לפני 3 חודשים בערך כתבתי כאן את ההודעה הראשונה שלי, זו היתה הודעת פסים, שאחרי יומיים התבררה ככימי, שבא כחצי שנה אחרי הריון חוץ רחמי.
חודש אח"כ הודעתי שאני פורשת מהמירוץ כרגע כי בעלי לא מעונין בעוד ילדים, עשיתי זאת בלב כבד, אבל הבנתי שאין לי ברירה, כי אני צריכה להתחשב גם בו.
אחרי כמה זמן הצלחתי לשכנע אותו בקושי שאולי בכל זאת ננסה, וגם מי בכלל מבטיח שזה יקרה ברגע שנרצה...
אז הוא הסכים בחוסר חשק, ניסינו במשך שני מחזורים וזה לא הלך בכלל, לקחתי כמוסות סלק, חומצה פולית, בדקתי כבר מיוא"ב 8, והפסים לא רצו לבוא
במחזור האחרון, אמרתי לעצמי שננסה שוב ואם גם הפעם זה לא מצליח , אני בעצמי לוקחת הפסקה. לא רציתי כבר לראות יותר כדורים, וגם ככה הייתי משוכנעת שזה לא יצליח אז הפסקתי עם הסלק והחומצה הפולית ורק עקבתי עם הבדיקת ביוץ.. יצא שקימפר"נו 3 ימים לפני הביוץ ויום לפני.
עברו להם הימים, אני כבר מיוא"ב 5 הייתי על קוצים, אבל אחרי יומיים יצא לי חצ'קון ענק על הסנטר ואחריו עוד כמה קטנים , אז ידעתי שהמכשפה בדרך, עם כל הצער.
ביום שני שעבר בערב, בעודי ביוא"ב 9, אכלתי תירס מקופסת שימורים, ואל תשאלו אותי איך, הרגשתי ששאפתי גרגיר אחד לקנה הנשימה ומשם שירד לריאה, אחרי שעה התחלתי להרגיש דקירות בבית החזה מצד ימין והתקשרתי להתייעץ עם אחות אונליין, שנתנה לי הפנייה למיון ואמרה לי לגשת מיד, למרות שביקשתי לחכות לבוקר ולגשת לקופ"ח. היא לא הסכימה.
ב20:00 הגעתי למיון, בדקו אותי ומיד שלחו לצילום חזה.. הלכתי לחכות ליד חדר הרנטגן, כאשר פתאום מגיע האח שקיבל אותי במיון בריצה ושאל אם סיכוי שאני בהריון, כי הרי בהריון אסור לעשות צילום ... צחקתי ואמרתי לו שעוד מוקדם לדעת
אז הוא אמר שנעשה בטא.. לקחו לי בדיקת דם ואחרי שעה הגיעה התשובה - 3. לדברי הרופא - שלילי.
חיכתי שיחליטו מה לעשות איתי הלאה ובזמן הזה נכנסתי למקום האהוב עלי - גוגל - לקרוא על "בטא 3"...
קראתי הרבה דברים "שליליים" על זה , אבל משפט אחד שמישהי רשמה באיזה אתר לא יצא לי מהראש , היא רשמה - " לי היה בטא 3 ביוא"ב 11 ועכשיו אני מניקה אותו" והיתה לי הרגשה חזקה שזה לא שלילי אצלי.
שלחו אותי עוד פעם לצילום כי מבחינתם אני לא בהריון, נכנסתי לחדר הרנטגן ודקה לפני שהתארגנתי לצילום, הטכנאי אמר לי שלדעתו בכלל לא יראו כלום בצילום , קפצתי על המציאה ואמרתי לו "יופי, אז אני מוותרת על הצילום" ויצאתי משם..
בלילה רצו שאשאר לישון שם, ואני לא הסכמתי כי הייתי חייבת לחזור לילדים לארגן להם אוכל לבוקר ובגדים, אז ישנתי בבית ובבוקר, לפני שחזרתי לבי"ח עשיתי בדיקה ביתית מאיביי - יצא פס חלש חלש חלש חלש שנראה שבכלל לא קיים, אבל אני ידעתי שהוא שם. הגעתי לבית החולים, והחליטו לעשות לי עוד בטא - יצא 9. אז זכיתי לקבל מהם את האישור לכך שאני בהריון, אבל פחדתי לשמוח בגלל מאורעות השנה האחרונה בתחום הרחם שלי..
אחרי יומיים השתחררתי מבית החולים, אחרי 15 שעות צום עם 4 עירויים, בדיקת ברונכוסקופיה אחת והתאוששות נוראית מהרדמה, אבחנה שהתירס כבר לא שם, והריון אחד שלא ידוע גורלו...
הצלחתי להמתין כל הסופ"ש מבלי להשתגע עד יום ראשון בבוקר , ומיד אתמול על הבוקר הלכתי לעשות בטא - בצהריים הגיע התשובה 217
ואני אעשה עוד הכפלה מחר..
אני יודעת שהדרך עוד ארוכה, ואני עדין לא מרשה לעצמי לנשום לרווחה ולשמוח, אבל אני באמת מקווה שהפעם אני כן בכיוון הנכון, ואודה גם למי שתחזיק לי אצבעות למחר
שתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה, עם בטנות מלאות בפרי בטן, וצחוק של ילדים קטנים בבית
