לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1985619,856 עוקבים אודות עסקים

פורום הורים לפעוטות

ברוכים הבאים לפורום הורים לפעוטות!
שנת החיים הראשונה של התינוק חלפה לה ואתם ניצבים למול אתגרים חדשים...
התינוק כבר לא שוכב ב'חוסר מעש', הוא מדדה, מתרוצץ הנה והנה...דורש את עצמאותו ולפעמים אף 'חוטא' בהתקפי זעם;-)...
 
כיצד מתמודדים עם האתגרים החדשים? ביצירתיות רבה, בדרכים שונות ומגוונות ובטח שלא לבד!:-)
 
אנחנו כאן במיוחד בשבילכם. בואו להשתתף, ללמוד, לתרום ולהיתרם מסביבת הורים, שנמצאים בדיוק באותה הקלחת..
 
ממתינות לכולכם, 
kramerkaren ושושן בשם אחר
 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הורים לפעוטות

ברוכים הבאים לפורום הורים לפעוטות!
שנת החיים הראשונה של התינוק חלפה לה ואתם ניצבים למול אתגרים חדשים...
התינוק כבר לא שוכב ב'חוסר מעש', הוא מדדה, מתרוצץ הנה והנה...דורש את עצמאותו ולפעמים אף 'חוטא' בהתקפי זעם;-)...
 
כיצד מתמודדים עם האתגרים החדשים? ביצירתיות רבה, בדרכים שונות ומגוונות ובטח שלא לבד!:-)
 
אנחנו כאן במיוחד בשבילכם. בואו להשתתף, ללמוד, לתרום ולהיתרם מסביבת הורים, שנמצאים בדיוק באותה הקלחת..
 
ממתינות לכולכם, 
kramerkaren ושושן בשם אחר
 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
 
המשך >>

לצפיה ב-'בוקר טוב רוצה להתייעץ איתכן .'
בוקר טוב רוצה להתייעץ איתכן .
16/08/2018 | 08:03
3
114
לא לראשי.
 
 
בן 1.9, לא הולך (מטופלים בהתפתחות הילד), לא מדבר (גם אחותו התחילה מאוחר מאוד - אחרי גיל שנתיים אבל היו לה כמה מילים, אצלו אין כלום), אני מדברת איתו בלועזית, שאר הסביבה עברית, מבין כל מה שאומרים לו (בשתי השפות), מבצע הוראות ויודע להביע מה הוא רוצה.
 
שאלתי היא איך יתייחסו אליו בגן (כיתת פעוטות) היות ואני מניחה שהוא יהיה היחיד "כזה".
האם יש איזה שהם דגשים/נקודות שעליי לציין בפני הצוות כדי להקל על התאקלמותו?
 
הוא מגיע לגן ממשפחתון בו שהה שנה וקצת עם עוד 5 ילדים בטווח הגילאים שלו.
 
בתודה מראש .
לצפיה ב-'פסלת בעיית שמיעה?'
פסלת בעיית שמיעה?
17/08/2018 | 10:59
54
ולגבי הגן- שלי דיבר מאוחר והסתדר בלי בעיות.
אל תדאגי.
אמרת שהוא יודע להביע את עצמו.
והוא לא יהיה היחיד, תמיד יש כמה כאלה.
לצפיה ב-'בתור אחת שהבן שלה היה היחיד שלא הלך בגן...'
בתור אחת שהבן שלה היה היחיד שלא הלך בגן...
17/08/2018 | 20:18
1
61
ואם להיות מדוייקת, הבן שלי הלך בגיל: שנה ו10 חודשים ו21 ימים...
אני יכולה לומר לך: אל חשש. הגננת והצוות יתייחסו אליו  רגיל כמו לכולם, הילדים- יתייחסו אליו גם באופן רגיל. זכור לי שפעולות מסויימות בני עשה על ה"ברכיים" כמו ציור בחצר בגואש, השתתפות במשחק מצנח שמחזיקים בידיים וכו'...
אני יכולה לומר לך בלב שלם, זה הרי רק עניין של זמן עד שהוא יתחיל ללכת...ואז הוא יישר קו. לגבי דיבור- אין לי עצה טובה. הבן שלי דיבר בגיל 8 חודשים- אז להביע עצמו הוא ידע....
הצוות יודע להסתדר עם כל קשת הילדים,
ויש רק עוד 5 ילדים...זה נפלא- מעט ילדים= יותר יחס!
המון בהצלחה.
נ"ב יכול להיות שיפתיע אותך ועד 2.9 יתחיל ללכת....זה קורה ביום אחד:) 
 
לצפיה ב-'אצלי '
אצלי
19/08/2018 | 01:38
4
הגדולה (שאינה דו לשונית) נכנסה לגן בגיל 1.9 עם פחות מעשר מילים (מו, האו, מיאו, שלום, ביי ביי ועוד בודדות). הילדים האחרים בקבוצת הגיל שלה דיברו שוטף (הם היו 6 בקבוצת הגיל הזו ועוד 12 בקבוצה של הקטנים). השתלבה מצוין.
הקטנה נכנסה לגן אחר בגיל 15 חודש והיתה היחידה שזחלה. כל האחרים כבר הלכו. היה בסדר גמור.
את כבר מצויה בטיפול, הבן שלך יודע להביע את עצמו. מניסיוני גננות הן מיוחדות במינן. הדבר היחיד שהייתי עושה זה שומרת על קשר הדוק יחסית עם הצוות בשלבים הראשונים עד להשתלבות מלאה.
בהצלחה!
לצפיה ב-'גן המפלצות'
גן המפלצות
15/08/2018 | 08:09
2
117
יש לי שני בנים (6.5, 4.5).
אני מתלבטת אם זה מתאים להם. הגדול קצת פחדן (והקטן נוטה לחקות אותו). 
ראיתי בסרטון שזה נראה חשוך. האם זה בגלל שזה צולם בלילה? או שזה במקום סגור וחשוך גם במשך היום? בקיצור - מנסה להבין האם זה מפחיד.
ואם זה בחוץ - האם המקום מוצל?
ואם יש המלצות על פעילויות אחרות מוצלחות שמתאימות, אשמח.
תודה 
לצפיה ב-'זה אכן באולם חשוך, אבל יש די הרבה אור גם מהמפלצות וגם מהאולם'
זה אכן באולם חשוך, אבל יש די הרבה אור גם מהמפלצות וגם מהאולם
15/08/2018 | 20:24
1
70
ליד. באולם הסמוך יש גימבורי לקטנים ופינת ציור.
המפלצות בעיקר צבעוניות ומצחיקות, לא ראיתי שהיו ילדים שפחדו מהן.
יש 2 משחקים - לספור כמה שיניים יש לכל המפלצות ביחד (מתאים לגיל 4.5) ולזהות משפטים משירים ולשייך כל משפט למפלצת שלו (אולי הגדול שלך יתחבר לזה, לדעתי מתאים לגיל לפחות 8).
מבחינת המחיר - לדעתי לא שווה מחיר מלא, אם יש לך 1+1 (לי היה מישראכארד) או הנחה מוועד עובדים כלשהו אז סבבה.
לצפיה ב-'תודה רבה '
תודה רבה
16/08/2018 | 08:41
11
לצפיה ב-'היי אשמח לעזרה-בן שנה וחצי התחיל מעון..'
היי אשמח לעזרה-בן שנה וחצי התחיל מעון..
14/08/2018 | 12:12
6
105
עד היום היה אצל סבתוש. התחיל מעון. כבר יומיים שם בוכה בלי סוף.לא אוכל לא משחק רק בוכה ונח בין בכי לבכי.
ציפנו לזה כי הוא מאד קשור אלינו ההורים ולסבתא
איך אני יכולה להקל עליו?
מההכרות איתו מפחדת שישאר לו דפוס כזה שבאים למעון בוכים וזהו
רוצה שישחק ישתתף
אשמח לתובנות ממש כואב לי עליו
לצפיה ב-'האם הוא עבר תהליך הסתגלות?'
האם הוא עבר תהליך הסתגלות?
14/08/2018 | 13:16
2
79
כמה זמן היה במעון כל יום?
האם נשאר לבד?
איך הוא מתנהג בבית אחרי המעון?
 
הבת שלי התחילה גן בגיל 15 חודש והיה לי קורע לב להשאיר אותה שם בוכה.
לצפיה ב-'ברור. יום ראשון שעה איתי. יום שני שעתיים לבד'
ברור. יום ראשון שעה איתי. יום שני שעתיים לבד
14/08/2018 | 14:19
1
68
היום שלש שעות לבד
מרבית הילדים הפסיקו לבכות באיזה שהוא שלב
הוא היחיד שבכה בלי סוף
הוא מאד מאד רגיש וקשור אלינו
 
השאלה איך עלי להתנהג לידו  מה לשדר לו
לצפיה ב-'לוקח זמן'
לוקח זמן
14/08/2018 | 15:45
66
קשה לו. הוא לא מכיר את המבנה, את הצוות, את הילדים, את ההרגלים. הוא לא מבין מה ולמה ולאן נעלמו האנשים האהובים שחקנים לו ביטחון.
בעיניי שעה איתך ושעתיים לבד זו לא הסתגלות. וכשבוכים שלוש שעות לבד גם לא פנויים להסתגל.
אם אפשר עדיף לאסוף אחרי שעתיים או פחות.
עדיף לבוא מוקדם בבוקר, בין הראשונים. לידד אותו עם מטפלת מסוימת, להראות לו איפה כל דבר, ולהגיד לו שתבואו לקחת אותו אחרי ארוחת הבוקר, למשל.
מתי יוצאים שם לחופשת קיץ?
לצפיה ב-'אני מכירה ילד'
אני מכירה ילד
14/08/2018 | 17:29
87
שהיה בוכה בלי סוף בגן. ממש בלי סוף. הוא היה ילד זקונים בהפרש גדול, היה בבית עם אמא והפרידה היתה קשה לכולם. כל השבועיים של ההסתגלות הוא בכה, וגם קצת אחרי היה בוכה בפרידה. עכשיו הוא עולה לכתה א', הוא מתוק, חברתי, חייכן, נפרד בקלי קלות והכל איתו בסדר גמור.
 
בעיני הדבר הכי חשוב שאת יכולה לעשות זה לשדר לו שאת סומכת עליו שיסתגל. להיפרד ממנו הכי בקלילות שאת יכולה. למצוא אשת צוות מסויימת זו עצה מצויינת.
 
ובשבילך - (מספרת מה אני עשיתי כי היה לי ממש ממש קשה) -
א. שלחתי את בעלי כמה שיותר (ממנו הפרידה היתה קלה יותר)
ב. נצמדתי לסייעת המקסימה
ג. הבאתי שוחד למקרים קשים (עוגיה)
ד. שיננתי לעצמי שוב ושוב ושוב שזה יעבור
ה. ביקשתי מהגננת תמונה אחרי חצי שעה/שעה (שם ראיתי אותה רגועה לגמרי)
 
לצפיה ב-'זה באמת נורא, אבל זה עובר. '
זה באמת נורא, אבל זה עובר.
14/08/2018 | 18:10
1
75
בדיוק השבוע נזכרתי בכניסה של הבת שלי למעון (לפני שלוש שנים...) ונחנקתי מדמעות . זה קשה נורא בשבילם (וגם בשבילנו...) להתחיל משהו חדש, להפרד מכל מה שמוכר וידוע. 
 
כמה דברים שאולי יוכלו להקל:
להיות רגועה ככל האפשר בעצמך בפרידה, למרות שזה נורא נורא קשה. 
פרידה "ברורה" וחד משמעית, לא לסחוב יותר מדי את הפרידה אבל גם לא "להעלם". 
משפט פרידה קבוע: אני חייבת ללכת לעבודה (או משהו), אבוא בצהרים. אחשוב עליך ואתגעגע אליך במהלך היום.
הכנה לפרידה: נשיקה וחיבוק לפני שאני הולכת. 
 למסור אותו לאשת צוות ספציפית, שאת יודעת שתדאג ותכיל את הכאב שלו - זה יעזור לשניכם להרגע ....  
חפץ אהוב מהבית, שיצור רצף בין הבית לגן, ויעזור להרגע.
 
בהצלחה לשניכם
לצפיה ב-'10 ימים ראשונים להסתגלות ,ולאחר מכן כבר מסתגלים חברתית ,'
10 ימים ראשונים להסתגלות ,ולאחר מכן כבר מסתגלים חברתית ,
15/08/2018 | 08:28
55
כדאי להרגיל אותו למסגרת בהדרגה:
ראשית מומלץ לתת לו צעצוע מהבית שאהוב עליו ,שאותו יחזיק ביד  ברגע הפרידה,
משהו מוכר ושלו,כמו דובון פרוותי שיוכל לחבק בשעות שהוא בגן .)
כמו כן,כדאי בשבוע הראשון להוציא אותו לאחר שעתיים ,(את בעצמך -או הסבתא) ,
ולאחר מכן אחרי שלוש שעות להוציא אותו  ב-10 הימים הראשונים, כדי שירגיש יותר בטחון ויסתגל לגן -בטווחים קצרים בהתחלה,
נכון יהיה כמו שהציעו לך מקודם,למסור אותו בבוקר לסייעת כדי שתחזיק אותו כמה דקות ותרגיע אותו ,ותסיח דעתו  מהקושי שבפרידה,ורק לאחר שירגע ,יוכל להשתלב בעזרתה בסדר היום עם הילדים האחרים.
תתעוגגי בכך שאחרי שבועיים כולם כבר נרגעים ונכנסים לשגרה.
 
 ב ה צ ל ח ה.
 
 
לצפיה ב-'מטפלת בת 22'
מטפלת בת 22
07/08/2018 | 11:09
6
211
לשני ילדים שובבים, בני 3 ו- 5.
הייתם לוקחים?
עם קצת נסיון, נראת נחמדה
לצפיה ב-'התשובה אצלך'
התשובה אצלך
07/08/2018 | 18:09
170
לך היא נראית?מרגיש לך נכון?היא נעימה ורצינית בעייניך?האינטואיציה האימהית שלך אומרת ששווה לנסות?
הילדים,אני מניחה,ילדים שמדברים ומדווחים ואת אמא ששואלת.
אם ,חלילה, משהו לא כשורה הם ידווחו.
לכי עם הלב והתחושות.
בהצלחה
לצפיה ב-'כן'
כן
08/08/2018 | 08:44
32
לצפיה ב-'ברור. ככה אני התחלתי לפני 10 שנים ;)'
ברור. ככה אני התחלתי לפני 10 שנים ;)
09/08/2018 | 12:17
129
נו טוב... 11 :)
לצפיה ב-'בגיל 23 כבר הייתי גננת עם תואר '
בגיל 23 כבר הייתי גננת עם תואר
10/08/2018 | 13:25
1
152
זה לא הגיל אלא האדם, הניסיון שצבר עם ילדים (אני עשיתי בייביסיטר מגיל 12 למשל!). אם את מרגישה שהיא תסתדר איתם- לכי על זה.
 
ואם זה לא הולך- נפרדים יפה וזהו.
לצפיה ב-'אני - כן'
אני - כן
14/08/2018 | 13:17
90
ועבדו אצלי גם תיכוניסטיות מקסימות.
לצפיה ב-'צעירה= יותר אנרגיות '
צעירה= יותר אנרגיות
17/08/2018 | 20:19
19
מנסיון שלי, הצעירות ששכרתי היו הטובות ביותר. 
לצפיה ב-'הקאות ליליות '
הקאות ליליות
08/08/2018 | 03:11
110
<i>שלום לכם   אני צריכה עזרה. בשבוע האחרון ממשהו השתלט עלי ואני בלילות מקיאה. מצאתי את עצמי פעם אחת עם אינפוזיה בגלל זה. השאלה עם אחרי שאני שותה מים אני רוצה להקיא? ועם לא אודה למענה מהיר    </i>
לצפיה ב-'היללללפ.. שינה '
היללללפ.. שינה
05/08/2018 | 16:12
7
179
יש לי 2 בנות חמודות הבכורה בת 3 וחצי והקטנה שנה וחצי .. במהלך היום הן משחקות נפלא נהדרות ללא כל בעיות נזגרות אין אלימות אני מבלה איתן רוב הזמן כי אני בחופשה אני מורה אנו נהנים יוצאים מבלים משחקים מרכיבים פאזלים ליגו וכל השאר...בעיה בלילה
כשהיה ממש חם במהלך השבועות שעברו בעלי הוציא את המיטות מהחדר שלהן לחדר שלנו בגלל המיזוג ... ומאז אני מתה מעייפות הקטנטונת יושנת בלול שלה והבכורה בינינו קורה שהיא נרדמה ואז מעבירים אותה למיטת המעבר שלה שהיא ליד מיטתנו היא פשוט קמה במהלך הלילה ויושנת מעליי ממש על כתפיי והצוואר שלי סביר להניח שכל הזמן היא חובטת בגב שלי בשתי רגליה...... הקטנטונת קמה בלילה בעלי מרים אותה ושם אותה גם במיטה שלנו בהנחה שכך היא רוצה כי קל לו יותר לשים אותה בינינו וכשהיא רואה את כולנו היא מתחילה לבכות ורוצה להצטרף אני פשוטטטט מתה מעייפות את התינוקת קל להחזיר לחדר שלה אך הבכורנ אני רואה שקשה יותר ומאוד היא כבר התרגלה והיא לא מוכנה לחזור בטענה שיש שם גנב והיא מפחדת .. החדר שלהן מאוד אינטימי אך חם החדר השני מאוד גדול לא בטילותי מבחינת שקעים וחלונות להיות חדר לפעוטות ... לכן בחרתי בחדר השני אני לא יודעת אם להרכיב מזגן יפתור את הבעיה או לא אני פשוט עייפה מדיי מאשר לחשוב לא יודעת מאיפה מתחילים לא יודעת איך אני אמורה לנתנהג כאשר היא באה בלילות הרי רוב הלילות אני שוקעץ בשינה כמו מתה מרוב עייפות ובעלי הוא זה שקם
אני גם מרגישה לחוצה הכלללללל באחריותיי מארוחת בוקר עד שינה כולל רחיצה בילוייים אוכל קניות לבנות הבעל עוזר אך אני מרגישה שלא מספיק אוקיי הוא עובד מ 7 עד 7 ועזר כשעבדתי אבל זה שאני בחופש לא אומר שאני צריכה לדאוג לכל הוא עושה קניות לבית וכל הדברים של טיסט אוטו חשמל מים טלפון.... אך בכל זאת אני רוצה שגם יעזור לי בסידור הבית ובהתארגנות של הבנות האם אני מגזימה או ...וכן שאהיה צודקת הוא עןזר יותר בזמן שאני חוזרת לעבודה  ...
אך קשה לי אני זאת שמנקה מבשלת מסדרת עושה כביסה כלים רצפה מה שלא .. חוגים רופאים ובלילה אני לא מצליחה לתפקדדד אפס אנרגיה ובצדק הן קמות יחד איתי ויושנות באותו זמן שלנו אני חושבת שעניין השינה הוא המכריע כאן כי אין איכות שינה ואין מספיק שעות שינה במהלך היום הן לא יושנות מאיפה להתחיל אני כבר נשברתתת
אני אסתדר עם כל שאר הנניינים בהנחה שעניין השינה פוטר כי אז יהיה לי לפחות שעה אחת עם עצמי ... סתם לשבת ולבהות בתקרה ..
לצפיה ב-'איך הן ישנות ביום?'
איך הן ישנות ביום?
06/08/2018 | 10:24
67
האם אפשר למצוא פתרון אחר מלבד שינה איתכם?
מאוורר? מאוורר תקרה?
לישון רק עם תחתון/חיתול?
 
לא שהן יחזרו בשמחה וקלות לחדרן ומיטתן אבל אולי כדאי לעבוד על זה כדי לקבל שינה איכותית שלא מתאפשרת ככה...
קשה מאוד לתפקד, ועוד עם 2 פעוטות, כשאת גמורה מעייפות. קשה גם כשלא גמורים מעייפות... זה מעייף ושוחק וזה ממש לא יותר קל מלצאת לעבודה. אפילו קשה יותר...
לצפיה ב-'שימי לך מזרון על הרצפה'
שימי לך מזרון על הרצפה
06/08/2018 | 10:55
5
98
ושלחי אותן לישון עם בעלך במיטה הזוגית בעוד את ישנה בשלווה על המזרון.
בקשי מבעלך לקום איתן בששי או שבת והשלימי שעות שינה בחדר השינה הסגור (הוא יוכל להשלים ביום השני של הסופ"ש).
הצטרפי אליהן לשנת צהרים כל יום. תיהני מזה שאת בבית. שום עבודת בית לא תברח עד שתקומו. אם תשני מספיק, כל עול הבית ייראה לך פחות נורא.
קחי את עצמך לבדיקות דם, יש מצב שחסר לך ברזל או ויטמין בי, שיכולים לגרום לעייפות. ואם אין לך כח - לפחות קחי מולטי ויטמין. לא יועיל, לא יזיק.
מצטערת, זה לא לטעמי לשלוח אותן לישון בחדר שלהן כל עוד כל כך חם ואין שם מזגן (והאמת, מזגן קטן כולל התקנה עולה כ3000 ש"ח, אולי כדאי בכל זאת לשקול את זה).
לצפיה ב-'תודות והמשך'
תודות והמשך
06/08/2018 | 16:44
4
97
אם המזגן יפתור את הבעיה אין ברירה אני אתקין
הבעיה שהגדולה תלויה בי מאווווד בלילות יותר היא מפחדת
מגנב מצל ואם תשן בחדרה אני בטוחה שתחזור 100 פעמים בלילה
אתמול נרדמו העברתי אותן ונשארו עד 3 בבקור יותר קלללל
אם יחזרו לחדרן הוא כמה שעות וכבר בןקר כי נחזור לגנים בקרוב
מדאיג אותי שהיא תלויה בי ולא יודעת איך מתחילים להרגיל אותה

במהלך היום הן לא ישנות בכלללל רק אם אנו בנסיעה
ומה שכן מעייף שהגולה קמה מוקדם מאוד לפני 8

לצפיה ב-'אז הבעיה היא לא החום וזה התחיל קודם?'
אז הבעיה היא לא החום וזה התחיל קודם?
08/08/2018 | 09:34
3
23
לצפיה ב-'כן'
כן
08/08/2018 | 21:11
2
64
זה התחיל קודם וזה מתחזק
החופש מתקצר והיא תלויה יותר אני מסבירה שבקרוב חוזרים
לגן ולעבודה והתלות גוברת
לצפיה ב-'את מדברת על שני עניינים שונים '
את מדברת על שני עניינים שונים
14/08/2018 | 13:30
1
35
1. שינה עם אבא ואמא -
 
אצלי זה אסור אסור אסור.
המיטה של אבא ואמא היא המיטה של אבא ואמא תמיד. כמובן שמותר לבוא, אם יש פחדים/בורח פיפי/מתעוררים מחלום. אבל הילדים מעולם לא ישנו איתנו. אנחנו באנו לישון איתם.
ההפרדה ברורה וחד משמעית כי אחרת אני אצא מדעתי (לבעלי זה פחות מפריע) - אני חייבת פינה שהיא לגמרי שלי בבית.
כשהם היו קטנים וחולים/עמוסי פחדים היינו שמים מזרון על המיטה בחדר שלהם. היום כשהם כבר יותר גדולים לפעמים הם נרדמים במיטה שלנו ואנחנו מעבירים אותם למיטה שלהם.
אני הייתי מסבירה שאי אפשר לישון בחדר של אבא ואמא, משאירה מאוורר עובד וחלון פתוח בחדר שלהן, משכיבה בבגד קל מאד/רק תחתונים וחיתול (ככה ישנים אצלי בבית) ומחזירה לחדר שלהן שוב ושוב.
 
מבחינה רגשית - הייתי מחפשת את הזמן עם הגדולה, ונותנת לה מענה לקושי הרגשי עוד לפני שהוא נוצר (הקושי הרגשי הוא ההיעדרות שלך, אז הייתי דווקא נצמדת אליה יותר ולא מנסה להרחיק אותה) - בואי שירה, אני רוצה להקריא לך סיפור, אני רוצה להיות רק איתך, בואי נתחבק על המיטה ונקשיב ביחד, את רוצה את הסיפור הזה או הזה?
טקס השינה - על אף העייפות והשחיקה של היום כולו - ולמרות שבעלך כבר נמצא ויכול להחליף אותך - לדעתי עדיין צריך להיות באחריותך אם היא כל כך תלויה בך כרגע.
 
2. אוויר -
אין לך אוויר. בכלל. קשה מאד מאד (מאד!) להיות עם 2 פעוטות מבוקר עד ערב כולל תפעול בית מלא, יציאות, בישולים, נקיונות, פעילויות וכל היתר. את חייבת אוויר. השעה הזו של הבהייה בלי אף ילד היא קריטית. אז אחת משתיים - או שאת מוצאת חברה / בייביסיטר שיכולה להיות עם הילדות שעה/שעתיים ובורחת לבית קפה/פארק/חברה/קניון/אמא - כל מקום שהוא לא הבית, או שאת יוצאת בערב אחרי ההשכבה לשעה שהיא רק שלך.
במקביל - למה את לא לוקחת עזרה עם הבית? מנקה? מטפלת שעושה גם עבודות בית קלות (אפילו בשעות שאת נמצאת) - מקפלת כביסה, מטאטאת את הסלון, מעסיקה את הקטנה בזמן שאת נותנת 'זמן אמא' לגדולה?
 
ענייני הבעל - אוגוסט קשה. הוא חושב שאת בחופש. את חושבת שהוא בקייטנה. לשניכם עמוס וקשה הרבה יותר מהרגיל. וחם. אני ממליצה על מיקור חוץ כי מניסיוני ההתחשבנויות הזוגיות מובילות רק לתסכול ולא לשום דבר טוב. תניחי ששניכם עושים את המקסימום שלכם, שהיכולות שלכם שונות, שקשה לו להתמודד עם התסכול שלך שיוצא עליו כשהוא חוזר הביתה אחרי 12 שעות, וששניכם *רק* בני אדם ועושים כמיטב יכולתכם. חמלה מרככת את התסכול.
 
ו..... היי! עוד 16 ימים החודש הזה מסתיים. זה לא כ-ל כ-ך הרבה זמן למרות שכרגע כל יום מרגיש כמו נצח.
 
חיבוק.
לצפיה ב-'אז'
אז
14/08/2018 | 22:35
21
את בעצם ממליצה לי שבכל פעם שהיא באה אחזיר אותה או שאתן לה לישון ורק אז אחזיר אותה ... ואז תלמד לבד.. הבעיה שהיא לא מקבלת את הרעיון בכל פעם שאנו מדברו  היא אומרת אני לא רוצה לישון בחדרי
חשבתי על להעביר את אוגוסט והחום כי יותר נעים בספטמבר ואז יהיה גן ישנו יותר טוב בלילות ואם היא תבוא אצטרך להחזירה ...
בקשר לאווויייר אני זקוקה לאווייר הבעיה שכם אני תלויה בהן
כשאני לבד אני מרגישה אבודה ומתגעגעת מיד ועולות בי רגשות אשם למה השארתי אותן אצל וזה אצל אמי או אחותי או בעלי ולרוב חצי שעה לא יותר כשיש תור
כלומר לא לרווחתי תור רופא שיניים ביקור בבית חולים אצל חולה וכדומהה
ולא למשל כדי לעשות שופינג או לשבת עם חברה


לצפיה ב-'פזילה לפני גיל שנה'
פזילה לפני גיל שנה
06/08/2018 | 13:43
75
בתי התינוקת מיועדת לעבור ניתוח לתיקון פזילה בגיל שנה.
אשמח להמלצות או דיס על מנתח\ת או על פיתרון שמרני אם קיים לפזילה ככ מוקדמת
וכל מידע נוסף- ההחלמה מהניתוח או כל דבר אחר
תודה
לצפיה ב-'האם לדעתכן המראה של ילד משפיע על יחס הגננות?'
האם לדעתכן המראה של ילד משפיע על יחס הגננות?
02/08/2018 | 09:14
6
238
ברור שלא אמור, אבל האם לדעתכן זה כן משפיע?
הבן הקטן עומד להיכנס לגן מועצה לראשונה בחייו (עד עכשיו היה בגן פרטי).
מדובר בילד חמוד ושובב מאד, אבל גם אסרטיבי מדי: כשלא מרוצה יכול להרביץ או אפילו לנשוך (היה לו עיכוב שפתי רציני מאד שטופל בהצלחה - מאז מהגן כמעט ואין דיווחים, אבל בבית כן נושך את אחיו בן 5).
אז ברור שאנחנו מנסים לשנות את ההתנהגות שלו, אבל אני מפחדת שהוא יקבל יחס שלילי מהצוות.
מבחינת המראה - הוא נראה מלאך - עור לבן, שיעור בלונדיני ארוך וגלי, עיניים כחולות.
לדעתי, זה עוזר לו להתחבב על הצוות.
בעלי מאד רוצה לספר אותו: קשה לחפוף לו ראש, והאמת היא שאני לא סובלת בנים עם שיער ארוך, ולמזלינו עד עכשיו לא חטף כינים - אבל מי יודע מה יהיה.
אבל אני רוצה לחכות שייכנס לגן, הגננות יתאהבו בו - ורק אז נספר אותו.
האם לדעתכן זאת סיבה מפגרת לא לספר אותו?
צוות הגן מקסים, אחיו היה שם השנה (אבל האח מתנהג מאד יפה בגן, בלי קשר לכלום)
לצפיה ב-'תספרי אותו'
תספרי אותו
02/08/2018 | 09:43
180
חם,לא נעים בראש.
אין קשר בין שערו הגולש להתנהלותו.
תספורת תהווה חלק ממשהו חדש,כניסה לגן של "בוגרים".
תספרי,תחזקי אותו ש"כמה שאתה יפה ובוגר".....
זה יכול להשפיע על הנשיכות.
בגן,חכי.ילדים מתנהלים שונה בבית מבגן.
תני לו קרדיט שהוא יהיה מקסים לא רק בזכות יופיו אלא כי הוא ילד מקסים.
בהצלחה.
לצפיה ב-'עד שלומדים להכיר את הילד'
עד שלומדים להכיר את הילד
03/08/2018 | 20:33
173
אז לדעתי כן, המראה החיצוני משפיע. ברגע שמכירים את האופי (ואצל הגננות אני מניחה זה קורה מהר מאוד), אין לכך כבר פונקציה. 
דווקא בגלל שהמראה החיצוני כן משנה בהתחלה, אני כן הייתי ממליצה לך לספר אותו. לא ברור לי מדוע בארץ כל כך פופולרי לתת לבנים ללכת עם שיער ארוך ופרוע (בדרך כלל גלי או מתולתל), דבר שמשדר לפחות עבורי לכלוך והזנחה. ספרי אותו, יהיה לו יותר נעים, הסיכוי לכינים ירד, ואפשר יהיה להתרשם מהיופי שלו בצורה טובה יותר. 
לצפיה ב-'ברור. לצערי על כולם זה משפיע יותר או פחות'
ברור. לצערי על כולם זה משפיע יותר או פחות
06/08/2018 | 10:27
109
אבל מהר מאוד לומדים להכיר וזה כבר לא ממש משפיע יותר.
מעבר לזה שאם הוא נראה מלאכי, הוא ככל הנראה יהיה נורא חמוד גם כשיהיה מסופר...
אם חם ויש כינים ולא נעים.. נראה לי חשוב לרווחתו של הילד שיהיה מסופר
לצפיה ב-'לא חייבים לכסח הכול...'
לא חייבים לכסח הכול...
07/08/2018 | 06:25
103
אני גם לא אוהבת בנים עם שיער ארוך אבל אני גם מאוד מאוד לא אוהבת את מראה המארינס הרווח בארץ. הם ילדים ולא חיילים.
אפשר לשמור על המראה החמוד אבל שיהיה גם מטופח - לכי לספר ותגידי לו שאת רוצה תספורת קצרה אבל שישתמש רק במספריים, שלא יגלח לו את השיער וישאיר לו פוני. ככה הוא ישאר חמודי ולא יראה כמו מועמד לשירות צבאי
לצפיה ב-'בתור גננת, כמובן שילד צריך להיות מסודר ונקי'
בתור גננת, כמובן שילד צריך להיות מסודר ונקי
10/08/2018 | 13:27
86
ושיהיה נעים להיות בקרבתו אבל זה שילד בלונדיני או עם עיניים כחולות לא יגרום לי לחבב אותו יותר. זה משהו שממש לא רלוונטי מבחינתי.
לצפיה ב-'בתור אחת שסיפרה את הבן שלה רק בגיל 4 וחצי- עונה'
בתור אחת שסיפרה את הבן שלה רק בגיל 4 וחצי- עונה
17/08/2018 | 20:25
16
הבן שלי אוטוטו בן 5, היה לו שיער שטני גולש ועד גיל 4.5 לא סיפרנו אותו
הוא פשוט ילד מהמם (חמסה חמסה) ועם השיער הארוך הוא היה ממש דומה ל: בת. 
במבט לאחור- מגיל שנתיים ועד 4.5 כאשר השיער כבר נהיה ממש ארוך- כל ההתנהלות והטיפול בשיער היה ממש סיוט. המקלחות והחפיפות והסירוקים- זה היה קשה ומלווה בבכי של הילד, לעשות קוקו- כל פעם התעסקות מחדש. בגן היו עושים לו קוקו צמוד צמוד כדי שיחזיק מעמד...ואני הייתי ממש מתרגזת כי אני תמיד הייתי עושה לו קוקו רופף כדי שהשיער לא ימתח ולא יכאב. היה מאד קשה לספר אותו בגיל מאוחר כי כבר התרגל לשיער....אבל, ילד יפה זה ילד יפה ובן בעיני צריך להיות עם שיער קצר. הצוות בגן לא כ"כ אוהב להתעסק עם שיער ארוך לבן, ולדעתי זה לא שיקול אם לספר את הילד או לא..מה יחשוב הצוות.
היום, שהבן שלי עם שיער קצר אני רואה כמה נעים לו, קל לו בראש- והפנים היפות נשארו ואפילו הן יותר בולטות! 
לדעתי- תספרו אותו, אפשר גם כמו שאנחנו עשינו בהדרגה: קארה ואז אחרי שבועיים פטריה ואז אחרי שבועיים פטריה מדורגת (ההדרגה זה יותר להורים ופחות לילד...)...
 
בהצלחה. 
 
לצפיה ב-'מטפלת מעשנת'
מטפלת מעשנת
02/08/2018 | 09:29
4
199
אז כמו שרשמתי בהודעה אחרת, אני מחפשת מטפלת ליום אחד וזה משהו שכמעט בלתי אפשרי למצוא.
אתמול נפגשתי עם מישהי שכן מוכנה.
הבעיה שהיא מעשנת.
ממש יש לה ריח חזק של סיגריות.
שאלתי אותה, והיא אמרה שהיא לא מעשנת בבית ולא באוטו וכמובן, גם לא ליד הילדים.
גם אם היא אומרת את האמת - הריח ממש חזק.
כל השנים פסלתי נשים מעשנות כמטפלות.
אבל הפעם מדובר ביום אחד בשבוע, הילדים יחסית גדולים והיא לא תצטרך להרים אותם.
מצד שני, קורה שהקטן חוזר מהגן עם ריח בושם את הגננת.
מה דעתכן?
ברור שאני ממשיכה לחפש, אבל האם לפסול אותה גם אם אין לי אף אחת אחרת?
שוב, בהינתן שאנחנו באנטי מאד מאד ברור לעישון.
לצפיה ב-'אני...'
אני...
02/08/2018 | 09:40
166
אדם מעשן.
לא בבית,לא ליד הילדים,מעט אבל מעשנת.
אם היית שואלת אותי-לא הייתי מכניסה מטפלת מעשנת אלי הביתה.
לצפיה ב-'בל יעבור'
בל יעבור
03/08/2018 | 14:26
131
זה מסריח ולא בריא וזה דוחה ואפילו חיבוק הייתי נגעלת שיתנו לה. אולי אם תחליף חולצה כשאצלכם ותשטוף את הפה. אבל מה לגבי השיער? בהכל יש רעלנים.
לצפיה ב-'אם אין ברירה אז אין ברירה'
אם אין ברירה אז אין ברירה
03/08/2018 | 20:26
153
אם היא באמת לא מעשנת ליד הילדים, והילדים כבר אינם תינוקות, אין לדעתי בעיה. 
לצפיה ב-'אצלי בשום אופן לא. '
אצלי בשום אופן לא.
14/08/2018 | 17:31
22
לצפיה ב-'משהו שכתבתי השבוע'
משהו שכתבתי השבוע
31/07/2018 | 16:41
15
221

פעם הייתי חזקה
פעם לא בכיתי. יותר נכון, קרה לי שבכיתי מהתרגשות לפעמים אבל לבכות מעצב או מכאב, מה פתאום? אני בחורה חזקה. אם אני ממש צריכה אני אנעל את עצמי בחדר ואני אבכה. אבל לא יראו אותי בוכה או עם עיניים אדומות.
היום אני בוכה מול אנשים ואף אחד לא שופט אותי. אם כבר אז מחבקים אותי או מכבדים את המרחב שלי. ואני שחררתי ונתתי לדמעות לזלוג.
פעם הייתי חזקה
ליפול? לא במשמרת שלי.  אני לא הייתי נופלת. ואם היה צריך אני הייתי זאת שמרימה אנשים מסביבי. בלי לחשוב על עצמי לשנייה אחת.
היום נפלתי. ובאו אנשים והרימו אותי. ונתתי להם.
ואף אחד לא שפט אותי. רק באו והרימו.
פעם הייתי חזקה
פעם הייתה לי גאווה ובחיים לא הייתי מבקשת עזרה. אבל לעזור לאחרים אני תמיד פנויה.
היום אני צריכה עזרה. ואני לא מתביישת לבקש. הבנתי שאין לי ברירה. ומקבלים את זה ובאים לעזור. בלי לחשוב שאני חלשה כי ביקשתי.
פעם הייתי חזקה
פעם הייתי קמה ב5 ורצה כמה קילומטרים. ואז מתקלחת מתלבשת אוכלת ושמה את כולם במסגרות עד 8 בבוקר. עובדת עד 15.45. אוספת ב16. חוזרת הביתה. שותה קפה מפעילה מכונת כביסה. מתחילה מקלחות. ארוחת ערב. עד 19.30 כולם במיטה ואני גמורה. אבל אז צריך לסדר ולקפל כביסה ולהכין אוכל למחרת.
לא חשבתי לשנייה שיש דרך אחרת.
היום אני נחה. מורידה הילוך. לוקחת בחשבון שייקח יותר זמן אבל הקצב יהיה הקצב שלי.
פעם הייתי חזקה
פעם הייתה לי גאווה וידעתי שאני יכולה הכל לבד. לא רציתי עזרה ואם היה צריך לא הייתי מבקשת. אז לא לקחתי מנקה ולא קניתי מדיח כלים. כי הכול אני אספיק. הכל אני יכולה.
היום אני עוצרת ומבקשת עזרה. כי אי אפשר הכול לבד. או שאפשר אבל צריך לשלם על זה מחיר שאני לא רוצה לשלם.
פעם הייתי חזקה
פעם כל יום הייתי מזמינה חברים לילדים. מבשלת לכולם ומכינה איתם כדורי שוקולד. משחקת איתם בסלון ונותנת ארוחת ערב.
היום אני קובעת מראש עם הבן שלי איזה יום הוא מזמין חבר. פעם בשבוע. ואני לא מתביישת להגיד להורים של החבר מתי לבוא לאסוף את ילדיהם. ואני לא מכריחה את עצמי לדאוג גם לארוחת ערב של החבר
פעם הייתי חזקה
פעם הילדים שלי לא היו הולכים כמעט לחברים. רק שיבואו אלינו. כי אני לא מכירה. כי לא נוח לי.
היום אני מסכימה. אני אפילו מבקשת מהורים אם הילד שלי יכו לבוא לשחק
פעם הייתי חזקה
פעם לא היה לי נעים לדבר עם אנשים. אז כולם חשבו שאני סנובית. אני חשבתי שאני סנובית.
היום אני מדברת ואם אני מתביישת אני אומרת שלא נעים לי. זה עדיין דורש שיפור אבל אני כבר לא נחשבת לסנובית. אני כבר לא מרגישה סנובית.
פעם הייתי חזקה
פעם לא הייתי צריכה את המשפחה המורחבת. זאב בודד. רק בעלי והילדים.
היום אני מבינה את הכוח שיש במשפחה. והמשפחה המורחבת הפכה למשפחה הגרעינית.
פעם הייתי חזקה
פעם אהבתי את הלבד שלי. אהבתי את השקט.
היום אני עדיין אוהבת שקט אבל יודעת ליהנות מהרעש.גיליתי שאפשר ברעש למצוא את השקט שלי.
פעם הייתי חזקה
פעם התעלמתי מהרעש הפנימי. חשבתי שהרעש ייעלם לבד
היום אני מקשיבה לעצמי ולא מפחדת מהרעשים. אני מחבקת אותם ומקשיבה להם.
פעם הייתי חזקה
פעם כמעט ולא הייתי הולכת לרופא. האמנתי שכל חולשה יכולה לעבור לבד. ולהיות חולה זה להיות חלש.
היום אני הולכת לפסיכיאטר פעם בשבוע ואני מודה לזה שהוא קיים. ואני לא מתביישת להיות חולה.
 
פעם הייתי חזקה
חשבתי שאני חזקה
היום אני יודעת שהרבה יותר חזקה.
 
 
לצפיה ב-'חזקי ואמצי'
חזקי ואמצי
01/08/2018 | 15:57
3
98
תודה על השיתוף.
מעורר השראה ובעיקר חשיבה על קצב החיים והמקצב.
חשוב "להוריד רגל מהגאז".
נסיעה מהירה בנתיב החיים,בדיוק כמו בדרכים,עשוייה להוביל לדברים לא נעימים.
ה"איטי",הסבלני,הנינוח-הוא ה"זוכה"
לצפיה ב-'צודקת לגמרי'
צודקת לגמרי
01/08/2018 | 16:38
2
92
החוכמה זה כמוך לראות את זה לפני ״התאונה״
לצפיה ב-'מפרגנת לי את הנבואה?'
מפרגנת לי את הנבואה?
01/08/2018 | 18:17
1
93
חכמה זו לא. אני חיה את החיים,בדיוק כמוך.
למדתי ועודני לומדת אותם ואת עצמי בתוכם וזה כולל "תאונות" בעוצמות שונות.
יכולה לספר לך שברגע שנודע לי שאני בהריון,החלטתי "להוריד רגל מהגאז" על כל המשתמע מכך ובפרט בעבודה.שם הצבתי גבולות ברורים.
לספר לך שאני לא עושה הכל לבד?עושה.
לספר לך שאני מבקשת עזרה?לא מבקשת.
להגיד לך שאני חזקה?רוב הזמן כן.מרגישה שעושה בקצב שלי ומבחירות שלי ומשם חשה חוזק.
יש רגעי שבירה,יש בכי,יש תסכול בעוצמות כאלו ואחרות אבל אני בטוחה שאת יודעת שחוץ מנתיב החיים יש גם את הפן הפיזי.
יש גוף שיודע להתמודד ויש שפחות.
טוב עושה שמחזקת ומבססת את הפן הרגשי.
הוא בהחלט גורם משמעותי לטובת חיזוק הצד הפיזי ולהפך.
ישר כוחך גברת חזקה
לצפיה ב-'את מדהימה'
את מדהימה
01/08/2018 | 19:38
23
לצפיה ב-'לי יש בעיה לשחרר '
לי יש בעיה לשחרר
02/08/2018 | 09:19
9
162
דווקא לי יש המון עזרה ואני לא מתביישת לבקש.
כך יצא שכל שבוע אמא שלי נמצאת אצלי יומיים ושומרת על הילדים, ועוד יומיים חמותי מגיעה.
לכאורה, הכל מושלם.
אבל חמותי מבריזה מדי פעם ואני בלחץ כל פעם למצוא פתרון.
אמא שלי רבה עם הבן הגדול או איתי ומחליטה לא להגיע - ואני בלחץ למצוא פתרון / בלחץ האם לעמוד על שלי ולהסתכן שאמא שלי תעלב ולא תבוא או לספוג (מנסה לספוג כמה שיותר).
בעלי רואה איך זה משפיע עלי ומתעקש שנצמצם את התלות בהן ונרשום את הקטנים לצהרון.
ואני לא מצליחה לוותר - אז מחפשת מטפלת ליום אחד כהשלמה לסבתות (וכמובן בלחץ כי לא מצליחה למצוא מישהי שרוצה לעבוד רק יום בשבוע) + מקווה שהסבתות לא יבריזו כדי שלא אהיה בלחץ למצוא פתרון.
בקיצור - כל הזמן בלחץ ועדיין לא מסוגלת להגיד - תודה, לא צריך, נסתדר לבד
לצפיה ב-'מבלי להכיר עד הסוף...'
מבלי להכיר עד הסוף...
02/08/2018 | 09:37
4
117
אותך,את משפחתך וכיו"ב ורק מתוך מה שהצגת אני הייתי מציעה לך לשקול ברצינות רישום לצהרונים.
יכולה לומר לך,מניסיון אישי,שאני אמא מאוד קפדנית,מעורבת ומאוד חששתי מהצהרון ו....מסתבר שהוא מצויין!
אם הילדים יהיו בצהרון עד 16:30-17:00 או מוקדם מזה,אם את יכולה להוציא,יש סיכוי יותר מסביר שיהיה להם טוב ואת לא תתעלי את המתחים שלך לשמרטפות בחסד.
תנסי "לשחרר".תמיד ניתן להחליט שמה שקורה בצהרון הוא לא לרוחך ולהוציא.
לצפיה ב-'גם צהרון הוא לא פתרון מלא ללחץ '
גם צהרון הוא לא פתרון מלא ללחץ
02/08/2018 | 09:46
3
117
כי הוא פתוח עד 17, וזה גבולי ביותר (למעשה, אני צריכה פתרון עד 18).
אז תמיד אני אצטרך לרוץ כדי לאסוף.
ואם אני גם נוסעת ברכבת ביום מסוים - אז לקוות שהיא לא תאחר ויתר מדי
לצפיה ב-'אולי...'
אולי...
02/08/2018 | 09:49
2
82
למצוא נערה,בוגרת, או מטפלת יום יומית שתוציא מהצהרונים ותבוא הביתה,בכל יום.
היא תהייה עם כל הילדים מ17:00 עד שתגיעי.
אם זו מטפלת אפשר לבקש שתבוא בכל יום,נגיד מ16:30 עד 19:00-תוציא,תביא הביתה,תיתן משהו לאכול או תגיש להם ארוחת ערב,או תקלח שניים.
 
 
לצפיה ב-'אני לא צריכה עזרה אחרי 18'
אני לא צריכה עזרה אחרי 18
02/08/2018 | 10:03
101
ואף אחת לא תבוא לשעה
השנה הגדול, בן 12.5, שומר מדי פעם על בן 5.
אבל הוא לא יכול לשמור גם על בן 5 וגם על בן 3 יותר מ- 10 דקות.
לצפיה ב-'לי יש בייבי סיטר שבאה לשעה'
לי יש בייבי סיטר שבאה לשעה
02/08/2018 | 17:44
86
זה מאפשר לי לנשום. לפעמים אני בבית איתה אפילו.
צריך לדעת גם לסמוך על אחרים.
סבתות זה באמת בעייתי.
אני אישית שונאת להיות חייבת
לצפיה ב-'אני כל כך מזדהה איתך'
אני כל כך מזדהה איתך
02/08/2018 | 12:08
3
123
אבל תשמרי על עצמך.
ולמה לא צהרון?
לצפיה ב-'כדי לא לאבד את העזרה של הסבתות'
כדי לא לאבד את העזרה של הסבתות
02/08/2018 | 12:36
2
42
לצפיה ב-'אנה...'
אנה...
02/08/2018 | 17:28
1
126
למראית עין,אתם מקבלים עזרה אבל ואלף סליחות מראש אם אני טועה,אתם מחזיקים בסבתות הללו בכוח.
הן לא אומרות באופן גלוי אבל עושות לכם מניפולציות על מנת שתבינו.
אין לי ספק שלא פשוט להן והקבלה של הילדים,מביה"ס והגנים,"תקועה" להן כמו עצם בגרון.
אולי הן נזקקו לתחושה של "נדרשות" בעבר אבל כנראה,ששבעו ממנה.
סבתא,באשר היא סבתא רוצה לתת אבל,באיזה שהוא שלב יש לעצור ולהתארגן לבד,לפחות באופן חלקי.
מה הייתי מציעה לכם?
צהרונים.כשמסתיים הצהרון,הסבתא תוציא אבל לא לפני 16:30 ואם אפשר,רצוי שתוציא רק בסוף,משמע 17:00.
יגיעו הביתה ואחרי זמן קצר אתם תצטרפו.
הן יחליפו הצורך במטפלת,הן תהיינה שעה עם הילדים ולא מעבר לזה ולכן זה לא יהיה "חנוק" וכפייתי ובא לציון גואל.
דעי לך,מניסיון,כשתתמודדי בעצמך,תרחיקי- הרצון לעזרה מהצד שמנגד יתעצם.
אני אהיה "חצופה" ואגיד שהגיע זמנך "לשחרר" אותן משהות ארוכה אצלכם ועזרה יום יומית לשעות על גבי שעות ו....להסתדר בעצמכם.
את אמא,בעלך אבא,זו אחריות גדולה,אתם אנשים בוגרים שצריכים להתנהל בחיים באופן עצמאי ולא ליפול על אמא והחמות.
ורק עוד דבר-מבטיחה לך שההתחלה מבעיתה אבל כשתמצאי מענה/חלופה למצב הנוכחי אתם תהיו הרבה יותר רגועים.
לצפיה ב-'בגדול את מאד צודקת אבל..'
בגדול את מאד צודקת אבל..
02/08/2018 | 17:56
113
שתי הסבתות גרות רחוק, אמא שלי באה באוטובוס וישנה אצלי.
למרות המריבות עם הגדול, היא מתגעגעת לכל השאר.
בחודש יולי לא הייתי חייבת שתבוא כי הגדול יכל להוציא את האח מקייטנה. ועדיין היא ביקשה לבוא.
היה ממש נחמד כי יכולתי לוותר על העזרה ולכן לא הרגשתי מחוייבת או  חנוקה.
לאמא שלי גם אין כל כך תעסוקה חוץ מאיתנו. אני מנסה לשכנע אותה לעבור אלינו ואז זה יהיה ממד נוח לכולם.
אם הקטנים יהיו בצהרון, לא יהיה לה הרבה מה לעשות חוץ מלריב עם הגדול.
וחמותי אומנם ניידת אבל לא תסע שעה לכל כיוון כדי להיות איתם שעה. מה שאומר שהיא לא תבוא כמעט (ולה כן יש מיליון עיסוקים ובן זוג שהוא לא הסבא של הילדים.
ועוד משהו קטן: חוץ מהגדול שבאמת עצמאי, יש בבית ילד בן 10  שזקוק עזרה בלקחת אוכל (יודע לחמם לבד אבל שוכח לאכול) ובהסעות לחוגים. ולאחרונה שני הגדולים כל כך לא מסתדרים שזה סיפור להשאיר אותם לבד.
לצפיה ב-'בהצלחה. חיבוק גדול'
בהצלחה. חיבוק גדול
18/08/2018 | 10:53
1
תקחי עזרה- אפילו בתשלום, זה שווה לשם הבריאות הנפשית. 
לצפיה ב-'מחשבות אחרי קמפינג ראשון עם הילדים'
מחשבות אחרי קמפינג ראשון עם הילדים
29/07/2018 | 15:22
3
238
בשעה טובה יצאנו לקמפינג המשפחתי הראשון שלנו. אבא, אמא, ילדה בת 7.5, ילד בן כמעט 6, ילדה בת 4 ותינוקת בת 9 חודשים. היה ממש ממש כיף וגם מעייף. התחושה של שינה בטבע שונה לגמרי מכל דבר שאנחנו מכירים ורגילים אליו. לקום לשמיים ולדשא ולציפורים ולאויר הפתוח זו חוייה מאד מפעימה.

מצד שני - ניהול, ארגון וטיפול בילדים תוך כדי פריקה והכנות א.ערב, ואח"כ הרדמה של כולם וקיפול כל הבלגן, ושוב בבוקר קיפול האוהל ואריזה - היה מהלך מורכב.
נסענו לשמורה מוכרת ומאובטחת, שיש בה שירותים וברזיות. עשינו קמפינג 10 כוכבים עם אוהל ענק, ומזרונים מתנפחים. האמת היא שהמאמץ של ההקמה והפירוק לא היה כ"כ נוראי אלמלא שני האמצעיים, בן התכף שש ובת הארבע היו חתול ועכבר איומים לאורך כל היום הראשון, וכל הזמן היה צריך שאחד משנינו ישגיח עליהם מקרוב שלא יכסחו אחד את השני. לא עזרה פינת המשחקים (אוהל קטן שהבאנו עם פאזלים, חומרי יצירה ומשחקים מהבית), לא עזר הנסיון לשדך אותם לילדים אחרים (היו שם המון משפחות), לא עזר הנסיון לשתף אותם בהכנות (בוא יוסי, תהיה העוזר שלי...). כלום כלום כלום. כלום. כ-ל-ו-ם. הם פשוט נדבקו אחד לשני ורבו ללא הפסקה. והתישו את כולנו (הגדולה ממש התבאסה, כל כך השתדלה לעזור ולהשתתף).

לרוב אני מאמינה במניעים פסיכולוגיים, אבל הפעם קטונתי. לא יודעת מה קרה ולא מתכוונת להתעכב על זה יותר מדי. אולי הם קטנים מדי לקמפינג, אולי אנחנו מנוסים פחות מדי לקמפינג, אולי המשפחה גדולה מדי לקמפינג, אולי לא יודעת מה, אבל בפעם הבאה אנחנו נוסעים בהרכב משפחתי מינוס ילדה אמצעית אחת (שנוסעת לסבא ולסבתא לכמה ימים לקראת סוף החופש הגדול) ונקווה שיהיה רגוע יותר מבחינת ההתנהלות הכוללת.


לצפיה ב-'א. תמיד כדאי לנסוע ליותר מלילה אחד'
א. תמיד כדאי לנסוע ליותר מלילה אחד
30/07/2018 | 13:13
1
174
זה באמת לא משתלם לעשות את כל העבודה (ויש הרבה עבודה) בשביל לילה אחד.
ב. תמיד כדאי לנסוע עם עוד משפחות עם ילדים. גם אם הילדים שלהם לא ישעשעו את שלכם, המבוגרים מהווים קבוצת תמיכה מצוינת.
ג. בקיץ כדאי לנסוע לקמפינג עם מים. מאוד מעסיק את הילדים. בחורף/ אביב כדאי לנסוע לדרום ולישון באוהל בדואי שמישהו אחר טרח והקים, ולאכול ארוחות שמישהו אחר טרח ובישל (יש המון מקומות, חאן השיירות חביב עלינו אבל יש עוד).
ד. ממש לא מובן לי למה את לא נותנת להם פשוט לכסח זה את זה. בהנחה שהם ילדים סבירים עם גבולות הגיונים, זה ייגמר בחבלות יבשות. אוקיי, לא נורא. אבל מה שהם ילמדו מזה (איך לפתור את הבעיות ביניהם בלי שמבוגר עושה את זה, גם אם הפתרון זה "הקטן מפחד מהגדול ולכן הוא מתרחק ממנו") יעזור לכם מאוד בהמשך.
לצפיה ב-'מסכימה עם כל מילה'
מסכימה עם כל מילה
30/07/2018 | 18:42
38
לצפיה ב-'מהדברים שאת כותבת'
מהדברים שאת כותבת
03/08/2018 | 20:50
112
נשמע שהחויה של הקמפינג התמסמסה. 
אני לא יודעת איך נהוג לעשות קמפינג בארץ והיכן היה הקמפינג, אבל כשאנחנו יוצאים לקמפינג זה בטבע, והטבע הופך למגרש המשחקים של הילדים. לכן לא ברור לי מדוע צריך להביא אוהל עם משחקים וחומרי יצירה מהבית. להביא קלפים נניח, כדי שמדי פעם אפשר יהיה לשחק כולם יחד, זה כן. גם כדור, ועוד משחק אחד או שניים שאפשר כולם יחד לשחק. אבל להושיב את הילדים באוהל קטן שיעשו את אותם הדברים שהם עושים בבית? אז מדוע בכלל לצאת לקמפינג?
דבר שני, לבוא לקמפינג אחרה"צ ולעזוב בבוקר? אתם בעונש? רק גומרים לפרוק וכבר אורזים הכל בחזרה? אם רוצים לילה אחד, אפשר לבוא מוקדם בבוקר ולעזוב למחרת אחרה"צ. 
דבר שלישי, נראה לי מתיש לבוא עם תינוקת בת 9 חודשים. כל הזמן צריך להשגיח עליה, לא? 
דבר רביעי, והכי חשוב, צריך ללכת עם עוד חברים עם ילדים. אני לא מתפלאה שהנסיונות "לשדך" אותם לילדים אחרים שהם לא מכירים לא צלח. גם להיות העוזר של אמא ולעזור לפרוק את החבילות ולהכין ארוחת ערב לא ממש נשמע מפתה. אם כבר הייתם בפורמט המשפחתי בלבד, אחד מכם היה צריך להשאר לפרוק והשני היה צריך ללכת עם הילדים לחקור את אתר הקמפינג, ואם אין שם משהו מיוחד, לארגן אותם בתחרויות שונות שיוציאו מהם את האנרגיה - תחרויות ריצה, משחק בכדור, בצלחת מעופפת וכדומה. 
לצפיה ב-'חוסר שלמות עם שם שנבחר לתינוק בן 4 חודשים'
חוסר שלמות עם שם שנבחר לתינוק בן 4 חודשים
24/07/2018 | 10:44
9
285
שלום רב,
לפני מס חודשים ילדתי ובחרתי לילד שם מתוך לחץ שלפני הברית, שם שעד היום אני לא שלמה איתו. קראנו לו נועם
מפריע לי מאוד שהשם מאוד מאוד נפוץ בימינו לילדים (פרט שלא ידעתי שהשם נבחר) ובנוסף שהשם נפוץ גם בקרב בנות. אני דואגת שיהיה לילד קשה במסגרות שיהיה בהן עם שם כה נפוץ.
מישהי נתקלה בסיטואציה כזו?
 
לצפיה ב-'אני....'
אני....
24/07/2018 | 11:26
215
לפני שילדיי נולדו חשבתי על שמות רבים.נשים אמרו לי "חכי שיוולדו ואז תחליטי".אז לא הבנתי.היום,מבינה היטב.
נולדו לי שני פגים מקסימים-בת "רעשנית" ובן נינוח ורגוע.
עבורו החלטתי.עבורה התלבטתי ונתתי לעצמי זמן.בפגייה נידנדו לי שאבחר.לא נכנעתי וחיכיתי.
רשמתי את שניהם,בביה"ח,בת"ז -בת ובן.
כשהגענו הביתה זה הגיע ושמם נבחר.
לאחרונה שניהם מאוד מתעסקים בנושא השם והסברתי את הבחירה שלי.גם אמרתי שאם הם לא אוהבים ומתחברים אפשר להחליף כי הרי זה שמם!
לביתי בחרתי שם שהוא שם של "בן",לבני בחרתי שם שרק אחרי שנכנס לגן הבנתי,להפתעתי,שהמוניםםםם של אמהות נתנו שם זה לבנם.
התבאסתי אבל בחרתי ממקום מאוד אישי ולכן "חיה עם זה בשלום".
השנה,בגן,היו עוד 3 בנים עם שם כמו של בני.
אם ליבך אומר לך שזה לא השם שמתאים לבנך-החליפי!משרד הפנים נגיש)
תהנו ממנו.
לצפיה ב-'יש לי 4 בנים'
יש לי 4 בנים
24/07/2018 | 11:40
224
3 ראשונים - בחריתי שמות נדירים.
לכל אחד משני הגדולים היה עוד ילד עם שם זהה (השם של השני ממש נדיר)
לשלישי הייתה בגן ילדה עם שם דומה (זהה בכתיבה וקצת שונה בצליל)
כאשר נולד בן רביעי, נגמרו לי כל השמות המיוחדים לבנים ו"נאלצנו" לקרוא לו בשם יפה אבל נפוץ.
עד היום בגן לא היה אף ילד עם שם כמו שלו.
כך שאם השיקול הוא רק שזה שם נפוץ - לא הייתי עושה כלום.
לצפיה ב-'שם'
שם
24/07/2018 | 17:00
175
יש עניין של לא להתחבר לשם, ויש עניין של לא לרצות שם נפוץ.
לבתי קראנו בשם נפוץ למדי (לא ידעתי שהוא חזר לאופנה). קראנו לה כך עוד מהבטן, והשם התאים ומתאים לה, ואף על פי שתמיד היו איתה במסגרות ילדות עם שם דומה מאוד/זהה - זה מעולם לא הפריע לנו או לה.
לבני היה מאוד קשה לנו לבחור שם. לא התחברנו לשום שם, ושום שם לא התחבר אליו. לשנינו לקח הרבה מאוד זמן להתחבר לשם בהקשר של הילד. לא בטוח שהצלחנו עד היום (הילד בן 7). לא היה איתו ילד עם אותו שם, ולא סביר שיהיה. אין לי שם אחר שהייתי מעדיפה עבורו, אז אני לא מצטערת.
 
רק לעניין הנפוצות - אנחנו היינו 3 מיכל בכיתה של 16(!) ילדים. לא הייתה עם זה שום בעיה, לא מעשית ולא רגשית.
לצפיה ב-'לי מאוד חשוב להתחבר לשם במישור הרגשי'
לי מאוד חשוב להתחבר לשם במישור הרגשי
25/07/2018 | 09:32
162
את שני השמות של ילדיי רציתי עוד לפני שפגשתי את אבא שלהם... 
אלו שני שמות שתמיד מאוד אהבתי וממש מעוררים בי שמחה כשאני אומרת/כותבת/קוראת אותם. אני אוהבת את המשמעות שלהם, את הצליל שלהם ואת איך שהם נראים על הנייר. כשהייתי בהיריון שאלתי לגביהם את בעלי והוא אהב ואישר את שניהם.
שניהם יחסית נפוצים - לפני שנולדו הייתי בטוחה ששניהם די נדירים, בעיקר השם של ביתי. אבל בכל גינה ציבורית אני שומעת לפחות עוד ילד/ה עם השם הזה ובגן של הגדול יש עוד ילד באותו שם וגם בגן הפרטי היה. זה בהחלט מבאס אותי אבל אני לא רואה אותם עם שם אחר ובטוח לא הייתי רוצה לבחור שם אחר.
לדעתי אם את אוהבת את השם והשיקול שלך הוא רק הנפוצות, תניחי לזה. כמעט כל שם שתבחרי פתאום תגלי עוד מלאא ילדים עם אותו השם. אבל אם את ממש לא אוהבת את השם עצמו, לדעתי כדאי להחליף אבל כמה שיותר מהר לפני שאתם והילד כבר תתרגלו.
אגב, אני זוכרת שקראתי לפני 15 שנה מאמר קצר באנגלית (זה היה חלק מבחינת פסיכומטרי שעשיתי) שבו נמצא שבנים עם שם נפוץ (כמו דני, תומי או מייקל) הם יותר מקובלים חברתית ויש להם ביטחון עצמי גבוה יותר. סתם נקודה למחשבה 
לצפיה ב-'גיסתי קראה לבן שלה בשם נועם בגלל ש,,'
גיסתי קראה לבן שלה בשם נועם בגלל ש,,
25/07/2018 | 11:14
200
הומלץ לה לפי תורת -הקבלה על השם  נועם, כ-שם מאוד חיובי של אנשים יציבים, ומאוד חברותיים ,אוהבי משפחה מוכשרים, ובעלי משמעת עצמית.
היום הילד  כבר  בגיל 12 ,ומסתבר שהוא באמת ילד ממושמע ,מאוד חברותי ,נמרץ וחרוץ תלמיד מעולה ומוכשר מאוד .
אז זה היה השיקול של גיסתי, ולמרות שזה שם שתפוצתו גדולה  בישראל ,
גיסתי התחברה להמלצה ומרוצה מאוד.
 
 
לצפיה ב-'שם נפוץ'
שם נפוץ
26/07/2018 | 11:42
146
אני לא נולדתי בארץ, השם שלי מאוד לא נפוץ כאן, וכל תקופת גיל ההתבגרות סבלתי מאוד. ברמה של לא לרצות להכיר אנשים חדשים כדי שלא ישאלו אותי איך קוראים לי.
לילדיי קראתי בשמות שמופיעים ברשימת 10 השמות הנפוצים לאותה שנה....
זה לא מפריע להם בכלל, מקסימום יכתבו "יוסי א" ו-"יוסי ב" במגירה של הגן, לא נורא.
לצפיה ב-'בגן'
בגן
26/07/2018 | 16:01
148
שהגדול שלי היה בגן חובה היה עוד ילד עם שם דומה אז לכל אחד קראו בשם+שם משפחה... וגדול שלי די שצחק על זה
לצפיה ב-'תלכי עם הלב שלך'
תלכי עם הלב שלך
26/07/2018 | 22:01
1
150
אם לא שלם לך, תחליפי או תוסיפי עוד שם.

רק את יודעת מה הכי טוב, אף אחד לא יכול להרגיש מה שאת מרגישה

בהצלחה!!!!
לצפיה ב-'שם של בן / שם של בת'
שם של בן / שם של בת
29/07/2018 | 14:54
158
לבתי הבכורה הצלחנו לתת שם רק בגיל חודש (!!!!!!!!!!!!!!!!!) הסבתות יצאו מדעתן (עד מתי נקרא לה התינוקת???). היו לנו רשימות לגמרי נפרדות, וכשהיא נולדה שנינו ויתרנו על הרשימות שלנו וחיפשנו שם שמוסכם עלינו. בסוף נזכרנו שהיה איזה שם שאף אחד מאיתנו לא ממש התחבר אליו, אבל איכשהוא היה פחות או יותר מוסכם. והתפשרנו עליו. היום אנחנו מאד מאושרים שבחרנו אותו, והוא מתאים לה ולנו ואנחנו לא יכולים לדמיין שום שם אחר.
השם שלה הוא שם שנותנים (בינתיים) רק לבנות).
 
עבור הבן הכנו 2 שמות מראש. אהבנו מאד את שניהם. בדרך לברית שאלנו את הבכורה איזה שם היא מעדיפה (היא בקושי דיברה) והיא העדיפה אחד מהם, והוא זה שנבחר ואהוב מאד. עוד לא יצא לו להיות במסגרת עם ילד באותו השם. גם השם שלו הוא שם שכרגע נותנים רק לבנים.
 
לילדה השלישית מצאנו שם מאד מאד מהר, ששנינו אוהבים ומתחברים אליו, אבל הוא שם יוניסקס ויש גם בנים וגם בנות בשם זה. בינתיים עוד לא היתה במסגרת עם אף ילד/ה בשם הזה. אבל זה לא היה מפריע לה או לנו.
 
לילדה הרביעית היתה לנו רשימה עם 4 שמות מהממים. חיכינו בסבלנות ללידה ואז גילינו שאנחנו מדרגים את השמות באופן הפוך לגמרי (!) וויתרנו על כל הרשימה וחיפשנו שם חדש. בסופו של דבר בחרנו עבורה את אחד השמות הנפוצים ביותר שיש, ואנחנו שלמים מאד עם השם ולא יפריע לנו אם תהיה במסגרת עם ילדה בעלת שם זהה.
 
ממליצה לך ללכת עם הלב. אני לא הייתי שלמה עם השם של הבכורה חודשים ארוכים והרגשתי שעשיתי לה עוול שלא מצאתי שם שהוא פחות 'פושטי' לתחושתי, ופחות 'פשרה' אלא יותר מדוייק עבורה ועבורי. במבט לאחור הוא היה לגמרי הבחירה הנכונה. בהצלחה בהחלטה!
לצפיה ב-'אור'
אור
24/07/2018 | 12:22
3
230
היי
 
מי התפטרה לצורך גידול הילד? ומתי חזרה לשוק העבודה? והאם היה קשה למצוא עבודה בתור אמא?
לצפיה ב-'אני עזבתי מקום עבודה ,'
אני עזבתי מקום עבודה ,
24/07/2018 | 18:49
183
היה חשוב לי מאוד לגדל את התינוק לצידי ולהינות מכול צעד בהתפתחותו ,וכול רגע עם התינוק גרם לי לאושר גדול.
כשהיה בגיל שנתיים החלטתי להשתלב בעבודה ואז העסקתי מטפלת מקסימה ,אשר שמרה עליו 5 שעות ,(משמונה בבוקר עד  לשעה אחת)
יצאתי לעבוד במשרה חלקית בעבודה משרדית שהייתה ממש קרובה לי לבית,(עשר דקות הליכה ללא צורך בנסיעות.)
אגב,
הקושי או הקלות במציאת עבודה לרוב כרוכה בהרבה מזלו גם בגמישות והתפשרות בינך לבין המעסיק.
(חשוב היה לי  לא להיות בררנית, וגם להסכים לקבל את העבודה המוצעת ללא תנאים -גם אם לא תמיד הייתה  הכי מעניינת ,וזאת מתוך הנחה שיש לכישוריי ולזריזותי בעבודה הרבה הערכה וגם שכר סביר ומתגמל.)
היה לי מעולה לצאת מהבית לעבוד ,ויותר כדי להתאוורר קצת מהשגרה, זה נחמד כשהילד בגיל שנתיים ונמצא בידיים טובות של מטפלת מסורה,שאת באמת סומכת עליה.
 
שיהיה לך בהצלחה.
 
 
לצפיה ב-'לא התפטרתי אבל...'
לא התפטרתי אבל...
24/07/2018 | 18:55
182
 לקחתי חל"ת.אני קבועה בעבודה כך שפיטורין לא היו על הפרק.
היה לי מאוד חשוב להיות שם איתם ועבורם.
בגיל 3,כשהחלו גן עירוני,חזרתי לעבודה.
במקרה של קושי למצוא משרה אפשר להעזר בגופים שונים כמו למשל-"נתיבים לתעסוקה" של ידידות טורונטו.
בהצלחה.
 
לצפיה ב-'הי!'
הי!
19/08/2018 | 06:19
אני לקחתי חופשה של שנה - חופשה ללא תשלום וכשהילד שלי היה בן שנה חזרתי לעבודה (שאיפשרה זאת כמובן*)
לצפיה ב-'הסלולרי והתינוק שלך. וידיאו קצר למי שאכפת לה/לו'
הסלולרי והתינוק שלך. וידיאו קצר למי שאכפת לה/לו
23/07/2018 | 18:50
2
162
וידיאו קצר שמסביר למה זקוק/ה התינוק/ת שלך ואת הקשר של הסלולרי לכל זה.
 
נערך ע"י סבא מודאג שרואה מה קורה סביבו ומאמין שהורים טובים הם הורים שמוכנים לשנות דברים בחיים שלהם
 
לצפיה ב-'מקסיםםםםם'
מקסיםםםםם
23/07/2018 | 20:26
1
100
תודה!!!!יבורכו מעשיי ידיך,להתפאר!!!!
כמה נכון.
כמה עצוב.
כמה פעמים אמהות מהגן כמעט התגלגלו את כל המדרגות,נתקעו בי ובילדים או שאפילו לא אמרו "שלום" כי החוטם שלהן תקוע!!!!במסך...
מעניין,כל הגברים מגויסים בכל יום בצו 8 וכל הנשים יולדות???אם לא כך הדבר אז מה עניין הנייד הזה???
גאה להצהיר שמהיום בו ילדיי נולדו,הנייד שלי על שקט.
רק בשעות העבודה הוא על צליל.ברגע שמגיעה לאסוף אותם-שקט!!!
אני רואה בכל הטכנולוגיה לא דבר פלאי ומקרב,אלא להפך,מרחיק,קר,מנוכר.
ו..הסרטון מכוון לתינוקות אבל נכון לכל גיל!
לצפיה ב-'כל כך נהניתי לצפות, תודה!'
כל כך נהניתי לצפות, תודה!
23/07/2018 | 22:43
103
אכן, בעיה. לא רק בין הורים לילדים. גם בין ילדים לילדים. באחד הימים כשלקחתי את הילדים לאכול גלידה ישבנו ליד חבורה של נערים ונערות, שעסקו כל הזמן בצילומי סלפי ובשליחתם (זה לזה/ לאחרים, אני לא יודעת), כל אחד החזיק סלולרי ביד אחת וגלידה ביד שניה. לא בטוחה ששמו לב לטעם. לא דיברו אחד עם השני. העיקר שיש תמונה למזכרת מהחוויה....
כאמא זה ממש מדכא אותי.
לצפיה ב-'תינוק בן שנה ועשרה חודשים שקיבל אחות חדשה'
תינוק בן שנה ועשרה חודשים שקיבל אחות חדשה
21/07/2018 | 14:49
3
218
כיצד לעזור לילד בן שנה ועשרה חודשים שמאז שאחותו נולדה נצמד לאבא שלו בכל דרך אפשרית ולא מאפשר לו להתרחק ממנו לרגע
לצפיה ב-'מזל טוב ובשעה טובה '
מזל טוב ובשעה טובה
22/07/2018 | 03:24
119
לתת יותר יחס מיוזמתכם, לעשות זמן איכות רק איתו ככל שניתן ולסלוח לעצמכם גם אם זה לא 100 אחוז. זה קשה כשנולד תינוק.
לצפיה ב-'מזל טוב! ולדעתי - לאפשר לו כמה שאפשר'
מזל טוב! ולדעתי - לאפשר לו כמה שאפשר
22/07/2018 | 10:59
1
105
מאד קשה כשיש שניים כלכך קטנים בבית, אבל לדעתי כדאי לעשות את המאמץ ולתת לילד להידבק לאבא ככל שהוא רוצה. 
 
שייכנס עם אבא לשירותים, מקלחת. לעניות דעתי - שהאבא אפילו ישכב לידו במיטה אם זה אפשר. זה הזמן לשכנע את הילד בכל הכוח שאתם עדיין אוהבים אותו, עדיין שם בשבילו.
לצפיה ב-'אצלי הבכורה היתה צמודה אלי והמשפט השגור'
אצלי הבכורה היתה צמודה אלי והמשפט השגור
22/07/2018 | 23:45
146
בבית היה 'רק אמא!'- לשירותים, מקלחת, אוכל, סיפור, טיול, פאזל ובאופן כללי - כל פעילות שהיא. ההפרש היה שנה+9 וזה לא היה פשוט לוגיסטית או נפשית, אבל אני אפשרתי לה להיצמד ככל שרצתה.
אגב, עבורי המעבר מילד אחד לשניים היה הכי קשה. כשהשלישית נולדה (גם כן בהפרש של שנה+9) היה לי הרבה יותר קל מאשר עם שניים.
מזל טוב והרבה נחת!
לצפיה ב-'אשמח להמלצות לרכישת טיולון מתקפל'
אשמח להמלצות לרכישת טיולון מתקפל
22/07/2018 | 14:38
3
66
שיהיה עם גגון גדול ובמחיר שפוי .
אודה להמלצותיכם.
לצפיה ב-'אם מעניין אותך יד 2,'
אם מעניין אותך יד 2,
22/07/2018 | 18:36
2
100
אני מוכרת טיולון בייבי ג'וגר 4 גלגלים, כחדש.
לצפיה ב-'לשמש צהובה: תוכלי להעלות לכאן תמונה של הבייבי ג'וגר ?'
לשמש צהובה: תוכלי להעלות לכאן תמונה של הבייבי ג'וגר ?
23/07/2018 | 11:32
1
31
לצפיה ב-'בבקשה '
בבקשה
23/07/2018 | 17:56
80
לצפיה ב-'דרושה לי המלצה בבקשה לטיולון,שיהיה קל לקיפול'
דרושה לי המלצה בבקשה לטיולון,שיהיה קל לקיפול
22/07/2018 | 13:07
54
שיהיה עם רצועות סגירה נוחות, במחיר 500- 600 ש"ח.
תודה מראש למשיבות.
לצפיה ב-'להתרחק מיוליה טמיר'
להתרחק מיוליה טמיר
18/07/2018 | 21:29
1
242
הגענו ליוליה טמיר ושילמנו 400 ש"ח עבור שיחת סקייפ. את הכסף היא ביקשה כמובן מראש. בשיחה היא אמרה שהבן שלנו בן שנה וחודש צריך לעבור לחדר לבד. קבענו שנסדר לו את החדר ונתחיל בתהליך. במשך שבוע סידרנו את החדר. התרגשנו וחששנו ובעיקר חיכינו לתהליך. ביום של התהליך ישמנו את דבריה של יוליה והילד בכה בהסטריה. גם אנחנו כבר נבהלנו ולכן התקשרנו אליה לשמוע המלצה/ מילה טובה. כבר בתחילת השיחה היא דיברה אלינו בזלזול ושאלה למה אנחנו פונים אליה בכלל. היינו בהלם וכל זה כשהילד צורח ברקע. הסברנו לה שהילד בוכה אז היא השיבה שאם הוא בהסטריה שניקח אותו למיון כי היא מרדימה את הילדים שלה. אין מילים לתאר את האכזבה וההלם שאחז בנו. הרגשנו שאסור לסמוך על האישה זאת. היא עושה עוול למקצוע ולאתיקה המקצועית לה היא מחוייבת. לוקחת כסף ואח"כ פשוט לא עניינו אוה עד שאישתי שאלה אם היא זוכרת ששוחחה עימנו.
אחרי שניתקה  היא שלחה לנו הודעה שבזמן שהתקשרנו הבת שלה החליקה באמבטיה למרות שלנו היא אמרה שהיא בדיוק משכיבה אותם לישון. מי שמעוניין שיפנה אלי . אשמח שישמע את השיחה לפני שהוא רץ לזרוק כסף לפח ובעיקר מחשש שיעשה עוול לאוצר שלו. 
לצפיה ב-'אתה מקבל מה שאתה משלם עבורו'
אתה מקבל מה שאתה משלם עבורו
20/07/2018 | 19:21
187
אני  מבינה שהשיטה שלה היא לתת לתינוק לצרוח ומדי פעם לגשת אליו? אז מה אתם נבהלים? החלטתם שזה בסדר שהילד יצרח, אז הנה, הוא צורח. עד שיתיאש. 
בפעם הבאה לפני שאתם בוחרים מישהו בכל תחום תעשו מחקר קטן.
למשל הנה הודעה ישנה עליה:
 
לצפיה ב-'מישהי אמרה לי לאחרונה שהיא התרככה '
מישהי אמרה לי לאחרונה שהיא התרככה 
 נאגטס
<< ההודעה הנוכחית
10/09/2013 | 16:01
133
שכעת היא מסכימה מוצץ, אבל צריך לפזר במיטה טריליון מוצצים וללמד את הילד למצוא ולהכניס לבד לפה. 

אני עוד הייתי אצלה פעם אחת עם האמצעי, והיא היתה מאד חד משמעית בנושא המוצץ (לא!) וביתר גישתה. 

ת'כלס מה ששבר אותי היתה העובדה שהיא מאד לא זמינה. 
התשלום עבור פגישה איתה הוא זול מאד ביחס לכל יועצות השינה למיניהן, ונאמר שהמחיר כולל פגישה נוספת אם יש צורך, אבל בפועל אין כמעט אפשרות להתייעץ איתה על דברים שקורים במהלך התהליך והתור לפגישה הנוספת כבר יכול להקבע בסמוך לבר-מצווה. 
 
 
לצפיה ב-'מחקר נגד וירוס CMV'
מחקר נגד וירוס CMV
19/07/2018 | 10:02
80
שלום לכל מי שלא מחוסנת נגד וירוס CMV, יש לכן הזדמנות להשתתף במחקר שמתקיים במרכז למחקר קליני באיכילוב קבלת חיסון נגד לCMV - ולקבל תשלום על השתתפותכן.
לפרטים ניתן ליצור קשר טלפוני או במייל 03-6974845/6974355
או במייל crc@tlvmc.gov.il
לצפיה ב-'מניעת אלימות בגנים - אתם יכולים לעזור!'
מניעת אלימות בגנים - אתם יכולים לעזור!
18/07/2018 | 09:43
70
היי לכל ההורים היקרים בקבוצה,

קוראים לי אלדר,אני סטודנטית לרפואה ויש לי תואר ראשון במדעי המחשב. לאחרונה, עקב ריבוי מקרי האלימות בגנים, עלה לי רעיון לפרוייקט שמשלב את שני התחומים הללו ונועד להקל על רופאים/גורמי רווחה לזהות מקרי אלימות.

בקצרה: אני זקוקה לתמונות של שטפי הדם ("מכות יבשות") שלכם!

-----------------------------------------------------------------------------------
לא בקצרה (אבל עדין אשמח שתקראו!):

בימים האחרונים אני עובדת במרץ על פרוייקט שעוסק בזיהוי מקרי אלימות מתוך תמונות של מכות יבשות (שטפי דם).
קהל היעד מגוון : נשים, ילדים בגנים, חוסים בהוסטלים, קשישים בבתי אבות.. בקיצור כל קבוצת אוכלוסיה שלא תמיד מדברת עבור עצמה.

התכנון הוא לאמן אלגוריתמי מחשב על מאגר ענק שמכיל אלפי תמונות של שטפי דם בשלבי החלמה שונים ושל מגוון אוכלוסיות.

התקווה היא שאותם אלגוריתמים, בהינתן תמונה של מכה חדשה יוכלו לתת הערכת זמן מתי התקבלה המכה באופן מדוייק יותר מהעין האנושית (רופא בחדר מיון לצורך העניין). בזכות הערכה מדוייקת יותר, נוכל לעזור למצוא "חורים בסיפור" במקרים בהם מדובר בחבלה מכוונת.

אני צריכה לצורך כך אלפי תמונות, ואין מאגר קיים עם כל הפרמטרים שאני צריכה!

אם הילדודס נפלו וצילמתם, או אולי אתם נפלתם לאחרונה או מישהו שאתם מכירים נתקע בשולחן - בבקשה צלמו תמונה של שטף הדם ושלחו לי - ביחד עם גיל המצולם, מינו, ובת כמה המכה ברגע שצולמה!

אני יודעת שזה קצת קאדר אבל אני רוצה להאמין שתקחו את הדקה ותצלמו ותשאלו גם חברים/משפחה�� זה פרוייקט חברתי והוא יקום או יפול על כמות התמונות שאקבל.

התמונות הן אך ורק לצורך הפרוייקט, אני מתחייבת שלא להעבירן לשום גורם, והן לא יקושרו לשמכם בשום אופן.

את התמונה והפרטים שציינתי אפשר לשלוח באחת מהאופציות הבאות:

1. האופציה הכי טובה עבורי - דרך אתר שבניתי בעזרת wix, הלינק בתגובה הראשונה לפוסט. (לוקח כמה שניות עד קבלת חיווי)
https://www.bruisefighters.com

2. בהודעה אישית בפייסבוק.

נסו לצלם בתנאי תאורה טובים ובפוקוס!

בתקווה שכולם יזכו לחיות בבטחון נפשי ופיזי❤️��

נ.ב
אם למישהו יש שאלות, הוא יכול לפנות אליי בפרטי.

חם בפורומים של תפוז

אירוח וידאו - תמ``א 38
אירוח וידאו - תמ``א 38
עו``ד עפר שחל, מנהל הפורום ומומחה לבתים משותפים...
אירוח וידאו - תמ``א 38
אירוח וידאו - תמ``א 38
עו``ד עפר שחל, מנהל הפורום ומומחה לבתים משותפים...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

ד
זקוקים להשתלת שיניים?
פורום סקסולוגיה
לייעוץ בפורום סקסולוגיה
פורום קרב מגע הגנה עצמית
פורום קרב מגע הגנה עצמית

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ