MOON אהמ אהמ.
אחד הדיווחים הראשונים שלי בפורום היה של ביקור שלנו ב-moon. זה היה בסוף ינואר 2009, מה שאומר שאני שורץ פה כבר חמש שנים. וואו. לא להאמין.
מהדיווח הזה, שהיה הראשון שבו העזתי לשלוף מצלמה ולצלם, התפתח אשכול די מפלצתי שמה שלמדתי ממנו בעיקר היה שכל דיווח על סושי או כל אוכל יפני אחר עובר סריקה קפדנית על ידי היפנולוגים של הפורום והמדווח עובר טכס חניכה יפני שכולל מציאת שגיאות כתיב בדיווח שלו (דווקא השגיאה שמצאו לי התבררה כלא שגיאה) ונחרות בוז על כך שהוא מעז לקרוא בשם הקדוש "סושי" לכל מיני שילובים מוזרים שמטרתם היחידה היא להסתיר אי טריות של דג וביפן היו מושלכים בבוז לפח הקרוב.
מאז הספקנו להיות עוד כמה פעמים ב-moon שעליהם העדפנו לא לדווח בעיקר בגלל שלא מצאנו שם משהו חדש לדווח עליו. לנו זה היה ונותר טעים וקיבלנו את הדין שמי שמחפש את הסושי המזוקק וה"נקי" מתוספות - זה לא המקום בשבילו.
הסושי המקסים ב"משחקי השף" של שבוע שעבר עשה לנו חשק לסושי. נזכרנו גם שכבר מזמן רצינו לנסות פעם איך הקטנה מסתדרת עם סושי. סך הכל אורז היא אוהבת אז... למה לא סושי?
החלטנו להזמין לה שתי מנות. האחת של מאקי עוף פשוט ואלמנטרי והשניה קצת יותר "סטנדרטית". מנה שנקראת Pokemon Yakitori - שיפודי בשר ממולאים בגבינת גאודה.
האישה בינתיים הזמינה את הראשונה החביבה עליה מרק שנקרא שיקוקו טופו שאת שני המרכיבים העיקריים בו אני לא ממש מחבב א) טופו מטוגן ב) פטריות שיטקה ולכן לא טעמתי. האישה דיווחה שהמנה נותרה מצויינת כתמיד.
שניים הגיעו שיפודי הבשר. מסיבות פדגוגיות קצת ביאס אותי שזה הגיע לפני הסושי כי העדפתי שהקטנה תגיע לסושי עם בטן ריקה אבל זה מה שיצא. אני מאד אהבתי את המנה. השילוב של הבשר המעושן עם הגאודה המותכת היה מעולה. הקטנה הסתפקה בבשר ללא הגבינה.
עד כאן החלק הטוב יותר של הארוחה. מכאן והלאה התחילו החריקות.
המאקי עוף של הקטנה לא עבר אצלה את המבחן. היא אמנם אוהבת אורז ואוהבת טריאקי אבל כל החיבור של זה ביחד עם האצה לא היה לרוחה. לזכותה אציין שזו אכן היתה מנת סושי עלובה למדי. הרבה מתחת למה שאני רגיל ב-moon. האורז היה דביק ולא כיפי. כאילו הדביקו את הגרגרים עם דבק פלסטי. האצה היתה קשה מדי. לא נעים להגיד אבל המנה הספציפית הזאת לא היתה רחוקה ממה שמקבלים בחתונות.
רצינו להזמין לקטנה מנת של כדורי קוד אבל לא היה קוד. בסוף התפשרנו על שניצל "יפני" ואני בכוונה שם את היפני במרכאות כי זה שניצל ישראלי לחלוטין חוץ מזה שהחליפו את הפירורים ב...(אם אני לא טועה) פנקו. השניצל עצמו היה בסדר גמור אבל היה לנו די מבאס שבמסעדה כזאת היא בסופו של דבר נאלצת לאכול משהו שהיא אוכלת על בסיס יומי בגן. אבל מה לעשות... לא כל פעם מצליחים עם החינוך. לפחות את הבשר של השיפוד ואת המרק היא אהבה.
עכשיו כשהקטנה היתה עסוקה עם השניצל יכלנו להזמין לעצמנו משהו יותר מאתגר.
מנה אחת שקצת הזכירה ויזואלית את מה שהכינו באודישן של משחקי השף נקראת סלאוואז. העלתי צילום שלה מהאתר שלהם. הציפוי החיצוני הוא של אבוקדו. בפנים סלמון צלוי גבינת שמנת מלפפון ועירית. למעלה - חביתית מביצת שליו. במציאות היא נראתה פחות מרשים מבתמונה בעיקר בגלל הגודל - כשמצלמים את זה בתקריב זה נראה הרבה יותר מושך מאשר בגודל הטבעי. בטעם - היא היתה עוד יותר פושרת.
אם אני צריך לשים את האצבע אז הבעיה היתה שגם הטעם וגם המרקמים היו מאד אחידים לאורך המנה בעוד שבטמפרטורה היו הבדלים די קיצוניים של קור וחום וככה יצא שמה שהרגשת בפה היה רק את ההבדלים הגדולים בטמפרטורה והם החביאו לגמרי את כל היתר. זה לא היה נורא, אבל זה היה די מאכזב.
הסושי השני היא מנה מהקבועות שלנו שם. היא נקראת Devil Inside ומורכבת מכבד אווז, שרימפס טמפורה, צלופח, אבוקדו טמפורה ורוטב טריאקי. למרות שהיא היתה מנת הסושי המוצלחת ביותר שם - גם האיכות שלה נפלה ממה שזכרנו מהביקורים הקודמים שלנו וגם כאן הבעיה התחילה כבר מהאורז שכמו במאקי עוף היה מאד בינוני במרקם שלו. אכלנו את המנה הזו לפחות חמש פעמים וזו פעם ראשונה שאנחנו לא נופלים מהכסא ממנה.
כבר הרבה זמן שלא הייתי ב-moon והביקור הזה מאד לא עשה חשק לחזור פעם נוספת. אני לא יודע אם מדובר על ירידה כוללת באיכות או שזה היה עניין חד פעמי (שבת בצהרים VS הערב? סושי מן פחות מוצלח?). אבל כיוון שגם ככה זה משהו שאני אוכל פעם ב... אז זה לא עוזר לי שבמקרה נפלתי על יום רע. פעם ידעתי שבפעם בחצי שנה שבא לי לאכול סושי אני יכול לסמוך על ה-moon בעיניים עצומות שיהיה בסדר והפעם יצאתי משם עם הרבה חשש לפעם הבאה שיתחשק לי לאכול סושי.
באשר לקטנה - קצת חבל שהסושי הראשון שהיא טעמה היה הגרוע ביותר שיצא לי לפגוש ב-moon. יש לה פתיחות רבה לטעמים אבל רתיעה גדולה ממרקמים שקצת מאתגרים אותה ולכן אולי בשלב הזה סושי זה לא כל כך בשבילה. ננסה את זה עליה שוב פעם בעתיד ואני רק מקווה שבפעם הבאה שנחליט לנסות היא תקבל משהו קצת יותר מוצלח...
אחד הדיווחים הראשונים שלי בפורום היה של ביקור שלנו ב-moon. זה היה בסוף ינואר 2009, מה שאומר שאני שורץ פה כבר חמש שנים. וואו. לא להאמין.
מהדיווח הזה, שהיה הראשון שבו העזתי לשלוף מצלמה ולצלם, התפתח אשכול די מפלצתי שמה שלמדתי ממנו בעיקר היה שכל דיווח על סושי או כל אוכל יפני אחר עובר סריקה קפדנית על ידי היפנולוגים של הפורום והמדווח עובר טכס חניכה יפני שכולל מציאת שגיאות כתיב בדיווח שלו (דווקא השגיאה שמצאו לי התבררה כלא שגיאה) ונחרות בוז על כך שהוא מעז לקרוא בשם הקדוש "סושי" לכל מיני שילובים מוזרים שמטרתם היחידה היא להסתיר אי טריות של דג וביפן היו מושלכים בבוז לפח הקרוב.
מאז הספקנו להיות עוד כמה פעמים ב-moon שעליהם העדפנו לא לדווח בעיקר בגלל שלא מצאנו שם משהו חדש לדווח עליו. לנו זה היה ונותר טעים וקיבלנו את הדין שמי שמחפש את הסושי המזוקק וה"נקי" מתוספות - זה לא המקום בשבילו.
הסושי המקסים ב"משחקי השף" של שבוע שעבר עשה לנו חשק לסושי. נזכרנו גם שכבר מזמן רצינו לנסות פעם איך הקטנה מסתדרת עם סושי. סך הכל אורז היא אוהבת אז... למה לא סושי?
החלטנו להזמין לה שתי מנות. האחת של מאקי עוף פשוט ואלמנטרי והשניה קצת יותר "סטנדרטית". מנה שנקראת Pokemon Yakitori - שיפודי בשר ממולאים בגבינת גאודה.
האישה בינתיים הזמינה את הראשונה החביבה עליה מרק שנקרא שיקוקו טופו שאת שני המרכיבים העיקריים בו אני לא ממש מחבב א) טופו מטוגן ב) פטריות שיטקה ולכן לא טעמתי. האישה דיווחה שהמנה נותרה מצויינת כתמיד.
שניים הגיעו שיפודי הבשר. מסיבות פדגוגיות קצת ביאס אותי שזה הגיע לפני הסושי כי העדפתי שהקטנה תגיע לסושי עם בטן ריקה אבל זה מה שיצא. אני מאד אהבתי את המנה. השילוב של הבשר המעושן עם הגאודה המותכת היה מעולה. הקטנה הסתפקה בבשר ללא הגבינה.
עד כאן החלק הטוב יותר של הארוחה. מכאן והלאה התחילו החריקות.
המאקי עוף של הקטנה לא עבר אצלה את המבחן. היא אמנם אוהבת אורז ואוהבת טריאקי אבל כל החיבור של זה ביחד עם האצה לא היה לרוחה. לזכותה אציין שזו אכן היתה מנת סושי עלובה למדי. הרבה מתחת למה שאני רגיל ב-moon. האורז היה דביק ולא כיפי. כאילו הדביקו את הגרגרים עם דבק פלסטי. האצה היתה קשה מדי. לא נעים להגיד אבל המנה הספציפית הזאת לא היתה רחוקה ממה שמקבלים בחתונות.
רצינו להזמין לקטנה מנת של כדורי קוד אבל לא היה קוד. בסוף התפשרנו על שניצל "יפני" ואני בכוונה שם את היפני במרכאות כי זה שניצל ישראלי לחלוטין חוץ מזה שהחליפו את הפירורים ב...(אם אני לא טועה) פנקו. השניצל עצמו היה בסדר גמור אבל היה לנו די מבאס שבמסעדה כזאת היא בסופו של דבר נאלצת לאכול משהו שהיא אוכלת על בסיס יומי בגן. אבל מה לעשות... לא כל פעם מצליחים עם החינוך. לפחות את הבשר של השיפוד ואת המרק היא אהבה.
עכשיו כשהקטנה היתה עסוקה עם השניצל יכלנו להזמין לעצמנו משהו יותר מאתגר.
מנה אחת שקצת הזכירה ויזואלית את מה שהכינו באודישן של משחקי השף נקראת סלאוואז. העלתי צילום שלה מהאתר שלהם. הציפוי החיצוני הוא של אבוקדו. בפנים סלמון צלוי גבינת שמנת מלפפון ועירית. למעלה - חביתית מביצת שליו. במציאות היא נראתה פחות מרשים מבתמונה בעיקר בגלל הגודל - כשמצלמים את זה בתקריב זה נראה הרבה יותר מושך מאשר בגודל הטבעי. בטעם - היא היתה עוד יותר פושרת.
אם אני צריך לשים את האצבע אז הבעיה היתה שגם הטעם וגם המרקמים היו מאד אחידים לאורך המנה בעוד שבטמפרטורה היו הבדלים די קיצוניים של קור וחום וככה יצא שמה שהרגשת בפה היה רק את ההבדלים הגדולים בטמפרטורה והם החביאו לגמרי את כל היתר. זה לא היה נורא, אבל זה היה די מאכזב.
הסושי השני היא מנה מהקבועות שלנו שם. היא נקראת Devil Inside ומורכבת מכבד אווז, שרימפס טמפורה, צלופח, אבוקדו טמפורה ורוטב טריאקי. למרות שהיא היתה מנת הסושי המוצלחת ביותר שם - גם האיכות שלה נפלה ממה שזכרנו מהביקורים הקודמים שלנו וגם כאן הבעיה התחילה כבר מהאורז שכמו במאקי עוף היה מאד בינוני במרקם שלו. אכלנו את המנה הזו לפחות חמש פעמים וזו פעם ראשונה שאנחנו לא נופלים מהכסא ממנה.
כבר הרבה זמן שלא הייתי ב-moon והביקור הזה מאד לא עשה חשק לחזור פעם נוספת. אני לא יודע אם מדובר על ירידה כוללת באיכות או שזה היה עניין חד פעמי (שבת בצהרים VS הערב? סושי מן פחות מוצלח?). אבל כיוון שגם ככה זה משהו שאני אוכל פעם ב... אז זה לא עוזר לי שבמקרה נפלתי על יום רע. פעם ידעתי שבפעם בחצי שנה שבא לי לאכול סושי אני יכול לסמוך על ה-moon בעיניים עצומות שיהיה בסדר והפעם יצאתי משם עם הרבה חשש לפעם הבאה שיתחשק לי לאכול סושי.
באשר לקטנה - קצת חבל שהסושי הראשון שהיא טעמה היה הגרוע ביותר שיצא לי לפגוש ב-moon. יש לה פתיחות רבה לטעמים אבל רתיעה גדולה ממרקמים שקצת מאתגרים אותה ולכן אולי בשלב הזה סושי זה לא כל כך בשבילה. ננסה את זה עליה שוב פעם בעתיד ואני רק מקווה שבפעם הבאה שנחליט לנסות היא תקבל משהו קצת יותר מוצלח...
