ביקורת: גיוזה, רמת ישי

trilliane

Well-known member
מנהל
ביקורת: גיוזה, רמת ישי

לפני כמה חודשים נפתחה ל"נמל 24" (מוסד חיפאי ידוע) אחות אסיאתית קטנה בשם "גיוזה" ברמת ישי. כמנויה לרשימת התפוצה וכחובבת סושים, קיבלתי את הידיעה בסקרנות וחיכיתי לשעת כושר לנסות. היא הגיעה ביום שישי האחרון, ולפיכך נתכנסנו ארבעה סועדים (ייצוג זהה לשני המינים, לטובת ה"מדגם"
) לארוחה עסקית בצהרי שישי.

אתר המסעדה מאוד לא ידידותי לסלולר, מקווה שזה יסודר. כשנכנסים אליו במחשב, לעומת זאת, הוא עובד בסדר גמור, אך מתחיל לנגן אוטומטית מוזיקה חזקה ורועשת. צריך לאתר (ומהר...) את איקון הרמקול בפינת הדף וללחוץ עליו כדי להפסיק את המפגע. למה מלכתחילה, לא ברור לי...


מתוך אתר המסעדה:
"Gyoza" מציעה מטבח וייטנאמי אסיאתי מוקפד, המתמחה בייצור אטריות הנודלס וכיסוני הדים סאם במקום ולעיניי הסועדים." (לא ראינו את ההכנות, אבל לא ישבנו ליד הבר ולא הסתכלנו). השף הוא רן ראש, ולפי מה שנאמר לנו מפי המנהל, הוא נסע להשתלם בתאילנד לפני שפתח את המסעדה.

WAZE הביא אותי עד לצומת אבל לא ידע להבהיר לי איך להיכנס, אז עברו כמה דקות עד שזיהיתי את קניון "סטריט מול" (הכי טוב קניון עם שם עברי...
), ואז בעזרת חבר שהגיע לפניי מצאתי את הכניסה לחניה והוא הנחה אותי שהמסעדה בקומה השנייה (זה כתוב באתר ב"על המסעדה" אבל לא ב"צור קשר").

המסעדה הייתה בתפוסה די נמוכה (פחות מחצי מלאה, להערכתי) אז היה די שקט ונעים (בכלל, המקום לא גדול). ברקע התנגנו שירי ביטלס (הפסקול האולטימטיבי מבחינתי
), אפילו בביצועים המקוריים(!), לא דבר של מה בכך בימינו (לצערי גרסאות כיסוי הזויות נפוצות בחלק ממסעדות ארצנו). גם עצמת הקול הייתה טובה והתאימה לאווירה ולכמות הסועדים.

ניגש אלינו מלצר נחמד שהתרשמתי שהוא די חדש, אבל ייאמר לזכותו שהוא לא ניסה לנחש או להנפיץ לנו תשובות, לא התעצל, שאל ובירר כל מה שלא ידע (כמו שצריך) והמטרנו עליו לא מעט שאלות...
הוא הביא לנו קנקן מים מיד (ביקשנו) מרוענן בפלח תפוז (כמקובל גם בנמל) והחליף אותו ביוזמתו בצורה שוטפת בכל פעם שנגמר
(הלוואי שזה היה כך בכל המקומות).

העסקית (ידענו מראש, קובצי התפריטים, נאמנים למקור, מופיעים כולם באתר) כוללת מנה ראשונה + עיקרית בשלוש דרגות מחיר (55 / 65 / 75) + שתייה קלה (תפוזים/לימונדה). כששאלנו אם ניתן להמירה בשתייה חמה, נאמר לנו שבתוספת 5 ש"ח (או לפחות לקפה, על תה לא שאלנו; אם כי בסופו של דבר התוספת לא הופיעה בחשבון). כמו כן בתפריט העסקית מופיעים ארבעה קינוחים מוזלים.

בדיעבד הבנתי שהיה גם תפריט סושי (שהצלחתי לפספס, איכשהו...) כשראיתי שולחן לידינו שקיבלו...
לא נורא, אני יכולה לאכול סושי בשלל מקומות אחרים, אז טוב שלא התפתיתי (וכך גם נחסכה ממני ההתלבטות
).

השתדלתי לצלם את המנות כשהגיעו, אבל אני לא מורגלת בכך; בחלק מהפעמים נזכרתי רק אחרי שהתחלנו לאכול... (לרוב רואים, אבל אציין זאת). כמו כן אין לי ניסיון רב בצילום אוכל והמצלמה הסלולרית שלי אינה מהמשובחות, עמכם הסליחה.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
קדרת קארי צהוב וקרם קוקוס

למנה עיקרית רציתי להזמין "קדרת קארי צהוב וקרם קוקוס" (65 ש"ח), אבל בעסקית היא הופיעה רק עם פרגית (ואני פחות מתלהבת מעוף) ואילו בתפריט הערב הופיעה גרסה עם שרימפס (באותו מחיר) שהלהיבה אותי יותר. שאלתי אם אוכל לקבל אותה עם שרימפס (בתוספת תשלום אם צריך) והמלצר אמר שלא תהיה בעיה. בחשבון גבו על התוספת עוד 10 ש"ח, כלומר כעסקית של 75 (בערב היא עולה 54, ובאו קייק 20 ש"ח, אבל במסגרת העסקית מקבלים גם שתייה ואפשרות לקינוח מוזל).

המנה מגיעה עם שרימפס/פרגית, תפוחי אדמה ובצלים, בזיליקום כוסברה ונענע. לא מצוין בתפריט העסקית (אלא רק בתפריט הערב) שהקדרות מוגשות במחבת על אורז מאודה (לא זכרתי כשהזמנתי, נזכרתי כשהמנה הגיעה...
). שאלתי אם ניתן להוציא את הכוסברה מהמנה (יען כי איני חולקת את חיבתו של השף או של התאילנדים לכוסברה) ולשמחתי נענתי בחיוב. יצוין לשבחה של המסעדה שבהחלט התגמשו והסכימו לשנות בלי בעיה בכל מקום שבו היה אפשר.


הרוטב היה טעים אם כי מעט פיקנטי לטעמי; אין לי ספק שזו לא פיקנטיות שתפריע לרוב האנשים, אבל אני רגישה לחריף, אז גם מה רק שפיקנטי לאחרים חריף לי... בהתחלה לא הפריע לי, אבל לאט לאט נבנתה לי קצת חריפות על הלשון... הסתדרתי איתה בעזרת שתייה מרובה (אז טוב שלא חסרו לנו מים). רצועות הבצל והנענע השתלבו לי בסדר גמור.

האורז היה בסדר, אם כי אכלתי טובים ממנו. בדיעבד הגעתי למסקנה שלו יכולתי הייתי מחליפה אותו באטריות אורז. היו משתלבות לי הרבה יותר טוב.

תפוחי האדמה היו מיותרים לחלוטין ובעיקר לא מוצלחים בעיניי. אין לי משהו לומר עליהם בפני עצמם; הם היו עשויים, רכים, בטעם סטנדרטי של תפוח אדמה... אבל הם לא היו טעימים לי עם הרוטב הזה (ואין לי שום דבר נגד תפוחי אדמה) והם פשוט לא השתלבו לי במנה. בפרט, כבר קיבלתי די והותר פחממות (לא גמרתי את כל האורז כי הוא גמר אותי...
) אז ממש לא נזקקתי לעוד. הייתי שמחה לאיזה ירק מרענן יותר, נגיד משהו סטייל קישוא (לא באמת קישוא, לא חושבת שגם הוא היה משתלב; הוא רק דוגמה לירק נוזלי ונפחי שנאכל מבושל ומתאים לתבשילים).

נאמר לי (בהמשך) שהשף נסע להשתלם בתאילנד לפני שפתח את המסעדה וכך מכינים שם את המנה, עם תפוחי אדמה. אני לא מתווכחת עם החך התאילנדי, אני יכולה רק להעיד על שלי... אני מעריכה שאצלם זה נחשב למזון פשוט וזול שאמור להיות מזין ומשביע ולכן הגיוני להוסיף גם תפוחי אדמה; לדעתי אין לכך הצדקה (אבל זו רק דעתי האישית). הם הזכירו לי תפוחי אדמה ששמים במרק או בתבשילי ירקות פשוטים במסעדות פועלים. אני מעדיפה תפוחי אדמה ברטבים אחרים.

את הטוב שמרתי לסוף: גולת הכותרת, השרימפס היו סבבה. אין לי למה להשוות כי עד השנה האחרונה עוד שמרתי על שביב אחרון של כשרות (לא אכלתי בע"ח לא כשרים במהותם) ולכן הניסיון שלי בהם דל למדי (ולא בתצורה כזאת), אז אולי המבינים בשרימפים היו חושבים אחרת; העיקר שהם היו לי ממש טעימים ואכלתי אותם בהנאה עד האחרון שבהם (כולל מה שחשבתי שהוא האחרון אך התגלה כחתיכה של תפוח אדמה...
).
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אטריות ביצים ופילה לבן

א' הזמין לעיקרית "אטריות ביצים ופילה לבן" עם בייקון מעושן, ביצה ועלי בוקצ'וי, שמן שומשום, גזר ונענע. את הנענע הוא ביקש להוציא, הוציאו בלי בעיה
. כמו כן הוא ביקש את הבייקון פריך במיוחד. לאכזבתו התברר (כשהמנה הגיעה) שהבייקון הוא רק קישוט, קוביות קטנטנות ולא ממש דומיננטיות במנה. אבל בסה"כ הוא נהנה ממנה, עד כמה שהתרשמתי, ואכל אותה עד תום (גילוי נאות: הוא מאלה שתמיד גומרים מהצלחת, אלא אם באמת לא טעים לו).

גם הזוג הזמינו את אותה מנה (בשלמותה, כולל הנענע) וחלקו בה. הבחור טען שהיה לו יותר מדי בשר
(אם כי אולי זוגתו פשוט השאירה לו יותר). טענה נדירה למדי במחוזותינו, חייבים להודות... לרוב הבעיה הפוכה. לעומתו א' לא השמיע שום טענה כזאת... (הוא מאלה שבד"כ חסר להם בשר במנה).

בסה"כ מנה מכובדת למדי לחובבי המוקפצים (אבל לא משהו ששווה להגיע אליו במיוחד).
 

trilliane

Well-known member
מנהל
קומינציית דים סאם

זוגנו הזמינו גם "קומינציית דים סאם" (55 ש"ח) 5 יחידות: שוק אווז ועגבניות מיובשות, פרגית וכבד אווז, מיקס פטריות, שרימפס וחזה עוף, צלופח מעושן וסרטנים. אם הבנתי נכון הדים-סאם היה מוצלח, הגיוזה פחות. המנה מוגשת עם באו קייק, והם בחרו באפשרות השנייה – פרגית, בצל ירוק, מרגז, ביצה, שום וצ'ילי. הם נהנו ממנה יותר ממני, אני חושבת.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
Bao cake

למנה ראשונה הזמנתי Bao cake (בתמונה מבט עליון אחרי ביס ראשון) במילוי טופו פטריות ובוקצ'וי. מדובר בבצק שמרים (שמזכיר קצת דים סאם, רק הרבה יותר עבה) ממולא (במה שמזמינים). המילוי היה טעים, הזכיר לי תבשיל פטריות שסבתי הייתה מכינה, ושנים לא חשבתי עליו...
המילוי לא כ"כ דביק אלא יותר מתפורר, וזו לא בעיה בפני עצמה, אלא שהכלי שבו הוא הוגש (וגם הוכן, אני מניחה) הוא מקלעת אידוי של דים סם והיא מכילה חורים... כתוצאה מכך בסוף האכילה השולחן שמתחתיו התמלא בפירורי מילוי. המלצר ניקה אותם, כמובן, אבל הייתי מעדיפה אותם אצלי בבטן ולא על השולחן.

הבצק היה ספוג תפל, עבה מדי ולא מלהיב בעיניי. גם חבר (נקרא לו א') שטעם ממני לא התלהב. החבר'ה הציעו לי לטבול אותו בקערית עם רוטב חומץ כלשהו שהוגשה לשולחן (תמונה בהמשך), וכך עשיתי. היא שיפרה את טעמו משמעותית (ולו רק כי נתנה לו טעם...) אבל הייתי מעדיפה בצק אחר. זו לא מנה שאזמין שוב. חבר (אחר) שהיה ביפן אמר שזו המנה, כך היא אמורה להיות, אם כי ציין שהבצק אכן מעט עבה מדי.

בתפריט הערב מופיע הסבר על Bao cake: "לחמניות ספוגיות העשויות מבצק שמרים שתופח לפני וגם בזמן האידוי. הן אווריריות וסופגות את עמי המילוי שבתוכן. מומלץ לחובבי הבצק". אני מודה שאני לא מחובבי הבצק הגדולים (לא מאלה שאוכלים כל דבר עם לחם, למשל, אבל אני בהחלט נהנית מבצק כשהוא טוב), אבל א' דווקא כן, וגם הוא לא חשב שזה מוצלח. בעיניי הבצק היה יותר דחוס מאוורירי (על זה אפשר להתווכח) אבל באופן ודאי הוא לא ספג דבר וחצי דבר מהמילוי שבתוכו. כלום.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
טריו גיוזה (לצערי לא צילמתי
)

א' הזמין למנה ראשונה טריו גיוזה עם פרגית (לא צילמתי). כששאל מה ההבדל בין דים סאם לגיוזה, הוסבר שגיוזה היא למעשה דים סאם מטוגן קלות (ולא רק מאודה).

כשהמנה הגיעה לשולחן התברר לו שמדובר בשלישיית גיוזות שונות – פרגית כבד אווז, מיקס פטיות ושרימפס (אחת מכל אחת). הוא לא אוכל פטריות וגם לא שום דבר מהים... הבלבול חל מכיוון שבמקום להשתמש בפסיקים לפירוט רכיבי המנה בתפריט (כפי שנעשה במנות אחרות) השתמשו בלוכסנים להפרדה בין הטעמים השונים, שבהם נעשה שימוש במנות אחרות כדי להפריד בין אפשרויות בחירה שונות (כלומר "או" ולא "וגם").

המסעדה לקחה אחריות (בלי שום ויכוחים ואי נעימויות) ולאחר מספר דקות הוא קיבל שתי גיוזות נוספות במילוי פרגית, ואנחנו טעמנו ממנו את השאר. אני טעמתי את מיקס הפטריות, שהיה דומה לבאו קייק שאכלתי רק מוצלח יותר, בזכות הבצק הדק. הזוג הנוסף טעמו את השרימפס, ואין לי מושג מה הם חשבו עליו, למען האמת... (אל דאגה, דיווח בוא יבוא
).
 

trilliane

Well-known member
מנהל
סלט אטריות שעועית (צר לי שגם אותו לא צילמתי)

הבחור הזוגי הזמין למנה ראשונה "סלט אטריות שעועית": אטריות שעועית, בצל סגול, כוסברה, עגבניות וצ'ילי ירוק (תוספת שרימפס/עוף ₪4; מחוץ לעסקית המנה מגיעה עם אחת התוספות ועולה ₪32). למיטב ידיעתי הוא לא הוסיף. אמר שהיה מוצלח; רציתי לטעום אך לא טעמתי (נזכרתי מאוחר מדי) ודווקא הייתי סקרנית: אני חושבת שזו הפעם הראשונה שנתקלתי באטריות שעועית, לא ידעתי על קיומן (או בכלל שמכינים קמח מפולי שעועית).

אני מנסה אך לא מצליחה להיזכר מה הזמינה זוגתו (חברתי).

הנושא יטופל.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
טפיוקה חלב קוקוס ובננה


לקינוח המלצר הגיש לנו את תפריט הערב, וביקשתי ממנו שיביא לנו את תפריטי העסקית, כי זכרתי שהמנות שם זולות יותר. הוא אמר שעשה זאת כדי שנראה את האפשרויות הנוספות (יש כמה קינוחים שלא מופיעים בעסקית) אבל לדעתי הוא פשוט התבלבל... (לא נורא).

אני והבחור הזוגי הזמנו (כל אחד לחוד) טפיוקה חלב קוקוס ובננה (18 ש"ח בעסקית, 28 בתפריט ערב). המלצר הורה לנו לערבב כדי שהטעמים יתערבבו, וכך עשינו (בתמונה לאחר הערבוב). המנה הייתה טעימה ומהנה, ולשמחתי גם כמעט לא מתוקה (מאורע נדיר בקינוחי ארצנו). מבין כל המנות שאכלתי זו כנראה היחידה שאזמין שוב אם אגיע למקום. לחובבי הטפיוקה, אני ממליצה על הקינוח של קפה לואיז בחיפה, אני חושבת ששלהם אפילו מוצלחת יותר (אם כי גם יותר מתוקה, כמדומני).
 

trilliane

Well-known member
מנהל
מוס שוקולד אגוזי לוז


א' הזמין מוס שוקולד אגוזי לוז ונהנה ממנו מאוד, אם כי טען שהגדרתו כמוס מטעה מאחר שהיה קשה ולא אוורירי כמצופה ממוס; הוא הגדיר אותו כ"פרפה לא קפוא". הקישוט על הצלחת אכזב אותו בתור חובב ריבת תות, אבל ותיקת הנמל (שכף ידה הונצחה בתמונה) הסבירה לו שזו לא ריבה אלא "קולי-תות" – רוטב תות מצומצם.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
פנקוטה למון גראס ואננס


החברה הזמינה פנקוטה למון גראס ואננס ונהנתה ממנו, למעט הקרמבל (פירורי הבצק) שהיו מיותרים עבורה.
אגב, המוס והפנקוטה הוגשו לשולחן בתוך צנצנות סגורות.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לסיכום


כולנו סיכמנו כי האוכל לא רע, אך טעון שיפור (לפחות בחלקו) ולא מצדיק נסיעה מיוחדת לרמת ישי (רובנו לא נסענו ממש במיוחד אלא שילבנו עם עניינים אחרים באזור). התפריטים במסעדה אינם תפריטי הרצה, אם כי יש מעט שינויים; המלצר סיפר, למשל, כי מנת זנב שור (אם לא פספסתי, מופיעה כאופציה של דמפלינגס בתפריט הערב) יצאה מהתפריט בשל חוסר ביקוש. נשאר להם עוד קצת, אבל כשייגמר לא יזמינו יותר.

נראה שאכן יש כאן למידה והטעמה לחך הישראלי, כי לטוב ולרע, כאן לא יפן (וגם לא תאילנד, אבל זה כבר לא מתחרז
). אחד הדברים שקצת חסרו לי הוא אולי קצת יותר תיאום ציפיות מבחינת פירוט המנות. בדיעבד ראיתי שיש קצת יותר פירוט והסברים בתפריט הרגיל (בערב), אך הם לא מופיעים בתפריט העסקית (הקטן יותר, גם פיזית) וחבל. יש כנראה לא מעט דברים הברורים למי שבקיא באוכל האסיאתי, אך זה לא הישראלי הממוצע.

ייאמר לזכותה של המסעדה שהשירות היה טוב מאוד: המלצר היה סבלן וזמין למדי; כשהייתה בעיה טיפלו בה במהירות; קיבלנו כל מה שביקשנו (וגם מים זמינים בלי שביקשנו
) ובאו לקראתנו בכל מה שאפשר היה לשנות בלי בעיות. בסוף הארוחה הגיע המנהל ושוחח איתנו דקות ארוכות, שאל איך היה וקיבל מאיתנו (ברוב קשב) משוב מפורט לעילא ולעילא...
(רוב מה שכתבתי). כמו כן כשראה ש(שוב) נגמרו המים, מיהר והביא קנקן חדש (אף שכבר סיימנו לאכול) ואף מזג לנו בעצמו (שאפו).


אשמח לראות אותה עולה ופורחת כי בסה"כ נראה שבסיס טוב יש.
 
וואו איזה דיווח!!!

אומנם לא ממש אוהבת אוכל אסייאתי אבל מאוד נהנתי מהפירוט והתמונות :)
 
למעלה