לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1955119,551 עוקבים אודות עסקים

פורום הורים לפעוטות

ברוכים הבאים לפורום הורים לפעוטות!
שנת החיים הראשונה של התינוק חלפה לה ואתם ניצבים למול אתגרים חדשים...
התינוק כבר לא שוכב ב'חוסר מעש', הוא מדדה, מתרוצץ הנה והנה...דורש את עצמאותו ולפעמים אף 'חוטא' בהתקפי זעם;-)...
 
כיצד מתמודדים עם האתגרים החדשים? ביצירתיות רבה, בדרכים שונות ומגוונות ובטח שלא לבד!:-)
 
אנחנו כאן במיוחד בשבילכם. בואו להשתתף, ללמוד, לתרום ולהיתרם מסביבת הורים, שנמצאים בדיוק באותה הקלחת..
 
ממתינות לכולכם, 
kramerkaren ושושן בשם אחר
 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הורים לפעוטות

ברוכים הבאים לפורום הורים לפעוטות!
שנת החיים הראשונה של התינוק חלפה לה ואתם ניצבים למול אתגרים חדשים...
התינוק כבר לא שוכב ב'חוסר מעש', הוא מדדה, מתרוצץ הנה והנה...דורש את עצמאותו ולפעמים אף 'חוטא' בהתקפי זעם;-)...
 
כיצד מתמודדים עם האתגרים החדשים? ביצירתיות רבה, בדרכים שונות ומגוונות ובטח שלא לבד!:-)
 
אנחנו כאן במיוחד בשבילכם. בואו להשתתף, ללמוד, לתרום ולהיתרם מסביבת הורים, שנמצאים בדיוק באותה הקלחת..
 
ממתינות לכולכם, 
kramerkaren ושושן בשם אחר
 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
 
המשך >>

לצפיה ב-'מיטת נוער נפתחת'
מיטת נוער נפתחת
25/04/2018 | 22:20
הקטנה כמעט בת שנתיים ובזמן האחרון עברה לישון יחד עם הגדול במיטה שלו..
אני חושבת שזה אומר שכבר אפשר להוציא את מיטת התינוקות שלה מהבית
ורוצה לקנות להם מיטת נוער חדשה, שיש בה גם מיטה נפתחת (2 מיטות קבועות יהיה מאד צפוף..)
ראיתי שבד"כ במודעות קוראים למיטה הנפתחת - מיטת אורח. 
ורציתי לשאול - האם המיטה הנפתחת פחות טובה מהעליונה ?
יש בה מקום למזרן דק יותר ?
לצפיה ב-'סיום טיפול ארוך אצל קלינאית פרטית'
סיום טיפול ארוך אצל קלינאית פרטית
24/04/2018 | 12:55
6
93
היינו בטיפול במשך כמעט שנה והשבוע פגישה אחרונה.
נראה לי מוזר סתם לשלם על המפגש האחרון, להגיד ביי וללכת.
היא עושה עם ילד טקס פרידה.
נראה לכן אני צריכה לעשות משהו? לתת לה מתנה?
לצפיה ב-'לטעמי עציץ יכול להיות מתנה נחמדה'
לטעמי עציץ יכול להיות מתנה נחמדה
24/04/2018 | 14:19
80
בעיני כל עציץ קולע (אלא אם במקרה היא סובלת מאלרגיה לצמח מסוים), ירוק, פורח, לא יקר ולא מוגזם. בעיקר לא מחייב היכרות עם הטעמים וההעדפות שלה.
לצפיה ב-'לא חייבים מתנה אבל'
לא חייבים מתנה אבל
25/04/2018 | 08:36
50
איזושהי התייחסות- ציור שהילד צייר, ברכה שאתם כותבים ומודים לה.
גם בעיני מוזר פשוט לשלם וללכת, תמיד אציין את הסיום וההודיה למטפל/ת באיזושהי דרך.
לצפיה ב-'אני כותבת משהו לפרידה'
אני כותבת משהו לפרידה
25/04/2018 | 11:23
3
45
כמה מילים על המשמעות של העבודה המשותפת, הערכה ותודה על ההתקדמות. מצרפת מתנה קטנה (גם שוקולד הולך). לטעמי זה הרבה יותר אישי ומשמעותי ככה.
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
25/04/2018 | 12:34
2
38
מתנה לא אספיק כבר לקנות, תמיד אני נזכרת מאוחר.
אבל אכתוב לה ברכה יפה עם התמונה של הילד.
חשבתי גם להוסיף ציור, אבל בגיל שנתיים הקווים שהוא מצייר לא בדיוק שיא היצירה - אז אראה כבר האם לצרף או לא.
לצפיה ב-'את בטוחה שאת רוצה להוסיף תמונה?'
את בטוחה שאת רוצה להוסיף תמונה?
25/04/2018 | 20:24
1
17
ברכות כאלה לפעמים נתלות על הקיר של המטפל - את רוצה שהתמונה של הילד שלך תהיה תלויה לנצח על הקיר שלה?
אני אוהבת לצרף קופסת עוגיות שוות למתנות כאלה (כמו פיננסייה מארקפה, או משהו בסגנון. אם את אופה אפשר משהו ביתי - אני לא עושה את זה. ואם את רוצה להשקיע - העוגיות יכולות לבוא בתוך צנצנת זכוכית רב פעמית נאה).
לצפיה ב-'לא חשבתי על זה'
לא חשבתי על זה
25/04/2018 | 21:53
9
האמת, לא ראיתי אצלה תמונות או ברכות על הקירות.
בכל מקרה, התמונה קטנה ובכלל הכל ביחד יצא ממש יפה.
לצפיה ב-'תינוקת הפסיקה להסכים להירדם במיטה'
תינוקת הפסיקה להסכים להירדם במיטה
24/04/2018 | 23:55
1
34
אני לא מבין את זה. 
הבת שלי (בת 13 חודש) היתה ישנה מעולה. לילות שלמים ופעמים באמצע היום... עד לפני שבוע. 
כן, אני יודע שצומחות לה שיניים וזה מציק ואין לה תאבון והיא לא רוצה מוצץ ומוצץ עוזר להרגע. ואני יודע שהיא עברה הרגע חיסונים וגם זה מציק....
אבל כל היום היא רגועה. היא מחייכת. צוחקת. גם כשהחום עולה ריגעית היא בסדר. פחות בסדר מזמנים רגילים אבל היא בסדר. לא ניראה שכואב לה במהלך היום... או הערב. ויש רוטינה של הירדמות עם אמבטיה שמחה ונעימה, וסיפור נעים ונחמד והכל בסדר והילדה בסדר....

ואז.... מגיע הזמן לישון. איך שהילדה קולטת שמנסים להרדים אותה (מתקרבים למיטה שלה או מניחים אותה בעגלה כשהיא קרועה מעייפות) - היא בועטת. צורחת. בוכה. הכל רק כדי לא לישון. ובלי לקחת מוצץ (בגלל השיניים, אני מניח) היא גם לא נרגעת. 
בלילה לוקח שעתיים להרדים אותה עם ניענועי עגלה ו"שששש" או סיבובים בגינה.
אבל אם אנחנו לא מנסים להרדים אותה - אם היא פשוט בעגלה וערה ואנחנו לידה ולא מנסים שתישן - היא רגועה. היא סבבה. 
ואז היא מתחילה להתעייף. העיניים שלה נעצמות. היא כימעט נרדמת - ושוב - בעיטות רגלים. צרחות. בכי. 
היא בת שנה. היא כבר רגילה לישון ותמיד נרדמה מעולה ובשימחה.

אנחנו מיואשים. אנחנו כבר לא ממש מנסים להרדימה במיטה כי את המיטה אי אפשר להניע הלוך ושוב כמו עגלה אז היא נרדמת בעגלה ואנחנו כבר שמים את העגלה ליד המיטה שלנו, כי היא מתעוררת כל שעה ולא ניתן להרדימה במיטה. 
היא בסדר כשהיא ערה אבל איך שהשינה מתקרבת אליה - היא מתנגגדת. כאילו היא בטראומה מלישון או משהו. 

מה קורה?!?
 
לצפיה ב-'היא פשוט כבר גדולה .'
היא פשוט כבר גדולה .
25/04/2018 | 20:28
17
אנחנו בסביבות הגיל הזה עוברים לטקס מסודר לפני השינה - צחצוח שיניים, סיפור ושיר, נניח. עם הגדולה, מאחר שהורגלה להירדם תוך נענוע על הידיים, היינו צריכים לגמול קודם מזה (פשוט הפחתתי בהדרגה את הנענועים עד ל-0). עם השנייה ישבנו איתה ועם הגדולה ורשמנו את כל מה שהן רוצות שיהיה בטקס שינה (סיפור, שיר, מים, כיסוי בשמיכה, חיבוק, וכו'), ואז כל יום עברנו ועשינו מה שהיה ברשימה, ורק עם הזמן הטקס התקצר. עם השלישית פשוט צחצוח, סיפור, והיא נרדמת בשנייה אחריו.
לצפיה ב-'מי מחנך בבית של סבא וסבתא?'
מי מחנך בבית של סבא וסבתא?
22/04/2018 | 22:40
22
170
חמי וחמותי אנשים מקסימים וחמים, קשורים מאד לנכדים, ומארחים אותנו מכל הלב בערך פעם בשבועיים לשבת. לרוב אנחנו מגיעים בשעות אחה"צ ביום שישי ועוזבים בשבת בצהרים.
חמותי מאד קפדנית בענייני נקיון והגיינה אישית וגם חשוב לה מאד שהילדים יאכלו. היא כל הזמן שואלת אותם אם הם רעבים. אם הם עונים שלא, היא שואלת " אז משה, מה לחמם לך?" הוא חוזר ואומר שהוא לא רעב, והיא בשלה: "אז לחמם לך מרק? רוצה עוף? לפתוח לך אבוקדו?"
בבית לימדנו את הילדים להפסיק לאכול כשהבטן שבעה, ושאוכלים לפי תחושת הרעב (ולא, נניח, כי השעה אחת).
כנ"ל לגבי מקלחת. ילד שקם מאוחר בשבת, רבץ בבית כמה שעות ויוצא לנסיעה - מבחינתי ממש לא חייב להתקלח. היא חוזרת ומבקשת מאיתנו שוב ושוב שנקלח את הילדים. הסברנו שאנחנו מקלחים בערב בבית. היא בכל זאת עושה מצדה כל מאמץ לקלח את הילדים.
שני הגדולים, בני 5 ו-7 הם כבר ילדים עצמאיים, יודעים להתקלח לבד (לבן החמש אני רק חופפת את הראש), ופשוט מסרבים להצעות שלה. אין לה סמכות לאכוף עליהם להתקלח בלי הגיבוי שלנו, והיא מתמרמרת באוזננו על החינוך הקלוקל שאנחנו נותנים לילדים בענייני הגיינה (בעינינו מקלחת כל ערב זה לגמרי מספיק).
כנ"ל בענייני אוכל. אין אצלנו "אבל תאכל עוד ביס" או "אבל אכלת נורא מעט" או "תגמור מהצלחת". מי ששבע רשאי לקום מיד מהשולחן ולפנות לעיסוקיו, אלא אם מתחשק לו להישאר ולשבת עם כולם (הם המון פעמים נשארים).
בגלל שהחינוך שלנו כל כך שונה, לפעמים השאלות החוזרות שלה בענייני אוכל מרגיזות אותם והם עונים לא יפה. הסברתי וגם הענשתי. מותר להם לומר לא כמה שהם רוצים, אבל בצורה מנומסת.
גם כאן נמתחת עלינו ביקורת (שאנחנו לא דואגים להאכיל את הילדים). ובפעם האחרונה שהיינו שם חמי אמר לילדים - בבית שלי תתנהגו לפי הכללים שלי.
אני כבר מזמן (מזמן) לא מעירה על כמויות הסוכר שהם נותנים לילדים (ובכלל זה שתיה ממותקת שמוקצה מחמת מיאוס אצלי).
אז מי מחנך אצל סבא וסבתא?
מצד אחד, לא רוצה 'לשים עליהם פס', מצד שני - לא אכריח ילד לאכול (גם אין לי מושג אם בכלל אפשר או איך עושים את זה) ולא אקלח ילד בן 5 בכוח 4 שעות אחרי שקם נקי מהשינה. אני נותנת לילדים שלי אוטונומיה על גופם עד גבול מסוים, וסבתא מחפשת גבול הדוק יותר.
לצפיה ב-'אין לי תובנות, אבל הזכרת לי את סבתא שלי'
אין לי תובנות, אבל הזכרת לי את סבתא שלי
23/04/2018 | 03:12
113
התחלתי לכתוב שבד"כ הכללים אצל הסבתות נוקשים פחות - מותר לדלג על מקלחת, מותר לאכול מה שרוצים וכו' - אבל אז נזכרתי בסבתא שלי, שהייתה המחנכת הכי נוקשה שיש: קמים אצלה ב-6 בבוקר ומסדרים את המיטה, לא חולמים על להשאיר כלים בכיור או לא להתקלח (במים קרים! כי יום אחד אולי לא יהיה כסף למותרות כמו מים חמים!).
היא הייתה עד כדי כך קשוחה, שאפילו לא חשבנו להתמרד או לסרב, פחדנו ממנה
לצפיה ב-'אכן, בית שלהם כללים שלהם.'
אכן, בית שלהם כללים שלהם.
23/04/2018 | 10:16
124

מקלחות לא נראות לי חלק לגיטימי מ"כללי הבית" ואם הילדים מתקלחים בערב בבית אז זה לא נושא לדיון - הבהרת שזה המצב וזהו.
את גם לא צריכה להכריח לאכול - את לא זאת שאוכפת את החוקים בבית שלהם, אלא הם. כל עוד מה שהם עושים לא נראה לך פוגע ממש בשלומם או בריאותם של הילדים (ולאכול יותר אצל סבתא בשבת פעם בשבועיים כנראה לא פוגע) - שיעשו מה שהם רואים לנכון. וכמו שאמרת - אל תתני לילדים לדבר אליהם לא יפה (אלא אם את רוצה לתת לסבים "לחנך" אותם גם בנושא הזה).
אצלנו, אצל חמותי - אסור לקום מהשולחן עד שהיא מרשה (אחרת יש סנקציות כמו לא לקבל קינוח), אסור לדבר באנגלית ליד השולחן (כולל במסעדה אם היא משלמת), חייבים לגמור מה ששמים בצלחת (אצלנו בבית ממש לא) - אבל מותר שמישהו אחר יגמור עבורך (כי העקרון הוא לא לזרוק אוכל), חייבים לטעום מה שהיא אומרת לטעום, וכו'. כמו כן, חמותי שומרת ואוכלת מאכלים שפג התוקף שלהם, מה שמסבך את הבת שלי עם אמא שלי כי היא שואלת/בודקת אם המאכלים בבית שלה בתוקף ואמא שלי נעלבת.
לצפיה ב-'הכללים הם שלנו'
הכללים הם שלנו
23/04/2018 | 12:03
104
אבל זכינו בסבא וסבתא נהדרים (ההורים שלי). לאמא שלי יש דרך מסויימת, והיא בהרבה מקרים איפשהו באמצע ביני לבין אחותי. למשל בענייני אוכל, אני מאוד מקפידה על הגבלה בסוכר ואוכל בריא, ואחותי משחררת לגמרי. הכלל הוא שאצלי אוכלים יוגורט לבן לא ממותק, אצל אמא שלי יוגורט עם פירות ואצל אחותי מילקי, וככה בכל דבר. אז הילדים של אחותי אוכלים יותר בריא מבד"כ ושלי קצת פחות. גם כשאמא שלי שומרת עליהם בלעדי, היא שואלת מתי להשכיב לישון / אם לארוחת 10 אני מעדיפה כריך או פירות / מה אנחנו עושים כרגע בענייני גמילה? לוקחים יזום או מחכים שיבקש?
בקיצור, מתאימה את עצמה לחלוטין לדרך שלנו ובחיים לא תלך נגדנו.
עם חמי זה יותר פשוט כי אנחנו פוגשים פחות, אבל כשנמצאים אצלו האחריות היא 100% שלנו, אנחנו מאכילים, מחליטים אם יישנו צהריים או לא, מרשים או לא מרשים לקום מהשולחן. הוא לא מתערב אף פעם.
 
אני חייבת לציין שהבתים שלנו מאוד דומים בסך הכל ואין הבדלי גישה קריטיים, אבל אם היו כמו במקרה המתואר, הייתי יושבת לשיחה נעימה ומסבירה שיש דברים שחשובים לי ואני לא מתפשרת. ומה שאני יכולה להתמודד- משחררת.
 
ומצד שני: אמא שלי טוענת שהייתי מחנכת אותי ואת אחותי כל השבוע, וסבא וסבתא הורסים בסופ"ש... ולי יש זכרונות מתוקים מהילדות אצל סבא וסבתא, עם החוקים שלהם וההתנהלות אצלם, נסענו איתם לחו"ל ובילינו אצלם המון, וזה שווה זהב למרות שהרשו לנו יותר שוקולד או שהיו חוקים שונים בענייני מקלחות. אז אולי שווה לתת להם לפתח את מערכת היחסים ביניהם בלי להתערב. לא יודעת, סתם נקודה למחשבה.
לצפיה ב-'וואו, שאלה טובה שמעסיקה גם אותי לאחרונה...'
וואו, שאלה טובה שמעסיקה גם אותי לאחרונה...
23/04/2018 | 13:09
6
122
האמת שהייתי שמחה אם חמי וחמותי דווקא יהיו יותר פעילים בחינוך/הגבלת הילדים כשהם אצלם. ההורים שלי גרים רחוק, ככה שכל שישי אחרי הצהריים אנחנו אצל ההורים של בעלי בפורום של המשפחה המורחבת ולמרות שאני אוהבת את המשפחה שלו מאוד ובד"כ ניהנית במפגשים האלה, הרבה פעמים אני מרגישה שההתנהלות שם בהקשר של הילדים די מעיקה עליי. למשל, כמות הקינוחים שמוגשת שם היא מטורפת - לדוגמא, בשישי האחרון חולקו ביצי הפתעה של אוראו והיו גם כדורי שוקולד, 2 עוגות (אחת קנויה ואחת הום מייד), אבטיח, תותים ואננס. ואז מחולקים לילדים גם שלוקים וביסקוויטים בטעם שוקולד... וזה ככה כל פעם. ואני לא יכולה לומר מילה על העניין כי זה לא הבית שלי ואני לא יכולה לפנות את השולחן אחרי פרק זמן סביר כדי שהילדים לא יוכלו יותר מידי כי "אולי מישהו עדיין רוצה לאכול משהו" ולא עוזר לרמוז או לומר בעדינות שקינוח אחד זה מספיק ואולי עוגה אחת יחד עם הפירות זה נהדר ולא צריך יותר מזה. בנוסף, כל פעם שהילדים עושים משהו שלא נראה לחמי/חמותי הם מבקשים ממני לאסור עליהם, והרבה פעמים אלו דברים שמבחינתי אין שום בעיה איתם - כמו לשחק בחדר העבודה של חמותי (בלי לשבור או להרוס שום דבר כמובן) או להוציא מים מהדיספנסר במקרר וללכת להשקות את הפרחים שבחוץ. מבחינתי כל עוד לא נעשה נזק וכל עוד סידרתי וניקיתי אחריהם כשסיימו - אז מה הבעיה? אז אני מבקשת מהם לומר לילדים בעצמם שהם לא מרשים ואז הם עושים פרצוף ואומרים שהם לא ההורים שלהם ואני עונה שזה הבית שלהם ואם משהו מפריע להם זכותם לבקש להפסיק. ואני באמת לא יודעת אם אני צודקת או הם. אבל מצד שני כשאני מבקשת מהם לא להרשות לילדים לקחת ביסקוויטים בלי הגבלה מהמגירה אחרי שאכלו כבר 3 קינוחים, הם עונים שמבחינתם אין בעיה עם זה... אז אם הם לא אוסרים על הילדים כשאני מבקשת, למה שאני אאסור עליהם כשהם מבקשים...
אני מניחה שבסופו של דבר אני מקבלת את המצב על הטוב והרע שלו - הילדים מאוד נהנים עם סבא וסבתא ועם בני הדודים שלהם, אוכלים כמות מטורפת של ממתקים וחוזרים הבייתה שמחים ומאושרים.
אני הייתי פשוט מתעלמת מהבקשות (ההזויות) לקלח בבוקר, לוקחת במקום לשטוף פנים וידיים עם סבון אולי. מבחינת האוכל, אולי אפשר לסכם עם הילדים שאצל סבתא וסבא מבקשים בדיוק מה רוצים שישימו על הצלחת וכמה, אבל אז הם מחוייבים לסיים את זה. האמת, שגם אני כועסת אם מגיל מסויים - נגיד 3-3 וחצי "מבקשים סתם", והכלל הוא שאם מבקשים משהו צריך לאכול אותו. ואם לא, הם לא יקבלו משהו אחר או קינוח אחרי האוכל.
לצפיה ב-'את לא חושבת שזה סביר '
את לא חושבת שזה סביר
23/04/2018 | 14:22
5
108
שחמותך תקבע אם מותר או אסור לשחק בחדר העבודה שלה? ושלא תרשה להשקות את הפרחים במי שתייה (להבדיל ממים מהברז) או אפילו לגשת לדיספנסר במקרר, שמניסיוני בחיים תוחלת החיים שלו לא מאוד ארוכה...?
בלי קשר לשאלה אם את או היא צריכים להגיד לילדים את זה - אלה נראות לי דרישות סבירות בהחלט. 
קחי בחשבון שאם את נותנת לה להטיל איסורים, זה גם אומר שהיא חופשייה להטיל סנקציות כרצונה, וכו', אם הם ל-א פועלים בהתאם לאיסור - והסנקציות האלה לאו דווקא ימצאו חן בעינייך.
לצפיה ב-'מסכימה איתך לחלוטין'
מסכימה איתך לחלוטין
23/04/2018 | 19:01
4
95
גם בעיני, כל מה שקשור לבית שלה, זכותה לדרוש לגמרי.
לעומת זאת, כל מה שנוגע לילדים (אוכל ומקלחות), לגמרי באחריותך בלי קשר למקום בו אתם נמצאים. וזכותך לקבוע מה יהיה.
לצפיה ב-'מסכימה שזכותה לדרוש, רק אני חושבת שזה צריך להיות ישירות '
מסכימה שזכותה לדרוש, רק אני חושבת שזה צריך להיות ישירות
24/04/2018 | 08:14
3
78
מול הילדים. כאמור, זה הבית שלהם והם אלו שצריכים לקבוע את הגבולות המיוחדים (לא מדברת על לא לקפוץ על הספות עם נעליים, לא לדפוק על הרשתות, לא לקטוף את הצמחים - שזה כמובן לאווים אוניברסליים שאני מקפידה ומעירה אצלם כל הזמן). הילדים צריכים ללמוד להקשיב גם לסבא וסבתא ולהבין שזה הבית שלהם ויש להם דרישות משלהם. אם יש משהו שמפריע להם מסיבה זו או אחרת, הם צריכה להעיר להם ולא לבוא אליי כל הזמן. ואין לי בעיה שתטיל עליהם סנקציות, מה זה כבר יכול להיות - לא מקבלים יותר ממתקים? מעולה!!
בנוסף, יש לעניין גם צד שני - ז"א, אם את אוסרת על הילדים אופציות משחק/עיסוקים רבים, את צריכה להציע להם אלטרנטיבות. אבל... אין אצלם משחקים לילדים, הם לא רוצים לשמור אצלם ספרים או צעצועים כי זה תופס להם מקום.... אבל מצד שני הם מאוד רוצים שנגיע כל שבוע  ואז... אוסרים על הילדים למצוא לעצמם עיסוקים יצירתיים. זה לא עובד ככה, הילדים לא ישבו בשקט על הספה במשך שעתיים וחצי עם הידיים על הברכיים ואני לא ארוץ אחריהם כמו שוטר ואאסור עליהם דברים שבעיני הם סבירים.
ואגב, כשהתעקשתי שלא להתערב, הם מצאו פתרון בעצמם - נעלו את חדר העבודה וסגרו את הברז מים של המקרר וככה פשוט לילדים לא הייתה גישה לדברים הללו.  
לצפיה ב-'אז תביאו אתם צעצועים ומשחקים איתכם,'
אז תביאו אתם צעצועים ומשחקים איתכם,
24/04/2018 | 08:40
68
או תמצאו להם עיסוקים (אצלנו גם דף ועט מספיקים כדי להעסיק אותם במשך זמן רב). זה מה שאנחנו עושים כשצריך. אני בטוחה שיכולת לחשוב על זה לבד, כך שכנראה זה שאת לא עושה את זה קשור למשהו אחר. בכל מקרה, במקום לרוץ אחריהם ולאסור עליהם דברים, פשוט תביאי את את התעסוקה.
גם לנעול את חדר העבודה הוא פתרון ברור, שלא ברור למה הוא לא היה הפתרון הראשון שהם חשבו עליו או שאת הצעת.
לגבי זה שאין לך בעייה שהם יחנכו אותם - סבבה, אם זה מה שאת חושבת, ואת רוצה לתת להם את המושכות בבית שלהם כשאת נמצאת שם - תגידי להם את זה בצורה חד-משמעית. אני לא הייתי עושה את זה, ולדעתי זה לא מומלץ, ובוודאי שלא מובן מאליו לסבים שזה המצב - אבל אם זה מה שאת רוצה, שתהיה התעלמות מנוכחותכם כמחנכים של הילדים והם אלה שיחנכו אותם כשאתם שם - תגידי להם. אפילו בגן כשההורים נמצאים ליד הילד ברור שהאחריות לילד שלהם היא עליהם. ברגע שהם לא שם - הגננת היא הסמכות, או הסבים אם אתם לא שם. ההנחה של הסבים שאת מעוניינת להיות הסמכות היא סבירה לגמרי.
לצפיה ב-'לא לא להביא משחקים וספרים איתך?'
לא לא להביא משחקים וספרים איתך?
24/04/2018 | 08:46
1
17
לצפיה ב-'התכוונתי למה לא להביא איתך את הכל'
התכוונתי למה לא להביא איתך את הכל
24/04/2018 | 11:12
55
זה מה שאנחנו עושים
לצפיה ב-'אצלי זה יותר גרוע'
אצלי זה יותר גרוע
23/04/2018 | 14:19
1
116
שתי הסבתות באות לעזור ומתעלמות לחלוטין מהחלטות שלנו. לדוגמה, לא אוכלים בסלון - אז אם אנחנו לא בבית, אין מצב שמישהו יישב במטבח.
וגם כשאני נמצאת, זה קרב - היא אומרת להם: אבל אמא לא מסכימה, ואז מחכה שאצא מהחדר כדי שוב לתת להם אוכל בסלון.
לצפיה ב-' '
23/04/2018 | 14:36
24
לצפיה ב-'אשמח אם תעלי את השאלה ב"חמותי ואני"- מעניין לקרוא את התגובות'
אשמח אם תעלי את השאלה ב"חמותי ואני"- מעניין לקרוא את התגובות
23/04/2018 | 20:12
94
שם.
 
אני חושבת שככה או ככה הורים צריכים להחליט מה נכון לילדים שלהם מבחינתם , גם אם זה הבית של ההורים. צריך כמובן לכבד את ההורים ולהתחשב בהם אבל הסיי האחרון הוא של ההורים.
לצפיה ב-'הבעיה היא שזה פוגע'
הבעיה היא שזה פוגע
23/04/2018 | 21:17
3
113
ביחס של הילדים הגדולים אליה. כשהיו קטנים לא הפריע להם שהיא מקלחת/מאכילה וקובעת את הזמנים לכך. ככל שהם הופכים עצמאיים ומתפתחים הם מאבדים את הסבלנות לנסיון שלה לנהל אותם. ולכן גם פחות נלהבים לבוא. בעבר היו נוסעים לפעמים רק שניהם. היום הם דוחים את הרעיון על הסף. אותי זה נורא מצער כי זה יוצר מידה של דחיה וריחוק ביחסים. אבל אין טעם לומר לה כלום. היא ממילא לא שומעת.
הם היו הורים עם המון חוקים וניהול צמוד מצד אחד, אבל רכים וותרנים מצד שני, והסגנון שלנו מאד שונה וכבר טמוע בילדים.לי יש זכרונות נהדרים מסבא וסבתא שלי, בעיקר בגלל שראו אותי כמו שאני, התייחסו אלי בהתאם לגיל שלי, וכמובן, פינקו אותי מיני פינוקים שלא היו בבית.
לצפיה ב-'אצלינו אמא שלי מצפצפת על החוקים שלנו, אבל ממציאה חוקים משלה'
אצלינו אמא שלי מצפצפת על החוקים שלנו, אבל ממציאה חוקים משלה
24/04/2018 | 11:28
1
83
וזה הגיע למצב של מלחמות ופיצוצים עם הגדול. מצד אחד - הוא צודק, מצד שני - הוא מתחצף. אז המצב בעייתי. במיוחד שאמא שלי נעלבת קשות כל פעם שנראה לה שאני לוקחת את הצד שלו.
לצפיה ב-'את מדברת על זמנים שבהם את לא נמצאת?'
את מדברת על זמנים שבהם את לא נמצאת?
24/04/2018 | 11:53
64
בזמנים כאלה אין ספק שהחוקים הם החוקים שלה. החוקים הם תמיד החוקים של המבוגר האחראי - ואם לא מעוניינים בחוקים שלו, לא משאירים אותו עם הילדים.
לצפיה ב-'אין גיל מבוגר מדי ללמוד מתוצאות'
אין גיל מבוגר מדי ללמוד מתוצאות
24/04/2018 | 13:18
61
כמו שאנחנו מאמינים שילדים לומדים אם למעשים שלהם יש תוצאות, כך גם מבוגרים יכולים ללמוד.
הם יבואו בחוסר חשק, ויעשו פרצופים או שיפסיקו לבוא, ועם קצת תיווך, גם סבתא תבין מה קורה כאן ואם זה שווה לה את זה.
ויבוא יום, וייסעו לסבא ולסבתא בניגוד לרצונם, כי גם פה יש לך מילה, וחשוב לך הקשר הזה.
ומהצד השני, בהחלט אפשר לומר לילדים: "נכון שכל פעם שאנחנו נוסעים לסבא וסבתא מאוד חשוב להם שתתקלחו? אז מה דעתכם ללכת להתקלח?" לא, כי יש ערך למקלחת הזאת, אלא כי זה חשוב לסבתא, וגם כבוד למבוגרים הוא ערך.
לגבי האוכל - שיגידו את האמת: "סבתא, אני שבע. אם אוכל עוד תכאב לי הבטן (והפולנים יוסיפו: את רוצה שתכאב לי הבטן?")"
בהצלחה
לצפיה ב-'נשמע שזה נושא ongoing הביקורת של החמים'
נשמע שזה נושא ongoing הביקורת של החמים
23/04/2018 | 21:26
1
105
בפעמים קודמות, הצדקתי את הביקורת שלהם. 
הפעם, אחלק את תשובתי לשניים:
כן, בבית שלהם אתם כולכם תתנהגו לפי החוקים שלהם. כלומר, אם אסור לקפוץ על הספות למרות שנניח אצלכם בבית מותר, אזי אסור לילדים לקפוץ. 
אבל את מתמקדת בנושא האוכל והמקלחת. 
נראה לי שברור לך שילדים לא חייבים להתקלח בוקר וערב. הם אפילו לא חייבים להתקלח כל יום, אוי לאוזניים שכך תשמענה! החמים שלך יכולים להביע את דעתם, אבל אני מניחה שבשלב מסויים זה כבר נמאס, ואת חייבת ליצור מצב שברור להם שאסור להם למתוח ביקורת עליכם כהורים בנוכחות הילדים. זה כנראה יהיה עימות רציני, כי הם נוהגים לעשות זאת כדרך קבע, אבל בסוף הם ילמדו. 
אם את הביקורת הם מביעים רק באוזניכם, ההורים, אני כן הייתי שומעת. נשמע שיש להם סך הכל עיצות טובות, וכן אפשר ללמוד מהם. אם אותה עיצה חוזרת על עצמה, אפשר לענות תשובות מרגיזות שישתיקו אותם בסופו של דבר (למה הילדים לא התרחצו הבוקר? אנחנו מנסים לראות כמה זמן אפשר לא להתרחץ עד שהם מתמלאים פצעונים בכל הגוף). וככה שוב ושוב עד שיתייאשו. 
 
לגבי האוכל. אני קצת מסכימה איתם וקצת איתך. איתם אני מסכימה שרצוי שיהיו שעות קבועות לאוכל. מה זאת אומרת אוכלים כשרעבים ולא כי השעה 1? אז אם ילד אחד רעב ב- 12, אחד ב- 1 והשלישי ב-2, כל אחד יושב ואוכל לבד ליד השולחן כשהוא רעב? כשמרגילים לאכול בשעות קבועות, זו השעה שבסופו של דבר מרגישים רעב. הילדים שלי רגילים לאכול בבית ספר צהריים בשעה 12, וגם בסופי שבוע לקראת השעה 12 נשמעות קריאות רעב. 
ברור שאפשר לצאת מהשגרה, ואם הוזמנתם לשעה 1 אצליהם לצהריים, כדאי להתארגן מראש וב- 11:30-12 לתת תפוח או בננה שקצת יסתום את התיאבון אבל עדיין יהיו רעבים לארוחה. 
עוד נקודה שאני מסכימה איתם, ילדים שאוכלים מעט בצהריים, יכול להיות שהם בררניים, ומעדיפים לאכול מעט מאוכל שהם לא אוהבים, והם יודעים שעוד זמן מועט הם יוכלו לקבל אוכל מועדף (חטיפים). כך עלול לצאת מצב שהילדים אוכלים למעשה כמעט בכל שעות היום, עם מנוחות קצרות בין לבין. ילדים חייבים להבין שגם אם הם אוכלים מעט בצהריים, הארוחה הבאה תהיה נניח רק פרי ב- 4, ואחרי זה מחכים עד ארוחת הערב. אם בחרו לאכול מעט בצהריים, הם יאלצו להשאר רעבים עד הארוחה הבאה. אני חושבת שכאשר ילדים רגילים לסדר יום שכזה, הם יהיו רעבים בשעת הארוחות והם יאכלו הרבה בזמן הארוחות. ילדים שמנשנשים מה שהם רוצים ברגע שיש אצליהם תחושת רעב קלה, לא יהיו רעבים בארוחות ויאכלו בהן מעט. 
עוד נקודה שאני מסכימה איתם, ילדים (ומבוגרים) לא אמורים לקום מהשולחן ברגע שהם גמרו לאכול. אכילה משותפת זה דבר חברתי, והחברותא חשובה לא פחות מהאוכל. לא צריך להכריח אותם להשאר עד שאחרון הסועדים מסיים, אבל שכן ילמדו לשבת מעט ליד השולחן, להשתתף בשיחות (וצריך לדאוג לשתף אותם), ולבקש רשות לפני שעוזבים את השולחן. 
אני מסכימה איתך שהם צריכים לסרב בצורה מנומסת. אני מסכימה איתך שזכותך להטיל וטו על שתיה ממותקת. אני מסכימה איתך שאת קובעת אלו הרגלים את בוחרת לאמץ. 
אני רק מציעה לך להקשיב להם, כי בסך הכל, אם הסיטואציה היא כמו שתיארתי למעלה, זה יהיה לטובת הילדים להסתגל לארוחות מסודרות. 
לצפיה ב-'מחדדת לגבי ענייני האוכל'
מחדדת לגבי ענייני האוכל
25/04/2018 | 00:31
58
סבתא מאמינה שהילדים צריכים לאכול כ-ל הזמן. וכמה שיותר. ואם הם מוכנים שתאכיל אותם - עוד יותר טוב. כי אז היא מקבלת סיפוק עצום מזה שהצליחה להאכיל אותם.
באחד הבקרים ישבתי והנקתי בסלון בסביבות 6 בבוקר, ופתאום הבן שלי הפציע, כולו חמים משינה ואפוף קורי שינה, עוד לא הספקתי להגיד לו בוקר טוב ולחבק אותו, והיא התחילה: אתה רעב? (לא) אז מה להכין לך לאכול? (כלום) רוצה ביצה? רוצה תפוח? להביא לך מילקי? וכך הלאה וכך הלאה.
הפזמון הזה נמשך שם מבוקג עד ערב. כני אישית ממש לא סובלת את זה, אבל מרפידה לא להגיד כלום. כמובן שבזמני הארוחות הם לא כ"כ רעבים, וזה הכי בולט בארוחת ליל שבת, כי היא תמיד מאכילה אותם בסביבות חמש (כדי שלא יהיו רעבים), ואז מתפלאת בשבע וחצי כשהם רק מנשנשים (בשביל מה אני מכינה אוכל? אתם מעליבים אותי שכתם לא אוכלים).
אצלי בבית אוכלים משהו קל כשחוזרים מהמסגרות, וארוחת ערב מסודרת בערב. בבית הם יושבים הרבה יותר זמן וגם אוכלים יותר. היא לא מאמינה לי שהם אוכלים בבית וחושבת שאני סתם אומרת. אבל כשהם רעבים הם אוכלים מצוין, באופן טבעי. אני לא מנדנדת, לא חוקרת, מניחה לילד שלא מתחשק לו לאכול או שאוכל מעט. ולא מתרגשת מתנודות התיאבון.

לגבי המקלחות - אני תמיד משתדלת לקלח בבית בשישי, לפחות את הגדולים. ויצא לי כבר להגיד להם שכדאי שיתקלחו בבית כי אחרת סבתא תציק להם בנושא. אבל אני לא אכנס למלחמה ראש בראש עם ילד שמעדיף לדחות את המקלחת לערב.

אגב, בעיני בעלי להורים שלו אין הרבה סמכות, כי הם לא עקביים. לפעמים יכעסו על הילדים שלא מסדרים (ואז אנחנו מכריחים אותם לסדר) ולפעמים יגידו לי כשאני מתעמתת איתם, תעזבי, הם קטנים, ויאספו בעצמם. זו סיטואציה עדינה ומורכבת, ואני הנטע הזר בכל הסיפור, על אף שהם מאד אוהבים אותי, וחשוב לי מאד להפגין כבוד ולא לפגוע בהם.
לצפיה ב-'הילדים שלך הם שלך בכל מקום'
הילדים שלך הם שלך בכל מקום
24/04/2018 | 10:51
74
אצל סבא וסבתא, בגינה הציבורית, בבית הספר ובגן.
בכל מקום הם שלך ואת הפוסקת לגביהם.
לצפיה ב-'אף אחד'
אף אחד
25/04/2018 | 12:45
1
43
אף אחד (לא) מחנך בבית של סבא וסבתא. הבית של סבא וסבתא הוא מקום לקבל אהבה ללא תנאי וגם מקום ללמוד שיש בתים שונים עם חוקים וכללים ותחומי ענין שונים מאלה שנהוגים בבית ההורים של הילד, ושאותו ילד יכול לחיות עם החוקים בבית של ההורים ועם מסגרת אחרת לגמרי בבית של סבא וסבתא פעם בשבועיים. קוראים לזה גמישות וזה מיומנות חשובה מאין כמוה.
 
את לא צריכה להכריח לאכול ואת לא צריכה בכלל להתערב. היא תציק להם, והם או שינפנפו אותה (בנימוס כמו שאת דורשת מהם) או שיאכלו עד שיתפוצצו. אם היא מציקה לך תציגי להם התמודדות מנומסת כמו שאת מצפה מהם. ההתמודדות עם משהו שלא נעים להם גם היא מיומנות שחשוב לדרוש. אפשר אפילו לעשות "משחקי תפקידים" בענין זה מראש בבית לפיתוח המיומנות. במשך 13 מתוך 14 ימים הם לומדים לאכול לפי תחושת הרעב - להתנסות ביום ה14 במשהו אחר זה לא נורא ולא יחרב את המנהגים הרגילים שלהם.
 
לגבי המקלחת - אני מתקשה להבין למה בכלל אתם מגיעים לזה אם זה ענין שמציק כל כך. תפסיקו לישון אצלם, תקלחו מיד לפני שמגיעים אליהם ותלכו מהם לפני שמתעורר הצורך במקלחת נוספת ופשוט תנטרלו את הנושא. לבחור מלחמות זה לא רק מול ילדים.
 
לגבי הביקורת על החינוך שלכם - תגדלי עור פיל. את לא יכולה לחנך אותם ואני לא מאמינה ב"שיחת נפש בה נבהיר להם שזה פוגע בנו". את יכולה לנסות, אבל רוב הסיכויים שככה הם וכדאי שתלמדו לחיות עם זה. תזכירו לילדים שוב ושוב שבבית יש מסגרת מסויימת ובמקומות אחרים יש מסגרת אחרת (זה לא המקום האחרון שבו זה יקרה), ושגם אם המסגרות לא מסכימות זו עם זו, יש זמן ומקום לכל דבר. וזהו. אל תתווכחי, אל תנסי לשנות את זה, תהני מזה שהם אוהבים את הילדים וזהו.
לצפיה ב-'אהבתי '
אהבתי
25/04/2018 | 20:08
15
בדעה שלך.
הבית של סבא וסבתא הינו לגמרי מקום לקבל אהבה ללא תנאי, לעולם הוא לא יהיה כמו הבית המקורי וסביר להניח שהרבה חוקים שם "ישברו". אבל, זה מה שכייף בבית של סבא וסבתא!! ברוב המקרים אין חוקים, אין כללים, אוכלים ממתקים, ישנים מאוחר, לא מצחצחים שיניים ולכן רוב הנכדים אוהבים ללכת לסבא וסבתא. 
 
לצפיה ב-'מתנות בעיצוב אישי '
מתנות בעיצוב אישי
24/04/2018 | 08:29
31
קסם של מתנה 
מבחר מתנות בעיצוב אישי....
מחירים מיוחדים לגני ילדים 
מתנות יום הולדת/מתנות גני ילדים/מתנות סוף שנה/מתנות מעוצבות....
www.kesemmatana.com
077-4050657 
לצפיה ב-'אשמח להמלצות למתנות ליום הולדת 4 לבת'
אשמח להמלצות למתנות ליום הולדת 4 לבת
23/04/2018 | 11:57
3
71

אוהבת אותה כמו אחיינית   וממש בא לי משהו שהיא תאהבבב! כל השנים קניתי בגדים ומרגיש לי שזה יותר "מתנה לאמא" ולא לה... רוצה הפעם רעיון מקורי/גדול/גם וגם... שהיא תשמח ממש!
תודה מראש :)
 
לצפיה ב-'קודם כל, בגיל 4, שמלה יפה/נוצצת/מסתובבת היא בהחלט מתנה לילדה'
קודם כל, בגיל 4, שמלה יפה/נוצצת/מסתובבת היא בהחלט מתנה לילדה
23/04/2018 | 12:11
2
70
והילדות גם שמחות ממש מדברים שלאו דווקא מקוריים או גדולים - הן חיות בסך הכל 4 שנים, אל תשכחי - מבחינתן רוב הדברים הם חדשים/מקוריים.
אנחנו קנינו לאחת הילדות תחפושת של פיה, שהתקבלה בברכה.
עוד אפשרויות - בית בובות/בובות (למשל של משפחת סילבניאן, אבל אפשר גם אנושיות - למשל ברבי/נסיכה של דיסני), מיקרופון/אורגן (אבל ההורים אולי פחות יאהבו), אופניים, קורקינט, ערכת פליידו מוצלחת, תכשיטים (מפלסטיק), וכו'. 
לצפיה ב-'רעיונות טובים - בעיקר אופניים!'
רעיונות טובים - בעיקר אופניים!
23/04/2018 | 13:39
1
65
לא בא לי להרוס את ההפתעה אבל נראה לי שעל אופניים כדאי לדבר איתה קודם, לראות אם היא בעניין...
מה זה ערכת פליידו?
לצפיה ב-'ימי הולדת של ילדים מהגן- שאלת מתנה '
ימי הולדת של ילדים מהגן- שאלת מתנה
20/04/2018 | 09:20
10
203
הי.
אנחנו בשנה ראשונה בגן ערייה וכבר עברנו כמה ימי הולדת. עד כה נהגנו לקנות מתנה בסביבות 35-50 ש"ח וכמובן יחד עם פתק החלפה.
שאלה-
בשבוע הקרוב יש לנו יום הולדת (לילד בן 5) ויש לי מתנה שבני קיבל- כפולה, זו מתנה שמתאימה לגיל הילד ושווה מאד, האם יפה לתת מתנה (עלותה סביב 50 ש"ח) ללא פתק החלפה? האם נהוג בימי הולדת של הגן לצרף פתק החלפה? מה דעתכם? אם זה לא נהוג כמובן שנקנה מתנה חדשה. זו פשוט מתנה שאנו לא יכולים להחליף כי אין לנו פתק החלפה וגם נקנתה בצפון. אגב, אני יודעת בוודאות שאין אותה לילד החוגג. 
תודה מראש.
לצפיה ב-'וודאי שלתת.הוא ישמח'
וודאי שלתת.הוא ישמח
20/04/2018 | 12:32
41
לצפיה ב-'לדעתי עדיף שלא.'
לדעתי עדיף שלא.
20/04/2018 | 17:01
35
לצפיה ב-'לתת . מקסימום תתגלגל שוב '
לתת . מקסימום תתגלגל שוב
20/04/2018 | 17:30
31
לצפיה ב-'לא לתת בלי אפשרות החלפה'
לא לתת בלי אפשרות החלפה
21/04/2018 | 12:46
1
129
את הרי לא רוצה לגלגל הלאה תפוח אדמה לוהט.
בעיני מתנה בלי פתק החלפה (אלא. אם תיאמת ווידאת שההורים באמת מעוניינים בול בזה).
לצפיה ב-'תפוח אדמה לוהט?!?!?'
תפוח אדמה לוהט?!?!?
21/04/2018 | 21:07
120
זו רק(!!!) מתנת יום הולדת לא כזה נושא מסוכן....
ולפי פותחת השרשור,מתנה "שווה" שמתאימה לגיל ולילד אז ביג דיל...אין פתק החלפה.
ירצה-יהנה,לא ירצה-יעבירו,יתרמו....
לא כל אגורה בחיים היא מושא לדרמה.
שבוע טוב
לצפיה ב-'למה לא לשאול את ההורים?'
למה לא לשאול את ההורים?
21/04/2018 | 23:02
92
אצלנו אני ואמהות אחרות בגן נוהגות לשאול מה הילד או הילדה ישמחו לקבל או אם מתנה מסויימת שחשבנו עליה תתאים. כן - נהדר. לא - לא קרה כלום, רק ביררת. 
לצפיה ב-'תודה לכולם על התשובות!! החכמתי!'
תודה לכולם על התשובות!! החכמתי!
21/04/2018 | 23:17
1
23
לצפיה ב-'לסיכום - להעביר עם או בלי לברר, השאלה מה את רוצה'
לסיכום - להעביר עם או בלי לברר, השאלה מה את רוצה
22/04/2018 | 13:24
82
אם את רוצה לצאת ידי חובה, לסמן V וזהו - תביאי את המתנה בלי פתק, מקסימום הם יתרמו אותה אם כבר יש להם (תרחיש אפשרי, הרי גם לכם יש עותק נוסף של המשחק המצוין הזה). ייתכן שההורים שיקבלו את המתנה לא יראו את זה בעין יפה (ויזכרו או לא), אבל ייתכן שיזרמו ויגלגלו הלאה או יתרמו וזהו.
אפשרות שניה היא לברר איתם האם מעוניינים ובהתאם להעביר או לא את המתנה הזאת לחוגג הזה (או לחכות לחגיגה הבאה שבוא תבוא, עד שכן יהיו הורים מעוניינים). אם הם מעוניינים במתנה - מניחה שישמחו בה, עם או בלי פתק, ויעריכו גם את ההתעניינות ברצונותיהם.
בילוי נעים בחגיגה :)
 
לצפיה ב-'אפשר לתת'
אפשר לתת
22/04/2018 | 10:13
102
נהוג פתק אבל כבר יצא לי לתת בלי (מתנות חדשות ויפות, למשל שנקנו בחנות שנסגרה) והכול טוב!
לצפיה ב-'מעדכנת שבסוף קניתי מתנה חדשה וזהו'
מעדכנת שבסוף קניתי מתנה חדשה וזהו
25/04/2018 | 17:37
14
סה"כ 50 ש"ח, לא שאני מזלזלת...אבל לא רציתי לפגוע באף אחד.
את המתנה שנותרה נמצא למי לתת... 
לצפיה ב-'פסגת אונו או אונו הירוקה'
פסגת אונו או אונו הירוקה
19/04/2018 | 11:53
1
105
היי, מעוניינת לעבור לקריית אונו לא מהאזור בכלל גרה היום בכפר סבא רוצים לעבור לקרית אונו  בשל הקירבה לעבודה.... מה אתם חושבים על השכונות? ואיז מבין שתיהן עדיפה?
לצפיה ב-'שכונות'
שכונות
22/04/2018 | 10:11
68
מה את מחפשת?
תצייני מה חשוב לך בשכונה.
אונו הירוקה אני לא יודעת מה זה. לאיזה רחוב את מתכוונת?
פסגת אונו זו השכונה היותר יקרה וצפופה.
תהיי ברורה במה את מחפשת ושמות רחובות ואז אוכל לעזור.
לצפיה ב-'בנוגע לשמיכות '
בנוגע לשמיכות
20/04/2018 | 00:00
3
165
הי,

שאלה קצת משונה - באיזה גיל (אם בכלל) ילדים מתחילים לישון עם שמיכות בגודל בינוני? כלומר לא השמיכות הקטנות של התינוקות אבל גם לא הגדולות של מבוגרים שהן 1.5×2 מטר.
קיבלתי כמה שמיכות "ביניים" כאלה ולא יודעת אם יהיו שימושיות או שפשוט בגיל בית ספר מתישהו עוברים לשמיכות יחיד של מבוגרים?

שאלה נוספת - קיבלתי שמיכה מסוג puff quilt (לא יודעת איך קוראים לזה בעברית, יש תמונות בגוגל... בגדול כמו שמיכת טלאים רק שכל טלאי הוא מעין כדור בד בולט), שזה באמת יפה ומיוחד אבל כבדדדדדד... יש מצב שזה לא בטיחותי? או שלילד גדול זה יכול להיות תחליף פוך לחורף?

תודה מראש לעונים!
לצפיה ב-'שמיכות'
שמיכות
20/04/2018 | 07:18
110
לרוב,כשמעבירים למיטת נוער (אצלי עברו בגיל 3) עוברים לשמיכות יחיד 120*90.
לנו יש לחורף פוך ולמעבר/קיץ שמיכות דקות יותר.
לא מכירה את שמיכת הטלאים אבל אם היא כבדה..השתמשי בה ככיסוי יפה למיטה
שבת שלום
לצפיה ב-'שמיכה'
שמיכה
20/04/2018 | 09:16
104
הי. אני גם העברתי לשמיכה גדולה כאשר העברנו מיטה ממיטת מעבר למיטה רגילה. את יכולה לראות גם מתי השמיכה כבר קטנה לילד/ה במהלך הלילה אם היא לא מכסה את כולו זה הזמן להחליף לשמיכה גדולה יותר.
בהצלחה.
לצפיה ב-'שמיכה בינונית'
שמיכה בינונית
22/04/2018 | 08:36
49
לדעתי שמיכות ילדים טובות למשך כשנתיים. בערך מגיל שנה עד שלוש.
אני בסביבות גיל 3 (אצלי קצת אחרי כי הוא ילד מאד קטן ונמוך פיזית) העברתי לשמיכת יחיד רגילה של מבוגרים - לא בגלל שהגודל הקטן לא מספיק פיזית - אלא בעיקר בגלל שהגודל עזר לו להישאר יותר זמן מתחת לשמיכה (שזה משמעותי בעיקר בחורף).
אם זו שמיכת קיץ - אפשר לדעתי למשוך יותר - בגלל שזה הרבה פחות בעייתי כשהילד יוצא בלילה מהשמיכה בקיץ.
לצפיה ב-'אמבטיה'
אמבטיה
17/04/2018 | 15:36
8
195
שלום לכן.
 
עד עכשיו עשיתי לקטן שלי אמבטיה בכיור, יש לנו כיור די גדול שהוא יכול לשבת שם בנוחות וכמובן שזה בהשגחה מלאה שלי. נוח לי לעשות לו שם אמבטיה לשטוף אותו ולחפוף לו ראש (שונא לחפוף) ומזמן יעצו לי לעבור לאמבטיה על הרצפה- אין לי אמבטיה בבית רק מקלחות. לשים גיגית על הרצפה ולמלא מים. בעלי היקר אפילו קנה ברווזים שהקטן נהנה לשחק איתם. לי לא נוח לעשות לו על הרצפה, לא נוח לי לשבת על שרפרף החמוד לא אוהב על הרצפה אי אפשר לחפוף לו ראש, לסבן אותו אני פוחדת יותר שהוא על הרצפה למרות שאני מכניסה אותו ביחד עם אח שלו הגדול.
 
אני ישמח לכל תובנה ועצה.
 
תודה רבה
לצפיה ב-'תעשי מה שנוח לך, כל עוד זה בטיחותי. אגב, בן כמה הוא?'
תעשי מה שנוח לך, כל עוד זה בטיחותי. אגב, בן כמה הוא?
17/04/2018 | 18:52
1
33
לצפיה ב-'הוא בן שנתים וקצת'
הוא בן שנתים וקצת
18/04/2018 | 15:45
22
לצפיה ב-'התנהלתי שנים עם אמבטיה של איקאה'
התנהלתי שנים עם אמבטיה של איקאה
18/04/2018 | 09:48
1
115
בהתחלה שמתי על הרצפה ובהמשך בתוך המקלחון.
היה בסדר גמור.
מה בעצם את שואלת? אם את לא מוכנה לשנות את מנהגך , ונוח לכם, אז מה יעזור אם נציע לקלח באמבטיה על הרצפה?
לצפיה ב-'ניסינו'
ניסינו
18/04/2018 | 15:47
92
החמוד לא אוהב דברים חדשים, ניסנו לעשות בגיגית על הרצפה, בעלי קנה לו ברווזים אבל הוא הלך לישון איתם בלילה ....ולא רצה להכנס למקלחת
לצפיה ב-'פיקוס!'
פיקוס!
18/04/2018 | 09:49
2
134
כיף לקרוא אותך בפורום הזה :)
הצעיר כבר בן שנתיים וקצת, לא? בגיל שנתיים+ דווקא רחצה במקום גבוה נשמעת לי יותר בעייתית. חושבת שאין לך סיבה לחשוש לסבן אותו על הרצפה. אם את חוששת מהחלקה - את יכולה לקנות בחנות (חומרי בנין או ציוד בית) שטיח נגד החלקה. אם פחות נוח לשבת על שרפרף, אולי דווקא ישיבה על שטיח רצפה על הרצפה תהיה קלה יותר עבורך?
 
לצפיה ב-'את מהריון בסיכון??'
את מהריון בסיכון??
18/04/2018 | 15:44
1
118
נדמה לי שאת מוכרת לי משם......
 
פשוט לא נוח לי לשבת על שרפרף ולעמוד כפוף לא נוח לי, גם שהוא נמצא באמבטיה עם הגדול (ואין מקום לשניהם) ואני לא רוצה להתרטב בזמן הגדול מתקלח עם הטלפון של המקלחת.....
לצפיה ב-'לא משם'
לא משם
18/04/2018 | 23:29
110
אני מהפורומים האחרים בהם בילית לפני שנתיים פלוס...
בכל מקרה - משתמע שלהפריד אותם זאת בעיה (מניחה שצריך להשגיח כל הזמן על הצעיר כך שאי אפשר לקלח את הגדול ואותו בנפרד).
ניסית כסא רגיל? ישיבה על הרצפה?
לצפיה ב-'אני מקלחת בעמידה כשהם כבר יציבים'
אני מקלחת בעמידה כשהם כבר יציבים
22/04/2018 | 22:18
29
חוץ מאשר את הגדולה שקילחתי באמבטיית תינוקות בתוך האמבטיה הרגילה, ובאמת נשבר לי הגב.....
אמבטית התינוקות אצלי על רגלים.
מגיל שנה וקצת עמדו אצלי יציב ואז עברתי למקלחת -הם עומדים עם הגב אלי ומחזיקים בידית בטיחות, אני על הברכים על השטיח של האמבטיה. בקיץ אני לרוב עושה אמבטיה משותפת (לפעמים רק לשניים).
לצפיה ב-' מחכים לכם בפורום לידה פעילה וביתית '
מחכים לכם בפורום לידה פעילה וביתית
16/04/2018 | 14:41
20
 
 
הפורום חוזר לפעילות בניהול מקצועי של מומחה ברפואת נשים ומיילד המתמחה בלידות לא שגרתיות.
בפורום תוכלו להתייעץ, לשתף ולשאול הכל על לידה טבעית, לידה פעילה, לידה ביתית ועוד
 
לצפיה ב-'אובדת עצות ובוכה פה מרוב ייאוש'
אובדת עצות ובוכה פה מרוב ייאוש
12/04/2018 | 19:29
16
330
הבנים שלי (בני 3 ו-5) כל הזמן בודקים גבולות.
היום בגינה הם חצו כביש לבד, זרקו אבנים על גדר. אמרתי להם להפסיק וכמובן שזה הזיז להם כקליפת השום.
אח"כ אמרתי שהולכים הביתה, לא הזיז להם, התחלתי ללכת וחיכיתי בפינה נסתרת מס' דקות, לא הזיז לאף אחד שהלכתי...בלית ברירה חזרתי.
ואז הדובדבן שבקצפת, הגדול שלי פשוט ברח עם חבר שלו ונעלם. חיפשתי אותו בכל השכונה (בזמן שאני צריכה להשגיח על אחיו).

איך הייתן מתמודדות?

לצפיה ב-'כשילדים בודקים גבולות כל הזמן זה אומר שהגבולות לא ברורים להם'
כשילדים בודקים גבולות כל הזמן זה אומר שהגבולות לא ברורים להם
12/04/2018 | 21:01
11
261
בדוגמא שלך, ברגע שאמרת שהולכים הביתה והם לא באו - הייתי תופסת ילד אחד בכל יד והולכת הביתה. גם אם זה אומר לגרור אותם.
אם את מסוגלת מבחינה פיזית - אפילו להרים ולקחת הביתה.
 
היות וזה לא קרה, לדעתי את צריכה מחר להגיד להם שאת לא יכולה לסמוך עליהם שהם יקשיבו לך ויתנהגו כראוי בגינה, ולכן אתם לא יכולים ללכת לגינה עד שהם יראו לך שאת יכולה שוב לסמוך עליהם. והכי חשוב - לעמוד בזה. לא ללכת לגינה עד שתרגישי שאת יכולה לסמוך עליהם.
לצפיה ב-'זה לא קרה כי אני לא יכולה מבחינה פיזית'
זה לא קרה כי אני לא יכולה מבחינה פיזית
13/04/2018 | 06:58
1
224
הם גדולים וחזקים.
 
בקשר לגינה, כרגע אין גינה עד להודעה חדשה.
לצפיה ב-'הם גדולים וחזקים?'
הם גדולים וחזקים?
13/04/2018 | 23:03
188
מה יהיה כשיהיו בני 8 ו- 10? 15 ו- 17? 
הם יהיו עוד יותר חזקים, וכנראה כבר חזקים ממך. מה אז? 
 
אני מציעה לך להפסיק עם התירוצים - הם חזקים ואת חלשה, הם ממושמעים אבל החברים שלהם לא והם נגררים. 
תירוצי קוקוס. 
 
אם את אינך מסוגלת להשתלט עליהם פיזית, לכי עם בייביסיטר או בעלך לגינה. תבהירי להם מראש, שאם הם עושים משהו שאסור, אתם תתנו אזהרה אחת להפסיק, ואם הם ממשיכים, אתם מיד חוזרים הביתה, ותוכלו לחזור לגינה רק למחרת. אם מדובר במשהו מסכן חיים, אין שום אזהרה, מיד חוזרים. וכך כל יום. 
הכי חשוב לא להישבר. לא להחליט, נו טוב, עוד הזדמנות, כי אין לך חשק להאבק איתם או אין לך חשק שיתגלגלו משועממים בבית. חינוך ילדים זו עבודה קשה ומעייפת מאוד, אבל אין ברירה, ההורים חייבים לבצע אותה, אחרת גדלים ילדים בריונים. 
 
וכך לגבי כל דבר אחר. אם הילד בורח עם חבר, דבר ראשון תביני שהאשמה היא בילד שלך, לא בחבר. הילד בגינה ונעלם עם חבר? הוא נשאר למחרת בבית (בייביסיטר או כשאבא חוזר) בזמן שאת הולכת עם האח לגינה. וכמובן שבזמן שלא הולכים לגינה בגלל ההתנהגות, לא נותנים להם פרסים בבית (מסכים,חברים, ממתקים ועוד). תקפידי שהעונש יהיה קשור למעשה שביצעו, ושהעונש יהיה משהו שאת מסוגלת לעמוד בו, אחרת יקרוץ לך מאוד לוותר "רק הפעם". תכיני את עצמך לבכי ויללות ונסיונות שכנוע והבטחות ועוד הרבה בכי, ואל תשברי. קני לך אוזניות שבולמות רעשים, שימי על האוזניים, וקראי ספר. אל תראי שזה מעצבן אותך, תהיי אדישה לחלוטין. 
 
כמו שהילדים שלך למדו מהר מאוד שהמילים שלך שוות לקליפות שום, כך הם ילמדו מהר מאוד שכאשר את אומרת משהו, את מתכוונת לזה, וכדאי מאוד להקשיב לך. זה תלוי אך ורק בך. הילדים רק מגיבים להתנהגות שלך. 
לצפיה ב-'הם יודעים את הגבולות'
הם יודעים את הגבולות
13/04/2018 | 07:02
6
213
אבל נסחפים אחרי חברים שאין להם גבולות ברורים.
לצפיה ב-'הייתי שוקלת להפחית מגע עם חברים בעייתיים...'
הייתי שוקלת להפחית מגע עם חברים בעייתיים...
13/04/2018 | 16:19
46
לצפיה ב-'תסלחי לי שאני בוטה למי שאין גבולות ברורים זה לילדים שלך'
תסלחי לי שאני בוטה למי שאין גבולות ברורים זה לילדים שלך
21/04/2018 | 19:28
4
58
ילדים עם גבולות לא נסחפים אלא מקשיבים למבוגר האחראי עליהם
לצפיה ב-'המבוגר האחראי לא אומר משהו בכל רגע.'
המבוגר האחראי לא אומר משהו בכל רגע.
21/04/2018 | 19:51
3
53
מהניסיון שלי ילדים ממושמעים דווקא נוטים י-ו-ת-ר לשמוע גם לדברי חבריהם. ילדים שלא עושים מה שאומרים להם לרוב לא עושים גם מה שהחברים אומרים - הם אלה שיוזמים, והממושמעים הולכים אחריהם, אם אין סמכות אחרת שאומרת להם מה לעשות באותו רגע.

לצפיה ב-'הם לא הקשיבו לך שכאמרת להם לבוא הבייתה, ולא רק קיטרו,אז'
הם לא הקשיבו לך שכאמרת להם לבוא הבייתה, ולא רק קיטרו,אז
22/04/2018 | 06:38
2
43
ממושמעים הם לא
וטיפלתי 19 שנים בילדים ונתקלתי בממושמעים ובלא ממושמעים
לצפיה ב-'לי? אני לא פותחת השרשור.'
לי? אני לא פותחת השרשור.
22/04/2018 | 07:20
14
לצפיה ב-'ילד ממושמע נסחף עד גבול מסוים לדעתי, ובמקרה של '
ילד ממושמע נסחף עד גבול מסוים לדעתי, ובמקרה של
22/04/2018 | 18:19
28
פותחת הפוסט אני בכלל לא בטוחה שהילדים שלה הם מהנסחפים
לצפיה ב-'מסכימה עם הרוב'
מסכימה עם הרוב
13/04/2018 | 23:06
1
194
אבל לא ללכת לגינה עד שהיא מרגישה שאפשר לסמוך עליהם, זו לא עיצה טובה. 
ילדים צריכים לשחק בגינה, ולאמא זה נותן גם קצת שקט והנאה. בנים שלא נותנים להם להתרוצץ ולהוציא אנרגיה, יהיה להם הרבה יותר קשה להתנהג בצורה שמצפים מהם. 
כל יום נותנים עוד נסיון, וברגע שהם לא עומדים בו, חוזרים הביתה. אם פיזית היא לא מצליחה להשתלט על ילד בן 5 וילד בן 3, היא חייבת לקחת עזרה איתה - בייביסיטר, בעל, חברה. 
 
לצפיה ב-'ושכחתי להוסיף'
ושכחתי להוסיף
13/04/2018 | 23:29
160
אם יוצאים איתם יום יום לגינה, זה נותן להם הרבה הזדמנויות לתרגל התנהגויות נכונות. 
לצפיה ב-'ללכת עם עוד מישהו שיוכל לעזור'
ללכת עם עוד מישהו שיוכל לעזור
14/04/2018 | 04:26
1
167
במידה ואחד מהם בורח או לא מקשיב.
 
אולי משעמם להם שם? איך הם מתנהגים כשיש חברים באיזור?
לצפיה ב-'לא משעמם להם...זה סתם מעשה קונדס'
לא משעמם להם...זה סתם מעשה קונדס
14/04/2018 | 08:29
180
בלי חברים הם די ממושמעים, החברים מסיתים אותם...יש לי ילדים נגררים באופיים.
לצפיה ב-'בתור אמא לבת 4 וחצי, אני מכירה את התופעה -'
בתור אמא לבת 4 וחצי, אני מכירה את התופעה -
14/04/2018 | 10:20
238
הילדים בגן שלה, לא משנה כמה הם ממושמעים ויודעים שאסור לחצות כביש לבד, וכו' - ברגע שהם עם חברים, הם שוכחים הכל - הם כאילו מתייחסים לילד השני כאילו הוא המבוגר (כל אחד לילד האחר), ונניח יכולים להתחיל לחצות יד ביד את הכביש. וממש ממש לא משנה איך הם בדרך כלל - מהילד הכי ממושמע לילד הכי לא, הם כולם שוכחים שיש להם הורים ושומעים לחבר. ההורים יכולים לקחת בחזרה את המושכות ולהזכיר להם, אבל לפחות רגעית - לא ראיתי ילד אחד שזה לא קרה לו. וזה כולל גם את הבת שלי, שמאוד מאוד ממושמעת בענייני כביש. ועדיין, יד ביד עם הילד/ה האחר/ת, אם לא עוצרים בעדה - תתחיל לחצות את הכביש.
מה שהייתי עושה במקומך - קודם כל הייתי מפנימה את העניין הזה, שחברים משנים את "מצב המשמעת" של הילד (אני לא יודעת איך זה עם אחים קרובים, ואם במקרה שלך הבנים יכולים גם הם להשפיע כך אחד על השני. אצלי היא רחוקה מהבת שמעליה, וכשהבנות הגדולות היו קטנות גרנו במקום שבו לא היו כבישים בדרך). ואחר כך הייתי מתאימה את ההתנהגות שלי - כלומר, למשל, אם אני יודעת שהם הולכים לפגוש חבר - הייתי דואגת ללכת לגינה מגודרת/רחוקה מהכביש/וכו' - או אפילו למשחקייה מתוחמת לחלוטין, גם אם היא עולה כסף. בטיחות מבחינתי היא מספר אחת.
זה לגבי לחצות כביש.
לגבי לזרוק אבנים על הגדר - במקרה כזה (בניגוד לכביש, שפשוט אפשר באמת לא להגיע אליהם בזמן), אם הם לא שומעים לך, אל תסתפקי בלהגיד להם להפסיק - גשי אליהם, תדרשי שיפסיקו ויתנו לך את האבנים, ותזהירי אותם שאם הם לא נותנים לך את האבנים אתם הולכים הבייתה. אם הם נותנים את האבנים, סבבה. אם לא - קחי את האבנים בכוח ולכו הבייתה. אגב, לגבי חבר של הגדול - הוא היה שם לבד? למה רק את חיפשת אותם? איפה היו ההורים של החבר?
 
 
לצפיה ב-'לתאם ציפיות מראש/כשעושים משהו שאוסר לספק אלטרנטיבות'
לתאם ציפיות מראש/כשעושים משהו שאוסר לספק אלטרנטיבות
20/04/2018 | 18:05
54
להוציא את העוקץ/ואם את אומרת שיקרה משהו (סנקציה) אז רק כזאת שאת יכולה לעמוד בה ולממש. תמיד. ולהיות עקבית.
לצפיה ב-'תינוק בן חודש'
תינוק בן חודש
11/04/2018 | 08:56
16
247
שלום
רציתי לדעת האםזה תקין שבלילה התינוק לא אוכל לעתים 4 שעות רצוף (הרי "צריך" כל 3 שעות). יש צורך להעיר?
כמו כן נולד 3.9, עוד לא הייתי בטיפת חלב (אהיה בחמישי) כך שאני לא יודעת כמה עלה. סביר שאוכל רק 60-70 מל בארוחה?
לצפיה ב-'האכלת תינוקות'
האכלת תינוקות
11/04/2018 | 12:34
13
150
למיטב ידיעתי אין סיבה להעיר תינוק לאוכל - אלא אם כן הוא מתחת למשקל מסוים (כבר לא זוכרת אם 2 או 3 קילו - אבל מעל 3 זה בטוח בסדר).
או כמובן אם יש בעיה כלשהי וקיבלת הנחיה להעיר אותו.
לגבי כמות - בגדול ביממה הוא אמור לאכול 150 CC לכל קילו. כלומר אם הוא שוקל עכשיו נגיד 4 קילו הוא אמור לאכול בערך 600 CC ליום.
אם הוא אוכל 8 ארוחות ליום (האם זה המצב?) אז כל ארוחה צריכה להיות של 75 CC בממוצע. אבל - זה כמובן לא מדע מדויק. תינוקות לא מכירים את החישוב הזה. מה שכתבתי זה סדר גודל / כיוון - אבל לא יותר מזה. יש ארוחות שיאכל יותר ויש ארוחות שפחות, ולא כל התינוקות אוכלים אותו הדבר.
מחר תהיי בטיפת חלב - ישקלו אותו ויראו מה המצב. 
 
לצפיה ב-'בטיפת חלב....'
בטיפת חלב....
11/04/2018 | 18:23
11
139
כנראה שיגידו לך להעיר.מציעה לך מאוד מאוד לפעול לפי האינטואיציה ולא לפי "קבעון" טיפת חלב.הן ממליצות-ראה וקדש ואני חולקת.
אני לא הערתי והיו ימים שהקטנים נמו גם 12 שעות ברצף.
תינוק רעב-מתעורר.
תינוק,איזה כיף!מזל טוב וגדלי אותו בנחת
 
לצפיה ב-'טיפת חלב...'
טיפת חלב...
12/04/2018 | 00:49
100
עם הילד הראשון (היום בן 3) הלחיצו אותי בכל שלב בנוגע להתפתחות שלו. לכן לא סומכת יותר על שום דבר ממה שאומרות שם. 
לצפיה ב-'את צודקת...'
את צודקת...
12/04/2018 | 10:36
89
מסכימה שבטיפת חלב הן נוטות סתם להלחיץ.
גם לי אמרו להעיר לארוחת לילה ולא עשיתי את זה (למה להעיר תינוק ישן? צריך בעיקר להודות לתינוק שישן יותר בלילה ).
הכוונה שלי היתה יותר להנחיה רפואית (אם יש באמת בעיה אמיתית). 
 
לצפיה ב-'דווקא סביר שבטיפת חלב יגידו לא להעיר **אם**'
דווקא סביר שבטיפת חלב יגידו לא להעיר **אם**
12/04/2018 | 16:09
8
114
אם התינוק הוסיף בערך 300 גרם למשקל הלידה שלו.
אם זה לא קרה, הן כנראה ימליצו ועוד איך להעיר, ובמקרה כזה הייתי מתעלמת מהאינטואיציות ובהחלט מעירה.
 
אני "מתה" על הערות על אחיות טיפת חלב (פה היית מאוד עדינה בהתבטאות, אבל השורה התחתונה המשתמעת היא הזלזול הרגיל). זה פרוייקט מוערך ודגם לחיקוי, ויחי ההבדל בין להיות בעל אחריות מקצועית לבין להשיא עצה לחברה (שזה עוד מילא, כי יש אפשרות לעקוב) או לאדם זר באינטרנט (כשנקודת המוצא שלך היא שמדובר בתינוק ככל התינוקות ומי יודע אם זה נכון).
 
נכון שהשואלת מתייעצת באינטרנט, ובהחלט לגיטימי לכתוב מה כל אחת עשתה עם התינוקות הפרטיים שלה, אבל לא חייבים להניח הנחות על טיפת חלב בדרך, ובפרט שזו שאלה שלא נשאלה
לצפיה ב-'ועדיין...'
ועדיין...
12/04/2018 | 17:14
4
90
מחזיקה בדעתי שעדיפה,בכל שלב התפתחות,אינטואיציה מאחות טיפת חלב.
הן מקובעות,מתנהלות לפי סכמות קבועות מראש,פעמים רבות מתיימרות "לאבחן" ולמעט,יוצאת דופן אחת ויחידה,שאישיותה כבשה את כל האמהות בעיר,הן לא נחמדות וזו בלשון "עדינה".
נכון,חיסונים הן נותנות שנים וביעילות אבל השגרה המונוטונית מראה אותותיה.
אני בעיר גדולה ויש פה לשכות רבות של טיפת חלב.האחיות בכולן מתנהלות באופן טכנוקרטי זהה!
ולא,לא בכדי "שמן הולך לפניהן" דורות כה רבים,על ידי נשים כה רבות.
כנראה שמשהו ב"שיטה" בכל זאת פגום.
אם בר סמכא אז רופא ילדים.
וכן,במקרה דנן,דעתי האישית בלבד
 
לצפיה ב-'נקודה למחשבה על מגדר'
נקודה למחשבה על מגדר
12/04/2018 | 23:03
3
112
אחות אמורה להיות מקצועית. אם היא נחמדה זה אחלה בונוס ואם היא לא נחמדה זה מבאס, אבל זה נכון באופן כללי לכל אדם שנותן לך שירות, כמו פקיד בבנק/דואר, נהג אוטובוס, רופא ועוד, וגם למי שלא נותן לך שירות, כמו המנהל שלך או הלקוח שלך. כמובן, שנחמדות תורמת גם לזה שמסר יועבר, יישמע ויישקל, אבל גם זה כמעט אבסולוטי לכל מקצוע ולכל אדם באופן כללי.
מעניין שאחיות (מקצוע נשי מאוד בתפיסת הציבור, למרות שיש לא מעט אחים) נמדדות לפי הנחמדות שלהן, בזמן שהרופאים (גם הרופאות, אבל מי סופר... זה כמעט תמיד "רופאים (בזכר) ואחיות (בנקבה)") הם "ברי סמכא" ומקצועיים.
באופן אישי אני מעדיפה אנשי מקצוע נחמדים, אבל אני לא שופטת את המקצועיות שלהם (במקרה שיש לי מספיק ידע להעריך אותה) על פי הנחמדות שלהם.
לצפיה ב-'זה לא העניין'
זה לא העניין
13/04/2018 | 04:10
78
לא צריך להפוך כל דבר לענייל של שובניזם. גם על דברים שאומר רופא/ה אני לא אסמוך בעיניים עצומות. והרבה פעמים יצא שלא קיבלתי ופקפקתי בדברים שאמרו לי רופאים. 
לצפיה ב-'לא עניין המגדר'
לא עניין המגדר
13/04/2018 | 07:13
71
אני ממש לא שם.וגם לא עניין הנחמדות הוא הוא העניין.
אני מניחה שהבנת שלטעמי משהו ב"שיטה" קלוקל.
שבת מבורכת
לצפיה ב-'מי שלא יודע להיות לפחות נעים וקורקטי עם הלקוחות שלו'
מי שלא יודע להיות לפחות נעים וקורקטי עם הלקוחות שלו
13/04/2018 | 22:45
80
הרי שהוא/היא אינם מקצועיים. תקשורת נאותה עם המטופל היא חלק חשוב מאוד מהמקצועיות שיש או אין לרופא. 
לצפיה ב-'אחרי ביקור בטיפת חלב'
אחרי ביקור בטיפת חלב
13/04/2018 | 04:02
2
117
עלה ל4.7 שזה 800 גר תוספת למשקל הלידה . לפי האחות היה צריך לעלות מעט קילו בשלב זה (בן 5 שבועות) אבל בגלל שבהתחלה הנקתי אז לא נורא. מצד שני באחוזון 65 למשקלו.
לא שאלתי אותה לגבי האם להעיר או לא.
בכל מקרה יוצא שאני נותנת 8 בקבוקים ביום, כך שאם לפעמים בקבוק אחד בלילה הוא לוקח אחרי 4 שעות. במקום 3 אני מניחה שזה סביר...
 
לגבי האחיות- לא עניין של נחמדות או לא. פשוט עם הבן הגדול שלי כל פעם הן ציפו שהכל יהיה לפי הספר (בהתחלה חפרה כתינוק שלא מחא כפיים, אחכ עניין הדיבור שהתפתח אצלו יותר לאט. בגיל 3.2 היה שם ולא שיתף פעולה איתה בכלל ולא רצה לדבר איתה ומלמל מילים כך שלא היה ניתן להבין מה הוא אומר אז היא הפנתה אותי לקלינאית תקשורת בפעם ה100 למרות שהסברתי שמדבר יופי בבית וכו). מה לעשות שיש ילדים יותר איטיים... למה להלחיץ הורים סתם.
לצפיה ב-'אבל זה לא להלחיץ הורים סתם'
אבל זה לא להלחיץ הורים סתם
13/04/2018 | 06:21
105
זה גוף שעוסק ב*מניעה*. ועד שכבר יש גוף כזה אז הוא נתפס כ"סתם מלחיץ".
לא בהכרח יש בעיה עם ילד שמתפתח לאט יותר, אבל בעיניי עדיף לבדוק.
כשעוסקים במניעה מן הסתם שולחים לבדיקות גם בריאים. ולפעמים זה מלחיץ. כשאישה מגלה גוש בשד - או סתם מגיעה לגיל המתאים - שולחים אותה לבדיקה. זה מלחיץ, ובכל זאת הולכים להיבדק (חוץ מאלה שלא),עדיין לא שמעתי על מישהי שהתלוננה שסתם הלחיצו אותה ובסוף זה כלום.
ולמרות שאני לא לוחמת פמיניסטית בעיניי זו דווקא כן שאלה של מגדר, לפחות בחלקה. ולפקפק בדברי רופא לא הופך אותה לפחות כזאת. הרשי לי להניח שאת לא מקבלת או דוחה את האבחנה שלו על פי מידת הנחמדות שלו.
בכל מקרה, שתהיה רק בריאות לכולנו, וימים מוצלחים משובצים בהרבה אנשים נחמדים
לצפיה ב-'5 שבועות לא שקלת את התינוק?'
5 שבועות לא שקלת את התינוק?
13/04/2018 | 22:41
112
אני מציעה לך לא להזניח להבא. 
עד כמה שזכור לי, אצלי (בארה"ב) הולכים לרופא על מנת להישקל ולבדיקה כשהתינוק בן שבוע, שבועיים, ואז כל חודש. בנוסף אפשר להגיע בחינם בכל עת לתחנות מסויימות כדי לשקול עצמאית את התינוק. 
אני לא יודעת מה ההמלצות וההנחיות בארץ, אבל כשהתינוק כזה פיצי או אם יש ספק תמיד כדאי לשקול ולמנוע בעיות מיד כשהן מתחילות. 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
12/04/2018 | 00:45
103
על התגובה ועל זה שהזכרת לי שמחר חמישי
לצפיה ב-'ממליצה על פורום הורים לתינוקות'
ממליצה על פורום הורים לתינוקות
12/04/2018 | 10:33
26
לצפיה ב-'מוזמנת לפורום "הורים לתינוקות" '
מוזמנת לפורום "הורים לתינוקות"
14/04/2018 | 04:28
85
בגדול הקטנטנים האלה לא תמיד מתעוררים לאוכל וכל עוד הם מעל 3 ק"ג, אלא אם מצאו בעיה שמצריכה אכילה כל X שעות- ההמלצה היא לא להעיר.
 
אישית, בשביל השקט הנפשי הייתי מתייעצת עם הרופא/ה שלו.
לצפיה ב-'איך נפטרים מביצי כינים שבקעו?'
איך נפטרים מביצי כינים שבקעו?
12/04/2018 | 19:24
2
48
לצפיה ב-'מסרק צפוף'
מסרק צפוף
16/04/2018 | 10:21
14
לצפיה ב-'אני קניתי את השמפו של מורז. '
אני קניתי את השמפו של מורז.
17/04/2018 | 13:05
12
לצפיה ב-'הפעוט לומד ללכת, ולאמא נשבר הגב...'
הפעוט לומד ללכת, ולאמא נשבר הגב...
12/04/2018 | 10:42
9
208
אני גבוהה מאוד.
בני (גבוה גם הוא, אגב), בן 1.7, עושה את צעדיו הראשונים בהליכה עם להחזיק ידיים (לא יודע להלך בעצמו בלי להחזיק ברהיט או בי, ב- 2 ידיים). התנוחה הזאת מאוד לא נוחה לגב שלי.
כתבתי על זה בשרשור הארוך כאן למטה על זה שהוא עוד לא הולך ואנחנו בפיזיותרפיה; עכשיו מנסה להתייעץ על התנהלות פיזית: הוא שוקל לא מעט (10 לפחות) וכבר גדול, בן 1.7, ומכיוון שלא הולך, אני מוצאת את עצמי:
- נושאת אותו בידיים וזה כבד!!
- מסיעה בעגלה, אך הוא לא רוצה כבר לשבת ומתרומם וקופץ, משתחרר בקלות מהקשירה וזה סכנת נפשות.
- הולכת איתו עם להחזיק ידיים, כשהוא הולך קדימה ואני מאחוריו או כשאני מלפניו ואני הולכת אחורה כדי שיילך קדימה. ואז אני מכופפת ונשבר לי הגב. השכמות שלי כואבות בטירוף.

בבית או בגינה, הילד לא רוצה שאפסיק ואעזוב לדקה. הוא לא רוצה כאמור לא לשבת בעגלה, לא לשבת באוטו (התחיל לבכות באוטו) ולא לזחול - הוא רוצה רק שאחזיק לו ידיים ונלך ביחד, או בבית לדחוף כיסא בעזרתי, שזה גם שובר לי את הגב כי אני נאלצת ללכת מכופפת.

יש פתרון?
חברה אמרה לי לקנות הליכון אבל זה ככ יקר ובאמת אין לי תקציב להוציא 350 שקל בשביל חודש חודשיים... גם אם אקנה, איפה מוצאים הליכון שהוא גבוה כדי שלא אתכופף?

אצל המטפלת הולך עם הליכון נמוך מאוד (לא יפתור לי את הבעיה כי צריך להחזיק אותו בכיפוף אחרת הוא נופל קדימה), או עם עגלת סופר (כנ"ל).

מה עושים עם הגב שלי???

מציינת שאתמול כאשר ניסיתי להסביר לו שאמא צריכה קצת הפוגה מההליכה הכפופה הזאת, הוא צבט אותי ונשך אותי בעצבים.
לצפיה ב-'בימבה, ויפה שעת אחת קודם'
בימבה, ויפה שעת אחת קודם
12/04/2018 | 13:09
5
32
לצפיה ב-'ומה הקשר של בימבה להליכה?'
ומה הקשר של בימבה להליכה?
12/04/2018 | 14:26
4
40
לצפיה ב-'בימבה אפשר לדחוף מאחור וגם לנוע עליה'
בימבה אפשר לדחוף מאחור וגם לנוע עליה
12/04/2018 | 15:56
2
134
ממקום למקום.
לפחות תעני יפה למי שמתייחס אלייך
לצפיה ב-'הוא לא מסוגל לנסוע על בימבה. הוא לא יציב מספיק.'
הוא לא מסוגל לנסוע על בימבה. הוא לא יציב מספיק.
12/04/2018 | 16:08
1
128
שאלתי מה הקשר, איפה שמעת פה נימה לא יפה. אני לא מבינה.
לצפיה ב-'אולי ו החיבור בתחילת התשובה שלך'
אולי ו החיבור בתחילת התשובה שלך
12/04/2018 | 16:33
125
את יכולה לקרוא ולהבין את הטון.
אז
אחרי תגובתך- על אחת כמה וכמה.  בימבה. רחבה, יציבה, עם מושב נמוך ומסעד גבוה שבעתיד ישמש כתחליף הליכון.
נושא היציבות ושרירי הליבה וגם קואורדינציה הוא סופר חשוב להליכה וזה תרגול נוסף.
לצפיה ב-'הילדים שלי אף פעם לא אהבו לנסוע על בימבה'
הילדים שלי אף פעם לא אהבו לנסוע על בימבה
12/04/2018 | 17:33
132
 
הבימבה שימשה כמעט בלעדית להליכה עם סיוע
תראי תמונה פה (אין בזה המלצה על המוצר הספציפי הזה) http://balibaby.co.il/product/%D7%91%D7%99%D7%9E%D...
לצפיה ב-'אולי'
אולי
12/04/2018 | 15:37
1
184
משהו כזה?
אולי אפשר להרכיב לבד דבר כזה...
לצפיה ב-'ענק!'
ענק!
12/04/2018 | 16:06
142
אבל באמת, הוא זקוק למשהו מאוד יציב לא מיטלטל כמו חוט
לצפיה ב-'שתי אפשרויות '
שתי אפשרויות
15/04/2018 | 20:07
77
1. תשתמשי בעגלה שלו.
הוא דוחף ומחזיק באזור של הגובה שלו והולך 
ואת מחזיקה את העגלה בגובה שנוח לך וכך גם שומרת עליו. 
 
2. אם את רוצה הליכון כזה כמו של זקנים, את יכולה להשאיל מיד שרה לכמה זמן לעתי במעט מאד כסף או בלי בכלל. 
שוב, הוא מחזיק בגוה שנוח לו ואת בגובה שנוח שלך. 
לצפיה ב-'דווקא כל הזמן (אבל *כל* הזמן)'
דווקא כל הזמן (אבל *כל* הזמן)
10/04/2018 | 12:08
10
283
הקטנה שלי (אוטוטו 4) ילדה עצמאית מאד ועקשנית כהוגן. בזמן האחרון כל דבר - כל דבר - היא עושה דווקא. מקשקשת על הרצפה, מסרבת להתלבש/לנעול נעליים/לאסוף את הפאזל/להיכנס למקלחת/לצאת מהמקלחת ולפעמים היא גם מרביצה לאחים שלה.
כשהיא נלקחת לעונש בחדר (וזה קורה הרבה) היא צורחת את נשמתה ומתחננת שיוותרו לה. ובכלל היא צורחת הרבה כשדברים לא מתנהלים לשביעות רצונה.
אתמול בערב לא נתנה לגדולים לשמוע סיפור. כל הזמן הרעישה, זמזמה, הסתובבה, דיברה ולא אפשרה להקריא בנחת. רק אחרי כמה איומים, ואחרי שלקחתי אותה לעונש בחדר אחר, היא הצליחה להירגע ויכולנו לשמוע את סוף הסיפור בנחת (למגינת לבם של האחים הגדולים).
הערב אספר את הסיפור בסלון והיא תוכל לצייר או לעשות משהו אחר בזמן הזה, וניכנס למיטות רק אחר כך.
אבל מתלבטת איך לטפל בהתנגדות הקבועה שלה לכל דבר. מצד אחד אני לא רוצה לגדל ילדה צייתנית מתוך פחד. מצד שני - אני לא יכולה להקדיש כל כך הרבה זמן לויכוחים איתה. הדיבורים לא עוזרים. אנחנו מסכמות משהו בינינו וברגע האמת היא לא מסכימה. הרבה פעמים מעמידה פנים שהיא לא שומעת אותי בכלל (למשל אם זרקה את כל הטושים על הרצפה וצריך להרים את כולם). האחים שלה לפעמים מגוננים עליה, גם כי הם לא רוצים את הסבל שלה, גם כי הם רוצים זמן נעים עבור עצמם, ונניח אוספים את הטושים במקומה.
אנחנו מדברות הרבה ומתחבקות, היא קולעת לי צמות ועוזרת לי לבשל ושוכבת עלי עם השמיכי. אבל בכ"ז כשאני עם ארבעתם, אני מניחה שהיא לא מצליחה לקבל את מלוא תשומת הלב שהיא מחפשת. זה קורה המון גם כששנינו בבית, פשוט אז בד"כ בעלי איתה ואני עם האחרים, ואז קל יותר. כשהיא מאד מתעקשת אם לא מוותרים לה הדרך היחידה היא ללכת ראש בראש עד שהיא בוכה נורא / צורחת נורא, ורק אחרי שהדרמה מגיעה לשיא אפשר להרגיע אותה ולהמשיך בשגרה. נורא מעייף.
אשמח לעצות איך להיחלץ מהלופ השלילי הזה.
לצפיה ב-'וואלה, אני תמיד קוראת סיפורים לילדה הכי קטנה,'
וואלה, אני תמיד קוראת סיפורים לילדה הכי קטנה,
10/04/2018 | 13:14
3
178
ולפעמים גם לזאת שמעליה. עכשיו גם הזאת שמעליה מקריאה לקטנה אחרי שאני מקריאה לשתיהן. לא יצא לי לנסות להקריא רק לגדולות ולהוציא את הקטנה מהתמונה, במיוחד לא אם היא עדיין ערה.
האמת שזה נראה לי די בלתי אפשרי. הפתרון היחיד שאולי היה מאפשר כזה דבר הוא מסך כלשהו לקטנה בזמן שאני עם הגדולות. אני לא חושבת שסביר לצפות מילדה בת 4 להיות בשקט בזמן שאמא שלה מקריאה סיפור לילדים הגדולים - אלה נראות לי פשוט ציפיות לא ריאליות, אלא אם יש תחליף, כאמור, בסדר גודל של מסך (או אבא או וכו').
זה לא אומר שבכל דבר צריך לוותר לה - אבל במקרה הזה אלה נראות לי פשוט דרישות מוגזמות מילדה כל כך קטנה.
לצפיה ב-'דווקא לעניין הסיפור יש לי פתרון'
דווקא לעניין הסיפור יש לי פתרון
10/04/2018 | 14:22
2
151
מבינה שהיא עייפה ומשועממת (זה סיפור לגדולים). מה לגבי כל היתר?
לצפיה ב-'תלוי מה בדיוק.'
תלוי מה בדיוק.
10/04/2018 | 16:56
124
יש כל מיני שיטות שאת מכירה, אבל אולי לא חושבת עליהן בזמן הלחץ שלה והצעקות.
למשל, לעשות תחרות (נניח אם היא או אמא מתלבשות ראשונה). למשל, להגיד לה ההפך (אצלנו אנחנו משתמשים בזה הרבה יותר מדי) - אל תלכי למקלחת, אל תעיזי ללכת למקלחת. או, אם את לא הולכת למקלחת אז אני הולכת. אצלנו דברים כאלה גורמים לילדה לטוס - גם כשזה לגמרי לא הגיוני. למשל, במקום להפסיק פעילות ברגע אחד, לתת התראה - עוד חמש דקות/ תסיימי את הציור הזה / וכו' - אז הסיכוי הרבה יותר גדול לקבל שיתוף פעולה. וכו' וכו'.

העניין של התזמון הוא חשוב בכל השיטות, במובן שהן עובדות טוב יותר אם היא עוד לא בשלב הצעקות. אם היא כבר בשלב הצעקות צריך שקודם כל היא תירגע. גם לזה יש שיטות - נניח להגיד שאת לא מבינה אותה כשהיא צועקת, או להצחיק אותה, או וכו'.
אם סתם מנסים להכריח אותה בזמן הצעקות - זה הולך פחות טוב...

אבל שוב, אני מניחה שאת מכירה את כל הדברים האלה, אבל קשה אולי להיכנס למצב רוח המתאים (משחקי, למשל) כשיש עוד שניים-שלושה ילדים על הראש. זו באמת בעייה.
לצפיה ב-'ניסית לצרף אותה?'
ניסית לצרף אותה?
12/04/2018 | 11:57
60
אולי היא דווקא כן תתעניין בסיפור.
אצלי בן 4.5 מתחיל לראות עם אחיו הגדולים את תכניות הטלויזיה שלהם (בכל מקרה, אני לא מרשה אלימות וכד' אז אין בעיה של תכנים).
לצפיה ב-'לשקף ולהתעלם'
לשקף ולהתעלם
10/04/2018 | 14:24
2
166
לנו היה משבר קנאה כזה בערך בגיל 4 כשהאח הקטן הגיע לגיל חצי שנה והתחיל לתפוס יותר נפח.
חוץ מהדברים הברורים מאליהם- לתת לה זמן רק לה אחד על אחד איתך ולנסות לזרום איפה שזה פחות קריטי לך. אפשר בזמן אמת לנסות לשמור על קור רוח, לרדת לגובה שלה להסביר שאת מבינה שהיא מאוד כועסת/עצובה/מאוכזבת שהיא רצתה עכשיו לשמוע סיפור/להמשיך לשחק באמבטיה/לצייר על הרצפה וגם את מאוד כועסת שאי אפשר לעשות מה שאת רוצה אבל עכשיו האחים הגדולים שומעים סיפור ואחר כך יהיה תורה/המים קרים ומחר נתקלח עוד פעם וכו... . אחרי זה בלי איומים ובלי עונשים להוציא אותה מהאמבטיה/לקחת לה את הטושים ומכאן לתת לה להיות בכעס שלה. ומדי כמה דקות להציע לה עזרה להירגע ולהצטרף אליך עם הגדולים.
זה מייאש ומתסכל בהתחלה אבל כל הכעס, איומים, עונשים משיגים לה בדיוק את מה שהיא רוצה- תשומת לב.
אצלנו עם הזמן הוא הבין שזה לא עושה רושם על אף אחד ותדירות הסצינות פחתה.
קחי בחשבון שזה יכול לעלות לך בהתחלה בלמצוא את עצמך מסדרת צעצועים שנזרקו בכעס, בגדים שפוזרו וכו'. כל עוד זה לא משהו מסוכן לה או לאחד הילדים האחרים ורק בלאגן זרמנו. אנחנו לרוב אחרי שנרגע סידרנו ביחד איתו הכל חזרה.
לצפיה ב-'הייבי, איך נוהגים לדעתך כשזה כן מגיע לאלימות'
הייבי, איך נוהגים לדעתך כשזה כן מגיע לאלימות
12/04/2018 | 12:45
1
99
צביטה לאמא - כשהוא צורח מוצץ מוצץ ואני נתתי לו מוצץ לא מהסוג שהתחשק לו.
לא רוצה לתת לו משהו שדורש - מושך לי בשיער. (עכשיו כבר פחות).
משחקת עם אחותו וחבר שהיה אצלה, והוא דורש צומי מיידית ואני לא נעניתי מספיק מהר - הביא לי ביס ברגל.
 
מה עושים???
הוא בן 1.7 והגדולה בת 6... הוא נראה ומתנהג כמו מלאך יום שלם למשל, ואז פתאום נושך או מרביץ או מושך בשיער, גם לי וגם לאחותו. אם אני אומרת לו בתקיפות שאסור וכועסת, או שהוא צוחק לי דווקא בפנים, או שהוא בוכה... ואז עושה אותו דבר. לא לומד.
 
 
לצפיה ב-'אני לא בטוחה שמה שכתבתי מתאים לבן 1.7'
אני לא בטוחה שמה שכתבתי מתאים לבן 1.7
15/04/2018 | 12:25
41
אני התייחסתי לעצות וטיפים שקיבלנו בהדרכת הורים לילד בן 3-4.
רמת ההבנה ב1.7 לא קרובה לזו של ילד בן 3.

אני לא בטוחה מה הייתי עושה בסיטואציה כזו עם בן 1.7. אני מניחה שבכל מצב של אלימות הייתי עוצרת את המשחק שלי איתו. מרחיקה אותו ממני וחוזרת בקול רגוע אבל תקיף שזה אסור.
לצפיה ב-'חיבוק. נשמע מאתגר מאוד'
חיבוק. נשמע מאתגר מאוד
12/04/2018 | 12:41
2
124
אין לי עצה... אני בעצמי מתמודדת עם פעוט שאתמול נשך אותי וצבט אותי, שניהם מתוך עצבים כשטיפלתי באחותו / כשסירבתי לעשות משהו שרצה. אין לי שום מושג מה לעשות עם פתיל קצר ואין לי ניסיון בזה, הגדולה שלי היתה מלאכית והקטן בוער לו הפתיל. גם לא יודעת איך לפתור אלימות... זה חדש לי...
לצפיה ב-'הגדולה המלאכית לא היתה צריכה להתמודד '
הגדולה המלאכית לא היתה צריכה להתמודד
13/04/2018 | 23:19
1
110
עם אח/ות שגוזלים ממנה תשומת לב...
צריך לזכור זאת לפני שמדביקים תוויות. 
לצפיה ב-'דנה, אני לא מרגישה שהוא מתמודד עם חוסר צומי'
דנה, אני לא מרגישה שהוא מתמודד עם חוסר צומי
18/04/2018 | 09:51
34
אני חושבת שלהפך, טוב לו שיש לו אחות שמשגיחה עליו, משחקת איתו ועוזרת איתו.
הוא מת עליה.
להפך, ההתמודדות שלה הייתה שהיה לה קשה שלא היו לה אחים 4 שנים והיא מאוד רצתה.
אני חושבת שההבדלים ביניהם נעוצים פחות במקום שלהם במשפחה (בכורה וצעיר) אלא בהבדלי האופי שלהם. היא תמיד מרוצה בחלקה, זורמת, והוא רגיש לשינויים ולא זורם.
לצפיה ב-'בן 4.5 גורם לאחיו להתנהג לא יפה'
בן 4.5 גורם לאחיו להתנהג לא יפה
12/04/2018 | 12:05
111
בן 2.7 שלי אוהב לנשוך. אנחנו נלחמים בזה בלי הרבה הצלחה.
בנוסף, הוא מעריץ את אחיו הגדול ממני בשנתיים.
בזמן האחרון אנחנו שומעים את בן 4.5 אומר לו "לך תנשך את X (אחד הגדולים)" והקטן רץ בשמחה.
ניסינו להסביר שהוא הגדול, הקטן מחקה אותו, שזה לא נעים כשהוא נושך (הקטן נושך גם אותו - ההבדל שאותו הוא נושך כשכועס (שזה עוד איכשהו הגיוני) ואת הגדולים הוא נושך משמחה או המהתלהבות - שזה בכלל מדאיג כי הוא מודע שזה לא נעים להם).
הגדול מבטיח להפסיק לעודד, אבל כמעט כל ערב זה חוזר על עצמו.
לצפיה ב-'על ההבדל בין בנים לבנות...'
על ההבדל בין בנים לבנות...
09/04/2018 | 15:39
4
289
מכירים את הסיפורים של "נתתי לבת שלי משאית צעצוע, אז היא השכיבה אותה במיטת תינוק" או "נתתי לבן שלי בובה, אז הוא השתמש בה בתור רובה" וכו'?

אז הבת שלי מתעניינת מזה מספר חודשים במכוניות, ולומדת לזהות את החברה על פי הסמל על המכונית (הונדה, מאזדה, וכו').
ולפני כמה ימים היא אמרה לבעלי שכשיהיו לה תינוקות, אם זו תהיה בת היא תקרא לה הונדה או מאזדה, ואם בן אז מיצובישי או סוזוקי .
לצפיה ב-'והחיים קשים...'
והחיים קשים...
09/04/2018 | 16:57
1
203
לילדה יש "חבר" כבר שנתיים. נקרא לו יוסי. הוא אוהב אותה והיא אותו, והם מתכננים להתחתן.
היום היא אומרת לי "בזמן האחרון אני חושבת מאוד עמוק על משה" (ילד אחר, שם בדוי).
ואחרי כמה דקות "אני לא מבינה איך אני חושבת על משה ולא על יוסי"...
לצפיה ב-'הורסת '
הורסת
10/04/2018 | 08:18
36
לצפיה ב-'אם זאת בת אפשר מרסדס'
אם זאת בת אפשר מרסדס
10/04/2018 | 08:17
32
לצפיה ב-'לגמרי התברכת. איזה כייף'
לגמרי התברכת. איזה כייף
10/04/2018 | 16:40
37
לצפיה ב-'התייעצות ימי הולדת'
התייעצות ימי הולדת
09/04/2018 | 10:57
8
226
בתי בגן חובה, אוהבת לשחק רק עם בנים משום מה.
הבנים מתים עליה ומזמינים אותה כל הזמן. יש לה 2 חברות שבאות אלינו והיא נהנית איתן.
הסוגיה: היא מסרבת ללכת למסיבות ימי הולדת שהן רק של בנות באופן עקבי.
כשהיא נשאלת מדוע, היא עונה שהיא לא מסוגלת ומתחילה לבכות.
הגננת לא יודעת להסביר לי למה.
הילדה אומרת שהבנות לא מעניינות אותה ואין לה איתן דברים במשותף. היא לא חובבת נסיכות ולא משחקים "של בנות".

אין לי בעיה שהיא לא תלך לימי הולדת האלה. החשש היחיד שלי הוא:
א. שהבנות ייעלבו וזה לא נעים לי מהן ומהאמהות שלהן
ב. שכאשר תתגבר ההפרדה בבית הספר בין בנים לבנות (בזמני לא היה דבר כזה. אבל הבנתי שכיום זה קיים, מאיזה גיל בעצם?), זה יפגע בה חברתית.

מעבר לכך היא אהובה על כולם, מאושרת בגן ובגינה וכולם אוהבים ואוהבות אותה.

עצות? תובנות?
לצפיה ב-'למה שיעלבו? הרי היא לא הולכת באופן גורף לימי הולדת כאלו...'
למה שיעלבו? הרי היא לא הולכת באופן גורף לימי הולדת כאלו...
09/04/2018 | 12:25
1
155
אז ברור שהסיבה היא לא הן - פשוט תגידי לאימהות שלצערך היא ממש לא אוהבת ימי הולדת רק של בנות ולכן לא תגיע - והן כבר יסבירו את זה לבנות שלהן כראות עיניהן.
לגבי ההפרדה בעתיד - נראה לי מיותר לדאוג למשהו שאולי יקרה עוד שנתיים. היא יכולה לשנות לגמרי את ההעדפות שלה עד אז. וגם אם לא - היא תמצא פיתרון בעצמה, אם תראה שהיא מחוץ לעיניינים וזה לא ימצא חן בעיניה היא תעשה מאמץ ותשחק עם הבנות.
אני יכולה לומר לך שאני שיחקתי רק עם בנים עד כיתה ב'. אני לא זוכרת אפילו חברה אחת שהייתה לי כל תקופת הגן וכיתה א' - היה לי חבר אחד ממש טוב שגר בשכונה שלנו - היינו משחקים הרבה ב"מחנה" בחוץ, רוכבים על אופניים, מקימים אוהל בסלון וגם משחקים ברופא וחולה ובאבא אמא... והיה לי שכן שגר מעליי והיה קטן ממני בשנה והיה די גרופי שלי ועשה כל מה שאמרתי לו  כששיחקתי למטה ברחוב זה תמיד היה איתו. בכיתה א' התחברתי עם ילד חדש שמצא חן בעיני ושיחקנו יחד בכל ההפסקות. בכיתה ב' התחלתי לגלות עניין בבנות בכיתה ולשחק איתן.
מה שכן, עד סוף היסודי - תמיד הייתי נחשבת קרובה לצד של הבנים והיה לי דיבור איתם - ומאוד אהבתי את זה בעצמי ועד היום אני מאוד לא נשית במובן הקלאסי (איפור, בשמים, קרמים, ציפורניים, עקבים וכו') וגם את זה אני אוהבת בעצמי.
לצפיה ב-'באתי לעדכן '
באתי לעדכן
18/04/2018 | 09:54
23
הצלחתי לשכנע אותה ללכת לאחד מימי ההולדת של בת מהכיתה.
היא הסכימה רק אם אני אבוא איתה ועם אחיה ואשב לידה והיא לא תשתתף בפעילוויות אלא רק תשקיף מהצד.
ואכן, היא ישבה לידי והסתכלה מהצד.
נהנתה מאוד למרות זאת. ודיברתי מראש עם האמא של הילדה, שאני אשאר איתה במשך המסיבה.
זה הצליח ממש טוב ואני בהחלט גאה בה שהיא עשתה את הצעד הראשון לכיוון הבנות בכיתתה.
לצפיה ב-'על איזו הפרדה את מדברת?'
על איזו הפרדה את מדברת?
12/04/2018 | 12:08
3
64
הגדול שלי בחטיבה, ואין לי מושג על מה את מדברת. נדמה שכן הפרידו בכיתה ו' בשיעורי ספורט. אבל זה זניח לחלוטין.
האם היא לא הולכת גם לימי ההולדת של שתי החברות?
לצפיה ב-'שחוגגים לבנות במסיבה לבנות בלבד'
שחוגגים לבנות במסיבה לבנות בלבד
12/04/2018 | 12:37
2
74
הפרדה מגדרית אחה"צ בחגיגות פרטיות. לא בבית הספר.
לצפיה ב-'הפרדה בימי הולדת'
הפרדה בימי הולדת
12/04/2018 | 13:50
1
83
אצלנו הפרדה בימי הולדת התחילה חלקית כבר בגן חובה ועוד יותר בכיתה א'.
לא כולם עושים בנפרד, אבל הרוב.
זה התחיל מהבנות. אני מניחה שחלק מהענין היה שרצו להימנע מהבלאגן שהבנים עושים. כנראה כשזה רק בנות זה יותר רגוע.
אני מתארת לעצמי שגם האירוע עצמו התאים יותר לבנות.
ברגע שזה התחיל, זה נעשה מאד נפוץ (כי לכולם יותר נוח לעשות אירוע מיגדרי או אירוע עם פחות ילדים).
לצפיה ב-'נו ברור. על זה בדיוק אני מדברת.'
נו ברור. על זה בדיוק אני מדברת.
12/04/2018 | 14:27
102
לצפיה ב-'מענה לשאלה - התייעצות לגבי ימי הולדת'
מענה לשאלה - התייעצות לגבי ימי הולדת
19/04/2018 | 15:19
1
20

שלום,
תיארת את בתך כילדה שמתחברת באופן משמעותי יותר ל"משחקי בנים" מאשר לאלה של בנות. ציינת שהקושי העיקרי מבחינתך, הוא סירוב מצד בתך להשתתף בימי הולדת שנועדו לילדות והחשש שלך כי בהמשך הפרדה זו בימי הולדת תגרום לקשיים חברתיים.
ראשית,  נשמע שאת מקבלת את רצונותיה ותחומי התעניינותה של בתך ומאוד קשובה אליה, אין הדבר מובן מאליו! שנית, עושה רושם כי בתך היא ילדה מאוד חברותית, הלא את מציינת כי למרות שלרוב היא משחקת עם בנים ישנן גם שתי חברות איתן היא נהנית לשחק.
התחום החברתי בגיל בתך, ציינת שהיא בגן חובה, מתחיל להיות משמעותי. בגן חובה ובשנים הראשונות של בית הספר היסודי, הילדים עסוקים לא מעט במושגי חברות. יש לקחת בחשבון כי בשנים האלה החברויות עדיין לא יציבות ולא מגובשות, כך גם תחומי העניין. ייתכן כי גם תחומי העניין של ילדתך ישתנו. בעניין הפרדה בין ימי הולדת בבית הספר, לא ציינת מהו אורח חיים בסביבת מגוריכם אך אין גיל מסוים בו נהוג לבצע "הפרדה" זו. להיפך, ידוע לי על מסיבות ימי הולדת רבות משותפות לבנות ולבנים.
נשמע שבתך נלחצת בסיטואציות בהן היא נאלצת להתמודד עם שאלת ה"מדוע?", על שאלה זו היא לא יודעת לענות בשלב זה. אני מציעה לא לשאול  אלא לדבר איתה ברוגע ולהתעניין לגבי המשחקים שהיא כן אוהבת ומה יש במשחקים אלה שמושך אותה. השתדלי לא להתמקד בקושי ובחששותייך. ייתכן כי עצם העלאת הנושא מלחיץ אותה.
באשר להשתתפותה בימי הולדת  של "ילדות ואימהות" נסי להתגמש איתה. השאירי בידיה את הבחירה לגבי זמן עזיבת האירוע, השתתפות רק בחלק מהתכנים. במהלך האירוע אני ממליצה להסתכל ולשים לב אילו תכנים או פעילויות יותר מרתיעים אותה ובאילו היא מוכנה לקחת חלק. ייתכן כי כך הדברים יתבהרו יותר עבורך וימעיטו את חששותייך.
בהצלחה!
יוליה זלובינסקי, סטודנטית לייעוץ חינוכי בגיל הרך, אוניברסיטת ת"א.
 
לצפיה ב-'יוליה, הרבה תודה על התייחסות'
יוליה, הרבה תודה על התייחסות
22/04/2018 | 10:08
8
המקצועית והעניינית.
בהחלט עוררת בי מחשבה, בעיקר לגבי השאלה שלי "למה" שבאמת הילדה אינה יודעת לענות עליה בשלב זה.
תמשיכי בבקשה לענות פה ולעזור לנו, כי את נהדרת!
 
לצפיה ב-'ילד שתמיד יוצאות לו כמה טיפות של פיפי בתחתונים'
ילד שתמיד יוצאות לו כמה טיפות של פיפי בתחתונים
08/04/2018 | 20:31
137
הקטן שוב בסוג של רגרסיה. לרוב לא בורח לו אלא יוצאות כמה טיפות, והרוב עודה בשירותים.
הבעיה שעכשיו חזר לגן, ואני מפחדת שלא יחליפו לו תחתונים בגלל כתם קטן. 

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא התמודדות עם ילדים בעת גירושין
אירוח בנושא התמודדות...
ביום שלישי, 1.5, תתארח בפורום מעיין אטיה, מדריכת...
אירוח בנושא התמודדות עם ילדים בעת גירושין
אירוח בנושא התמודדות...
ביום שלישי, 1.5, תתארח בפורום מעיין אטיה, מדריכת...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

יורה דעה- הכנה למבחנים מחוננים ופיתוח חשיבה יצירתית
יורה דעה- הכנה למבחנים
האקדמיה הישראלית לקרב מגע
קרב מגע והגנה עצמית
ג'הארה דולה - בית מפנק ללידה טבעית
ג'הארה דולה

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ