ניסוי חברתי בפורום מדיטציה: פורום ללא ניבולי פה

ניסוי חברתי בפורום מדיטציה: פורום ללא ניבולי פה


נתחיל בשבעה ימים (עד סוף יולי, למעשה).
ואם יהיה מעניין, מוצלח או מלמד, נאריך את זה לזמן נוסף.

למעשה, אינני מתכוון רק לניבולי-פה, אלא לכל התבטאות בלתי-מכבדת.
זה אומר שהפורום הזה, למשך שבעה ימים (בתור התחלה), יהיה כפי שלא היה מעולם, לכל אורך שנות קיומו:

נטול קללות, העלבות והקטנות למיניהן.
הזוי, הא?

כן, אני מדבר על פורום מדיטציה ב"תפוז".
על הפורום הזה ממש, שהיווה שדה-קרב-אגואים במשך זמן כה רב.

איך כותבים הודעה בלי להכפיש/לבזות/להעליב/להרגיז/להקטין את קוראיה?
כפי שראינו, זה ממש לא קל, בהכרח.
אולם הניסוי הזה מזמין אותנו לנסות ללמוד לעשות את זה, מיידית.
מבלי לשקר לעצמנו שאנחנו יכולים אם רק היינו רוצים.

הקטנת הזולת והאדרת עצמנו, שהינה פעולה פסיכולוגית נפוצה מאד כיום, המתרחשת בתוכנו תחילה, איננה משהו שאנחנו יכולים סתם כך להתעלות מעליו ולהשתחרר ממנו, בדרך כלל. אנחנו יכולים להיעשות קצת יותר חופשיים... ואחר-כך קצת יותר חופשיים. מהצורך הזה לדמיין את עצמנו כצודקים ואת האחרים כטועים.

הדבר דומה לעישון סיגריות, למשל.
נדמה לנו שאנחנו יכולים להימנע מלעשן, אך לרוב זה לא כה פשוט.
בדרך כלל, מי שלא ניסה להפסיק לעשן, חושב שהוא יכול "אם רק הייתי רוצה". נדמה לו שהוא שולט בזה, שהוא נהנה מזה, שזה נותן לו משהו.
"אני יכול להפסיק להיות גס-רוח ומגעיל לאנשים אחרים", אנחנו אומרים לעצמנו בבטחון, "אם רק הייתי רוצה".

מי שרוצה להצטרף לניסוי הזה, מוזמן לשרשר לכאן את הצטרפותו.
מי שלא יצטרף לניסוי הזה במודע, עדיין יהיה חלק ממנו במובן מסויים, פשוט מפני שלאורך ימי הניסוי, הפורום לא יתמוך בהכפשה/ביזוי/העלבה/זלזול/הקטנה.
גם דיבור בגסות עשוי להיות דרך לנסות להקטין מישהו בדמיון (שלי, שלו, של הקוראים).

באם מגיבים לך באופן מקטין, יתכן שתמצא/י את עצמך במאבק פנימי מכאיב עם משהו שרוצה "להשיב מיד לאידיוט/ית". במקום להשיב, שלח/י אלי מסר אישי כדי לקצר את זמן התגובה שלי, מפני שממילא כל הפתיל הזה יימחק...

היכולת להפריד, בתוכנו, בין הגילויים השונים שלנו, תוך בחירה למה אנחנו רוצים לתת במה ומימוש, הינה יכולת מעניינת מאד.
לדוגמה, יתכן בהחלט שנחוש זלזול עצום כלפי אדם כלשהו... אולם השאלה היא: מה נעשה עם זה? הניסוי החברתי הזה מעודד אותנו לחקור את זה בדרך שיכולה להועיל לנו ולסובבים אותנו, ברמה חדשה לגמרי.

אז לסיכום, היה נהדר לתרגל בפורום שוויון נפש ואי-לקיחת-דברים-באופן-אישי. אישית, אני מרגיש כבר מיומן מאד. עכשיו נראה כמה יהיה נהדר, לשבעה ימים בתור התחלה, לתרגל אדיבות וכבוד, שמתחילים כמובן מבפנים.

אני יודע שזה לא יהיה לי קל, אפילו לי, אז אני רק יכול לדמיין, מה אחרים מלבדי מרגישים...
 
מתאים לי. זה דווקא ניסוי חשוב.

חשוב לתרגל איפוק וריסון עצמי.

אבל קח לתשומת לבך שהתוצאה ככל הנראה תהיה שנפח הפעילות ירד כמעט לאפס.
גם ככה תפוז הולך ושוקע, בלי קשר לפורום המסוים הזה.
פייסבוק הרג אותו.
 
יש מצב
לקחתי את זה בחשבון.

בכל מקרה זה מסקרן אותי ומתחשק לי להתנסות בזה גם בעצמי (אצלי זה בעיקר פנימי, הזלזול באחרים וההקטנה שלהם, אני פחות מאפשר לזה להפוך למלים פוגעות).
 
נמחקה הודעה


הקושי שלי כמנהל בלמחוק הודעות הוא שאין לי בעיה איתן, בדרך כלל.

במקרה הנוכחי, למשל, יש לי הרבה מה להגיב לשאלות ולטיעונים הטובים שהוצגו בהודעה שמחקתי.

ורק בגלל כמה מלים בלתי-נעימות, פה ושם, שאינן תואמות את הניסוי החברתי עליו הצהרתי, מחקתי את ההודעה.

מתחיל להתבשל אצלי רעיון או כיוון איך אפשר בכל זאת לא למחוק את כל הדברים היפים האלה ולאפשר דיונים פוריים ומעניינים.

כרגע אני רוצה לקפוץ לוונדר וומן, בכל אופן, אז לא אפתח את זה עכשיו (אני מקווה שלא אחזור מהסרט למלא הודעות שצריך למחוק. נראה לי שזה שמחקתי לו את ההודעה פה - יתחשב. אני לא יודע לגבי השאר).

אני חושב שאנסה להשיב לכל מה שנאמר בהודעה שמחקתי, כשאחזור.

סליחה אם אני מטריד מישהם במחיקות האלה, זו באמת לא הכוונה.
 
נהניתי מאד


ה"למרות שהיא צריכה קצת להשמין" גבולי.
כי לא היינו כותבים את זה למישהי שגולשת פה, למשל.
 
אתה צודק

אם גל גדות היתה כותבת כאן, יש מצב שהיא היתה נעלבת
(למרות שאני נוטה לחשוב שלא בהכרח. תלוי בטיפוס. ואני לא מכיר אותה)

אבל מה שבטוח, שאם היית פוגש אותה באחת מההשקות החגיגיות והנוצצות שלה, ומציע לה לכתוב כאן - אז היא באמת היתה נעלבת מעומק ליבה
 
התלבטתי

אם הבדיחה בסוף עומדת בקריטריונים של שבעת הימים האלה.

הרגשתי מעין ערפל של חוסר בהירות לגבי העניין... משהו בי מרגיש במעומעם שזה לא עומד, שזה מתגרה / מציק / "לא נעים" כזה... אך אני לא רוצה לעשות פעולות מתוך חוסר בהירות או מתוך תחושה מעומעמת, מעורפלת.

לזהות דברים כאלה, זה בכלל חצי-חדש לי... דרך התרגיל הזה שעליו הכרזתי, אני לומד על זה גם. הרי אני זוכר ומודע לכך שלפעמים דברים שמחרפנים אחרים או מאד-לא-נעימים להם, אני בכלל לא מבין במה מדובר... או מבין בקושי רב.

המממ... כאילו, אם אני מתרגם רגשית את "אבל מה שבטוח, שאם היית פוגש אותה באחת מההשקות החגיגיות והנוצצות שלה, ומציע לה לכתוב כאן - אז היא באמת היתה נעלבת מעומק ליבה", אני מקבל אולי משהו כמו "חרא פורום, זה"
ועכשיו, אני אפילו לא בטוח שאני עומד בהגדרות הניסוי, כי אמרתי "חרא" בטלוויזיה. בקיצור - ואני לא צוחק - אם תופיע בי בהמשך בהירות שתורה לי למחוק את חלק-הפתיל הזה (כולל הודעה זו שלי), אעשה כן.

מצחיק לי ונחמד לי להביא ככה את המחשבות שלי בשקיפות, כולל את חוסר הבטחון שלי.
 


אכן מעניין הניסוי הזה

לשמוע סופסוף מה הולך במוחם של אחרים ואיך הם תופסים את הדברים
ולא רק את הקול הפנימי שלי

אין ספק שכל אחד מפרש דברים בצורה שונה, לפעמים שונה באורח קיצוני אפילו
מאחרים.
ומה שעוד יותר מעניין שאפילו את הפרשנות הזאת הוא מייחס לדברים שונים ממה שאחרים מייחסים

למשל, תוך כדי קריאת ההודעה המחשבות שעלו בי היו משהו כמו: "הנה עוד פעם הוא מנסה למצוא איפה להגביל אותי... קודם הוא אומר בלי קללות... אחר כך הוא אומר בלי הערות אישיות(כמו ההשמנה של גל גדות)... אחרי זה גם אומר שזה לא חשוב אם האדם בכלל גולש פה או לא... ואחרי זה גם הלצות שאין בהן לא קללות ולא הערות אישיות אינן מוצאות חן בעיניו....
בטח הוא מחפש אותי בגלל הדעה הכללית של כולם עלי כאן ועל ה"היסטוריה" שלי... אז הוא מנסה להוכיח להם שבאמת יהיה פה "נקי" עכשיו..."

ובסוף אתה בכלל מדבר על איזו עמימות אישית שלך ועל איזה חוסר בטחון
שלא ברור לי האמת כל כך איפה הוא נמצא.



נראה לי שזה באמת ניסוי מדיטטבי אמיתי
אולי הראשון שהיה פה מעולם
 


תודה על השקיפות המהממת הזאת... אני מרגיש התרגשות מההתנסות הזאת, שאנחנו מאפשרים לעצמנו. לא יודע, זה לא מובן לי מאליו, אני מרגיש קצת מאותגר מלהיות חשוף ככה... יש בזה משהו מפחיד... יופי.



...וואלה, כן, מעניין ומעשיר בשבילי להציץ למחשבות שלך... ובכלל של אנשים אחרים שהם לא אני. לגמרי. וואו... וזה רק טיפה בים. מרגיש צורך שוב להגיד תודה.
 
תגובה בעניין הניהול המשותף

בהודעה שמחקתי, הוסבה בין היתר תשומת לבי לפסקה הבאה בפוסט המקורי:

באם מגיבים לך באופן מקטין, יתכן שתמצא/י את עצמך במאבק פנימי מכאיב עם משהו שרוצה "להשיב מיד לאידיוט/ית". במקום להשיב, שלח/י אלי מסר אישי כדי לקצר את זמן התגובה שלי, מפני שממילא כל הפתיל הזה יימחק...

והבנתי שאכן הסברתי את כוונתי כאן בצורה גרועה מאד.
אז אם היה אפשר לערוך את הטקסט, הייתי מעיף את הפסקה הזאת ושם במקומה את הפסקה הבאה:

מי שרוצה לעזור בניהול הפורום בשבעת הימים האלה (אידיאלית, תיאורטית, זה היה כולנו), יכול להפנות את תשומת לבי במסר, באם פספסתי הודעות שצריך לבדוק בהקשר של הניסוי. זה יכול להיות הודעות של משתמשים חדשים שלא קראו על הניסוי, כמו גם הודעות שלנו המשתתפים הקבועים, שכדאי להעיף בהן מבט לדעתנו. אני בכל מקרה עובר על הכל, בזמן הנוח לי, אבל עזרה כזאת יכולה לקצר את זמן התגובה שלי, באותם מקרים שבהם שנראה לכם שכדאי. אגב, באם מגיבים לך באופן שמקפיץ אותך, יתכן שתמצא/י את עצמך במאבק פנימי מכאיב עם משהו שרוצה "להשיב מיד לאידיוט/ית". תגובה כזאת עשויה להעיד על כך שכתבו לך מתוך כאב (למעשה אין הבדל ככה גדול בין להכאיב לעצמנו לבין להכאיב לזולתנו; כשמישהו מעורר בנו כעס, למשל, יתכן שמשהו בתוכנו ינסה "להחזיר" לו). במקרה כזה, במקום שתיגרר אל מחוץ לגבולות המשחק ביחד עם חברך, אתה יכול לשלוח אלי מסר אישי שאציץ בשרשור... ולדעת שעדיף כרגע (בתוך שבעת הימים האלה של הניסוי) לא להגיב מהמקום הזה.

אוקיי, זה יצא מסורבל... וארוך... ולא יודע כמה ברור בכלל... יכול להיות שניסיתי פה לפתוח אפשרות יותר מדי רגישה, שעלולה באמת להיגרר למבנה דמוי הלשנה או לדברים טפשיים אחרים שמפספסים לגמרי את הכוונה שלי - כלומר שיש פה קו דק ומעודן מדי מכדי שאפשר יהיה לתקשרו בפשטות בהודעה כללית אחת, כחלק מהתוויות הניסוי. כן, בהחלט יכול להיות... טוב, אז יכול להיות שהייתי פשוט מוותר על הפסקה הזאת.
 
עובדתית, בשטח, בינתיים המחשת את זה באופן מרשים.

התגובות שלך בפתיל שנמחק - אני לא יודע כמה מאיתנו היינו מצליחים ככה להגיב נקי להודעות שהופנו אליך באותו פתיל (להודעה הכי מתגרה אפילו לא טרחת להגיב, אפילו לא באמוטיקון, כלום, כאילו היא איננה שם בכלל). מרשים. נראה איך יילך לי... האתגר שלי הוא בעיקר פנימי, כאמור (אכתוב על כך יותר בהמשך).
 
תודה תודה

מעניין לראות את זה מהזוית שלך
בזמן אמת לא חשבתי שאני מתאמץ באמת או שזה עולה לי במשהו
 
מגניב

אחת מהתגובות הפנימיות שעלתה בי היתה משהו כמו "תהיה מוכן להתאמץ, חביבי, זה יגיע לנו בהמשך..."
אבל מי יודע, אולי זה יהיה קל ממה שדמיינו.
 
נמחקה הודעה


שהיו בה דברים מעניינים שיש מה להגיב עליהם ולפתוח דיון לגביהם.

היא נמחקה מפני שהיו בה כמה ביטויים שאינם תואמים את ניסוי-שבעת-הימים הזה בפורום.

אולי אגיב מאוחר יותר על הנקודות שהועלו בה, בכל אופן.
 
פה נמחק פתיל שלם...


עסיסי ומהנה למדי

זאת אומרת, חלקים ממנו, לפחות.
לא תיארתי לעצמי ששבעת הימים האלה יהיו כל-כך מאתגרים גם לי...
 
תגובות לחלק מהעניינים שהועלו בהודעה שנמחקה

"אתה שהצהרת על תירגול של 'אדיבות וכבוד' מעיד בזאת על היותך נעדר אותם באופן מהותי.
כל מידה ש'מתרגלים' אותה היא כלפי חוץ.
האדם לעולם לא ישתנה מבחינה פנימית מכוח בחירתו להשתנות.
כל מאמציכם לשוא.
"

כרגיל, יש משהו בדבריך אלה.
החלק השני שלהם מזכיר לי את מה שדניאל גליקר חוזר עליו שוב ושוב, כבר זמן רב, בעניין ה"mood making".
וכן, זה מן הסתם נכון במידה מסויימת, מה שכתבת לגבי, בעניין האדיבות והכבוד.
 
למעלה