ'ה הזמנו ממיוחדי היום סלט בוראטה טרייה (מנה שהיה נראה שיצאה כמעט לכל שולחן ואזלה יחסית מהר מאוד מהמלאי), הגיע בוראטה מאוד טרייה עם מבחר עגבניות שרי רבעי עגבניות צלויות ורבעי בצל סגול בגריל, כמה פשוט ככה טעים.
המשכנו עם סשימי דג ים שרי צבעוניות אבוקדו קריספי תפוח אדמה וקרם בצל ירוק - מנה נפלאה לטעמנו, בין המנות סשימי הטובות שאכלנו ואכלנו לא מעט טעמים עדינים ומקרמים כיפים בפה, הקריספי תפוח אדמה מוסיף מליחות וקריספיות נפלאה למנה, מנה שבשמחה נזמין שוב.
ממנות הספשילים מנה של קוקי סאן ז'אק עם ארטישוק ירושלמי וקרם על בסיס דיו דיונונים, אנחנו מאוד אוהבים קוקיות אבל בארץ כמעט ולא מזמינים אותם, הפעם חרגנו ממנהגנו, המנה הייתה טעימה אבל לא משהו יוצא דופן או מרגש במידה מיוחדת.
בשלב הזה היתה אמורה לצאת המנה העיקרית שהזמנו אבל כיאה לזוג גרגרנים שכמנו החלטנו לעצור את הגעתה ולהוסיף עוד מנת ביניים, החלטנו להזמין את מנת הקלמרי הסגול על ראגו שעועית עם פטריות שימאג'י וקרם עגבניות שחור, אחרי שהמתנו מעט הברמנית ניגשה לבדוק עם הגיעה המנה וכשראתה שלא הגיעה ניגשה לברר מסתבר שהעצירה של ה FIRE והוספת המנה ברצף יציאת המנות כנראה בלבלה מעט את המטבח ולכן המנה התעכבה, הברמנית ניגשה מיד להתנצל על העיכוב ובזמן שהמתנו שיכינו לנו את המנה הוציאה לנו מבחר טעימות של יינות לבנים בכדי להנעים את זמננו (באופו אישי אני מודה שלא התרגשנו מההמתנה היה לנו נעים לשבת ואנחנו גם אוהבים קצב מנות איטי) הגיעה מנת הקלמרי ואיתה הגיעה גם מנה של סשימי דג אלבקור מהספשלים של אותו היום כפיצוי.
מנת הקלמרי היתה מצויינת לטעמנו ולמרות שמאוד חששנו מהכבדות של הראגו שעועית המנה לא הייתה כבדה בכלל וגם לא גדולה, והקלמרי היה עשוי בדיוק במידה הרצויה.
הסשימי של הדג אלבקור היה חביב הוגש עם אגסים מוחמצים, פטל, אוכמניות שמנת, עלי אורגולה ושקדים בסה"כ טעים אבל לא משתווה לסשימי מתחילת הארוחה ובכללי לטעמי אני פחות מתחברת לטעמים מתוקים במנת סשימי או כמו ש Gרר אמר כבר לפני על המנה לא משהו שהשאיר חותם.
בשלב זה הגיעה המנה העיקרית שהזמנו רביולי תרד שרימפס, בייקון, אספרגוס ירוק ובצל חרוך ברוטב ביסק - מנה מעולה, פשוט ליקקנו את הצלחת וכמעט רבנו על הביס האחרון, הכל היה עשוי מדויק ושילובי הטעמים היה תענוג של ממש.
לא היינו בטוחים שכבר יש לנו מקום לקינוח ושאלנו את הברמנית בכנות אם יש קינוח שבאמת אסור לותר עליו, היא הלכה לרגע וחזרה עם כדור גלידה תוצרת המקוןם, אמרה שבכנות הקינוחים לדעתה טעימים אבל לא משהו שהוא חובה למעט הגלידה ולכן החליטה לפנק אותנו בכדור גלידה - הגלידה הייתה גלידת אגוזי לוז רכה יחסית והזכירה במרקם שלה גלידה אמריקאית, היא הייתה טעימה מאוד אבל אולי מעט מתוקה מידי.
עם הארוחה שתינו יין לבן גרונר ולטלינר, "גרובי", סטוקטל, אקר 2013 (אוסטריה) - שתאמת את רובו שתה הבן זוג אני שתיתי יחסית מעט בכל זאת הריון וזה, כמו כן במהלך הארוחה בן הזוג פונק במספר צייסרים (מזל שיש לו נהגת).
בעת קבלת החשבון גילינו שגם על מנת הקלמרי לא חוייבנו והחשבון יצא 478 לפני, מחיר שלדעתי הוא אפילו יותר מסביר לארוחה זוגית כולל בקבוק יין במידה ואני יוצאת מנקודת הנחה שגם בלי הפינוקים היינו יוצאים שבעים וגם אם נוסיף לזה את מנת הקלמרי שהוזמנה במקור יצא 538 כולל יין.
&nbsp
לסיכום הייתה חוויה טובה מאוד וגם לדעתי VFM מצויין ביחס לטיב חומרי הגלם והמנות שאכלנו, נשמח לחזור בהמשך לארוחה נוספת.
 

החתולית

New member
כל כך שמחה שנהניתם

מלאך החנייה של בן הזוג שלך, עבד שעות נוספות מיותרות, כי הרי חניון הבימה נמצא דקה מהמסעדה.
&nbsp
&nbsp
 

Pixelss

New member
בכל עשר השנים שלנו ביחד

ראיתי את הבן זוג נכנס לחניון רק באיכילוב כשהיינו בדרך לחדר הלידה.
נראה לי שיש לו פוביה מחניונים
 

Gרר

New member
המנה של הרביולי היתה המצטיינת גם אצלנו

ונראה לי שסך הכל השורה התחתונה שלנו די דומה, חלוקה בין מנות שהן בסדר אבל לא מעבר לבין מנות ממש מצויינות. גם אצלכם לא ראיתי איזו נפילה משמעותית באף מנה וזה לא מובן מאליו.

מזל טוב ליום ההולדת!
 

Pixelss

New member
כן ולא

משום מה הרגיש לי שהחוויה שלנו הייתה מעט טובה יותר אבל אולי זה גם קשור לניסוחים שלך בכתיבת הביקורת.
כל המנות שאנחנו בחרנו היו לנו טעימות מאוד, המנה שקיבלנו צ'ופר היתה בסדר ומנת הקוקי הייתה קצת מעל בסדר ואבל מניחה שלא היינו מזמינים שוב בגלל הסקרנות.
אכן לא הייתה שום נפילה ובהחלט נראה שיש סיכוי סביר שנחזור בקרוב דבר שלא קורה הרבה במסעדות בארץ בעיקר בגלל שיש תמיד חדשות שרוצים לנסות.
&nbsp
בסה"כ מבחינתנו הייתה אחת החוויות היותר טובות בתחום הקולינריה שחווינו בארץ בשנה האחרונה שזה נראה לי מאוד חיובי.
 

Pixelss

New member
מחשפת המלצה למסעדה לחגיגות היומהולדת של הבן זוג

מנצלשת את עצמי כי אני לא יכולה לפתוח שרשור חדש.
מחפשת מסעדה לחגיגות היומהולדת של הבן זוג לשבוע הבא ליום חמישי בערב.
אוכלים הכל מהכל, מעדיפים תמיד לשבת על הבר.
נכון לכרגע החשודה המידית שעולה לי בראש היא אואזיס שעדיין לא היינו בה - אגב איך הבא באואזיס החדשה?
חשבנו גם אולי על הקלארו אבל לשנינו פחות בא על מתחם שרונה.
אשמח לשמוע על רעיונות שאולי פרחו מזכרוני.
 
למעלה