לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1963119,631 עוקבים אודות עסקים

פורום הורים לפעוטות

ברוכים הבאים לפורום הורים לפעוטות!
שנת החיים הראשונה של התינוק חלפה לה ואתם ניצבים למול אתגרים חדשים...
התינוק כבר לא שוכב ב'חוסר מעש', הוא מדדה, מתרוצץ הנה והנה...דורש את עצמאותו ולפעמים אף 'חוטא' בהתקפי זעם;-)...
 
כיצד מתמודדים עם האתגרים החדשים? ביצירתיות רבה, בדרכים שונות ומגוונות ובטח שלא לבד!:-)
 
אנחנו כאן במיוחד בשבילכם. בואו להשתתף, ללמוד, לתרום ולהיתרם מסביבת הורים, שנמצאים בדיוק באותה הקלחת..
 
ממתינות לכולכם, 
kramerkaren ושושן בשם אחר
 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הורים לפעוטות

ברוכים הבאים לפורום הורים לפעוטות!
שנת החיים הראשונה של התינוק חלפה לה ואתם ניצבים למול אתגרים חדשים...
התינוק כבר לא שוכב ב'חוסר מעש', הוא מדדה, מתרוצץ הנה והנה...דורש את עצמאותו ולפעמים אף 'חוטא' בהתקפי זעם;-)...
 
כיצד מתמודדים עם האתגרים החדשים? ביצירתיות רבה, בדרכים שונות ומגוונות ובטח שלא לבד!:-)
 
אנחנו כאן במיוחד בשבילכם. בואו להשתתף, ללמוד, לתרום ולהיתרם מסביבת הורים, שנמצאים בדיוק באותה הקלחת..
 
ממתינות לכולכם, 
kramerkaren ושושן בשם אחר
 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
 
המשך >>

לצפיה ב-'לאירית - למה קבלה רגשית חשובה יותר מתפריט'
לאירית - למה קבלה רגשית חשובה יותר מתפריט
19/05/2018 | 15:35
7
103
מסבירה את דבריי מהשרשור למטה.
את כותבת שהילדה שלך בת ה-7 שוקלת כמו שאת שקלת בגיל 15 (והיית רזה).
הבת שלי שגם היא בת 7, די רזה, ובערך 1.35, שוקלת 24 ק"ג. אני שקלתי בגיל 15 כ-50 ק"ג. גם אם ישנן סטיות לכאן ולכאן, את מתארת עודף משקל משמעותי.

לא כתבתי לך שום דבר לגבי תזונה וספורט כי אני בטוחה שאת יודעת את העצות, ובגלל שאני יודעת שאת מלווה בגורמים מקצועיים.

עודף משקל שכזה ייקח הרבה זמן להוריד, גם אם תתחילי במשטר קשוח מאד ממש ברגע זה. נדרש שינוי מעמיק ונרחב, ושינוי מסוג זה בחייו של ילד דורש שינוי משפחתי מקיף.

אני מאמינה שאת צריכה לעבור שינוי רגשי, כי דרכך הוא עשוי להיטמע גם בבת שלך. אני לא מסכימה עם המחשבה שכולם *כולם* יכולים להיות רזים ותואמי החזון ה'אופטימלי' בדיוק באותה מידה שאני לא מסכימה עם המחשבה שכל הילדים יכולים תמיד להוציא ציון 100.

לשיטתה של דנה - מה הבעיה? הושיבי נא את הילד במשך כך וכך זמן מדי יום, למדי אותו מתמטיקה/אנגלית והסטוריה, והוא בוודאות ישיג ציון 100.
ובכן, יש הרבה הורים שעושים כמיטב יכולתם, יושבים עם הילד, רוכשים עבורו שיעורים פרטיים - ובכל זאת במבחנים הציונים הם 65-70.

אז מה? הם כשלו כהורים? הילד כשלון? האם *כל* מי שהוא חלש בלימודים זה כי הוא עצלן? (לא מדברת על בעיה מאובחנת, אלא על ילד 'רגיל') האם כל מי שדמן זה כי הוא עצלן?

פשוט שומן הוא נראה לעין ולכולם קל לדקלם את המנטרות הנכונות (תרוץ שעה ביום ותאכל הרבה חסה, ובלי פחמימות ריקות בבקשה), אבל לא כל קושי בחייו של כל ילד פתיר באמצעות המנטרות האלה, ולא כל הורה מיישם אותן לפי הספר, ובכלל, בני האדם הם מאד שונים ומגוונים, ומשפחות שונות זו מזו.

אני מאמינה שאם תוכלי לקבל את הבת שלך באמת יהיה לה קל יותר לקבל את עצמה, בין אם תצליח בהמשך לרדת את הקילוגרמים המיותרים ובין אם לאו, וזה מפתח לאושרה - כילדה וגם כמבוגרת.
לכן הייתי עכשיו משקיעה את מירב מאמציי בקבלה. גם שלה וגם של עצמי. קבלת המצב כמות שהוא *כרגע*.
אני מאחל לך נחת רבה יותר בגידול שלה, והצלחה גם במסע הרגשי וגם במסע הפיזי.
לצפיה ב-'לו קראת את ההודעות'
לו קראת את ההודעות
20/05/2018 | 01:36
75
הקודמות של אורית, כמוני, היית רואה שההודעות נכתבות על פני תקופה ארוכה, ללא שינוי. כנראה בכל זאת אין לה הבנה גדולה בתזונה, לכן לא חסכתי בפרטים. בנוסף, גם אצל תזונאיות אין תמיד את ההבנה כמה חיטה לא מלאה לא בריאה.
 
לא כל ילד צריך להיות רזה. אבל כל ילד צריך ויכול (אם אין בעיה הורמונלית או רפואית אחרת) להיות בטווח נורמלי, או רק מעט מעל. לא כל ילד יקבל 100 אם ילמד, אבל כל ילד אם ילמד (ואין לו בעיות למידה) יקבל ציון עובר. הילדה לא צריכה להיות רזה מקל, אבל צריכה ויכולה לקבל "ציון עובר" במשקל. 
המשקל של הילדה מאוד גבוה, וזה פשוט לא בריא. הילדה עדיין בגיל שההורים די שולטים על מה שהיא אוכלת, וצריך לא לפספס את השלב הזה. 
 
חוץ מזה, ממש לא ברור לי מדוע פתחת הודעה חדשה ולא שרשרת שם, שני שרשורים למטה. אם כל אחד יפתח הודעה חדשה כי נראה לו שהדברים שהוא אומר כאלו עקרוניים וחשובים, כל המשמעות של שרשור, שעליהם הפורומים בנויים, תעלם. 
לצפיה ב-'ועוד משהו'
ועוד משהו
20/05/2018 | 06:47
4
66
לא כתבת בהודעה הארוכה הזו שלך מדוע את מעיזה לכתוב לאם שהיא חושבת שהבת שלה לא מהממת? בפעם הבאה כשאת תבואי להתלונן על דבר זה או אחר אצל הילדים שלך, את רוצה שיכתבו לך שאת לא מתה עליהם? כי יש להם בעיה? וכדאי שתקחי טיפול נפשי כדי להבין שכך הם הילדים שלך ואת אמורה לאהוב אותם כמו שהם? וכל זאת לאחר שפירטת כמה הם מהממים בעינייך. 
 
הרי אני הגבתי להודעה המזעזעת הזו שלך, ובהודעה אחרת בלי קשר פירטתי לה על תזונה בריאה (דבר שבהחלט יש בו צורך, ומי שקרא הודעות קודמות מבין). 
בתגובה שלך עכשיו, שטרחת לפתוח עבורה שרשור חדיש חדש, את מזכירה את הדברים שכתבתי בהודעה על התזונה, כדי להצדיק לכאורה את הדברים שאת כתבת, למרות שאין שום קשר. 
 
במקומך, הייתי מתנצלת על הדברים הכל כך לא במקום שכתבת. 
 
לצפיה ב-'ושאת כתבת לאין אריות כאלה שהיא מרעיבה את ילדיה '
ושאת כתבת לאין אריות כאלה שהיא מרעיבה את ילדיה
20/05/2018 | 07:39
67
זה יותר רגיש וטוב ?
ולא טרחת להסביר ברגישות ואמפתיה בשרשור חדש כמו אין אריות
אז בואי (סלנג ישראלי שייתכן שאמרקקיות לא מבינות ) .
לצפיה ב-'אני רק שאלה...'
אני רק שאלה...
20/05/2018 | 07:44
62
דנה,את לוחמנית.זה לא מעייף?
אנחנו בפורום במרשתת,על כל המשתמע מכך.
דברים מוקלדים יכולים להקרא בטריליון דרכים אבל הכתיבה שלך אינה משתמעת לשתי פנים.היא נחרצת ומלאה ארס .
קצת אמפטיה לאחר!!!
עצות טובות אפשר לתת בנימוס ובנחת ולא לתקוף!!!
חג שמח.
לצפיה ב-'הבנת הנקרא'
הבנת הנקרא
20/05/2018 | 10:56
1
61
א. כתבתי. היא חושבת שהיא מהממת - פרט למשקל. ואני מעודדת אותה לקבל את המשקל של בתה כדי לסייע לה ליצור דימוי גוף בריא.

ב. מנין לך אם אני בטיפול או לא.

ג. בראשית דבריי, ממש בשורה הראשונה, התנצלתי.
אני יודעת היטב שהדברים קשים. אני זוכרת הודעה של אירית כשבתה היתה בת 5. אם בשנתיים הילדה טרם רזתה, ונניח שאופטימלית לא תגיע לטווח התקין לפחות במשך שנתיים נוספות, כדאי לעשות מאמץ רגשי גדול. הרי גם היכולת שלנו לטעת בילדינו בסיס רגשי יציב וטוב היא מוגבלת. ולטעמי לא פחות חשובה.

ד. מתעלמת מכל הארס והרעל. לא ארד לרמתך.
לצפיה ב-'את כתבת'
את כתבת
20/05/2018 | 22:26
13
את לא חושבת שהילדה מהממת, את חושבת שהיא תהיה מהממת אחרי שתרזה. וזה אחרי שהאמא מפרטת כמה היא אוהבת את הבת המהממת שלה.
ההתנצלות צריכה להגיע אחרי שאת מבינה איזה דבר מזעזע כתבת, ועוד במיוחד כמנהלת פורום. 
נורא.
 
לצפיה ב-'המלצה'
המלצה
20/05/2018 | 21:28
23
האתר של איילת קלטר על שינוי שפת האכילה בעיניי מעורר השראה בגישה לתזונה בבית ובכלל. יש שם בלשונית ספרות מקצועית עבודות של סטודנטיות שלה שנותנות רעיונות סביב יחסי הורים וילדים. נתקלתי בה בבלוג באתר הארץ.
לצפיה ב-'כתיבה בגיל 5'
כתיבה בגיל 5
17/05/2018 | 20:00
1
127
בן האוטוטו 5 בטרום חובה ויודע לכתוב כבר כמה חודשים. מלמדים אותם בגן, בלי שום לחץ, יש ילדים שלא מתעניינים בכלל והוא אוהב כל כך.
יודע לכתוב מילים, ואם לא בטוח, שואל: "מה בא אחרי ה-כ' במילה רכבת?", אנחנו עונים, והוא ממשיך לבד.
לפעמים יוצא לו בכתב ראי, לרוב לא. האותיות מן הסתם לא תמיד נכונות, בגדלים שונים ומבולגנות.
עכשיו הקטן מבקש ממני שאלמד אותו לכתוב בכתב, דפוס לא מספיק לו... ניסיתי להתחמק, אני מעדיפה שיצייר חופשי וישתולל, אבל הוא לא מרפה.
לימדתי אותו א' וב'. הוא כותב בכיוונים לא נכונים (נניח קודם את המקל של ה-א' ואז את החלק השני, את ב' מתחיל הפוך ממה שאנחנו כותבים, מלמטה). אני מתלבטת אם לתקן. מצד אחד ממש לא חשוב ללמוד את זה בשלב הזה, מצד שני אם הוא רוצה, אז שילמד נכון, לא? ניסיתי לתקן והוא לא רוצה, אומר "אבל אפשר לכתוב גם בכיוון הזה, זה יוצא אותו דבר".
מה דעתכן?
לצפיה ב-'אני בת 38 ועדיין כותבת א' כמו הבן שלך'
אני בת 38 ועדיין כותבת א' כמו הבן שלך
17/05/2018 | 21:34
98
למרות זאת הצלחתי לעשות בגרות מלאה, תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני במנהל עסקים .
ואגב, הוא צודק לחלוטין - "אפשר לכתוב גם בכיוון הזה, זה יוצא אותו דבר". באחריות. 
נשמע שיש לך ילד חכם, אוהב ללמוד ויודע לעשות דברים בדרך שלו!
(אה, ואני גם כותבת פ' סופית אותו דבר כמו צ' סופית - אבל זאת באמת שגיאה, אני פשוט שונאת את איך שניראית ה- ף שאני כותבת וזה ממש גורם לי חוסר נוחות לכתוב אותה. קצת פסיכי, אני יודעת... )
לצפיה ב-'נעליים'
נעליים
17/05/2018 | 05:50
2
96
שלום,

הקטנה התחילה ללכת לפני בערך חודש. בינתיים מחלקת את זמנה בין הליכה וזחילה אבל ניכר שעם כל יום שעובר משתמשת יותר בהליכה.
בגן ובבית כמובן מעדיפה שתעשה זאת יחפה אך לצורך התרגול אני רוצה שיהיה לה זוג נעליים לשימוש ברחוב/בגינה.

לא ממש הבנתי אם היא צריכה נעלי טרום הליכה (כאמור היא הולכת אבל לא 100% מהזמן) או נעלי צעד ראשון. ואם צעד ראשון האם אלו נעליים עם סוליה גמישה (או שהגמישות הן הטרום הליכה)?
ובעיקר אשמח לשמוע טיפים איך לשכנע אותה למדוד נעליים כי כרגע היא לא מסכימה (מוכנה רק לשחק איתן אך לא לנעול על הרגל)

תודה מראש!
לצפיה ב-'אם היא כבר הולכת עצמאית כחודש, אז צריך נעלי צעד ראשון'
אם היא כבר הולכת עצמאית כחודש, אז צריך נעלי צעד ראשון
17/05/2018 | 10:45
59
ז"א את יכולה לקנות לה קודם טרום הליכה לכמה שבועות, אבל נראה לי שחבל על הכסף, הן עולות די הרבה ומיועדות לשלב של לפני הליכה עצמאית ומבוססת.
אני אישית משכתי את שלב הנעליים כמה שיותר וקניתי רק אחרי שהלכו לבד לפחות איזה חודש וחצי. בקיץ זה ממש קל כי אין עניין של קור או רטיבות. בגינה אפשר לגרוב לה גרביים וברחוב אין לחץ שתלך כבר עכשיו - יהיה לה מספיק זמן לזה כשתגדל.
ואת אומרת שהיא בכלל לא מוכנה שתנעלו לה, אז נראה לי שהיא לבד כבר נתנה לכם את התשובה .
בכל אופן, מנסיוני כשהולכים לחנות - יש להם סבלנות בדיוק לשתי מדידות לפני שהם מאבדים את זה (גם הגדול שלי שהוא ילד מאוד רגוע וזורם, איבד סבלנות בזוג השלישי ולא הסכים יותר), אז צריך לחשוב טוב איזה דגם רוצים לפני המדידה ואז נשאר רק לבדוק אם המידה מתאימה.
לצפיה ב-'נעלי (סנדלי) צעד ראשון'
נעלי (סנדלי) צעד ראשון
17/05/2018 | 12:00
54
אם היא כבר הולכת יציב חודש חבל להשקיע בטרום הליכה שהן יותר כמו גרביים עבות עם תחתית עבה.
נעלי צעד ראשון הן נעליים ממש עם סקוטשים וסוליה. הן בדרך כלל קלות וגמישות כדי שלא יכבידו על הקטנים בהליכה ובנויות בצורה שמחזיקה יציב את הרגל והקרסול.
את יכולה לקנות ישר סנדלי צעד ראשון. מספיק חם וחבל לך עוד חודש לקנות עוד זוג.

לגבי המדידה- הסבלנות שלהם זה לזוג/שניים מקסימום אז קודם תבחרי מה את אוהבת (עדיף משתי חברות שונות כי המבנה של הנעל מאוד משתנה מחברה לחברה- לדוגמא- פפאיה דיי רחבות לעומת אלפנטן שהן מאוד צרות).
עדיף לדעתי ללכת לחנות נעליים של פעם עם מוכר שעושה את זה מיליון שנה וידע למדוד את הרגל של הקטנה וגם לכוון אתכם לדגמים לפי מבנה הרגל. מהחוויה שלי בחנויות של הקניונים הנערות/בנות 20 שמוכרות שם לא כאלה מקצועיות.

ואני לא הייתי משקיעה יותר מדי אנרגיה בלבחור את הדגם הכי יפה ולא מודדת יותר מדי דגמים . ממילא תוך חודשיים הם גדלים למידה הבאה.
לצפיה ב-'ילדה שלי ואני'
ילדה שלי ואני
14/05/2018 | 12:12
10
108
לצפיה ב-'הילדה המהממת שלי בת 7'
הילדה המהממת שלי בת 7
14/05/2018 | 12:23
9
238
הילדה הבכורה שלי בת 7 והיא כל העולם בשבילי.
הילדה שלימדה אותי מה זה להיות אמא והילדה שכשהסתכלתי עליה כשרק נולדה חשבתי לעצמי :"איך לא נולדת קודם?"איך הייתי בעולם הזה בלעדיך".
הילדה שחשוב לי לתת לה ערכים והיא מקבלת אותם באהבה והיא בעצמה כבר בוגרת ומבינה שלא צריך ללמד אותה הרבה.כזאת היא.
הילדה המהממת שלי היא בעודף משקל אבל היא גם גבוהה.
כואב לי הלב,כואב לי הלב להסתכל על השומנים הנשפכים לה כשהיא יושבת ,השומנים שיוצאים לה מהטייצים וכואב לי הלב ללכת לחנות בגדי ילדים ולקנות לה בגדים במידה הכי גדולה.
הילדה המהממת שלי היא הכל בשבילי!ואני כאמא שגדלה בתור רזה רוצה שגם הבת שלי תהיה רזה.הילדה המהממת שלי בת 7 והיא מתקרבת למשקל ששקלתי בגיל 15!זה אוכל אותי מבפנים.אוכל אותי שאני לא מצליחה לעזור לילדה המהממת שלי.
הילדה המהממת שלי שומעת מגיל הגן מילדים רעים שהיא שמנה והיא מסתכלת במראה ואומרת שהיא שמנה וכשהיא במקלחת היא מכניסה את הבטן ובודקת את עצמה . היא נפגעת והיא בוכה.
הילדה המהממת שלי מעולם לא תשמע ממני שהיא שמנה אבל אני כן אסביר לה שצריך לשמור על הגוף שלנו גם באוכל וגם בספורט.
נקרע לי הלב שאתמול הילדה המהממת שלי סיפרה שמישהו מהכיתה קרא לה שמנה והיא לא התייחסה אליו.בדיוק כמו שלימדתי אותה לא לשמוע את ההערות האלה ושרק ילדים שהם חסרי ביטחון מסוגלים להגיד ככה.
נשבר לי הלב שאולי זו הטבע שלה אולי זו הגנטיקה שלה אולי ככה היא צריכה להיות ושהיא אף פעם לא תהיה רזה.
החלום שלי שהמהממת שלי תהיה רזה כי היא תרגיש ככה פי מיליון יותר טוב עם עצמה.זה העולם שלנו.הרזון שולט ולא משנה מה יגידו. רזה =יפה.רזה= שמירה על הגוף גם באוכל וגם בספורט.
כואב לי הלב שאני יודעת שהיא עוד תפגע בעתיד וייתכן ותהיה לה טראומת ילדות על ההשמנה שלה.
כואב לי הלב כי ייתכן והיא תאשים אותי שלא הצלחתי לעזור לה .
אני נפגעת בשבילה.אני רואה איך מסתכלים עליה ומרחמים.
אני יודעת שהיא יודעת שאני נפגעת בשבילה
כואב לי... כואב לי בנשמה... בשביל הילדה המהממת שלי
 
לצפיה ב-''
14/05/2018 | 17:34
1
185
סליחתך מראש,אין לי עצות מעשיות למעט,דברים שקרוב לוודאי חשבת עליהם בעצמך כמו דיאטנית ילדים,ספורט וכד' אבל....
הפוסט שלך,"נגע" בנימי נשמתי.
אין לי ספק שהילדה שלך מהממת.את אמא מהממת!
ילדים יכולים להיות "לא טובים" האחד לשני,כמו מבוגרים,רק שאין להם את החוסן הנפשי להתמודד.
המשיכי לחזק אותה,למרות שהאמירות "פוצעות" ואין ספק שהן פוגעות בה עד מאוד.
כן,עצוב שמשטר הרזון מכתיב חיים (אגב,ראי סיפור נטע ארוויזיון).
שולחת לשתיכן חיזוקים,המון הבנה וחמלה על הילדונת המהממת הזו שנידרשת להתמודד עם חברה שמקדשת רזון.
לצפיה ב-'תודה על התגובה '
תודה על התגובה
15/05/2018 | 13:57
31
לצפיה ב-'מבינה את הכאב '
מבינה את הכאב
15/05/2018 | 16:48
150
לצערי, אין לנו את הכלים למנוע מאנשים וילדים לפגוע בילדים שלנו ואי אפשר למגן בתוך בועה.
 
הכי חשוב זה לתת לה את המקום להתבטא בבית ולהתייחס אליה בפני עצמה , בלי קשר למשקל שלה, להיות שם בשבילה ולהקשיב לה אם היא רוצה לשתף.
 
מבחינה מעשית- להפוך את הבית לבית בריא מבחינת אוכל וספורט אבל לא לאסור לגמרי על אכילת מתוקים וכו', לעשות את זה בצורה מסודרת.
 
מניסיוני כילדה שדווקא הייתה רזה ואוכל היה תמיד אישיו בבית- כשזה אישיו, זה גורם לך עוד יותר לחיות מסביב לזה. כל פעם שהפכו את האוכל למשהו משמעותי- זה פשוט גרם לי עוד יותר לא לרצות לאכול (לא מטעמי אנורקסיה- פשוט לא הייתה ילדה אכלנית) .
 
 
לצפיה ב-'את לא חושבת שהיא מהממת '
את לא חושבת שהיא מהממת
17/05/2018 | 20:21
3
132
ואני מתנצלת מראש על מה שאני כותבת לך עכשיו -

את חושבת שהיא תהיה מהממת כשהיא תהיה *רזה*

כי רזה = יפה = טוב

ומי שיש לה גנטיקה/משטר/ווטאבר היא זו שכובשת את העולם.


את אולי לא *אומרת* את המילה שמנה, אבל המחשבה שלך לגמרי שם. והילדים שלנו לא מקשיבים למה שאנחנו אומרים אלא למה שהם מרגישים מאיתנו.

את רוצה לעזור לה? תלמדי לקבל אותה כמו שהיא. לכי לטיפול אם את לא מצליחה לבד. זו תהיה המתנה הכי גדולה שתוכלי לתת לה, ולדעתי - גם לעצמך.

גילוי נאות - הילדים שלי לא שמנים. אבל הם לא מושלמים. ואני רואה היטב גם את החסרונות שלהם. אני כמובן משתדלת לסייע להם ככל יכולתי בהתמודדויות שלהם, ולצייד אותם בכלים טובים לדרך. אבל אני לא חושבת שאני יכולה להעלים עבורם את הקשיים.

לצפיה ב-'סליחה, איזה מין שטויות את כותבת?!'
סליחה, איזה מין שטויות את כותבת?!
18/05/2018 | 18:44
2
93
את קובעת עבורה שהיא חושבת שהבת שלה לא מהממת?!ברור שהמחשבה שהיא שמנה היא שם, זו בעיה! כמו שאת רואה את החסרונות של הילדים שלך, כך היא רואה את הבעיות של הילדה שלה. 
הגזמת לחלוטין עם התגובה הזו שלך. 
ולא, לעזור לה לקבל אותה כמו שהיא, זה לא העזרה שהילדה צריכה. 
לצפיה ב-'אה ואת לא כותבת שטויות?'
אה ואת לא כותבת שטויות?
18/05/2018 | 21:29
1
78
איך את יודעת איזו עזרה הילדה שלה צריכה? איןאריות לא יודעת אבל את כן?
ואם כבר, לדעתי את היא זו שהגזימה לחלוטין עם התגובה שלך בה גוללת את משטר האימונים ודייטת הכסאח שהילדה צריכה לעבור רק כי היא לא נופלת לתבנית שלך של איך ילדה צריכה להיראות. אני לא יודעת איזה חלק ממה שכתבת הזוי יותר - החלק של לדבר עם המנהלת ש"תיישם תוכניות של קבלת האחר ועמידה במקום של הזולת" או החלק שבו את פוקדת עליה להוריד כל בדל של משהו מתוק מתפריט הילדה, כולל סילאן, דבש או מייפל טיבעי ו"לאפשר פרוסה אחת של עוגה ביום שישי בערב ואז לזרוק את שאר העוגה" WTF??
אולי כדאי שאת תיישמי קצת תוכניות של קבלת האחר ועמידה במקום הזולת...?
לצפיה ב-'השטות שאריות כתבה - '
השטות שאריות כתבה -
18/05/2018 | 23:11
67
"את לא חושבת שהיא מהממת". איך מישהי מעזה לקבוע לאם אחרת שהיא לא חושבת שהבת שלה מהממת? כן, זה באמת שטויות! לקבל את האחר לא אומר שצריך לשתוק כשמישהו משפיל הורה אחר! 
 
זכותך לחשוב שהגזמתי עם התגובה שלי. לאימוץ דרך חיים בריאה אין קשר למשטר אימונים ודייאטת כסאח. ילד שמרגילים אותו לאורז חום, לחם ופסטה מלאים, מדוע שיחוש מקופח? להורה זה אותו מאמץ להושיט את היד בסופר ללחם מלא מאשר ללחם/לחמניה לבנה. מדוע להחליט שילדות=ממתקים ולהכניס סוכר בכל הזדמנות? סוכר לא תורם לגוף כלום. נכון, לאדם הרגיל שאינו בעודף משקל, הגוף שלו ידע להתמודד עם סוכר בלי ליצור נזקים רבים מדי. אבל השאלה - למה? כי זה טעים? או קי, אז אוכלים מעט ולא באופן קבוע. למה לדחוס לילדים רכים דברים מתוקים עד שהם מתמכרים ודורשים עוד ועוד? למה שילד לא יתרגל שפרי מספק את היצר כשמתחשק משהו מתוק, ויתרגל שעוגה/ממתק מקבלים רק פעם בשבוע ו/או אירועים מיוחדים? למה לדחוף אחרי כל ארוחה, או אפילו במקום ארוחה, משהו מתוק? 
ולהתרגל לאורח חיים אקטיבי (ועוד מי ישמע, קצת להסתובב בחוץ...) זה משטר אימונים? חבל. 
 
לדבר עם המנהלת זה הזוי? אצלנו בבי"ס יש מספר תוכניות שנועדו למנוע הצקות, וזה עובד מצויין (כמובן שגם זה מגיע מהבית). יש בבי"ס ילדות שמנות, ועוד מספר ילדים שסובלים מדברים שנראים מבחינה ויזואלית, ואף אחד לא צוחק עליהם. מקבלים אותם כמו את כולם, לא מתייחסים כלל לשונות שלהם. 
 
אני הבאתי לאם עיצות, כפי שהיא ביקשה. לך העיצות לא נראות? אינך חייבת לאמץ. גם האם לא. אני הבאתי את העיצות הכי טובות שאני יכולה להביא. 
 
 
לצפיה ב-'לדעתי על עצמך את חושבת '
לדעתי על עצמך את חושבת
17/05/2018 | 20:36
114
שאת לא אמא מספיק טובה אם את לא מצליחה לפתור עבורה את הבעיה.
אני קוראת אותך כבר הרבה זמן. לי נשמע שאת עושה מעל ומעבר. את מקפידה על ספורט, העברת את הבית לתפריט בריא, את במעקב אצל אנשי מקצוע. מה עוד?
הניחי לעצמך. את עושה כמיטב יכולתך. אני חושבת שאת אמא טובה. ושגם אמא טובה לא יכולה הכל.
לצפיה ב-'בעקבות מה שכתבו כאן'
בעקבות מה שכתבו כאן
18/05/2018 | 19:38
101
עשיתי גם חיפוש על הודעות אחורה, וכואב הלב. 
אין לילדה בעיות הורמונליות, ולכן המסקנה היא שהיא אוכלת הרבה יותר ממה שהיא צריכה ועוסקת מעט מדי בספורט. 
בגלל שהילדה היא שמנה מגיל צעיר, אז כן, כל החיים תהיה לה את ההתמודדות הזו. מספר תאי השומן נקבע בילדות, בבגרות הוא קבוע. לכן, גם אם תאי השומן שלה יצטמקו, המספר הגבוה שלהם עדיין יהיה איתה כל החיים. 
 
את חייבת לקחת את הנושא ברצינות.  לכתוב בפורום ואז להגיש לילדה ממתקים "בריאים", כי לדברייך "ילדים אוהבים מתוק", זה לא פתרון. ככל שהילדה גדלה, יש לך פחות ופחות שליטה על מה היא אוכלת, אז עכשיו זה ממש הזמן. 
 
דבר ראשון, תדברי עם המורים שיענישו ילדים שצוחקים עליה ועם המנהלת שתיישם תוכניות לקבלת האחר ולעמוד במקום של הזולת. עם הילדה תדברי שלפעמים ילדים אוהבים לצחוק על מישהו שמעט שונה כי זה נותן להם עצמם הרגשה יותר טובה. יחד עם זאת, תסבירי לה ששומן עלול לגרום למחלות ולכן את רוצה לעזור לה להגיע למשקל תקין.  
 
דבר ראשון, תקני ספרים שמיועדים לילדים שמדברים על תזונה בריאה, ותקראו ביחד ותדברו על זה. אני לא אביא לך המלצות ספציפיות כי אני גרה בארה"ב, אני רק אספר לך שהילדים שלי מאוד מתעניינים בזה, וזה בהחלט משפיע על ההחלטות שלהם. 
דבר שני, את צריכה בעצמך ללמוד איך להכין תפריט שיתאים מבחינה קלורית ויהיה בריא לילדה. תבקשי מתזונאית להגיד לך כמה קלוריות בערך הילדה אמורה לאכול, כמה חלבונים, קלציום וכו', ושתתן לך תפריטים לדוגמה. 
והנה קצת הרחבה לגבי מזןו: לא רק מספר הקלוריות חשוב, אלא גם מה את אוכלת. סוכר ופחממות בלי סיבים הם מזון גרוע מאוד. למעשה, פחממות בלי סיבים פועלים כמו סוכר. 
תורידי דברים מתוקים מהתפריט. הילדה תתרגל מהר מאוד שאם בא לה משהו מתוק, תפוח זה הפתרון, וגם זה במידה.
תחליפי את המוצרים שהם מקמח לבן לקמח מלא - לחם, פסטה (אני מניחה שגם בארץ יש פסטה מחיטה מלאה?), במתכונים שונים תשתמשי בקמח מלא במקום קמח לבן. במקום תפוח אדמה - אורז חום. 
סוכר בכל הצורות שלו - דבש, מייפל, סילאן, ועוד - להוריד. אפשר להחליט שמכינים עוגה בבית ביום שישי, וכל אחד מקבל פרוסה אחת אחרי ארוחת הערב (ואחרי זה לזרוק את העוגה). שזה יהיה הדבר המתוק היחיד שיש בבית. 
אגוזים - מעט מאוד. יש בהם המון שמן. 
לא לטגן דברים אלא לאפות עם תרסיס שמן.
לגבי מוצרי חלב תתייעצי עם הדיאטיקנית, לא בטוח אם בגיל הזה מומלץ מוצרים דלי שומן. בכל מקרה לא הייתי נותנת גבינה צהובה. אבל אם מותר, אז יוגורט (דל שומן או מלא על פי המלצת הדייאטיקנית) בלי טעמים. מקסימום אפשר לפזר למעלה קצת (אבל באמת מעט) צ'ייריו. אגב, בחלב וביוגורט יש הרבה מאוד סוכר באופן טבעי. את יכולה להכין יוגורט בבית (קלי קלות) ולתת לו להתחמם במשך 24 שעות, דבר שמוריד בצורה משמעותית מאוד את כמות הסוכר (החיידקים שגדלים אוכלים את הסוכר). 
הרבה הרבה ירקות, גם מבושלים וגם חיים. 
פירות, לא יותר מ- 2-3 ביום, יש בהם גם הרבה סוכר.  לחלוטין לא לשתות מיצי פירות. 
בשר - להוריד בשר בקר, ולהתבסס על הרבה חזה עוף ודגים. 
אוכל מעובד הוא אוכל שמכיל המון שומן ו/או סוכר ומעט מאוד סיבים. גם הרבה חומרים משמרים, ומלחים. לכן, אוכל מעובד, למעט המינימום (אצלנו לדוגמה זה הצ'יריו וקרקרים שאין בהם סוכר ויש בהם סיבים) - אאוט.  
 
זה החלק התזונתי. 
בנוסף, הילדה אמורה לשלב פעילות גופנית כאורח חיים. אצלי הבנים מתרוצצים בלי הפסקה. בהפסקות (ויש לה הפסקות ארוכות מאוד) הם משחקים במשחקי כדור, בבית נמצאים לפחות שעה בחוץ כשהם ממשיכים במשחקי הכדור, ובנוסף רשומים לחוגי ספורט. אני מניחה שרוב הבנות אינן פעילות גופנית כל כך, אבל אתם יכולים להחדיר את זה. כל יום לפני ארוחת ערב, צאו להליכה של לפחות חצי שעה. לפעמים תגוונו עם אופניים. בסופי שבוע תוסיפו עוד זמנים של פעילות - ללכת לטייל, כשיש הרבה הליכה. לשחק איתה משחקים כמו מחניים שקופצים ורצים הרבה. לקחת אותה לטרמפולינות. שחייה. 
 
בקיצור, מצאי לך ספרים שילמדו אותך על תזונה. ותיישמי. בנוסף, התזונה של כל המשפחה תצטרך להשתנות, כי הרי לא יתכן שאת תאכלי חלה עם גבינת שמנת, ולילדה תגישי פרוסת לחם מלא עם גבינה רזה ומלפפונים. 
 
שיהיה בהצלחה!
לצפיה ב-'פעוט מרביץ'
פעוט מרביץ
14/05/2018 | 14:50
10
189
פעוט בן שנתיים וחודשיים, כבר המון זמן נמצא בתקופת בדיקת גבולות של להרביץ לי-  לאמא שלו שיושבת איתו בבית.
לא עוזר כלוםםםםם!! מרביץ וצוחק!! לא להסיח את דעתו לא לצעוק לא להעניש כלום כלום!! אני שק חבטות!! מה עושים??? תשובות כמו שימי בגן לא עולות לדיון בכלל!! תודה.
לצפיה ב-'נ.ב'
נ.ב
14/05/2018 | 14:53
112
מרביץ וזורק צעצועים עלי. אם אני לוקחת את הצעצוע ומסבירה שאני כועסת וכו, לוקח אחר. וכו וכו.
לצפיה ב-''
14/05/2018 | 18:22
6
95
גן?יש ילדים שלא הולכים לגן.הם בחינוך ביתי.גן הוא לא תשובה ל"גבולות".
ציינת שאת צועקת.הייתי,אישית,מוותרת על צעקות.
עונש?לא משתמשת מול הילדים במילה הזו אבל "מענישה" בפעולה משמע,לדוגמה-זרק צעצוע?
הרחיקי אותו ממך וקחי הצעצוע.
לכי לחדר אחר,לא בקרבתו ותאמרי שזה לא נעים לך ולכן אין צעצוע ואמא לא לידך.
צוחק?תתעלמי.
נסי להפגין "חזית" רצינית,לעטות ארשת של כעס.
צוציק שובב אבל ילמד,גם בתחומי הבית,שיש כללים וגבולות.
בהצלחה
 
לצפיה ב-'אלה בדיוק בדיוק הדהרים שאני עושה'
אלה בדיוק בדיוק הדהרים שאני עושה
14/05/2018 | 18:32
5
107
צועקת רק במקרים קיצוניים כששעההה הוא לא מפסיק לזרוק עלי או להרביץ! זו לא שיטה.
לוקחת צעצוע, שני, שלישי, עשירי, הוא תמיד ימצא חפץ לזרוק עלי. עד שמצליחים להסית את דעתו בנס. עוזבת לשרותים הסמוכים בהתחלה זה עבד ועכשיו הוא הבין שאמא חוזרת והוא משחק עם עצמו בשקט עד שאחזור ואז חוזר להרביץ ולזרוק.
נכון גן זו לא תשובה לגבולות אבל לצערי אנשים בדרכ מעבירים ביקורת על זה שהוא איתי בבעת ואומרים שגן זה הפיתרון להכל. :/
לצפיה ב-'הדברים*'
הדברים*
14/05/2018 | 18:32
17
לצפיה ב-'ואני הכי לא בעד עונשים :/'
ואני הכי לא בעד עונשים :/
14/05/2018 | 18:34
2
91
תמיד מנסה להסביר אבל זה פשוט לא מצליח!!! כנראה הוא עוד לא קולט שלאמא כואב או פשוט שזה לא יפה להתנהג ככה :/
לצפיה ב-'לא זה לא'
לא זה לא
14/05/2018 | 18:43
1
102
אין לאף אחת מאיתנו (ואני קודם כל אמא אבל אני גם בתוך מערכת החינוך)מטה קסמים.
גן הוא לא "מענה לכל צרותינו".
ילדיי היו איתי בבית כמעט עד גיל 3 כי ככה בחרתי.
אל תתעסקי בעניין.
גדלי את הילד שלך בבית עד מתי שתמצאי לנכון.
להסביר זה מצויין וחשוב גם להצמיד לשיח המסביר פעולה חד משמעית.
הפעולה צריכה להיות קבועה ולא חד פעמית,מקרית.
התמידי.
אני מניחה שבסופו של יום הוא יפנים וילמד.
ועוד משהו קטן,מה שאת מתארת הוא לא חריג,לא יוצא דופן.זה שלב התפתחותי מאודדדד מוכר.
בהצלחה
 
לצפיה ב-'תודה♡ אני עקבית :/ '
תודה♡ אני עקבית :/
15/05/2018 | 11:07
10
לצפיה ב-'תהיי עיקבית'
תהיי עיקבית
15/05/2018 | 09:20
76
חזרת והוא שוב זרק - תצאי שוב. תמשיכי שוב ושוב.
זה צריך להיות בלי דיבורים או מקסימום עם משפט קצר ("אוי - זה כואב" ולצאת שוב). בלי הטפות מוסר, בלי כעס ובלי לתת תשומת לב מיוחדת (כי כל הדברים האלה גורמים לזה שיהיה לו כדאי להמשיך). תיקחי נשימה עמוקה והרבה סבלנות. ממה שאת מספרת נשמע שזה ייקח זמן. זה קשה, אבל אל תישברי. תתרחקי ממנו שוב ושוב עד שהוא יבין את המסר.
לרוב עיקביות בדברים האלה בסוף עושה את העבודה.
 
לצפיה ב-'בלת"ק, להתרחק ולהיות אסרטיבים.'
בלת"ק, להתרחק ולהיות אסרטיבים.
15/05/2018 | 16:43
86
אני עושה את זה עם הבת שלי ואומרת לה באסרטיביות שזה לא נעים לי.
זה הוריד משמעותית את זה ומספיק שאני אומרת שזה לא נעים לי בקול אסרטיבי והיא מפסיקה.
לצפיה ב-'כמו שאמרו לך, להרחיק את עצמך מהסיטואציה'
כמו שאמרו לך, להרחיק את עצמך מהסיטואציה
18/05/2018 | 19:45
35
לא אחרי שעה, אלא מיד שזה קורה. ואם כשאת חוזרת זה שוב קורה, אז תעלמי ליותר זמן. 
מעבר לזאת, תדאגי שיהיה לו מעניין! לשבת איתו בבית יוביל אותו לחפש דברים לא טובים כדי לבדר את עצמו. כשאין לך משהו יותר מעניין לעסוק בו, לראות את התגובה של אמא כשמרביצים לה, בהחלט יכול לבדר ילד בן שנתיים. 
 
לגבי הגן - לקראת גיל שנתיים, הרגשתי שהילדים שלי זקוקים לחברת ילדים קבועה באופן רציף. חוגים של אמא ואני זה לא במקום. אני בחרתי לשלוח אותם בגיל שנתיים לגן לחצי יום (3.5 שעות כל יום), ואצלנו גם יש אופציה לשלוח לגן ליומיים או 3 ימים בשבוע. לדעתי כדאי לך לבדוק אם יש אופציה כזו אצלך, כי בהחלט יכול להיות מצב שהילד שלך משועמם ואת לא מצליחה להעסיק אותו בצורה אופטימלית. וזו לא ביקורת, מאוד קשה להעסיק לבד ילדון קטן ולספק לו מגוון חוויות כשזה רק את והוא. 
לצפיה ב-'תחושת חוסר הביטחון שהילדים בגן'
תחושת חוסר הביטחון שהילדים בגן
10/05/2018 | 14:54
1
179

התקנת מצלמות אבטחה במוסדות חינוכיים יכולה להציל את הילד שלכם
מכירים את ההרגשה הזו כשעל צג הטלפון מופיע שהגננת או המחנכת של הילדים מתקשרת במשך היום? אין הורה שלא נופל לו הלב ברגע שזה קורה ובחצי השנייה עד שעונים לצוות החינוכי, עוברים בראש התסריטים הגרועים ביותר.
חשבתם פעם למה זה קורה לנו? הרי זו חלק מהשגרה שלנו כהורים – להיפרד יום יום מהילדים לטובת המסגרות החינוכיות ולהתראות איתם שוב בצהריים או אחר הצהריים.
הסיבה שזה קורה לנו היא בגלל שאנחנו אף פעם לא רגועים באמת. תמיד מקנן בנו החשש הקטן והדאגה לשלומם של האוצרות הקטנים שלנו, שנמצאים רחוק מאתנו כל כך הרבה שעות.

עם צוות 3 אין מה לחשוש
אחת הדרכים להרגיע את הדריכות התמידית הזו, היא התקנת מצלמות אבטחה בגן ובבית הספר. צוות 3 מתמחה בהתקנת מצלמות אבטחה למגזר הפרטי, העסקי והמוסדי ומאפשר גם להורי התלמידים וגם לצוות החינוכי ליהנות מאורך רוח בכל מה שקשור למעקב אחר אבטחתם של היקרים לנו מכל.  
התקנת מצלמות אבטחה מגלמת בתוכה יתרון כפול, של מעקב בזמן אמת ובדיעבד. מצלמות אבטחה מתחלקות לכמה סוגים כגון מצלמות במעגל סגור המאפשרות בקרה בזמן אמת על המתרחש במוסד החינוכי. כיום, יותר ויותר גני ילדים הבינו את החשיבות שיש בחיבור המוסד החינוכי למצלמות במעגל סגור ומאפשרות להורים, כחלק מהשירות והטיפול בילדים לצפות בהם ובצוות המטפל בזמן אמת.
בנוסף, מצלמת אבטחה מקליטה היא מהסוג המאפשר לבחון את ההתרחשויות בדיעבד ולהגיע למסקנות בנוגע למתרחש בגן או בבית הספר, גם אם קיים ספק כלשהו. מצלמות אבטחה מהסוג הזה שומרות את החומר המשודר על-גבי כרטיס זיכרון, המאפשר צפייה במועד מאוחר יותר ומהווה הוכחה חותכת להורים במידה ומתעורר בהם חשש לגבי הנעשה במוסד החינוכי.
התקנת מצלמות אבטחה היא רק חלק מהשירותים של צוות 3
כחברת האבטחה המובילה בישראל אנו מציעים מעטפת הגנה נרחבת הכוללת את כל צרכי הבית והעסק מבחינת מיגון והגנה: מצלמות אבטחה לבית, אזעקות לבית, שירותי מוקד, ניידות סיור, אבטחת יישובים ועוד.
 
לצפיה ב-'הפרסום בפורום אסור'
הפרסום בפורום אסור
10/05/2018 | 21:07
23
לצפיה ב-'הילדה לא אוהבת לישון'
הילדה לא אוהבת לישון
07/05/2018 | 20:57
9
248
תכף בת 4. נרדמת הרבה יותר מאוחר מהאחים הגדולים שלה. מאד פעילה פיזית אוכלת טוב.
כשהיתה ב"גן קטנים" לפני גן העיריה, האשמתי את שנת הצהרים בגן (היתה נרדמת בסביבות 2230/2300 בלילה). אבל עכשיו היא מסיימת שנה ראשונה בגן עיריה, לא שונצת, ועדיין נרדמת אחרונה ומתעוררת אחרונה בבוקר.
אחה"צ היא מאד עייפה, ואם אני מסובבת שניה את הראש היא לוקחת את השמיכי שלה ונרדמת על הספה. אני משכיבה בין 1930 ל 2000, וגם כשהיא ממש ממש עייפה, היא תמיד נרדמת אחרונה. אני מתחילה לחשוב שזה עניין ביולוגי.
לצפיה ב-'מתי היא קמה אם לא מעירים אותה?'
מתי היא קמה אם לא מעירים אותה?
07/05/2018 | 21:17
1
145
יש טיפוסים של יום וטיפוסים של לילה. אני מאלה שמתעוררים לחיים בלילה ומסוגלים לישון עד הצהריים. הקטנה ירשה את זה ממני.
לצפיה ב-'אם אני לא מעירה אותה בבוקר'
אם אני לא מעירה אותה בבוקר
09/05/2018 | 23:30
102
היא בשקט יכולה לישון עד תשע.
לצפיה ב-'ישנה סברה שככל שילד יותר עייף, יותר קשה לו להרדם'
ישנה סברה שככל שילד יותר עייף, יותר קשה לו להרדם
07/05/2018 | 22:22
3
163
תנסי לתת לה לישון אחרהצ 15-30 דקות ותראי אם זה אולי עוזר.
ומה הכוונה שלוקח לה הרבה זמן להרדם. איך את יודעת? היא במיטה או שמטיילת? כך או אך, את יכולה לנסות להתחיל את תהליך ההשכבה שלה מוקדם יותר.
לצפיה ב-'בעיה'
בעיה
09/05/2018 | 23:42
2
117
אני משכיבה את כולם ביחד באותו החדר. כל עוד יש אחים ערים אני לא מצליחה ליצור אוירת שינה שתאפשר הירדמות. אני מאד משתדלת להשכיב עד 1930 אבל הרבה פעמים זה לא ריאלי, ובפועל אני משכיבה ב-2000 או אפילו ב-2015.
בשישי/חג אני מרשה להישאר עד מאוחר, והרבה פעמים משכיבה רק ב-2130 או אפילו 2200, אבל בימים כאלה היא שונצת. כשהיא ישנה צהרים בסופ"ש אני מעירה אותה אחרי שעה ורבע, אבל כשהיא נרדמת על הספה היא כל כך אומללה כשאני מעירה אותה. היא לא רוצה לאכול ולא להתרחץ ולא לשחק ולא כלום, רק לישון.
ואז בלילה היא מסתובבת. אני מרשה לה לקרוא ספרים במיטה (יש אור קטן בחדר) והיא יוצאת המון פעמים, לפיפי, להחזיר ספר, להציץ מה אנחנו עושים. היא מתוקה להפליא והשינה ממנה והלאה. פעם אחת אחרי שנרדמה לחצי שעה, לא הצליחה להירדם עד אחרי חצות.
אני מאד משתדלת שלא תירדם, לא מרשה פעילות פסיבית (מסכים), אנחנו עושים פעילויות בחוץ, אבל בחלק מהימים כשאנחנו בבית, היא כל כך עייפה שזה מרגיש כמו התעללות להשאיר אותה ערה. ואז אני נותנת לה להירדם, ובסופו של דבר אין לה שינה בערב, והיא קמה עייפה ביום למחרת, וחוזרת עצבנית מעייפות מהגן.
לפעמים יש רצף של ימים טובים, היא נרדמת עם האחים ב 1930-2000, עדיין קמה אחרונה אבל רק בקצת. ואז מופיע רצף ימים של עייפות גדולה והירדמות קצרה אחה"צ ושוב אנחנו בלופ.
גם האחים הגדולים זקוקים להרבה שינה, ועייפים מאד בערב. אבל הם לא מסתובבים, ואם קשה להם להירדם הם יודעים לשכב במיטה ולחכות לשינה שתבוא אליהם.
לצפיה ב-'אולי תתני לה לשכב על הספה ישר אחרי הגן'
אולי תתני לה לשכב על הספה ישר אחרי הגן
10/05/2018 | 08:32
99
ודווקא עם פעילות פאסיבית יחסית.
ואז אולי זה ייתן לה כוחות להמשך היום.
לצפיה ב-'זו באמת בעיה'
זו באמת בעיה
11/05/2018 | 02:02
98
ילדה שעדיין בת 3 זקוקה ליותר זמן שינה. כנראה מבלבל אותה שבאמצע השבוע היא לא ישנה צהריים בגן (זה נכון?) ובסופי שבוע היא כל כך עייפה והיא נרדמת, ואז בלילה קשה לה להרדם והיא הולכת לישון מאוד מאוחר. 
אם יש אפשרות לפצל חדרים, אפילו בצורה זמנית, כדאי. אם לא, אני הייתי מציעה לקנות מכשיר רעש לבן, להשכיב אותה לישון ב- 7 יחד עם מכשיר הרעש, ואת כל השאר (הם גדולים יותר נכון?), בשעה 7:30-8. מה שבטוח לא כדאי לעשות זה חגיגה סביב זה שהיא לא הולכת לישון. לא לדבר איתה כשהיא יוצאת מהחדר, לא לחייך אליה, רק להגיד עכשיו ישנים, כדי לא לספק לה עניין ומוטיבציה להמשיך להסתובב. כן אפשר להגיד לה מראש שאם היא לא קמה מהמיטה, היא מקבלת למחרת מדבקה. לאחר 7 ימים רצופים שהיא לא קמה מהמיטה, היא מקבלת מתנה גדולה יותר. 
 
חשוב מאוד מאוד מאוד להקפיד על הסדר הזה גם בסופי שבוע. את רוצה ליצור לה הרגלי שינה טובים ושלא יחסרו לה שעות שינה.להשאר מאוחר מדי או ללכת כל יום למיטה בשעה אחרת יבלבל את הגוף שלה, ויגרום לה לעייפות יתר שתקשה עליה להרדם. אין שום סיבה שילדה בת 3 תלך לישון בשעות כאלו מאוחרות. ביננו, גם 8 זה מאוחר מדי בהתחשב בזה שהיא לא ישנה צהריים. שינה זה דבר חשוב מאוד לילדים קטנים, וחשוב לספק להם תנאים ואפשרות לשינה ארוכה ושקטה. 
 
לצפיה ב-'נשמע שהיא עדיין זקוקה לשנ"צ,'
נשמע שהיא עדיין זקוקה לשנ"צ,
07/05/2018 | 23:24
129
מה שמאוד סביר בגילה. הייתי פשוט נותנת לה לישון עם השמיכי אחר הצהריים גם אם זה אומר שהיא נרדמת קצת יותר מאוחר. אצלנו אחרי שיעורי בלט, למשל, הילדה (ארבע וחצי) כל כך עייפה שהיא לפעמים נרדמת מהרגע שמגיעים הבייתה ב-17 ומשהו עד הבוקר! אפילו בת ה-10 נרדמת לפעמים לפני ארוחת ערב אחרי פעילות גופנית אינטנסיבית. את אומרת שהיא מאוד פעילה, אז אולי היא מצליחה לעייף את עצמה כך (בחצר וכו') בכל יום. בכנות - נשמע לי נהדר שהיא מצליחה לשנוצ.
לצפיה ב-'היא נרדמת מאוחר ביום שנרדמה אחרה"צ או בכלל ? '
היא נרדמת מאוחר ביום שנרדמה אחרה"צ או בכלל ?
08/05/2018 | 08:15
114
כמה זמן היא ישנה אם נרדמת אחרה"צ ?
לצפיה ב-'הקטנה שאני מטפלת בה גם ככה - יש חלון שהיא יכולה להירדם'
הקטנה שאני מטפלת בה גם ככה - יש חלון שהיא יכולה להירדם
11/05/2018 | 21:29
99
בו אבל הוא מוקדם מדי להתנהלות של הבית ולא ממש אפשרי לשים אותה לישון בשעה הזאת אז היא ממשיכה את שגרת הערב עוברת את השעה שלה נכנסת לעייפות יתר והולכת לישון מאוחר.. צריך להתחיל את טקס השינה יותר מוקדם..
לצפיה ב-'מה דעתכם - תגובה מעליבה (?) של חברה'
מה דעתכם - תגובה מעליבה (?) של חברה
05/05/2018 | 09:13
7
339
אני אמא לילדה בת חמש. לפני שבועיים חיפשתי מה לעשות בשבת. שלחתי הודעה לחברה טובה, שגם לה ילדה בגיל של בתי ושאלתי אם מתאים להם שאני ובתי נקפוץ אחה"צ. היא אמרה שמגיעה עוד חברה עם הילד אבל שנגיע בשמחה.

בהודעה נוספת היא כתבה שהם עושים על  האש ומכיוון שאין להם הרבה בשר, שנעשה "השלמה" לבשר. לא התכוונתי להגיע אליה כדי לאכול אלא רציתי שנפגש ובנוסף, יום שבת, אין לי מקום זמין לקניית בשר... כתבתי לה שאין לי מקום קרוב אבל שיש לי פיצוצייה מתחת לבית ושאקנה שתייה. היא מיד כתבה שליד הבית שלה יש סניף של חינאווי שאוכל לקנות בו... עניתי לה שאנחנו אוכלות צהרים בבית ושלא התכוונו לבוא לאכול והיא אמרה שקשה לה להאמין שלא נרצה לאכול איתם... בסופו של דבר אמרתי לה שלא יסתדר לנו ושלא נגיע.

האם ההתנהגות שלה היתה בסדר? נעלבתי מהתגובה שלה - לא התכוונתי להגיע עם משפחה גדולה, רק אני ובתי, לא התכוונתי להגיע לארוחה ולא התאים לי לנסוע במיוחד לחנות הבשר. האם העלבון שלי מוגזם?
לצפיה ב-'בעיני כן (עלבון מוגזם)'
בעיני כן (עלבון מוגזם)
05/05/2018 | 14:43
234
את לא התכוונת להגיע לארוחה, אבל הזמנת את עצמך ואת ביתך אליה, בהתראה מאוד קצרה, לזמן שבו היא כן תכננה ארוחה עם אורחים אחרים.
 
את בוודאי לא מצפה שהיא תשנה את התוכניות האלו עבורך, או שתארח אותך בזמן שמשפחתה ושאר האורחים אוכלים ואת וביתך מסתכלות מהצד ולא מקבלות אוכל כי אין מספיק - מצב לחלוטין לא סביר מבחינה חברתית!
 
האופציה היחידה שהשארת לה זה ללכת בעצמה לקנות בשר נוסף עבורכן בזמן הקצר שיש לה, שמן הסתם בו היא כבר עסוקה בעצמה בהכנת האירוח (או בכל דבר אחר שהתכוונה מראש לעשות לפניו, אפילו לנוח קצת).
זה אמנם היה הדבר היותר מנומס בשבילה לעשות, אבל לאור הנסיבות ולאור זה שאת זו שהזמנת את עצמך ובהתראה קצרה, אני בהחלט יכולה להבין למה היא ביקשה ממך שתעשי את המאמץ הזה. זה עושה אותה מארחת קצת פחות ממושלמת, נכון. אבל עדיין מוצדקת.
 
אני לא באמת הבנתי ממה נעלבת - היא לא אמרה לך לא לבוא, היא הסכימה לארח אותך, ורק דרשה שגם את תעשי מאמץ קטן לקראתה.
אז לך לא התאים לקפוץ לחנות, וזה בסדר - אבל לה גם לא התאים - וזה לא בסדר?
באמת לא מבינה.
בעצם ציפית ממנה שתפתור לך את הבעיה של "מה לעשות בשבת", אבל בזמן ובתנאים שנוחים לך, ותוך חוסר התחשבות מוחלט בתוכניות שלה עצמה לזמן הזה.
 
מקווה שלא תפגעי, כך אני רואה את זה.
 
לצפיה ב-'לדעתי היה יותר מנומס להגיד לך שהשבת יש לה תוכניות'
לדעתי היה יותר מנומס להגיד לך שהשבת יש לה תוכניות
05/05/2018 | 16:48
233
מאשר לשלוח אותך להביא בשר
(מכיוון שמדובר רק בך ובבת שלך ולא במשפחה שלמה )
מנומס יותר לבקש משהו כמו סלט או משהו בסגנון .
כמה בשר היא תכננה שתביאי ? (בהתחשב בעובדה שזה באמת רק את וילדה בת 5 )
לצפיה ב-'כן'
כן
05/05/2018 | 20:37
220
מעליב?בכנות,חושבת שזו לא המילה המתאימה.
מבאס?מאוד!!!מעצבן?אולי כן.
רצית בילוי והיא "חירבשה" לך לטעמי שלא במתכוון.
עובדה שהציעה שתצטרפו בשמחה.
אדם שרוצה לפגוע,רוצה משהו רע עבור האחר והיא בעצם לא רצתה רע עבורכן....
היא הייתה כנה ואמרה שבאה עוד חברה.לפחות לא "סיבנה" אותך.
גם לא בנוגע לבשר.אמרה מפורשות.
אם זו לא התנהלות קבועה,שמרגישה לך כפיות טובה,תשכחי לה.
שבוע נהדר.
 
לצפיה ב-'התגובה המעליבה היא דווקא שלך'
התגובה המעליבה היא דווקא שלך
07/05/2018 | 22:16
2
201
את הזמנת את עצמך (דבר מאוד לא נימוסי, הרי יכולת להזמין אותה אלייך). היא הסכימה, וביקשה שתביאי בשר כדי שגם לך ולילדה שלך יהיה מה לאכול. במקום להסכים מיד, את מתחילה איתה במשא ומתן (אין לי מקום זמין, אביא שתיה, אנחנו לא נאכל), הכל כדי להתחמק מהטרטור וההוצאה של קניית חבילת נקניקיות קטנה. זה נשמע גם קמצני וגם נצלני. את מוכנה להפגש עם החברה רק בתנאים שלך, כל דבר אחר גורם לך טירחה גדולה מדי וכבר אינך רוצה להיפגש. בקיצור, חברה בשביל הנוחות שלך והצרכים שלך בלבד.
חברתך בוודאי למדה מהנסיון, ולהבא פשוט תגיד שיש להם תוכניות ואי אפשר. הבקשה שלך חברתך היתה לגיטימית מאוד (תראי לי ילד, או מבוגר, שלא רוצה ״רק לטעום״ כשמסביבו אוכלים אוכל מגרה, והיא הפנתה אותך למקום נוח לקנות), והתגובות שלך היו לא נעימות לא חבריות ומעליבות.



לצפיה ב-'וואו, קצת הגזמת עם התגובה...'
וואו, קצת הגזמת עם התגובה...
08/05/2018 | 09:09
1
203
לא "הזמנתי את עצמי" - לא יודעת איך זה אצלך אבל אצלנו זה לגימטימי ומקובל להתקשר ולקפוץ לביקור של כמה שעות, לא דיברתי על לבוא לסופ"ש.... לא התכוונתי גם לבוא לארוחה, מקסימום לקפה (שעות אחר הצהרים ולא הצהריים), הילדה הספציפית שלי לא היתה אוכלת דבר וגם אני לא - כאמור, לא באנו במטרה לזלול. בכל אופן, תודה על ההתייחסות, גם אם לקחת את רחוק כשציינת את המילים נצלני וקמצני.
 
 
לצפיה ב-'אני עומדת מאחורי דברי'
אני עומדת מאחורי דברי
08/05/2018 | 18:58
189
את לא הזמנת את עצמך, אבל התקשרת ושאלת אם אפשר לקפוץ לביקור של כמה שעות. נכון, אני לא גרה בישראל, אבל אני בטוחה שגם בישראל יותר מנומס להזמין אלייך מאשר להזמין את עצמך למישהו אחר. ואם את כבר מציעה לבוא למישהו אחר, בוודאי שזה אמור להיות משהו קצר ולא "כמה שעות". ואם תכננת להיות אצלה "כמה שעות", ברור שאת ו/או הילדה הייתן רוצות לאכול. לא "לזלול" כהגדרתך, אבל כמו שאת אומרת, מקסימום קפה. ואם את והילדה הייתן רואות אוכל מול העיניים, כמו רוב האנשים, הייתן רוצות רק לטעום, חלילה לא לזלול. 
 
אצלך הדגש הוא למצוא סידור לשעמום לך ולבת במינימום מאמץ עבורך. החברה שיתפה איתך פעולה למרות שלה כבר היו תוכניות אחרות, וביקשה ממך בקשה לגיטימית לחלוטין. את תכננת מקסימום קפה, אבל אצלה עושים על האש, ואם את רוצה לבוא את צריכה להתאים את עצמך למארחת. לך זו טירחה גדולה לקנות קצת בשר (אפילו שיש סניף פתוח ממש ליד הבית שלה, לדבריה), זה מעליב אותך, ואת מעדיפה לוותר על הביקור כליל. אם קניית שקית נקניקיות לא שווה בשבילך ביקור אצל חברה, בעיני זה נצלני וקמצני, סורי. וחבל על הילדה שלך שבגלל שקית נקניקיות לא נהנתה עם החברות (אלא אם כן מצאת מישהו אחר לקפוץ אליו לכמה שעות מבלי להביא שקית נקניקיות). 
 
לצפיה ב-'אני חושבת שאפשר להבין את שתיכן. '
אני חושבת שאפשר להבין את שתיכן.
12/05/2018 | 11:04
119
בהחלט אם הייתי מזמינה מישהו בזמן שאנחנו אוכלים הייתי יכולה לחשוד שירצו להצטרף (גם אם לא התכוונו) ולא לשבת ולהסתכל על השאר אוכלים. ומותר לך מאידך להחליט/לדעת שזה לא מתאים לכם.
לצפיה ב-'ילד עם קושי להיכנס לגן בבוקר '
ילד עם קושי להיכנס לגן בבוקר
06/05/2018 | 09:55
7
210
שלום לכולם , אשמח לשמוע מה אתם חושבים
 
אני הורה לילד אחד בן 1.6 הכנסנו אותו בתחילת השנה ל פעוטון שמתנהל בסלון הבית של הגננת ,כמובן יש חדר שינה וחצר., בגן יש משהו כמו 22 ילדים עם 4 סייעות + הגננת 
כבר עברו משהו כמו 7-8 חודשים  ולילד יש קושי בבוקר להכנס לגן כשהוא רואה את הגננת שהיא בדר''כ באה לקחת אותו מהיידים שלי בבוקר בכניסה לגן  הוא מיד מתמתח ובוכה בצרחות ,אח''כ שאנחנו שואלים איך היה במהלך היום היא תמיד אומרת שהכל בסדר ולא ממש מפרטת במילים ,ושהוא רק ככה בבוקר לשתי דקות ומיד נרגע , אבל בכל זאת הוא ממשיך את הפרידה הקשה כמעט כל יום ...האם זה אמור להדליק לי נורה אדומה? קורה מידי פעם כשהסייעת לוקחת אותו אז הוא הולך אלייה ומיד שם עלייה את הראש...בבית הילד מאוד חייכן ,שובב משתולל שמח אוכל ,וישן ...אבל בגן אנחנו לא ממש יודעים מה קורה ...
 
מה אתם חושבים אודה לתגובות 
 
תודה
לצפיה ב-'האמת, אני הייתי עושה בירור יסודי'
האמת, אני הייתי עושה בירור יסודי
06/05/2018 | 10:04
3
147
קושי בפרידה בבוקר הוא קושי מול ההורה, והוא התקיים (אצל הילדים שלי) עם כל נשות הצוות. לרוב היתה אשת צוות אחת שאיתה היה קל יותר וממנה הייתי מבקשת עזרה. אבל הבכי תמיד כוון לעזיבה שלי (ולא למי שלקחה את הילד).
בגלל שהוא בגיל של טרום תקשורת מילולית, המחוות האלה הן הדרך שלו להביע את עצמו. הייתי מתחילה לדבר עם נשות הצוות, לשאול לגבי סדר היום, המפגש, הארוחות, אופי התנהלות הגן. ובמקביל מגיעה בהפתעה לראות בעיניים מה קורה כשאני לא שם.
אם יש קבוצת ווטסאפ של הורים, הייתי מדברת עם הורים נוספים, מחפשת גם ותיקים יותר (שנה שניה/ילד שני בגן) לקבל עוד פרספקטיבה.
אם תחושת הבטן שלי לא טובה אני תמיד בודקת. זה הילד שלך, אתה מכיר אותו הכי טוב.
לצפיה ב-'הבכי מכוון לעזיבה שלי גם'
הבכי מכוון לעזיבה שלי גם
06/05/2018 | 10:29
2
128
רק כשהוא עובר לידיים שלה הוא המתחיל לבכות ולהתעצבן ,כשהיא מתקרב הוא שם עליי את הראש כי הוא יודע שהוא צריך להפרד...
לצפיה ב-'איך הוא כשבאים לקחת אותו?'
איך הוא כשבאים לקחת אותו?
06/05/2018 | 18:17
1
107
פעמים רבות ילד שעבר עליו יום קשה בוכה כשהוא רואה את ההורה מגיע.
אם כשהסייעת לוקחת אותו קל לו יותר, הייתי מבקשת שהסייעת תיקח אותו
לצפיה ב-'אצלי ילד אחד נפרד ממש קשה'
אצלי ילד אחד נפרד ממש קשה
06/05/2018 | 19:52
140
בגילאים שנה עד שלוש היה נפרד נהדר רק אם סייעת מסוימת הייתה לוקחת אותו. אחרת צרחות אימים. ואצלה חייך. והיא באמת הייתה נהדרת אבל גם האחרות היו בסדר גמור.
הוא כמעט בן 5 ונפרד סביר אבל רק אם סייעת מסוימת לוקחת אותו.
יש ילדים כאלה.
כך ששוה לבדוק למה הוא בוכה בפרידה  אבל זה לא אומר כלום על ההתנהלות בגן. סביר להניח שהכל בסדר לחלוטין.
לצפיה ב-'ילד בן שנה וחצי'
ילד בן שנה וחצי
07/05/2018 | 22:27
2
135
לא צריך להיות עם עוד 22 ילדים במשך יום שלם!
ומה זה לא מפרטת מה עבר במשך היום? את שמה את הילד במקום בו הוא מבלה את מרבית שעות העירות שלו ואין לך מושג מה קורה איתו כל היום?? איך אפשר?
נשמע נורא וממליצה לך לחפש מקום קצת יותר הגיוני לפיציק שכזה.
לצפיה ב-'אהבתי את הנחרצות'
אהבתי את הנחרצות
20/05/2018 | 19:48
1
9
אני יודעת שאני נכנסת פה לויכוח עם מי שיודעת הכל על הכל, אבל לצערנו - לא לכולנו יש את הפריבילגיה שלא לשלוח ילד לגן עד גיל גן עיריה (וגם אז ללא צהרון חלילה).
שלא ישתמע שלא נדרשת בדיקה ושלא צריך להיות עם יד על הדופק לגבי המתרחש בגן, במקרה של פותחת השרשור ואצל כל אחת ואחת מאתנו ששולחת פעוט לגן.
מה שבטוח - שהאשמת ההורים (האמא, כמובן) בהפקרה של הילד עם עוד 22 ילדים במשך יום שלם, במציאות הכלכלית והתעסוקתית הסבוכה עבור רובנו - זה לא הפתרון!
לצפיה ב-'נו מה?'
נו מה?
20/05/2018 | 22:09
4
החלטת לחפש את כל ההודעות שלי ולהתחיל להגיב? שאפו לך בי העניין שלך בי.
וכן, בעיני לא מפקירים תינוק עם כל כך הרבה תינוקות אחרים ליום שלם. זה אולי הפתרון הקל במציאות הכלכלית והתעסוקתית של חלק מכן, זה עדיין לא אומר שזה פתרון טוב או אפילו סביר. 
לצפיה ב-'התייעצות חמות'
התייעצות חמות
01/05/2018 | 09:47
7
330
חמותי שנים עוזרת לי עם הילדים. השנה התפקיד שלה להוציא ב 14 מהגן ילד בן 4.5, להיות איתו, לשחק איתו, בקיצור - לתת לו תשומת לב. ואז, לקראת 17 לאסוף את אחיו בן 2.5 ולהיות עם שניהם עד 18.
כל ילד בנפרד מתנהג נהדר, אבל ביחד הם פשוט משתגעים ודי קשה איתם.
בגלל זה ביקשתי מפורשות שהיא תאסוף את הקטן רק לקראת 17. מה גם שהוא מאד נהנה בגן, ומשעה 16 הם משחקים בחצר שהוא אוהב במיוחד.
היא מתעקשת להוציא אותו ב 15:30 כי "אין לה לב להשאיר אותו". ואז היא מביאה אותו הביתה, מושיבה את שניהם מול המסך כי קשה לה לשלוט עליהם.
איך אפשר לשכנע אותה לא להוציא אותו מוקדם? אמרתי לה כבר שהוא נהנה שם, וגם שני הבנים ירוויחו מזה, וגם לה יהיה קל יותר. והיא מתעקשת ולא מוותרת.
לצפיה ב-'מנסה...'
מנסה...
01/05/2018 | 13:30
3
207
יכול להיות שלגדול משעמם להיות אצלה לבד משעה 14 עד 17והיא מתקשה להעסיק אותו, יכול להיות שלה משעמם לבד עם הגדול עד 17
הרבה פעמים להיות עם שני ילדים זה הרבה יותר קל מאשר להיות עם ילד אחד.
תסבירי לה בדיוק כמו שהסברת כאן, אם היא תשתכנע מצוין, ואם לא כנראה שזה בכל זאת לא קשה כמו שאת חושבת ואז תשחררי.
לצפיה ב-'זה ממש לא הכיוון'
זה ממש לא הכיוון
01/05/2018 | 14:09
2
221
א. בן 4.5 הוא ילד סנדוויץ שמאד אוהב לקבל תשומת לב בלעדית.
ב. קל להעסיק אותו - משחקים, חוברות וכד'. גם ככה עד שבאים הביתה והוא מסיים לאכול, השעה כמעט 3. אין בעיה להעסיק אותו עוד שעה וחצי לבד ורק אז ללכת לאסוף את הקטן.
ג. מאד קשה איתם כשהם ביחד. באמת. הם עושים שטויות ומעודדים אחד את השני.
אגב, יש לי גם הוכחה: אתמול הלכתי למדורה והיא נאלצה להתעכב אצלי עוד חצי שעה עד שבעלי הגיע, הוא מצא אותם ליד הטלוויזיה עם לחמניה ביד, כדי שלא יזוזו. ובלי ששאל, היא ישר אמרה: אתה יודע שזה נורא קשה להיות עם שניהם? ואתמול בכוונה ביקשתי שוב (די דרשתי, האמת) שלא תאסוף את הקטן ב-3.
אגב, היות ושעה קודם קיטרתי לבעלי ששוב היא לא מוכנה להקשיב, אחרי שהיא אמרה לו את זה, ישר הוא אמר: אלף פעם ביקשנו שלא תאספי אותו.לא מזיז לה.
היות והקושי אמיתי וידוע, מראש נקבע עם שתי הסבתות שהן שומרות על בן 4.5 ורק אם אין ברירה - על שניהם, ולא יותר מחצי שעה - שעה. לאמא שלי קשה פיזית לאסוף אותו, ואני אוספת אותו קצת לפני 17. אבל חמותי נשארת עד 18, אז אני לא יכולה פשוט להגיד לה שאני אאסוף.
לצפיה ב-'בעיה'
בעיה
01/05/2018 | 14:17
188
את מקבלת ממנה עזרה מאד משמעותית. קשה לומר לה בדיוק איך להגיש את העזרה הזו (וודאי לדרוש), גם אם זה לטובתה. כנראה שלא תצליחי לשנות את הגישה שלה. וגם בעלך לא. קשה לה להשאיר אותו בגן עד מאוחר, גם אם הוא נהנה, גם אם זה מקל עליה.
הפתרון - כדי שתהיה לך אפשרות אמיתית להעמיד דרישות שאכן ימולאו - היא לשכור מטפלת לארבע השעות האלה. עובדת בתשלום תעשה מה שאת אומרת ביחס לשעות האיסוף, ביחס למסך, ביחס לאינטראקציה בין האחים.
לצפיה ב-'אני הייתי משחררת'
אני הייתי משחררת
01/05/2018 | 14:55
161
לדעתי, יש גבול עד כמה אפשר להכתיב הוראות לסבתות כשהן עוזרות.
בסופו של דבר הקושי הוא שלה להיות עם שניהם לא שלכם.
לדעתי, עיקר הויתור מבחינתך הוא בכך שהקטן יראה עוד קצת טלוויזיה. אז זה לא אסון.
ולגבי תשומת הלב לגדול - יכול להיות שמה שלך קל.להעסיק עם חוברות ומשחקים לה זורם פחות או פחות הסגנון שלה ואני חושבת שיהיה לך קשה לכפות את זה עליה כשמדובר בעזרה שבועית ולא במשהו חד פעמי.

וכמו שאיןאריותכאלה אמרה- מאוד מפריע לך- קלי עזרה בתשלום ואז תכתיבי את ההתנהלות.
לצפיה ב-'מה אם למצוא מישהו אחר שיחזיר אותו מהגן?'
מה אם למצוא מישהו אחר שיחזיר אותו מהגן?
01/05/2018 | 15:13
151
אולי הבן הגדול, אולי הורה אחר מהגן (אפשר להציע תשלום) סייעת... ככה תוכלו להודיע לה- לכבוד הימים החמים, רצינו להקל עליך, מעכשיו חומי יגיע הביתה עם שמשון בחמש ועשרה...
לצפיה ב-'אני שואלת בכנות - איזה תשובות את מצפה לקבל ? '
אני שואלת בכנות - איזה תשובות את מצפה לקבל ?
04/05/2018 | 09:32
1
160
להכריח את הסבתא להוציא אותו בחמש ?
היא אדם מבוגר, את מבקשת ממנה טובה, את הסברת והיא החליטה .
ייתכן שהיא חושבת שהגדול "משוויץ" לקטן שסבתא לוקחת אותו
(ייתכן גם שבמידה מסוימת היא צודקת) אבל זאת עובדה, ולהכריח אי אפשר.
 
לצפיה ב-'אגב, ייתכן שבשביל סבתא עצם העובדה שהקטן '
אגב, ייתכן שבשביל סבתא עצם העובדה שהקטן
04/05/2018 | 09:35
160
פעם בשבוע יוצא מוקדם גם אם זה בשביל לראות טלוויזיה
היא סוג של פרס (גם אם בגן נהנה מהחצר) .
ושוב, ייתכן שהיא צודקת ..
אולי סבתא נותנת להם משהו טעים לאכול...רואים תוכנית יחד
זה לא כזה אסון בעיניי (סה"כ שעה וקצת לפני) אם במקום שהסבתא
תעסיק את הגדול שניהם ייראו טלוויזיה (ועובדה שהיא עושה את זה שנים
ולא חשבה לשנות, אז כנראה שלא כל כך קשה לה) .
לצפיה ב-'מה דעתכן על שרשור חוכמות?'
מה דעתכן על שרשור חוכמות?
30/04/2018 | 14:16
12
62
לצפיה ב-'שאני אתחיל ?'
שאני אתחיל ?
30/04/2018 | 14:30
5
227
השבוע היה לבת מספר שתיים יום הורים, ובמסגרתו בערב נפגשתי גם עם המורה שלה לדוברי אנגלית. הבת הקטנה (4 וחצי) באה איתנו.
היא דיברה קצת אנגלית כדי להראות למורה שהיא יודעת - למשל אמרה butterfly, אבל כשהמורה ביקשה ממנה להסביר מה זה (המורה דיברה רק אנגלית), היא לא ידעה, כמובן, איך לתאר במדויק מה זה פרפר.
טוב, כשנפרדנו מהמורה והלכנו לכיוון הדלת המורה אמרה לנו "It was nice seeing you", אז הקטנה ענתה לה "It was nice meeting you".
התפעלנו מאוד מההבנה שלה של השימוש במשפט הזה (שמשתמשים בו רק בפגישה ראשונה עם מישהו), אז בשיחת הסקייפ השבועית עם אמא שלי סיפרתי לה את האנקדוטה שכתבתי לעיל, כשהילדה יושבת לידי.
ברגע שסיימתי להגיד לאמא שלי שהיא אמרה "It was nice meeting you", הקטנה הוסיפה "Because I don't know her!".
לצפיה ב-'יש הבדל בין חוכמות'
יש הבדל בין חוכמות
07/05/2018 | 22:42
4
95
לבין נסיונות להשווצות, או אפילו סתם אנקדוטות לא מעניינות שכל ילד אומר. וכן, כולם כבר יודעים שהילדות שלך יודעות אנגלית וגאונות ויפות, כמו רוב הילדים של רוב ההורים פה. את ההתפארות בזה כדאי להשאיר לאוזני בני המשפחה הקרובים ביותר, בן זוג סבים ודודים, וחברה אחת שתיים הטובות ביותר. את כל השאר זה לא בדיוק מעניין, מקסימום ירחמו על האמא שאין לה אפיק אחר מאשר האינטרנט.
לצפיה ב-'אכן, זה שרשור שבו משוויצים בחוכמות של הילדים המתוקים.'
אכן, זה שרשור שבו משוויצים בחוכמות של הילדים המתוקים.
07/05/2018 | 23:09
3
89
אם הילדים שלך עשו משהו כזה, את מוזמנת בהחלט להשתתף!
וכפי שאת יכולה לראות, השרשור עצמו מכיל דוגמא לכך שאני חולקת את החוכמות האלה גם עם הסבתות וכו'. חבל שבמקום להתפעל מההתפתחות המופלאה של ילדים, את אכולת שינאה וקינאה בכל העולם.

לצפיה ב-'אני חושבת שכדאי שתלמדי'
אני חושבת שכדאי שתלמדי
08/05/2018 | 19:28
2
91
מה זה חוכמות - דברים משעשעים שקטנים אומרים כי הם לא מבינים משהו, ואותנו, שכן מבינים, זה מצחיק כי זה מראה איך ילדים רואים את העולם. להסיק שאם יש מילה נשים יש מילה נישה, זה חוכמה משעשעת. 
שרשור שוויץ כמה הילד שלי חכם מוצלח ויפה, זה לא שרשור משעשע ונעים, זה השווצה של אמא שלא מודעת לעצמה. הילדה יודעת מה זה meet, נהדר. הילדה רוצה פנקס כמו לאחותה. נהדר. לכל אמא יש עשרות אנקדוטות כאלו מדי יום. אבל רוב האמהות מבינים שזה נכנס לקטגוריה של - who else cares (מלבד המשפחה הקרובה והחברות הסופר טובות). 
את לא היחידה אגב. יש בכתה של בני אמא אחד שלא יכולה להרגע מכמה הבת שלה חכמה. כשיוצא לי להקלע לשיחה איתה, זה תוך דקה מגיע לנפלאות הבת שלה, פרטי פרטים של מה היא אמרה, איזה ציונים קיבלה, מה המורים אומרים עליה, איזה חוגי העשרה נהדרים היא עושה, איך לא להאמין שלה, האמא, לא היה מושג עד לפני שנה כמה הילדה מחוננת, ועוד ועוד ועוד. אני מהנהנת, מחייכת, ובלב חושבת - מסכנה, אין מישהו שיפתח לה את העיניים? וגם, עד כדי כך האישור של הסביבה חשוב לה? היא יכולה להנות מההצלחות הבת רק כשהסביבה שותפה? אחרת זה לא נחשב? עצוב. 
 
ו... שנאה וקנאה בכל העולם?  הפוסל במומו פוסל. 
לצפיה ב-'סבבה, אז שכחת מה זה חוכמות.'
סבבה, אז שכחת מה זה חוכמות.
08/05/2018 | 19:43
1
79
אולי פשוט תעברי לגלוש בפורומים של ארה"ב ותשחררי אותנו מהשטויות של מי שפשוט לא מבינה כבר על מה מדברים? תודה!
אגב, פורום בתפוז הוא ב-ד-י-ו-ק מקום שבו אפשר להשוויץ בחוכמות של הילדים וליהנות יחד מכמה ילדים הם חכמים. הרי אף אחד פה לא מכיר אותי או את הילדות שלי אישית, וזה לא אומר לו כלום שהן עשו את זה מלבד "אילו דברים ילדים עושים". להשוויץ בפני הורים של ילדים אחרים מהכיתה זה פשוט הזוי. כמו כן, אני בכלל לא מנסה להעמיד פנים שהתפקוד של הילדות שלי מושלם - אני מתארת גם את הקשיים שלהן, מתייעצת, וכו' - אלה שני פנים שונים של האנונימיות בפורום. אין בעייה להשוויץ בחוכמות ולהתמוגג מהן כמו שאין בעייה לפרט בעיות - אין לזה השלכות כלשהן על הילדות או עליי, כי אף אחד לא יודע במי מדובר.
כמו כל הילדים, ההתפתחות של הילדות שלי רצופה בחוכמות מפליאות לצד קשיים. אנחנו לא בתחרות פה, אנחנו פה כדי לדון בחייהם של הפעוטות שלנו - בכיף ובקושי, בהתמוגגות ובהתמודדות.
בן כמה הפעוט שלך, אגב?

לצפיה ב-'שוין '
שוין
10/05/2018 | 00:05
52
תמשיכי לקבל היי מהשווצות קבועות בגאוניות בפורום(ים). פאתטי, אבל הפורומים הם פתוחים. מוכנה לשקול את הצעתך לא לכתוב פה, אם את מתחייבת להדיר רגלייך מפורומים להם אינך קשורה גיאורפית או דמוגרפית. אין סיכוי, מה? 
לצפיה ב-'אף אחת? אז אני מוסיפה אחת טרייה מהבוקר:'
אף אחת? אז אני מוסיפה אחת טרייה מהבוקר:
01/05/2018 | 07:41
2
217
"החיידקים הטובים והרעים שבגוף, המים ששותים הם הים שלהם".
לצפיה ב-'עברית קשה שפה'
עברית קשה שפה
01/05/2018 | 08:43
1
212
הגדולה שלי סיפרה על משהו שנלמד בכתה לגבי נשים, לצערי התוכן נשכח ממני, אבל זה היה בערך ככה: נשים יכולות לעשות כך וכך, וזה סימן שכל נשה יכולה!
לצפיה ב-' אכן העברית בעייתית משהו...'
אכן העברית בעייתית משהו...
02/05/2018 | 11:09
43
לצפיה ב-'ואחת שקצת עצבנה אותי מהיום:'
ואחת שקצת עצבנה אותי מהיום:
02/05/2018 | 11:08
203
היא: "אני רוצה שתקני לי גם פנקס כזה" (כמו של בת מספר שתיים).
אני: "לא קנינו אותו. היא קיבלה אותו במתנה, ואני לא יודעת איפה קונים כזה פנקס".
היא: "איפה היא קיבלה אותו?"
אני: "ביום הולדת של X מהכיתה שלה".
היא: "אז תשאלי את X איפה הם קנו את הפנקסים, ותגידי לה שאחות שלה רוצה פנקס כזה גם"
לצפיה ב-'אני אומרת לקטנה להגיד "אמא" (יודעת ואמרה כמה פעמים כבר)'
אני אומרת לקטנה להגיד "אמא" (יודעת ואמרה כמה פעמים כבר)
03/05/2018 | 05:58
1
199
אומרת לי "אבא" מיליון פעם רצוף ואז מוציאה לי לשון
 
(יודעת שיותר קל להגות אבא מאשר אמא, אבל היא כבר אמרה "אמא" ואפילו לפני "אבא").
 
 
לצפיה ב-' '
03/05/2018 | 06:13
26
לצפיה ב-'חגיגת יום הולדת בגן ערייה'
חגיגת יום הולדת בגן ערייה
02/05/2018 | 08:24
7
190
הבן שלי יחגוג יום הולדת 5 בסוף יולי וזאת השנה הראשונה שלו בגן מועצה.
בשנה שעברה חגגנו לו בתאריך המדוייק היות והגן הפרטי עבד עד אמצע אוגוסט.
אם הבנתי נכון, הגננת תרצה לחגוג לו יום הולדת כבר בחודש יוני.
זה לא יבלבל אותו?
ואם אני רוצה לחגוג לו בבית - את מי להזמין? מתי?
את הגן החדש? את הישן? חצי מהגן שלו יישארו עוד שנה והחצי השני, כמוהו, יעברו לאחד מגני החובה באותו המתחם. רובם ביקשו את הגן שאני ביקשתי. אבל לא ידוע מה נקבל בשיבוץ (או שאולי נדע עד אז).
לצפיה ב-'והאם בגיל הזה הגיוני להזמין רק בנים?'
והאם בגיל הזה הגיוני להזמין רק בנים?
02/05/2018 | 08:25
114
הוא לא משחק עם בנות
לצפיה ב-'לא רואה סיבה לבלבול'
לא רואה סיבה לבלבול
02/05/2018 | 09:01
1
125
הבת שלי נולדה בתחילת אוקטובר.
גם את יום הולדת 4 וגם את יום הולדת 5 היא חגגה בגן יותר מחודש וחצי אחרי תאריך יום ההולדת (היו חגים, ימי הולדת של ילידי ספטמבר וכך יצא שהיא חגגה לקראת סוף נובמבר).
הסברנו לה למה יש הבדל בין תאריך יום ההולדת לבין התאריך שבו חוגגים את יום ההולדת בגן, היא קיבלה את ההסבר בלי שום בעיה.
 
לא יודעת לייעץ לך את מי להזמין, מפני שעד כה ערכנו ימי הולדת רק עם המשפחה המורחבת וללא חברים.
לצפיה ב-'בשנה שעברה היה לי מאד חשוב לדייק'
בשנה שעברה היה לי מאד חשוב לדייק
02/05/2018 | 09:06
115
כי אחיו שצעיר ממנו בשנתיים חוגג שבוע אחריו.
השנה הוא כבר גדול יותר ומבין יותר, אבל ברור לי שאפשר רק להקדים ולא לאחר (שוב, בגלל האחים שאחד נולד בתחילת אוגוסט ושני בתחילת ספטמבר).
לצפיה ב-'יום הולדת'
יום הולדת
02/05/2018 | 09:05
1
100
לא בטוחה שזה רלוונטי עד כמה זה מבלבל - הרי האופציה היחידה זה ביוני, אחרת לא יחגגו לו יומולדת בגן בכלל (ואני מניחה שהוא רוצה יומולדת בגן). פשוט תסבירי לו שיש לו יומולדת בחופש / בזמן הקיטנה - ולכן חוגגים לו בגן לפני סוף השנה.
לגבי חגיגה בבית - בהנחה שהוא יהיה בקיץ בקיטנה עם אותם ילדים שהיה איתם כל השנה, לדעתי לא כדאי להפריד - מבחינתו אלה החברים שלו. מה שיהיה בשנה הבאה לא רלוונטי עדיין. 
מתי? - מתי שנוח לך - לא נראה לי משנה.
לגבי רק בנים - מה היה מקובל במשך השנה בימי הולדת? אם אף אחד עד עכשיו לא הפריד - לא הייתי מפרידה. 
 
לצפיה ב-'אף אחד לא חגג עד עכשיו'
אף אחד לא חגג עד עכשיו
02/05/2018 | 09:07
96
הוא בין הגדולים בגן, כך שעד עכשיו היו רק ימי הולדת 4 וכנראה לא חגגו להם
לצפיה ב-'לדעתי ברור שאם את חוגגת בקיץ (או לפני כן) בבית'
לדעתי ברור שאם את חוגגת בקיץ (או לפני כן) בבית
02/05/2018 | 11:04
111
להזמין את הגן הישן. לא נראה לי רעיון סביר להזמין למסיבה ילדים שהוא בכלל לא מכיר ושלא מכירים אותו.
לגבי החגיגה בגן, נראה לי שבגיל 5 אפשר להסביר לו למה חוגגים לו בגן ביוני, והוא יבין.
הבת שלי ילידת אוקטובר ואנחנו חגגנו השנה (4) יום הולדת בבית (כלומר בגינה באזור שלנו) אליה הוזמנו רק הבנות של הגן - כלומר, זה היה חודש ומשהו אחרי תחילת השנה, ומתוך הילדות 3 היו חדשות (כלומר, פגשו אותן בספטמבר) ו-5 ישנות (+ הבת שלי). הרעיון של לחגוג רק בנות, אני חייבת להודות, אכזב חלק מהבנים ששמעו על העניין (אם כי אולי בגיל 5 הילדים יידעו יותר לשמור סוד) - אבל אני ממש לא הייתי מסוגלת לקחת אחריות גם על הבנים בגינה (בקושי הסתדרתי רק עם הבנות...).
 
 
לצפיה ב-'אני חוגגת יום הולדת עם המשפחה הגרעינית '
אני חוגגת יום הולדת עם המשפחה הגרעינית
02/05/2018 | 14:00
116
ואם מתאפשר - גם עם הסבים - בתאריך עצמו או מאד סמוך לו. את החגיגה בגן לפי הלוח של הגננת (חוץ מאשר ממש לפני הלידה שמאד הקפדתי, כי לא רציתי לפספס), וחגיגה עם חברים בשבועיים +- של סביב התאריך.
בגילאים הקטנים רק עם כמה חברים טובים (4-6 בערך), בגן חובה לפי בחירת הילד, ובבית הספר קבענו שמזמינים בנים/בנות/כולם, ועד כה חגגתי לגדולה עם בנות הכתה.
אצלי לא מתבלבלים ויש הבדל ברור בין חגיגה לחגיגה.
לצפיה ב-'בן 3 שעושה קקי בתחתונים'
בן 3 שעושה קקי בתחתונים
29/04/2018 | 11:43
3
140
היי כולם, אשמח לעזרה אם יש מי שעברה את זה
הבן שלי בן 3 בדיוק מתוק, חברותי, מדבר יחסית יפה ומביע את עצמו מצוין, ובכלל ילד אהוב על כולם.
התחלנו גמילה לפני שלושה שבועות כשהרגשתי שהוא בשל
פיפי זורם לנו מעולה הוא כמעט לא מפספס בכלל מהתחלה
וגם אומר כשצריך..
אבל קקי אך ורק בתחתונים
הוא לא אומר שצריך וגם לא אומר אחרי שעשה
ואני לא יודעת איך לגרום לו להרגיש? מה להגיד אחרי שעשה?
ובכלל איך מתקדמים מכאן על מנת לעזור לו?
תודה מראש למסייעות
לצפיה ב-'נשמע בול כמו הגמילה של הגדול שלי...'
נשמע בול כמו הגמילה של הגדול שלי...
30/04/2018 | 11:23
111
חודש לפני גיל 3 נגמל מפיפי תוך יומיים, יום ולילה בו זמנית עם כמעט אפס פספוסים. אבל הקקי... כמו שאת מתארת, אך ורק בתחתונים - לא אמר לפני ולא אמר אחרי, כשהיינו שואלים אם עשה קקי היה מכחיש או מאשים מישהו אחר (אני: "אבל תראה חמוד, יש לך קקי בתחתונים", הוא: "לא, אמא, זה הקקי שלך, את עשית" ).
אחרי יותר מחודש בלי התקדמות בכלל, ביקשו ממני בגן להעביר אותו ל"פול-אפ". ידעתי שהן צודקות ושזה לא מתקדם לשום מקום, אבל מאוד חששתי שזה יהרוס את הגמילה מפיפי ושהוא יחזור לעשות בחיתול הכל - זה לא קרה.
הוא התייחס לזה כמו אל תחתון לכל דבר, הוריד עשה פיפי ומשך חזרה למעלה. וזה איפשר לנו לשחרר לגמרי - הפסקנו לשאול אותו כל 10 דקות אם יש לו קקי ו"אולי נלך לנסות", הפסקנו לשאול אם עשה אחרי שעשה ולדבר איתו שפעם הבאה צריך לומר לפני וכו וכו. פשוט לקחנו, החלפנו, נגמר. אחרי כחודשיים התחיל פתאום לומר אחרי שעשה ואז התחיל לבקש לשירותים לפני. לקח לו הרבה זמן להצליח, אבל ההתנגדות שלו נעלמה ובמקומה הגיעה מודעות לעניין. עדיין היו המוון פספוסים (אני חושבת שסה"כ זרקנו כ- 50 תחתונים), אבל יום אחד פתאום קלטתי שכבר שבועיים לא היה פספוס ואז חודש ואז בכלל לא. הייתה רגרסיה קלה לפני הכניסה לגן עירייה ובגן עצמו פעמיים-שלוש וזהו. 
כולם אומרים שבנים וקקי זה קשה ושזו גמילה טעונה רגשית ונורא קשה להם, לא יודעת אולי זה נכון. אני שומעת על הרבה בנים שלוקח להם חודשים להתרגל. זה לא יוצא דופן .
בכל מקרה, ממליצה לך בחום להזמין תחתונים מעלי אקספרס - יש שם מארזים של 12 תחתונים בבערך 7$ . נוחות מאוד, 100% כותנה. וככה את זורקת לפח בלי לחשוב פעמיים, זה עולה כמעט כמו מחיתול... 
לצפיה ב-'בדיוק כמו אצלנו'
בדיוק כמו אצלנו
02/05/2018 | 19:38
64
הוא פשוט פחד מלעשות באסלה. דיברנו כל הזמן על זה שכשהוא צריך הוא יכול להגיד ונלבש חיתול. היה מעל שבוע של פספוס כל יום (תחתונים לפח!), ואז לאט לאט הוא התחיל לבקש חיתול כדי לעשות. אחרי כמעט חודש של חיתול רק לקקי, הוא הסכים לשבת על האסלה ואחרי הפעם הראשונה שעשה באסלה כבר אין בעיה.
 
טיפ שקיבלתי: כשהוא מבקש חיתול כדי לעשות, תלבישו את החיתול בשירותים, תשארו שם בזמן שעושה, וביחד איתו כשהוא מסיים תזרקו את הקקי מהחיתול לאסלה ותורידו את המים (״ביי לקקי, תהנה בביוב עם כל החברים שלך בלה בלה בלה״). הבנתי שזה עוזר להרגיל אותם לרעיון שבכל מקרה הקקי מגיע לתוך האסלה ומשם לביוב.  
 
זה מאוד מאוד נפוץ אצל בנים וגם הבן שלי היה בן 3
לצפיה ב-'תודה לשתיכן'
תודה לשתיכן
03/05/2018 | 11:27
45
נתתן לי רעיונות
אני אשתמש בהם
תודה
לצפיה ב-'זקוקה בדחיפות לעזרתכם!!'
זקוקה בדחיפות לעזרתכם!!
30/04/2018 | 09:47
2
111
אני סטודנטית למנהל עסקים במרכז האקדמי לב, ועורכת מחקר בנושא שביעות הרצון שלכם כהורים שאישפזו בעבר ילד באחד מבתי החולים בארץ. השאלון יסייע להבין את הפרמטרים המשפיעים על שביעות רצון המלווים בתהליך האשפוז ויסייע להורים שיאלצו לאשפז בעתיד. השאלון אנונימי לחלוטין ופשוט צריך להקיף בעיגול את התשובה הנכונה. ממש אשמח אם תוכלנה להקדיש דקות ספורות ולסייע לי ולמחקר.
 
תודה רבה! (אפשר לצרף לי תגובות כאן למטה)
 
לצפיה ב-'נכנסים להגרלה על שובר גיפטקארד בסך 100 שח בקניוני עזראלי'
נכנסים להגרלה על שובר גיפטקארד בסך 100 שח בקניוני עזראלי
30/04/2018 | 09:57
1
32
אז כדאי לענות!!
לצפיה ב-'הקישור העובד בפנים'
הקישור העובד בפנים
30/04/2018 | 10:42
33
כדאי לענות נכנסים להגרלה!
 
לצפיה ב-'שאלץ חוגים'
שאלץ חוגים
27/04/2018 | 18:45
3
187
החוג הראשון של בתי חוץ משחייה כמובן היה לפני כמה חודשים בגיל 3 רשמתי אותה לחוג יצירתי שתעבוד עם ידיים 12 מפגש פעם בשבוע למשך שעה היא נהנתה מאוד מאוד והיה לה פשוט כיף היא אוהבת פעיליות הייתה מרוכזת עם המורה . בכל המפגשים כולם המורה בתחילה באיחור של 10 דקות וכמובן כשהשיעור הסתיים הןא הסתיים בול בזמן לפי שניה ודקה מה שמעלה בראשי תהיה הכל מסחרי .. החוג הסתיים ואני פשוט יותר מתלבטת בקשר לחוג שני הרי כמובן אני יכולה לעבוד איתה בבית היא גם תהנה ויהיה כיף אבל מה עם הצד החברתי בחוגים ? אני מעוניינת לרשום אותה לחוג קונדיטוריה שף צעיר היא נהנת במטבח מאוד אבל חשבתי שכן אני יכולה להנות איתה ביחד במטבח וזה מה שעשינו לפני יומיים הכנו עוגת שוקולד חשבתמ על מאפינס פיצה סלט מה שגרם לי להסיח את דעתי מנושא החוג
היא מאוד נהנת מהשיעורים לכן אני מחפשת משהו אומנותי כמו סיפור ציור וכולה
התהיית שלי זה לא יותר מדיי מוקדם הרי את כל זה יעשו שוב בגנים לא תרגיש את חווית ההזרה ותשתעמם . מצד שני אני רוצה שתהיא גם תצא מהבית תכחר אנשים חדשים ולא תשתעמם .
בי תחשוה לצערי הרב שהגל בזבוז כסף בחוגים או שפשוט בחרתי במסגרת שאיננה מתאימה טענה שלהם שהם אחרו עד שכל התלמידים באו ובשיעור עצמו הרגשתי שהן רק מעבירות זמן...
חשבתי על משהו אחר אולי אנגלית או שחייה אך גם חושבת שזה מוקדם מדיי.
בנתיים החלטתי להפסיק שסך הכל חוג אחד היה כיף ויקר
ולהבא ללמוד מטעויותייי
מה דעתכן ?
לתת לה לשחק בחוץ להנות או להשקיע בחוגים אך אני פוחדת שעם הזמן זה יהיה בשבילה משעמם הרי בהתחלה היא מאוד מתלהבת . עם הזמן הכוונה בגילאי 4 ו 5 בגנים
נקודה אחרת חשובה אני גם חושבת שרוב הגננות גם בכיתה מעבירות זמן ויש המון ילדים כך שבחוג פחות ילדים יותר יחס אך  הבעיה כאשר גם שם אין יחס
תהיותיי
אשמח למשןב
לצפיה ב-'מהניסיון שלי, החויה של חוג שונה מאוד ממה שקורה בגן'
מהניסיון שלי, החויה של חוג שונה מאוד ממה שקורה בגן
27/04/2018 | 23:02
142
ואני לא דואגת שחוג יוביל לשיעמום בגן.
אני משתדלת לרשום לחוג שיש בו אלמנט של תנועה / ספורט,זה חשוב מאוד בעיני, וזה משהו שאני לא יכולה לתת לה בצורה דומה בבית.
אולי זה כיוון ששווה לך לבדוק- חוג ספורט, טרום בלט וכדומה.
לצפיה ב-'אני שולחת לחוגים בגיל יותר מבוגר'
אני שולחת לחוגים בגיל יותר מבוגר
28/04/2018 | 23:28
127
בעיקר מסיבות של בשלות פיזית. אצלי עד גיל 4.5 בערך הילדים כ"כ עייפים אחה"צ וזקוקים לשקט של הבית ולא לצאת ולהסתובב עוד. עם הגדולה ניסיתי פעמיים וזה נגמר בבכי.
מעבר לזה אנחנו עושים בבית המון - משחקי דמיון, בניה בלגו, אפייה ובישול, ניסויים, יש לנו ספרים על כל תחום שמעניין אותם (גוף האדם, החלל, בעלי חיים, מדע) ואם עולה נושא חדש, קל מאד למצוא מידע כולל תמונות/סרטונים מתאימים.
בעיני חוג צריך קודם כל להיות מהנה עבור הילד, זה הקריטריון העיקרי שלי. אישית כאמא אני מקווה להעניק לכל ילד לפחות שנה של חינוך מוסיקלי - אבל זה צריך לבוא מהם.
לצפיה ב-'אצלנו הקטנה מאוד נהנית מחוגים.'
אצלנו הקטנה מאוד נהנית מחוגים.
29/04/2018 | 14:05
103
את כל הילדות הכנסנו לחוג פעיל כלשהו מגיל צעיר (השנייה התחילה בחוג התעמלות בגיל שנה וחצי, ובלט בגיל שנתיים, הגדולה הייתה בחוג "התעמלות באוטובוס" שהיא עד היום זוכרת על אף שהייתה אז בת 3-4, הקטנה הייתה בשנה שעברה, בגיל 3, בחוג התעמלות, והשנה, בגיל 4 היא בבלט ובשירה). ממש לא הייתי מתקטננת או אפילו שמה לב לכך שמתחילים באיחור של 10 דקות - חוגים של קטנים הם לרוב קצת פחות מאורגנים. תחליטי אם שווה לך הכסף 50 דקות או לא - אגב, החוגים של הילדות שלי בגילאים האלה לדעתי לא היו מעולם של שעה - מקסימום 45 דקות, לרוב חצי שעה.
לדעתי חוג פעם בשבוע בגיל הזה זה אחלה.
החוגים שאנחנו שולחים אליהם הם כמעט תמיד חוגים של תנועה או מוסיקה. איכשהו ציור אנחנו אוהבים לתת להן לעשות באופן חופשי - והן מציירות ברמה מאוד גבוהה, לדעתי (רק עכשיו, כשהשנייה בכיתה ד', היא התחילה עם חוגי אמנות - אחד של בית הספר לילדים מוכשרים באמנות, ואחד פרטי).
לצפיה ב-'תינוקת הפסיקה להסכים להירדם במיטה'
תינוקת הפסיקה להסכים להירדם במיטה
24/04/2018 | 23:55
11
194
אני לא מבין את זה. 
הבת שלי (בת 13 חודש) היתה ישנה מעולה. לילות שלמים ופעמים באמצע היום... עד לפני שבוע. 
כן, אני יודע שצומחות לה שיניים וזה מציק ואין לה תאבון והיא לא רוצה מוצץ ומוצץ עוזר להרגע. ואני יודע שהיא עברה הרגע חיסונים וגם זה מציק....
אבל כל היום היא רגועה. היא מחייכת. צוחקת. גם כשהחום עולה ריגעית היא בסדר. פחות בסדר מזמנים רגילים אבל היא בסדר. לא ניראה שכואב לה במהלך היום... או הערב. ויש רוטינה של הירדמות עם אמבטיה שמחה ונעימה, וסיפור נעים ונחמד והכל בסדר והילדה בסדר....

ואז.... מגיע הזמן לישון. איך שהילדה קולטת שמנסים להרדים אותה (מתקרבים למיטה שלה או מניחים אותה בעגלה כשהיא קרועה מעייפות) - היא בועטת. צורחת. בוכה. הכל רק כדי לא לישון. ובלי לקחת מוצץ (בגלל השיניים, אני מניח) היא גם לא נרגעת. 
בלילה לוקח שעתיים להרדים אותה עם ניענועי עגלה ו"שששש" או סיבובים בגינה.
אבל אם אנחנו לא מנסים להרדים אותה - אם היא פשוט בעגלה וערה ואנחנו לידה ולא מנסים שתישן - היא רגועה. היא סבבה. 
ואז היא מתחילה להתעייף. העיניים שלה נעצמות. היא כימעט נרדמת - ושוב - בעיטות רגלים. צרחות. בכי. 
היא בת שנה. היא כבר רגילה לישון ותמיד נרדמה מעולה ובשימחה.

אנחנו מיואשים. אנחנו כבר לא ממש מנסים להרדימה במיטה כי את המיטה אי אפשר להניע הלוך ושוב כמו עגלה אז היא נרדמת בעגלה ואנחנו כבר שמים את העגלה ליד המיטה שלנו, כי היא מתעוררת כל שעה ולא ניתן להרדימה במיטה. 
היא בסדר כשהיא ערה אבל איך שהשינה מתקרבת אליה - היא מתנגגדת. כאילו היא בטראומה מלישון או משהו. 

מה קורה?!?
 
לצפיה ב-'היא פשוט כבר גדולה .'
היא פשוט כבר גדולה .
25/04/2018 | 20:28
2
344
אנחנו בסביבות הגיל הזה עוברים לטקס מסודר לפני השינה - צחצוח שיניים, סיפור ושיר, נניח. עם הגדולה, מאחר שהורגלה להירדם תוך נענוע על הידיים, היינו צריכים לגמול קודם מזה (פשוט הפחתתי בהדרגה את הנענועים עד ל-0). עם השנייה ישבנו איתה ועם הגדולה ורשמנו את כל מה שהן רוצות שיהיה בטקס שינה (סיפור, שיר, מים, כיסוי בשמיכה, חיבוק, וכו'), ואז כל יום עברנו ועשינו מה שהיה ברשימה, ורק עם הזמן הטקס התקצר. עם השלישית פשוט צחצוח, סיפור, והיא נרדמת בשנייה אחריו.
לצפיה ב-'אולי לא הייתי ברור'
אולי לא הייתי ברור
26/04/2018 | 07:15
1
138
תודה על התגובה אבל אולי לא הייתי ברור. 
הילדה היתה עם סדר לילה מאד מאד מובנה והיא תמיד מאד זרמה איתו - אוכל, אמבטיה, בקבוק, סיפור, למיטה ולישון. 
אבל בזמן האחרון היא לא רוצה לישון במיטה שלה. 
אפילו ניסינו לשים אותה במיטה ולהקריא לה סיפור שם. והיא היתה בסדר עם זה. אבל איך שאמא שלה שידרה לה שהגיע הזמן לישון (הביאה מוצץ ושמיכה) הילדה צורחת. 
 
חשבתי שאולי זה קשור לזה שהמיטה מאוזנת והילדה לא מרגישה הכי טוב ולכן לא רוצה לישון במאוזן כי קשה לה לינשום או משהו, אבל במהלך היום היא נירדמת על המזרון שעל הריצפה בסלון מרצונה החופשי והוא מאוזן באותה מידה, אז אולי זה לא זה....
בלילה היא רק בעגלה נירדמת.... וגם זה רק לשעתים מקסימום כי היא לא מרגישה משהו....
לצפיה ב-'אה, אצלנו חלק ניכר מהטקס'
אה, אצלנו חלק ניכר מהטקס
26/04/2018 | 07:37
104
היה בתוך המיטה - זה לא שמסיימים את הכל ואז הולכים למיטה. זה כמו שקוראים סיפור במיטה כדי להירדם - לא קוראים סיפור במקום אחר ואז קמים ללכת למיטה לישון. 
היום כשהילדה גדולה (4 וחצי) אני מקריאה לה במיטה שלי ואז היא באמת הולכת למיטה שלה. בעבר היא הייתה נרדמת שנייה אחרי הסיפור.
לצפיה ב-'נשמע שיש לה הרגלים טובים...כנראה שהשיניים מפריעות לה '
נשמע שיש לה הרגלים טובים...כנראה שהשיניים מפריעות לה
26/04/2018 | 14:55
82
וזה זמני .
לצפיה ב-'זנ משבר, לפחות כך נקרא.'
זנ משבר, לפחות כך נקרא.
26/04/2018 | 23:55
80
לנו זה קרה בגיל 10 חודשים, זה עבר תוך שבועיים והכל חזר להרגלו.
לצפיה ב-'בדקתם אוזניים?'
בדקתם אוזניים?
27/04/2018 | 20:37
5
60
כשילדים מתנהגים כך זה הרבה פעמים כי כואב להם באוזניים...
שווה בדיקה.
 
אגב, איך הולך במהלך היום?
לצפיה ב-'במהלך היום'
במהלך היום
29/04/2018 | 10:44
4
53
במהלך היום היא חצי חצי. משהו מציק לה ללא ספק. 
אנחנו חושדים בפיטרייה בפה והיא תלך לרופא בקרוב כדי לבדוק את זה. 
אבל זה שמפריעה לה פיטריה או בקיעת שיניים ולכן היא לא אוכלת או שותה או לוקחת מוצץ להרגעה - את זה אני מבין. אבל למה לא רוצה לישון במיטה??
לצפיה ב-'במהלך שכיבה או רגיעה(שינה) מרגישים יותר כאב'
במהלך שכיבה או רגיעה(שינה) מרגישים יותר כאב
29/04/2018 | 19:48
39
ובזמני מחלה רוצים פחות להרדם לבד וזקוקים ליותר מגע
לצפיה ב-'כמו שענו לך.. בזמן רגיעה כואב יותר'
כמו שענו לך.. בזמן רגיעה כואב יותר
29/04/2018 | 20:04
2
44
וקשה יותר להרגע לקראת שינה וכל דבר מציק הרבה יותר מבשאר הזמן.
מעבר לכך, כאבי אוזניים כואבים הרבה יותר בשכיבה כימזה יוצר לחץ. לכן קשה להם לישון ומתעוררים הרבה.
 
ככל הנראה משהו אכן מציק לה. הבעיה הנוספת היא שכרגע היא התרגלה להרדם בנענוע בעגלה ולכן כל פעם שמתעוררת גם לא יכולה לחזור לישון בעצמה כי מחפשת את אותם התנאים שהיו לה בתחילת הלילה כדי להרדם חזרה...
זה מעגל שקשה לצאת ממנו.
אבל קודם כל תלכו לרופא ותבדקו שפיזית הכל בסדר כי אולי משהו מציק לה עד כדי כך שזה באמת בלתי אפשרי בשבילה להרדם כרגע כפי שנרדמה בעבר
לצפיה ב-'ואיך שוברים את המעגל הזה?'
ואיך שוברים את המעגל הזה?
30/04/2018 | 10:13
1
45
היי

קודם כל תודה על התשובות. 

הרופאה כבר אישרה לנו שזה כאבי שיניים+תופעות לוואי של חיסונים+פיטריה בפה+פצעי וירוס בפה. יש לילדה המון סיבות מצויינות להיות מאד מאד אומללה. 
אכן נשמע הגיוני שבזמני רגיעה הכל כואב יותר. 

העיניין הוא כזה - אם היא מתרגלת להירגע בעגלה עם ניענועים - איך מחזירים אותה לישון במיטה כשהיא תרגיש יותר טוב?

לעיתים אנחנו מצליחים לגרום לה לישון במיטה בבוקר או בצהרים. בלילה - לא. בלילה היא נרדמת רק בעגלה. אנחנו מעדיפים שהיא תרדם בקלות בלילה מאשר להתעקב איתה בעוד בוכה במיטה. אולי אנחנו עושים טעות. אמרו לנו שכל עוד היא חולה - לא להתווכח איתה.... 
אבל לא אמרו לנו מה עם בזמן המחלה אנחנו מרגילים אותה בהרגלים רעים....
לצפיה ב-'זמני מחלה הם שונים'
זמני מחלה הם שונים
03/05/2018 | 00:38
24
היא צריכה יותר עזרה וטיפול צמוד, סה"כ היא נשמעת די חולה. אי אפשר להתחיל להנחיל הרגלי שינה מסודרים במצב כזה.
מאחלת החלמה מהירה!
לצפיה ב-'מיטת נוער נפתחת'
מיטת נוער נפתחת
25/04/2018 | 22:20
4
147
הקטנה כמעט בת שנתיים ובזמן האחרון עברה לישון יחד עם הגדול במיטה שלו..
אני חושבת שזה אומר שכבר אפשר להוציא את מיטת התינוקות שלה מהבית
ורוצה לקנות להם מיטת נוער חדשה, שיש בה גם מיטה נפתחת (2 מיטות קבועות יהיה מאד צפוף..)
ראיתי שבד"כ במודעות קוראים למיטה הנפתחת - מיטת אורח. 
ורציתי לשאול - האם המיטה הנפתחת פחות טובה מהעליונה ?
יש בה מקום למזרן דק יותר ?
לצפיה ב-'כשאני בדקתי ברוב החברות התשובה היא כן -'
כשאני בדקתי ברוב החברות התשובה היא כן -
26/04/2018 | 06:08
2
112
במיטה התחתונה נכנס רק מזרן בעובי 8 ס"מ ובעליונה לרוב שמים 10 ס"מ (אבל אפשר כמה שרוצים בעליונה...).
לצפיה ב-'אפשר לקנות בנפרד מזרון עבה יותר'
אפשר לקנות בנפרד מזרון עבה יותר
26/04/2018 | 07:25
1
93
אבל אז זה יפריע לסגור את המיטה התחתונה. מה שכן, לי הסבירו שלילדים קטנים אין בעיה גם עם מזרון דק יחסית בגלל המשקל.
לא יודעת עד כמה זה נכון.
לצפיה ב-'לקנות בנפרד מזרן עבה זה לנטרל את העניין'
לקנות בנפרד מזרן עבה זה לנטרל את העניין
26/04/2018 | 07:29
129
של מיטה שנכנסת מתחת לשנייה. אפשר לשים את המזרן התחתון על העליון או כל מיני סידורים מסורבלים שכאלה... 
 
לצפיה ב-'תודה !'
תודה !
26/04/2018 | 11:51
17
לצפיה ב-'סיום טיפול ארוך אצל קלינאית פרטית'
סיום טיפול ארוך אצל קלינאית פרטית
24/04/2018 | 12:55
6
185
היינו בטיפול במשך כמעט שנה והשבוע פגישה אחרונה.
נראה לי מוזר סתם לשלם על המפגש האחרון, להגיד ביי וללכת.
היא עושה עם ילד טקס פרידה.
נראה לכן אני צריכה לעשות משהו? לתת לה מתנה?
לצפיה ב-'לטעמי עציץ יכול להיות מתנה נחמדה'
לטעמי עציץ יכול להיות מתנה נחמדה
24/04/2018 | 14:19
124
בעיני כל עציץ קולע (אלא אם במקרה היא סובלת מאלרגיה לצמח מסוים), ירוק, פורח, לא יקר ולא מוגזם. בעיקר לא מחייב היכרות עם הטעמים וההעדפות שלה.
לצפיה ב-'לא חייבים מתנה אבל'
לא חייבים מתנה אבל
25/04/2018 | 08:36
105
איזושהי התייחסות- ציור שהילד צייר, ברכה שאתם כותבים ומודים לה.
גם בעיני מוזר פשוט לשלם וללכת, תמיד אציין את הסיום וההודיה למטפל/ת באיזושהי דרך.
לצפיה ב-'אני כותבת משהו לפרידה'
אני כותבת משהו לפרידה
25/04/2018 | 11:23
3
122
כמה מילים על המשמעות של העבודה המשותפת, הערכה ותודה על ההתקדמות. מצרפת מתנה קטנה (גם שוקולד הולך). לטעמי זה הרבה יותר אישי ומשמעותי ככה.
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
25/04/2018 | 12:34
2
120
מתנה לא אספיק כבר לקנות, תמיד אני נזכרת מאוחר.
אבל אכתוב לה ברכה יפה עם התמונה של הילד.
חשבתי גם להוסיף ציור, אבל בגיל שנתיים הקווים שהוא מצייר לא בדיוק שיא היצירה - אז אראה כבר האם לצרף או לא.
לצפיה ב-'את בטוחה שאת רוצה להוסיף תמונה?'
את בטוחה שאת רוצה להוסיף תמונה?
25/04/2018 | 20:24
1
126
ברכות כאלה לפעמים נתלות על הקיר של המטפל - את רוצה שהתמונה של הילד שלך תהיה תלויה לנצח על הקיר שלה?
אני אוהבת לצרף קופסת עוגיות שוות למתנות כאלה (כמו פיננסייה מארקפה, או משהו בסגנון. אם את אופה אפשר משהו ביתי - אני לא עושה את זה. ואם את רוצה להשקיע - העוגיות יכולות לבוא בתוך צנצנת זכוכית רב פעמית נאה).
לצפיה ב-'לא חשבתי על זה'
לא חשבתי על זה
25/04/2018 | 21:53
128
האמת, לא ראיתי אצלה תמונות או ברכות על הקירות.
בכל מקרה, התמונה קטנה ובכלל הכל ביחד יצא ממש יפה.
לצפיה ב-'מי מחנך בבית של סבא וסבתא?'
מי מחנך בבית של סבא וסבתא?
22/04/2018 | 22:40
31
260
חמי וחמותי אנשים מקסימים וחמים, קשורים מאד לנכדים, ומארחים אותנו מכל הלב בערך פעם בשבועיים לשבת. לרוב אנחנו מגיעים בשעות אחה"צ ביום שישי ועוזבים בשבת בצהרים.
חמותי מאד קפדנית בענייני נקיון והגיינה אישית וגם חשוב לה מאד שהילדים יאכלו. היא כל הזמן שואלת אותם אם הם רעבים. אם הם עונים שלא, היא שואלת " אז משה, מה לחמם לך?" הוא חוזר ואומר שהוא לא רעב, והיא בשלה: "אז לחמם לך מרק? רוצה עוף? לפתוח לך אבוקדו?"
בבית לימדנו את הילדים להפסיק לאכול כשהבטן שבעה, ושאוכלים לפי תחושת הרעב (ולא, נניח, כי השעה אחת).
כנ"ל לגבי מקלחת. ילד שקם מאוחר בשבת, רבץ בבית כמה שעות ויוצא לנסיעה - מבחינתי ממש לא חייב להתקלח. היא חוזרת ומבקשת מאיתנו שוב ושוב שנקלח את הילדים. הסברנו שאנחנו מקלחים בערב בבית. היא בכל זאת עושה מצדה כל מאמץ לקלח את הילדים.
שני הגדולים, בני 5 ו-7 הם כבר ילדים עצמאיים, יודעים להתקלח לבד (לבן החמש אני רק חופפת את הראש), ופשוט מסרבים להצעות שלה. אין לה סמכות לאכוף עליהם להתקלח בלי הגיבוי שלנו, והיא מתמרמרת באוזננו על החינוך הקלוקל שאנחנו נותנים לילדים בענייני הגיינה (בעינינו מקלחת כל ערב זה לגמרי מספיק).
כנ"ל בענייני אוכל. אין אצלנו "אבל תאכל עוד ביס" או "אבל אכלת נורא מעט" או "תגמור מהצלחת". מי ששבע רשאי לקום מיד מהשולחן ולפנות לעיסוקיו, אלא אם מתחשק לו להישאר ולשבת עם כולם (הם המון פעמים נשארים).
בגלל שהחינוך שלנו כל כך שונה, לפעמים השאלות החוזרות שלה בענייני אוכל מרגיזות אותם והם עונים לא יפה. הסברתי וגם הענשתי. מותר להם לומר לא כמה שהם רוצים, אבל בצורה מנומסת.
גם כאן נמתחת עלינו ביקורת (שאנחנו לא דואגים להאכיל את הילדים). ובפעם האחרונה שהיינו שם חמי אמר לילדים - בבית שלי תתנהגו לפי הכללים שלי.
אני כבר מזמן (מזמן) לא מעירה על כמויות הסוכר שהם נותנים לילדים (ובכלל זה שתיה ממותקת שמוקצה מחמת מיאוס אצלי).
אז מי מחנך אצל סבא וסבתא?
מצד אחד, לא רוצה 'לשים עליהם פס', מצד שני - לא אכריח ילד לאכול (גם אין לי מושג אם בכלל אפשר או איך עושים את זה) ולא אקלח ילד בן 5 בכוח 4 שעות אחרי שקם נקי מהשינה. אני נותנת לילדים שלי אוטונומיה על גופם עד גבול מסוים, וסבתא מחפשת גבול הדוק יותר.
לצפיה ב-'אין לי תובנות, אבל הזכרת לי את סבתא שלי'
אין לי תובנות, אבל הזכרת לי את סבתא שלי
23/04/2018 | 03:12
169
התחלתי לכתוב שבד"כ הכללים אצל הסבתות נוקשים פחות - מותר לדלג על מקלחת, מותר לאכול מה שרוצים וכו' - אבל אז נזכרתי בסבתא שלי, שהייתה המחנכת הכי נוקשה שיש: קמים אצלה ב-6 בבוקר ומסדרים את המיטה, לא חולמים על להשאיר כלים בכיור או לא להתקלח (במים קרים! כי יום אחד אולי לא יהיה כסף למותרות כמו מים חמים!).
היא הייתה עד כדי כך קשוחה, שאפילו לא חשבנו להתמרד או לסרב, פחדנו ממנה
לצפיה ב-'אכן, בית שלהם כללים שלהם.'
אכן, בית שלהם כללים שלהם.
23/04/2018 | 10:16
184

מקלחות לא נראות לי חלק לגיטימי מ"כללי הבית" ואם הילדים מתקלחים בערב בבית אז זה לא נושא לדיון - הבהרת שזה המצב וזהו.
את גם לא צריכה להכריח לאכול - את לא זאת שאוכפת את החוקים בבית שלהם, אלא הם. כל עוד מה שהם עושים לא נראה לך פוגע ממש בשלומם או בריאותם של הילדים (ולאכול יותר אצל סבתא בשבת פעם בשבועיים כנראה לא פוגע) - שיעשו מה שהם רואים לנכון. וכמו שאמרת - אל תתני לילדים לדבר אליהם לא יפה (אלא אם את רוצה לתת לסבים "לחנך" אותם גם בנושא הזה).
אצלנו, אצל חמותי - אסור לקום מהשולחן עד שהיא מרשה (אחרת יש סנקציות כמו לא לקבל קינוח), אסור לדבר באנגלית ליד השולחן (כולל במסעדה אם היא משלמת), חייבים לגמור מה ששמים בצלחת (אצלנו בבית ממש לא) - אבל מותר שמישהו אחר יגמור עבורך (כי העקרון הוא לא לזרוק אוכל), חייבים לטעום מה שהיא אומרת לטעום, וכו'. כמו כן, חמותי שומרת ואוכלת מאכלים שפג התוקף שלהם, מה שמסבך את הבת שלי עם אמא שלי כי היא שואלת/בודקת אם המאכלים בבית שלה בתוקף ואמא שלי נעלבת.
לצפיה ב-'הכללים הם שלנו'
הכללים הם שלנו
23/04/2018 | 12:03
152
אבל זכינו בסבא וסבתא נהדרים (ההורים שלי). לאמא שלי יש דרך מסויימת, והיא בהרבה מקרים איפשהו באמצע ביני לבין אחותי. למשל בענייני אוכל, אני מאוד מקפידה על הגבלה בסוכר ואוכל בריא, ואחותי משחררת לגמרי. הכלל הוא שאצלי אוכלים יוגורט לבן לא ממותק, אצל אמא שלי יוגורט עם פירות ואצל אחותי מילקי, וככה בכל דבר. אז הילדים של אחותי אוכלים יותר בריא מבד"כ ושלי קצת פחות. גם כשאמא שלי שומרת עליהם בלעדי, היא שואלת מתי להשכיב לישון / אם לארוחת 10 אני מעדיפה כריך או פירות / מה אנחנו עושים כרגע בענייני גמילה? לוקחים יזום או מחכים שיבקש?
בקיצור, מתאימה את עצמה לחלוטין לדרך שלנו ובחיים לא תלך נגדנו.
עם חמי זה יותר פשוט כי אנחנו פוגשים פחות, אבל כשנמצאים אצלו האחריות היא 100% שלנו, אנחנו מאכילים, מחליטים אם יישנו צהריים או לא, מרשים או לא מרשים לקום מהשולחן. הוא לא מתערב אף פעם.
 
אני חייבת לציין שהבתים שלנו מאוד דומים בסך הכל ואין הבדלי גישה קריטיים, אבל אם היו כמו במקרה המתואר, הייתי יושבת לשיחה נעימה ומסבירה שיש דברים שחשובים לי ואני לא מתפשרת. ומה שאני יכולה להתמודד- משחררת.
 
ומצד שני: אמא שלי טוענת שהייתי מחנכת אותי ואת אחותי כל השבוע, וסבא וסבתא הורסים בסופ"ש... ולי יש זכרונות מתוקים מהילדות אצל סבא וסבתא, עם החוקים שלהם וההתנהלות אצלם, נסענו איתם לחו"ל ובילינו אצלם המון, וזה שווה זהב למרות שהרשו לנו יותר שוקולד או שהיו חוקים שונים בענייני מקלחות. אז אולי שווה לתת להם לפתח את מערכת היחסים ביניהם בלי להתערב. לא יודעת, סתם נקודה למחשבה.
לצפיה ב-'וואו, שאלה טובה שמעסיקה גם אותי לאחרונה...'
וואו, שאלה טובה שמעסיקה גם אותי לאחרונה...
23/04/2018 | 13:09
6
173
האמת שהייתי שמחה אם חמי וחמותי דווקא יהיו יותר פעילים בחינוך/הגבלת הילדים כשהם אצלם. ההורים שלי גרים רחוק, ככה שכל שישי אחרי הצהריים אנחנו אצל ההורים של בעלי בפורום של המשפחה המורחבת ולמרות שאני אוהבת את המשפחה שלו מאוד ובד"כ ניהנית במפגשים האלה, הרבה פעמים אני מרגישה שההתנהלות שם בהקשר של הילדים די מעיקה עליי. למשל, כמות הקינוחים שמוגשת שם היא מטורפת - לדוגמא, בשישי האחרון חולקו ביצי הפתעה של אוראו והיו גם כדורי שוקולד, 2 עוגות (אחת קנויה ואחת הום מייד), אבטיח, תותים ואננס. ואז מחולקים לילדים גם שלוקים וביסקוויטים בטעם שוקולד... וזה ככה כל פעם. ואני לא יכולה לומר מילה על העניין כי זה לא הבית שלי ואני לא יכולה לפנות את השולחן אחרי פרק זמן סביר כדי שהילדים לא יוכלו יותר מידי כי "אולי מישהו עדיין רוצה לאכול משהו" ולא עוזר לרמוז או לומר בעדינות שקינוח אחד זה מספיק ואולי עוגה אחת יחד עם הפירות זה נהדר ולא צריך יותר מזה. בנוסף, כל פעם שהילדים עושים משהו שלא נראה לחמי/חמותי הם מבקשים ממני לאסור עליהם, והרבה פעמים אלו דברים שמבחינתי אין שום בעיה איתם - כמו לשחק בחדר העבודה של חמותי (בלי לשבור או להרוס שום דבר כמובן) או להוציא מים מהדיספנסר במקרר וללכת להשקות את הפרחים שבחוץ. מבחינתי כל עוד לא נעשה נזק וכל עוד סידרתי וניקיתי אחריהם כשסיימו - אז מה הבעיה? אז אני מבקשת מהם לומר לילדים בעצמם שהם לא מרשים ואז הם עושים פרצוף ואומרים שהם לא ההורים שלהם ואני עונה שזה הבית שלהם ואם משהו מפריע להם זכותם לבקש להפסיק. ואני באמת לא יודעת אם אני צודקת או הם. אבל מצד שני כשאני מבקשת מהם לא להרשות לילדים לקחת ביסקוויטים בלי הגבלה מהמגירה אחרי שאכלו כבר 3 קינוחים, הם עונים שמבחינתם אין בעיה עם זה... אז אם הם לא אוסרים על הילדים כשאני מבקשת, למה שאני אאסור עליהם כשהם מבקשים...
אני מניחה שבסופו של דבר אני מקבלת את המצב על הטוב והרע שלו - הילדים מאוד נהנים עם סבא וסבתא ועם בני הדודים שלהם, אוכלים כמות מטורפת של ממתקים וחוזרים הבייתה שמחים ומאושרים.
אני הייתי פשוט מתעלמת מהבקשות (ההזויות) לקלח בבוקר, לוקחת במקום לשטוף פנים וידיים עם סבון אולי. מבחינת האוכל, אולי אפשר לסכם עם הילדים שאצל סבתא וסבא מבקשים בדיוק מה רוצים שישימו על הצלחת וכמה, אבל אז הם מחוייבים לסיים את זה. האמת, שגם אני כועסת אם מגיל מסויים - נגיד 3-3 וחצי "מבקשים סתם", והכלל הוא שאם מבקשים משהו צריך לאכול אותו. ואם לא, הם לא יקבלו משהו אחר או קינוח אחרי האוכל.
לצפיה ב-'את לא חושבת שזה סביר '
את לא חושבת שזה סביר
23/04/2018 | 14:22
5
152
שחמותך תקבע אם מותר או אסור לשחק בחדר העבודה שלה? ושלא תרשה להשקות את הפרחים במי שתייה (להבדיל ממים מהברז) או אפילו לגשת לדיספנסר במקרר, שמניסיוני בחיים תוחלת החיים שלו לא מאוד ארוכה...?
בלי קשר לשאלה אם את או היא צריכים להגיד לילדים את זה - אלה נראות לי דרישות סבירות בהחלט. 
קחי בחשבון שאם את נותנת לה להטיל איסורים, זה גם אומר שהיא חופשייה להטיל סנקציות כרצונה, וכו', אם הם ל-א פועלים בהתאם לאיסור - והסנקציות האלה לאו דווקא ימצאו חן בעינייך.
לצפיה ב-'מסכימה איתך לחלוטין'
מסכימה איתך לחלוטין
23/04/2018 | 19:01
4
132
גם בעיני, כל מה שקשור לבית שלה, זכותה לדרוש לגמרי.
לעומת זאת, כל מה שנוגע לילדים (אוכל ומקלחות), לגמרי באחריותך בלי קשר למקום בו אתם נמצאים. וזכותך לקבוע מה יהיה.
לצפיה ב-'מסכימה שזכותה לדרוש, רק אני חושבת שזה צריך להיות ישירות '
מסכימה שזכותה לדרוש, רק אני חושבת שזה צריך להיות ישירות
24/04/2018 | 08:14
3
118
מול הילדים. כאמור, זה הבית שלהם והם אלו שצריכים לקבוע את הגבולות המיוחדים (לא מדברת על לא לקפוץ על הספות עם נעליים, לא לדפוק על הרשתות, לא לקטוף את הצמחים - שזה כמובן לאווים אוניברסליים שאני מקפידה ומעירה אצלם כל הזמן). הילדים צריכים ללמוד להקשיב גם לסבא וסבתא ולהבין שזה הבית שלהם ויש להם דרישות משלהם. אם יש משהו שמפריע להם מסיבה זו או אחרת, הם צריכה להעיר להם ולא לבוא אליי כל הזמן. ואין לי בעיה שתטיל עליהם סנקציות, מה זה כבר יכול להיות - לא מקבלים יותר ממתקים? מעולה!!
בנוסף, יש לעניין גם צד שני - ז"א, אם את אוסרת על הילדים אופציות משחק/עיסוקים רבים, את צריכה להציע להם אלטרנטיבות. אבל... אין אצלם משחקים לילדים, הם לא רוצים לשמור אצלם ספרים או צעצועים כי זה תופס להם מקום.... אבל מצד שני הם מאוד רוצים שנגיע כל שבוע  ואז... אוסרים על הילדים למצוא לעצמם עיסוקים יצירתיים. זה לא עובד ככה, הילדים לא ישבו בשקט על הספה במשך שעתיים וחצי עם הידיים על הברכיים ואני לא ארוץ אחריהם כמו שוטר ואאסור עליהם דברים שבעיני הם סבירים.
ואגב, כשהתעקשתי שלא להתערב, הם מצאו פתרון בעצמם - נעלו את חדר העבודה וסגרו את הברז מים של המקרר וככה פשוט לילדים לא הייתה גישה לדברים הללו.  
לצפיה ב-'אז תביאו אתם צעצועים ומשחקים איתכם,'
אז תביאו אתם צעצועים ומשחקים איתכם,
24/04/2018 | 08:40
100
או תמצאו להם עיסוקים (אצלנו גם דף ועט מספיקים כדי להעסיק אותם במשך זמן רב). זה מה שאנחנו עושים כשצריך. אני בטוחה שיכולת לחשוב על זה לבד, כך שכנראה זה שאת לא עושה את זה קשור למשהו אחר. בכל מקרה, במקום לרוץ אחריהם ולאסור עליהם דברים, פשוט תביאי את את התעסוקה.
גם לנעול את חדר העבודה הוא פתרון ברור, שלא ברור למה הוא לא היה הפתרון הראשון שהם חשבו עליו או שאת הצעת.
לגבי זה שאין לך בעייה שהם יחנכו אותם - סבבה, אם זה מה שאת חושבת, ואת רוצה לתת להם את המושכות בבית שלהם כשאת נמצאת שם - תגידי להם את זה בצורה חד-משמעית. אני לא הייתי עושה את זה, ולדעתי זה לא מומלץ, ובוודאי שלא מובן מאליו לסבים שזה המצב - אבל אם זה מה שאת רוצה, שתהיה התעלמות מנוכחותכם כמחנכים של הילדים והם אלה שיחנכו אותם כשאתם שם - תגידי להם. אפילו בגן כשההורים נמצאים ליד הילד ברור שהאחריות לילד שלהם היא עליהם. ברגע שהם לא שם - הגננת היא הסמכות, או הסבים אם אתם לא שם. ההנחה של הסבים שאת מעוניינת להיות הסמכות היא סבירה לגמרי.
לצפיה ב-'לא לא להביא משחקים וספרים איתך?'
לא לא להביא משחקים וספרים איתך?
24/04/2018 | 08:46
1
25
לצפיה ב-'התכוונתי למה לא להביא איתך את הכל'
התכוונתי למה לא להביא איתך את הכל
24/04/2018 | 11:12
90
זה מה שאנחנו עושים
לצפיה ב-'אצלי זה יותר גרוע'
אצלי זה יותר גרוע
23/04/2018 | 14:19
1
187
שתי הסבתות באות לעזור ומתעלמות לחלוטין מהחלטות שלנו. לדוגמה, לא אוכלים בסלון - אז אם אנחנו לא בבית, אין מצב שמישהו יישב במטבח.
וגם כשאני נמצאת, זה קרב - היא אומרת להם: אבל אמא לא מסכימה, ואז מחכה שאצא מהחדר כדי שוב לתת להם אוכל בסלון.
לצפיה ב-' '
23/04/2018 | 14:36
27
לצפיה ב-'אשמח אם תעלי את השאלה ב"חמותי ואני"- מעניין לקרוא את התגובות'
אשמח אם תעלי את השאלה ב"חמותי ואני"- מעניין לקרוא את התגובות
23/04/2018 | 20:12
139
שם.
 
אני חושבת שככה או ככה הורים צריכים להחליט מה נכון לילדים שלהם מבחינתם , גם אם זה הבית של ההורים. צריך כמובן לכבד את ההורים ולהתחשב בהם אבל הסיי האחרון הוא של ההורים.
לצפיה ב-'הבעיה היא שזה פוגע'
הבעיה היא שזה פוגע
23/04/2018 | 21:17
3
170
ביחס של הילדים הגדולים אליה. כשהיו קטנים לא הפריע להם שהיא מקלחת/מאכילה וקובעת את הזמנים לכך. ככל שהם הופכים עצמאיים ומתפתחים הם מאבדים את הסבלנות לנסיון שלה לנהל אותם. ולכן גם פחות נלהבים לבוא. בעבר היו נוסעים לפעמים רק שניהם. היום הם דוחים את הרעיון על הסף. אותי זה נורא מצער כי זה יוצר מידה של דחיה וריחוק ביחסים. אבל אין טעם לומר לה כלום. היא ממילא לא שומעת.
הם היו הורים עם המון חוקים וניהול צמוד מצד אחד, אבל רכים וותרנים מצד שני, והסגנון שלנו מאד שונה וכבר טמוע בילדים.לי יש זכרונות נהדרים מסבא וסבתא שלי, בעיקר בגלל שראו אותי כמו שאני, התייחסו אלי בהתאם לגיל שלי, וכמובן, פינקו אותי מיני פינוקים שלא היו בבית.
לצפיה ב-'אצלינו אמא שלי מצפצפת על החוקים שלנו, אבל ממציאה חוקים משלה'
אצלינו אמא שלי מצפצפת על החוקים שלנו, אבל ממציאה חוקים משלה
24/04/2018 | 11:28
1
137
וזה הגיע למצב של מלחמות ופיצוצים עם הגדול. מצד אחד - הוא צודק, מצד שני - הוא מתחצף. אז המצב בעייתי. במיוחד שאמא שלי נעלבת קשות כל פעם שנראה לה שאני לוקחת את הצד שלו.
לצפיה ב-'את מדברת על זמנים שבהם את לא נמצאת?'
את מדברת על זמנים שבהם את לא נמצאת?
24/04/2018 | 11:53
97
בזמנים כאלה אין ספק שהחוקים הם החוקים שלה. החוקים הם תמיד החוקים של המבוגר האחראי - ואם לא מעוניינים בחוקים שלו, לא משאירים אותו עם הילדים.
לצפיה ב-'אין גיל מבוגר מדי ללמוד מתוצאות'
אין גיל מבוגר מדי ללמוד מתוצאות
24/04/2018 | 13:18
92
כמו שאנחנו מאמינים שילדים לומדים אם למעשים שלהם יש תוצאות, כך גם מבוגרים יכולים ללמוד.
הם יבואו בחוסר חשק, ויעשו פרצופים או שיפסיקו לבוא, ועם קצת תיווך, גם סבתא תבין מה קורה כאן ואם זה שווה לה את זה.
ויבוא יום, וייסעו לסבא ולסבתא בניגוד לרצונם, כי גם פה יש לך מילה, וחשוב לך הקשר הזה.
ומהצד השני, בהחלט אפשר לומר לילדים: "נכון שכל פעם שאנחנו נוסעים לסבא וסבתא מאוד חשוב להם שתתקלחו? אז מה דעתכם ללכת להתקלח?" לא, כי יש ערך למקלחת הזאת, אלא כי זה חשוב לסבתא, וגם כבוד למבוגרים הוא ערך.
לגבי האוכל - שיגידו את האמת: "סבתא, אני שבע. אם אוכל עוד תכאב לי הבטן (והפולנים יוסיפו: את רוצה שתכאב לי הבטן?")"
בהצלחה
לצפיה ב-'נשמע שזה נושא ongoing הביקורת של החמים'
נשמע שזה נושא ongoing הביקורת של החמים
23/04/2018 | 21:26
2
149
בפעמים קודמות, הצדקתי את הביקורת שלהם. 
הפעם, אחלק את תשובתי לשניים:
כן, בבית שלהם אתם כולכם תתנהגו לפי החוקים שלהם. כלומר, אם אסור לקפוץ על הספות למרות שנניח אצלכם בבית מותר, אזי אסור לילדים לקפוץ. 
אבל את מתמקדת בנושא האוכל והמקלחת. 
נראה לי שברור לך שילדים לא חייבים להתקלח בוקר וערב. הם אפילו לא חייבים להתקלח כל יום, אוי לאוזניים שכך תשמענה! החמים שלך יכולים להביע את דעתם, אבל אני מניחה שבשלב מסויים זה כבר נמאס, ואת חייבת ליצור מצב שברור להם שאסור להם למתוח ביקורת עליכם כהורים בנוכחות הילדים. זה כנראה יהיה עימות רציני, כי הם נוהגים לעשות זאת כדרך קבע, אבל בסוף הם ילמדו. 
אם את הביקורת הם מביעים רק באוזניכם, ההורים, אני כן הייתי שומעת. נשמע שיש להם סך הכל עיצות טובות, וכן אפשר ללמוד מהם. אם אותה עיצה חוזרת על עצמה, אפשר לענות תשובות מרגיזות שישתיקו אותם בסופו של דבר (למה הילדים לא התרחצו הבוקר? אנחנו מנסים לראות כמה זמן אפשר לא להתרחץ עד שהם מתמלאים פצעונים בכל הגוף). וככה שוב ושוב עד שיתייאשו. 
 
לגבי האוכל. אני קצת מסכימה איתם וקצת איתך. איתם אני מסכימה שרצוי שיהיו שעות קבועות לאוכל. מה זאת אומרת אוכלים כשרעבים ולא כי השעה 1? אז אם ילד אחד רעב ב- 12, אחד ב- 1 והשלישי ב-2, כל אחד יושב ואוכל לבד ליד השולחן כשהוא רעב? כשמרגילים לאכול בשעות קבועות, זו השעה שבסופו של דבר מרגישים רעב. הילדים שלי רגילים לאכול בבית ספר צהריים בשעה 12, וגם בסופי שבוע לקראת השעה 12 נשמעות קריאות רעב. 
ברור שאפשר לצאת מהשגרה, ואם הוזמנתם לשעה 1 אצליהם לצהריים, כדאי להתארגן מראש וב- 11:30-12 לתת תפוח או בננה שקצת יסתום את התיאבון אבל עדיין יהיו רעבים לארוחה. 
עוד נקודה שאני מסכימה איתם, ילדים שאוכלים מעט בצהריים, יכול להיות שהם בררניים, ומעדיפים לאכול מעט מאוכל שהם לא אוהבים, והם יודעים שעוד זמן מועט הם יוכלו לקבל אוכל מועדף (חטיפים). כך עלול לצאת מצב שהילדים אוכלים למעשה כמעט בכל שעות היום, עם מנוחות קצרות בין לבין. ילדים חייבים להבין שגם אם הם אוכלים מעט בצהריים, הארוחה הבאה תהיה נניח רק פרי ב- 4, ואחרי זה מחכים עד ארוחת הערב. אם בחרו לאכול מעט בצהריים, הם יאלצו להשאר רעבים עד הארוחה הבאה. אני חושבת שכאשר ילדים רגילים לסדר יום שכזה, הם יהיו רעבים בשעת הארוחות והם יאכלו הרבה בזמן הארוחות. ילדים שמנשנשים מה שהם רוצים ברגע שיש אצליהם תחושת רעב קלה, לא יהיו רעבים בארוחות ויאכלו בהן מעט. 
עוד נקודה שאני מסכימה איתם, ילדים (ומבוגרים) לא אמורים לקום מהשולחן ברגע שהם גמרו לאכול. אכילה משותפת זה דבר חברתי, והחברותא חשובה לא פחות מהאוכל. לא צריך להכריח אותם להשאר עד שאחרון הסועדים מסיים, אבל שכן ילמדו לשבת מעט ליד השולחן, להשתתף בשיחות (וצריך לדאוג לשתף אותם), ולבקש רשות לפני שעוזבים את השולחן. 
אני מסכימה איתך שהם צריכים לסרב בצורה מנומסת. אני מסכימה איתך שזכותך להטיל וטו על שתיה ממותקת. אני מסכימה איתך שאת קובעת אלו הרגלים את בוחרת לאמץ. 
אני רק מציעה לך להקשיב להם, כי בסך הכל, אם הסיטואציה היא כמו שתיארתי למעלה, זה יהיה לטובת הילדים להסתגל לארוחות מסודרות. 
לצפיה ב-'מחדדת לגבי ענייני האוכל'
מחדדת לגבי ענייני האוכל
25/04/2018 | 00:31
1
115
סבתא מאמינה שהילדים צריכים לאכול כ-ל הזמן. וכמה שיותר. ואם הם מוכנים שתאכיל אותם - עוד יותר טוב. כי אז היא מקבלת סיפוק עצום מזה שהצליחה להאכיל אותם.
באחד הבקרים ישבתי והנקתי בסלון בסביבות 6 בבוקר, ופתאום הבן שלי הפציע, כולו חמים משינה ואפוף קורי שינה, עוד לא הספקתי להגיד לו בוקר טוב ולחבק אותו, והיא התחילה: אתה רעב? (לא) אז מה להכין לך לאכול? (כלום) רוצה ביצה? רוצה תפוח? להביא לך מילקי? וכך הלאה וכך הלאה.
הפזמון הזה נמשך שם מבוקג עד ערב. כני אישית ממש לא סובלת את זה, אבל מרפידה לא להגיד כלום. כמובן שבזמני הארוחות הם לא כ"כ רעבים, וזה הכי בולט בארוחת ליל שבת, כי היא תמיד מאכילה אותם בסביבות חמש (כדי שלא יהיו רעבים), ואז מתפלאת בשבע וחצי כשהם רק מנשנשים (בשביל מה אני מכינה אוכל? אתם מעליבים אותי שכתם לא אוכלים).
אצלי בבית אוכלים משהו קל כשחוזרים מהמסגרות, וארוחת ערב מסודרת בערב. בבית הם יושבים הרבה יותר זמן וגם אוכלים יותר. היא לא מאמינה לי שהם אוכלים בבית וחושבת שאני סתם אומרת. אבל כשהם רעבים הם אוכלים מצוין, באופן טבעי. אני לא מנדנדת, לא חוקרת, מניחה לילד שלא מתחשק לו לאכול או שאוכל מעט. ולא מתרגשת מתנודות התיאבון.

לגבי המקלחות - אני תמיד משתדלת לקלח בבית בשישי, לפחות את הגדולים. ויצא לי כבר להגיד להם שכדאי שיתקלחו בבית כי אחרת סבתא תציק להם בנושא. אבל אני לא אכנס למלחמה ראש בראש עם ילד שמעדיף לדחות את המקלחת לערב.

אגב, בעיני בעלי להורים שלו אין הרבה סמכות, כי הם לא עקביים. לפעמים יכעסו על הילדים שלא מסדרים (ואז אנחנו מכריחים אותם לסדר) ולפעמים יגידו לי כשאני מתעמתת איתם, תעזבי, הם קטנים, ויאספו בעצמם. זו סיטואציה עדינה ומורכבת, ואני הנטע הזר בכל הסיפור, על אף שהם מאד אוהבים אותי, וחשוב לי מאד להפגין כבוד ולא לפגוע בהם.
לצפיה ב-'למה היא חושבת שבבית הם לא אוכלים?'
למה היא חושבת שבבית הם לא אוכלים?
26/04/2018 | 01:41
83
הם רזים בצורה קיצונית? או שהיא חושבת שהם אוכלים רק ג'אנק?
אם הסיפור הוא אכן כך, אז ברור שתורידי אותה ממך. אני לא מבינה מדוע צריך ללכת על ביצים. 
אומרים בחיוך, רוחמה, כשהילדים אומרים שהם לא רעבים, אז הם לא רעבים. אני מבקשת להניח להם. 
לגבי האמבטיות, לך יותר נוח שיתקלחו כדי להמנע מעימותים עם הסבתא, אז פשוט תודיעי לילדים שכך עושים. מה זאת אומרת להכנס ראש בראש למלחמות עם ילד שמעדיף לדחות את המקלחת לערב. מודיעים שכך עושים וזהו (אלא אם כן המקלחת אצל הסבתא מגעילה אותם או לא נוחה להם מסיבה זו או אחרת). הילדה הבכורה שלך בת 7, מה זאת אומרת שהיא מעדיפה לעשות מקלחת בערב? אם לא איכפת לך, סבבה, אם נוח לך קודם, אז זה יהיה קודם, עם כל הכבוד לה. אני אבל לחלוטין מסכימה איתך שילד לא צריך להתרחץ בצהרים לפני שחוזרים הביתה. 
 
לגבי הבלאגן, גם אם הסבים אינם עקבים, תהיו אתם עקביים. אסור לילדים להשאיר בלאגן בבית של אחרים, והם צריכים לאסוף גם אם סבא סבתא אומרים שהם בעצמם יאספו. אומרים לסבא סבתא תודה, אבל זו אחריות שלהם, הם יודעים שחייבים לסדר בלאגן שהם עושים. כמובן שבגלל שיש לך גם קטנטנים, את צריכה לאסוף יחד איתם ולעזור. 
 
אני לא מבינה מדוע את כל כך מפחדת מהם ומקפידה לא להגיד כלום. בעבר כתבת על הערות שהם נתנו שבעיני כן היו נכונות. על פי מה שאת כותבת היום, הם קצת נודניקים, אבל אפשר בקלות להתגבר על זה. אם הם דוחפים ג'אנק עם סוכר, למה לא לפתוח את הפה? להגיד תודה, אני לא רוצה שהילדים יאכלו את זה. תתחיל להתווכח, תגידי, לא בנוכחות הילדים בבקשה. תעמדי על זה שאת לא מנהלת דיונים על כך בנוכחות הילדים. שלא בנוכחות הילדים, תגידי שאת מעריכה את הדאגה שלה, אבל את לא רוצה שהילדים יאכלו כמויות סוכר, וקינוח אחד או שניים ביומיים שאתם שם מספיק. אם הם מציעים אוכל לילדים בין הארוחות, אומרים לילדים, עכשיו זה לא זמן לאוכל, עוד שעה נשב לארוחת צהריים. אם היא מציעה אוכל לילד שקם בשעה 6, אומרים לילד עכשיו עדיין לא אוכלים, נשב ונאכל כולנו ארוחת בוקר יחד בשעה הרגילה. ממש לא ברור לי השתיקה שלך וחוסר ההתערבות שלך, אם זה הוא המצב. 
 
אגב, עושה לי רושם שאוכל אצלכם זה נושא קצת בעייתי. בזמנו כתבת כמה הודעות על ילדים רעבים וכתוצאה מכך עצבניים. יכול להיות שהיא נתקלה במצבים האלו ולכן חושבת שהם לא אוכלים מספיק?
לצפיה ב-'הילדים שלך הם שלך בכל מקום'
הילדים שלך הם שלך בכל מקום
24/04/2018 | 10:51
124
אצל סבא וסבתא, בגינה הציבורית, בבית הספר ובגן.
בכל מקום הם שלך ואת הפוסקת לגביהם.
לצפיה ב-'אף אחד'
אף אחד
25/04/2018 | 12:45
9
168
אף אחד (לא) מחנך בבית של סבא וסבתא. הבית של סבא וסבתא הוא מקום לקבל אהבה ללא תנאי וגם מקום ללמוד שיש בתים שונים עם חוקים וכללים ותחומי ענין שונים מאלה שנהוגים בבית ההורים של הילד, ושאותו ילד יכול לחיות עם החוקים בבית של ההורים ועם מסגרת אחרת לגמרי בבית של סבא וסבתא פעם בשבועיים. קוראים לזה גמישות וזה מיומנות חשובה מאין כמוה.
 
את לא צריכה להכריח לאכול ואת לא צריכה בכלל להתערב. היא תציק להם, והם או שינפנפו אותה (בנימוס כמו שאת דורשת מהם) או שיאכלו עד שיתפוצצו. אם היא מציקה לך תציגי להם התמודדות מנומסת כמו שאת מצפה מהם. ההתמודדות עם משהו שלא נעים להם גם היא מיומנות שחשוב לדרוש. אפשר אפילו לעשות "משחקי תפקידים" בענין זה מראש בבית לפיתוח המיומנות. במשך 13 מתוך 14 ימים הם לומדים לאכול לפי תחושת הרעב - להתנסות ביום ה14 במשהו אחר זה לא נורא ולא יחרב את המנהגים הרגילים שלהם.
 
לגבי המקלחת - אני מתקשה להבין למה בכלל אתם מגיעים לזה אם זה ענין שמציק כל כך. תפסיקו לישון אצלם, תקלחו מיד לפני שמגיעים אליהם ותלכו מהם לפני שמתעורר הצורך במקלחת נוספת ופשוט תנטרלו את הנושא. לבחור מלחמות זה לא רק מול ילדים.
 
לגבי הביקורת על החינוך שלכם - תגדלי עור פיל. את לא יכולה לחנך אותם ואני לא מאמינה ב"שיחת נפש בה נבהיר להם שזה פוגע בנו". את יכולה לנסות, אבל רוב הסיכויים שככה הם וכדאי שתלמדו לחיות עם זה. תזכירו לילדים שוב ושוב שבבית יש מסגרת מסויימת ובמקומות אחרים יש מסגרת אחרת (זה לא המקום האחרון שבו זה יקרה), ושגם אם המסגרות לא מסכימות זו עם זו, יש זמן ומקום לכל דבר. וזהו. אל תתווכחי, אל תנסי לשנות את זה, תהני מזה שהם אוהבים את הילדים וזהו.
לצפיה ב-'אהבתי '
אהבתי
25/04/2018 | 20:08
1
120
בדעה שלך.
הבית של סבא וסבתא הינו לגמרי מקום לקבל אהבה ללא תנאי, לעולם הוא לא יהיה כמו הבית המקורי וסביר להניח שהרבה חוקים שם "ישברו". אבל, זה מה שכייף בבית של סבא וסבתא!! ברוב המקרים אין חוקים, אין כללים, אוכלים ממתקים, ישנים מאוחר, לא מצחצחים שיניים ולכן רוב הנכדים אוהבים ללכת לסבא וסבתא. 
 
לצפיה ב-'ממש לא כך אצלנו'
ממש לא כך אצלנו
28/04/2018 | 22:33
90
אצל הסבים/סבתות שלי, אצל זוג אחד היה ארון ממתקים, ובכל ביקור או פתחו את הארון ונתנו לנו לבחור ממתק אחד או שבחרו עבורנו. אצל הזוג השני "הסתפקנו" בקינוח הרגיל שהיה לכולם לאחר הארוחה. 
אצל הילדים שלי, זוג אחד באמת נהנה יותר להביא ממתקים, אבל כשאני מבקשת לא יותר מאחד ביום, מכבדים את זה. הזוג השני שואל על כל דבר מה לקנות וכל דבר שואל אם זה בסדר להביא. 
מעולם לא ניתקלתי במנהג שאצל סבא וסבתא לא מצחצחים שיניים...
נכדים אוהבים ללכת לסבא וסבתא כי הם אוהבים אותם, ומשקיעים בהם זמן ואנרגיה לשחק איתם ולעשות איתם דברים כיפיים. ממש לא חייבים לשלב דברים שהורסים ופוגעים בבריאות ובשיניים כדי לשדר אהבה לנכדים. אי אפשר לקנות אהבת ילדים בממתקים ובויתור על חוקים. 
לצפיה ב-'למה צריך ללמוד שיש מקומות בהם פורקים כל עול?'
למה צריך ללמוד שיש מקומות בהם פורקים כל עול?
28/04/2018 | 22:20
6
72
למה אהבה ללא תנאי (רגע - ההורים לא אוהבים ללא תנאי?) משמעותה שמוותרים על חינוך? מדוע ילדים צריכים כל יום 14 לאכול שלא מתוך תחושת רעב אלא כדי לרצות מישהו? את היית מוכנה לאכול מילקי אחרת הדודה שלך נעלבת?
ומדוע לא להתערב אם הסבתא מציעה המון ממתקים? פעם ב- 14 יום אין בעיה לפוצץ את הילדים בסוכר? אני מציעה לך לקרוא קצת על מה הסוכר עושה לגוף, ואולי תביני שאהבה משמעותה לשמור על זה שאתה אוהב ולא להלעיט אותו בדברים שהורסים לו את הגוף. 
גמישות זה אומר שילדים לומדים להתאים את עצמם לחוקי הסביבה. זה לא אומר שהורים צריכים להסכים ל"חוקים" מטופשים ומיותרים כמו ילדים חייבים לאכול כל דבר שמציעים להם בכל זמן שמציעים להם. 
לצפיה ב-'הבנת לגמרי לא נכון'
הבנת לגמרי לא נכון
29/04/2018 | 19:41
5
55
הילדים לא צריכים לאכול מה שלא בא להם. הם יכולים לסרב בנימוס. ואם בא לילדים לפוצץ את הגוף בסוכר פעם בשבועיים, לא ייגרם מזה אסון. בבית של הסבים לא צריכים להיות חוקים, צריכה להיות אהבה וקבלה. אפשר לקבל את צורך הסבתא להציע אוכל כל הזמן, ואפשר שהסבתא תקבל את חוסר הרצון של הילדים לאכול (הרי היא לא מאכילה אותם בכח). ואם הסבתא מתעקשת שהחוק בבית שלה קובע שצריך לאכול כל הזמן - אז באמת צריך לצמצם את החיכוך ולא לבוא לבקר אצלם. הרי הילדים לא היו נשלחים לבית בו החוק הוא שצריך ללכת ערומים ולקלל באופן קבוע, נכון?
הנקודה היא שההורים לא צריכים להתערב בין הילדים לסבים (למעט לתת דוגמא ולחנך לתגובה מנומסת ומכבדת), מכיוון שבית הסבים הוא לא מקום שצריך לחנך בו. אם המצב בבית הסבים הוא בלתי נסבל (נדמה לי שזה לא המצב המתואר פה), אז צריך לא להגיע לשם. אם זה נסבל אבל מנוגד ל"חוקי" ההורים אז אפשר להתגמש, בשם האהבה.
לצפיה ב-'נסכים שלא להסכים'
נסכים שלא להסכים
29/04/2018 | 22:50
37
אהבה וקבלה ילדים מקבלים גם אצל ההורים, לא?
חינוך זה לא עונש שאפשר להשתחרר ממנו במקום בו אוהבים ומקבלים אותנו. חינוך זה ללמד התנהגויות וערכים עד שהם מוטמעים בנו חזק ובאופן אוטומטי. לטובת הילד, גם אנשים קרובים ואוהבים אמורים לדרוש מהילד התנהגות סבירה. 
לא ברור לי מדוע הורה לא צריך להתערב אם הסבים פועלים בניגוד לאמונות של ההורה. אם הורה מאמין שסוכר זה כמו רעל לגוף ומותר לצרוך ממנו מאוד בצימצום, אין הגיון בפריקת כל עול בגלל שהסבים רוצים. גם מכות הן דבר לא טוב אבל לא מתים מהן. תסכימי שהסבים יכו את הנכדים פעם ב-14 יום?  אני לא אומרת שסבים אמורים לנהוג בדיוק כמו ההורים, אבל הם כן חייבים להקשיב להורים בדברים עקרוניים. אם הורה רוצה שילד לא יאכל ממתקים כך יהיה. אם הורה רוצה שהילד יסדר אחריו גם אצל סבא וסבתא כך יהיה. זה הכל לטובת הילד והתעקשות הסבים להמנע מזה תחבל גם בחינוך הילד וגם בקשר איתו (המתח בין ההורים לסבים ישפיע על הקשר עם הנכדים). 
אני חושבת שסבים הגיוניים יבינו את המגבלות המוצדקות של ההורים וזה לא אמור לחבל בקשר בין הסבים והנכדים. הקשר מתבסס כפי שציינתי על אהבה שהסבים מפגינים, האיכפתיות, הבילוי המשותף. מילקי כל שעה הוא לא הדבר עליו יקום או יפול הקשר, 
לצפיה ב-'למה אצל הסבים נכון לפרוק עול גם במה שמפריע להורים?'
למה אצל הסבים נכון לפרוק עול גם במה שמפריע להורים?
30/04/2018 | 09:46
3
50
מסכימה לחלוטין עם מה שכתבה דנהקמה.
אם להורים האלה עקרוני שהילדים ימעיטו מאוד בסוכר - אז זה נכון תמיד. ויש לעודף משמעות פיזית ונגזרת התנהגותית. כנ"ל לגבי שגרת שינה. כנ"ל לגבי בחירות ערכיות של צמחונות/ טבעונות/ אוכל כשר.
לגבי שינה אצל הסבים - יש שני הורים, אולי להורה השני זה חשוב וחיוני, אולי ככה פוגשים בבוקר חברים נוספים ומשפחה, אולי נהיגה ארוכה קשה עליהם. לא יודעת. זה המצב הנתון ולתוכו המערכת צריכה להסתגל.
ברור שגם ההורים יכולים להתגמש מעט, אבל לא בדברים שמהותיים בעיניהם.
 
לצפיה ב-'וסבים כן צריכים להתגמש במה שמהותי להם?'
וסבים כן צריכים להתגמש במה שמהותי להם?
30/04/2018 | 12:40
2
42
למה הורים לא וסבים כן? באמת את מצפה מאנשים מבוגרים - לפעמים מאוד - להיות יותר גמישים?
 
לכל דבר יש רווח והפסד. בעיני, אהבה של משפחה מורחבת הוא מקור עצום לכח אצל ילדים. וזה בעיני חשוב יותר מיותר-או-פחות סוכר או יותר-או-פחות רעב. אם יש חיכוכים בין ההורים לסבים, מישהו יפסיד, ונחשו מי יפסיד הכי הרבה - הילדים. אז אולי ההורים ירוויחו את העקרונות שלהם, ואולי הבריאות של הילדים תרוויח (פעם בשבועיים, עד כמה משמעותי זה אני לא בטוחה), אבל הסבים יפסידו את העקרונות שלהם, ולך תראה אהבה בלתי תלויה ככה. באמת צריך להיות קדוש בשביל זה, ואני לא מצפה מאנשים מבוגרים לשנות את העקרונות שלהם ולהיות קדושים בהתנהגותם, כשזה הרבה יותר קשה להם מלצעירים. אז כל הורה יעשה את השיקול של הרווח וההפסד של הילדים שלו, ויחליט ככה. מי שסוכר חשוב לו יותר מאשר אווירת עימות תמידית וחיכוכים - שיילך על זה. בעיני זה מפסיד את הרווח העיקרי במשפחה.
לצפיה ב-'ואם תחליפי את הסוכר ב..'
ואם תחליפי את הסוכר ב..
30/04/2018 | 13:55
51
בשר למשפחה צמחונית - כי הסבתא חושבת שחשוב לאכול בשר, אבל אתם כמשפחה החלטתם שלא. אז פעם בשבועיים זה בסדר להתגמש?
או
תוכנית טלויזיה שמבחינתך היא הרסנית ואת בשום אופן לא מרשה - והסבתא חושבת שזה בסדר
או
שלא חייבים כסא בטיחות באוטו - כי הסבתא חושבת שאפשר בלי, כמו שהם נסעו לפני 40 שנה.
 
זה נורא קל להגיד תתגמשו כי זה רק קצת סוכר. ובמקרה הזה - אולי הייתי מסכימה איתך ומצפה מהילדים הגדולים ללמוד להתנגד לסבתא בעצמם, בנימוס, כשהם לא רעבים.
אבל לתת לסבתא לעשות כל מה שבא לה כשזה נוגד לגמרי את העקרונות המשפחתיים שלך רק לשם ה "פעם ב.. זה לא נורא" ו"אצל סבתא יש חוקים אחרים", זה לא לעניין.
צריך לדבר על זה וכולם צריכים להתגמש לפי מה שעקרוני יותר ומה שפחות.
גם אם הסבתא תכעס.
לצפיה ב-'בהחלט להקשיב לעקרונות של הסבים'
בהחלט להקשיב לעקרונות של הסבים
02/05/2018 | 00:20
42
בדברים שקשורים להם. אם לדוגמה אסור לקפוץ אצלהם על הספה, אסור לדבר בכל רם בין 2-4, חייבים להוריד מהשולחן את הצלחות, חייבים להוריד נעלים לפני שנכנסים הביתה - כל אלו דוגמאות לעקרונות וחוקים שצריך לכבד. 
להכריח ילדים לאכול מסביב לשעון זה לא עקרון. להציע לילדים הרבה סוכר, זה לא עקרון. ואם היחסים של הסבים והנכדים יפגעו בגלל זה, אז כנראה הסבים למרבה הצער כבר סנילים ולא מבינים מה קורה או שסתם מחפשים דרמות. 
הסבים גם אינם יכולים להציב עקרון שעל הילדים להתקלח לפני שהם יוצאים לדרך הביתה. אם ההורים לא חושבים שצריך להתרחץ, אז הסבתא לא יכולה לכפות. אם הסבתא רואה שהילדים מלוכלכים היא יכולה להציע, ואם ההורים מתנגדים אז בזה זה נגמר. מספיק להגיד לה פעם אחת שאין צורך, ובזה זה אמור להגמר. אם זה וסיפור האוכל זה סיפורים שחוזרים על עצמם והופכים לדבר מעיק, הסבתא פשוט לא יודעת את מקומה. ואני מאוד בעד להקשיב לעיצות של סבים כי הרבה פעמים יש להם עיצות טובות. אבל לייצר מלחמות ועקרונות על סתם - זה לא. 
 
אני רוצה גם לציין שיש הורים שכאשר הסבים מראים על דרכי פעולה הגיוניות עם הילדים, הם, ההורים, נכנסים למגננה ומסרבים רק כדי שלא יצא שהם מקשיבים לסבים ושהם יודעים יותר טוב מההורים. גם זו דרך פעולה לא נכונה. אם סבתא חושבת שהילדים רעבים, יכול מאוד להיות שיש סיבה. 
לצפיה ב-'מתנות בעיצוב אישי '
מתנות בעיצוב אישי
24/04/2018 | 08:29
47
קסם של מתנה 
מבחר מתנות בעיצוב אישי....
מחירים מיוחדים לגני ילדים 
מתנות יום הולדת/מתנות גני ילדים/מתנות סוף שנה/מתנות מעוצבות....
www.kesemmatana.com
077-4050657 

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום קרב מגע הגנה עצמית
פורום קרב מגע הגנה עצמית
פורום רפואת חניכיים שתלים דנטליים
עברתם עקירה שן?
נילי פירסט - סקסולוגית
נילי פירסט - סקסולוגית

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ