לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
99499,949 עוקבים אודות עסקים

פורום נפגעי/ות תקיפה מינית

ברוכות וברוכים הבאים! ל שהוקם פה בהמון אהבה.
 
הפורום היקר שלנו הוא קבוצת תמיכה וסיוע נפשי לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית.
הפורום פתוח לכל מי שמרגיש את עצמו נפגע או קשור לפגיעה בכל דרך. בפורום הזה אין פגיעה "קשה" יותר או "חשובה" יותר, כל אחד חווה ומעכל אחרת את הדברים וכל תחושה לגיטימית.
 
אתם מוזמנות ומוזמנים להוציא לכאן את כל הכאב, הקושי, התסכול והפחדים ואנו נקבל את הכל באהבה. העיקר- אל תשאירו בבטן! זה המקום שלכם לפרוק, לשתף, לקרוא, להגיב, לשתוק, להיתמך, וגם לתמוך אם תבחרו. ובכך אולי תמצאו שתמיכה באחרים מאפשרת לנו לקחת את המילים גם אלינו ולהתחזק מכך.
נצלו את הפורום שלנו להוציא מהבטן תחושות, מחשבות, מסקנות ולהעלות אותם לכתב למי שנמצא כאן ויכול להבין או לפחות לנסות להבין.. בכל דרך שתבחרו, אם זה במילים כתובות, אם זה דרך ציורים ותמונות או כתיבה יוצרת.
בפורום תקבלו חיבוק, חיזוק ואוזן קשבת, ללא שיפוטיות, ביקורת או האשמה.
תמצאו שבפורום אין רק עצב וכאב, יש גם הודעות עם הרבה צחוקים, חיוכים, פרחים, ימים של אור תקווה- שגם להם יש מקום בפורום, גלריות שבהן יש תמונות, מאמרים, ועוד כל מיני דברים נחמדים שתוכלו למצוא בקישורים.
נושא הפורום הוא נושא רגיש, כאוב וקשה עבור כולנו. אנא הקפידו לכתוב "טריגר" בכותרת הודעה שיכולה לעורר קושי אצל קוראים אחרים כדי שההחלטה אם להיכנס להודעה תהיה בידם.
 
בלשונית "כלים ומידע" בראש עמוד הפורום תוכלו למצוא תיבות קישור למדורי הפורום: קישורים, סקרים, הודעות נבחרות, מאמרים, אלבומים, קבצים, תקנון האתר. אם אתם רוצים לפתוח סקר או להוסיף קישור מסויים וכו- בכיף, תכתבו לי.
 
בתפילה שנצליח לנתב את כוחותינו דווקא מתוך החוויות המורכבות לאפיקים של שמחה וצמיחה ופשוט להיות מקום של ביחד משותף ומבין.
 
שולחת לכם  חם והמון כח להמשיך
שלכם,
צומחת
 
*חשוב לדעת שהפורום אינו פורום מקצועי ואין אחריות על הנכתב.
אנו מאמינים שהטיפול האמיתי והסיוע הנכון ביותר צריך להתקיים מעבר למרחב הווירטואלי.
לכל צורך ניתן ורצוי להתקשר למרכז הסיוע במספר הטלפון: 1202- לנשים, 1203- לגברים, מכל טלפון. קווי הסיוע פעילים למענכם 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום נפגעי/ות תקיפה מינית

ברוכות וברוכים הבאים! ל שהוקם פה בהמון אהבה.
 
הפורום היקר שלנו הוא קבוצת תמיכה וסיוע נפשי לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית.
הפורום פתוח לכל מי שמרגיש את עצמו נפגע או קשור לפגיעה בכל דרך. בפורום הזה אין פגיעה "קשה" יותר או "חשובה" יותר, כל אחד חווה ומעכל אחרת את הדברים וכל תחושה לגיטימית.
 
אתם מוזמנות ומוזמנים להוציא לכאן את כל הכאב, הקושי, התסכול והפחדים ואנו נקבל את הכל באהבה. העיקר- אל תשאירו בבטן! זה המקום שלכם לפרוק, לשתף, לקרוא, להגיב, לשתוק, להיתמך, וגם לתמוך אם תבחרו. ובכך אולי תמצאו שתמיכה באחרים מאפשרת לנו לקחת את המילים גם אלינו ולהתחזק מכך.
נצלו את הפורום שלנו להוציא מהבטן תחושות, מחשבות, מסקנות ולהעלות אותם לכתב למי שנמצא כאן ויכול להבין או לפחות לנסות להבין.. בכל דרך שתבחרו, אם זה במילים כתובות, אם זה דרך ציורים ותמונות או כתיבה יוצרת.
בפורום תקבלו חיבוק, חיזוק ואוזן קשבת, ללא שיפוטיות, ביקורת או האשמה.
תמצאו שבפורום אין רק עצב וכאב, יש גם הודעות עם הרבה צחוקים, חיוכים, פרחים, ימים של אור תקווה- שגם להם יש מקום בפורום, גלריות שבהן יש תמונות, מאמרים, ועוד כל מיני דברים נחמדים שתוכלו למצוא בקישורים.
נושא הפורום הוא נושא רגיש, כאוב וקשה עבור כולנו. אנא הקפידו לכתוב "טריגר" בכותרת הודעה שיכולה לעורר קושי אצל קוראים אחרים כדי שההחלטה אם להיכנס להודעה תהיה בידם.
 
בלשונית "כלים ומידע" בראש עמוד הפורום תוכלו למצוא תיבות קישור למדורי הפורום: קישורים, סקרים, הודעות נבחרות, מאמרים, אלבומים, קבצים, תקנון האתר. אם אתם רוצים לפתוח סקר או להוסיף קישור מסויים וכו- בכיף, תכתבו לי.
 
בתפילה שנצליח לנתב את כוחותינו דווקא מתוך החוויות המורכבות לאפיקים של שמחה וצמיחה ופשוט להיות מקום של ביחד משותף ומבין.
 
שולחת לכם  חם והמון כח להמשיך
שלכם,
צומחת
 
*חשוב לדעת שהפורום אינו פורום מקצועי ואין אחריות על הנכתב.
אנו מאמינים שהטיפול האמיתי והסיוע הנכון ביותר צריך להתקיים מעבר למרחב הווירטואלי.
לכל צורך ניתן ורצוי להתקשר למרכז הסיוע במספר הטלפון: 1202- לנשים, 1203- לגברים, מכל טלפון. קווי הסיוע פעילים למענכם 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

לצפיה ב-' הזדמנות אחרונה לזכות בכרטיסים ל"גן המפלצות" '
הזדמנות אחרונה לזכות בכרטיסים ל"גן המפלצות"
17/08/2017 | 10:16
 
 
רוצים לזכות בכרטיסים למתחם המטורף "גן המפלצות" שבתל אביב היכנסו לשרשור התחרות ושתפו אותנו בסיפורים ודמויות בדיוניות שהמצאתם לילדים קטנים!
התערוכה "גן המפלצות" מתקיימת מידי ערב בחופש וכוללת עשרות מפלצות ענק ססגוניות, מפחידות, מצחיקות ומגעילות ששרות ומדברות,
לצידן מתחם לילדים הכולל ארגז חול ענק לבניית מפלצות, מתחם לצביעת מפלצות, קיר סלפי מפלצות ועוד!
לצפיה ב-'פגיעה מינית בתחום האפור לכאורה'
פגיעה מינית בתחום האפור לכאורה
14/08/2017 | 22:19
8
היי,
מעוניין להתייעץ עם חברי הפורום:
במשפחתי יש אדם מבוגר שנוהג לבקש מנכדו (בן 7) לשבת על ברכיו. כמו כן הוא נוהג לחבק וללטף אותו באופן שנראה לי "לא הולם" (לא מצאתי ביטוי אחר). חשוב לציין ש"החיבוקים"/ליטופים נעשים לעיני מבוגרים אחרים ושהם אינם רואים עם זה שום בעייה (לאור שיחות שיזמתי בנושא). אשמח לשמוע את דעת חברי הפורום- האם זה נשמע לכם בעייתי? מטריד? מזיק?
חייב לציין שהתעמתתי עם אותו אדם וביקשתי ממנו להפסיק להושיב את הילד על ברכיו וכן ללטף אותו רק בפלג הגוף העליון, ואותו אדם טוען שאני מדבר שטויות.
 
לצפיה ב-' פורום חדש בתפוז: השקעות בקנדה '
פורום חדש בתפוז: השקעות בקנדה
14/08/2017 | 15:56
 
פורום השקעות בקנדה הוקם כדי לתת לכם מענה לשאלות רבות החל מסוג ההשקעה, מקום ההשקעה, מיסוי, נושאים משפטיים, ניהול ההשקעה, רווחיות ומימוש השקעה.
רוצים להשקיע בקנדה זקוקים לייעוץ מעורך קנדי וישראלי היכנסו עכשיו לפורום החדש >>
לצפיה ב-'תגובה ל"הצפה" '
תגובה ל"הצפה"
13/08/2017 | 07:31
21
אל תחזיקי בבטן
תראי איזו גיבורה את
כבר הגעת עד הגיהנום
וחזרת בחזרה
אצילית,
חזקה 
וכל כך אמיצה.
 
עם כל מה שהביא אותך לכאן,
 
בנית תא משפחתי
הבאת חיים לעולם
והפכת לאימא -
 
איזו מדהימה שאת!
 
תיאחזי בזה.
תעריכי את זה
תיהני מזה!
(מותר לך, זכית בזה)
 
הכדור שבגרון,
תני לו לצאת.
הוא לא חוסם את מה שהיה
הוא לא שומר על מה שיהיה
הוא סתם תקוע שם
 
ממתין שתחליטי מה לעשות איתו
 
תראי מתי שמת לב אליו...
 
כשהצלחת להתחיל לנשום.
 
הוא מלווה כל נשימה שלך.
 
ואת מנצחת אותו כל פעם מחדש, מרימה ראש, ממשיכה הלאה.
 
זהו.
תני לו לצאת
הוא שלך, בבעלותך. אין לו ישות משלו.
עובדה,
תראי אותך ☺
 
תיישירי אליו מבט,
תנשמי עמוק
תמשיכי לעורר השראה
במו- מי שאת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'תגובה ספונטנית ל"הצפה" של תה יסמין'
תגובה ספונטנית ל"הצפה" של תה יסמין
13/08/2017 | 06:54
10
רגע,
אני רוצה לקרוא שוב את מה שכתבת
לצפיה ב-'הצפה'
הצפה
12/08/2017 | 13:59
17
השנים האחרונות עסקו בבניית תא משפחתי הריון וראשית הורות..המון התמודדויות מתחים ועוד...
לאחרונה הצלחתי להתחיל לנשום...וזה אומרשיש לי קצת זמן לעצמי...
פתאום...מתחילים להרים את ראשם זכרונות שלא קיבלו מקום...
הכל נמצא כמו כדור באמצע הגרון...
ממתין לעלות ולצאת...ולפעמים יש לי תקווה שהוא יחליק למטה וייכנס לבטן ויצא איכשהו..
אבל אחרי שנים של כאבי בטן מנסיונות לבלוע את הקשיים...אני מפחדת מהמחשבה על להחזיק עוד משהו בבטן.
...
 
לצפיה ב-'לא מאמינה שאני פה שוב'
לא מאמינה שאני פה שוב
11/08/2017 | 12:23
3
19
עוד רגע צריכה לצאת לקחת את הבן שלי מהגן..אבל אחרי שנים שלא הייתי פה - קרוב ל3 אולי יותר..אתמול הייתה לי שיחה מאוד חשובה, נעימה קרובה תומכת...והכלללללללל עלה לי
עלו ערימות של כאב, של זכרונות,
כתבתי בפורום הזה כמעט כל יום למעלה משנה... בשלב מסויים אפילו קיבלתי צבע אחר...כי היה משהו בי , בידע שלי - עו"ס בהתנסחות שנתן פה מקום בטוח לאחרים/ות.
ועכשיו כשרציתי להכנס - לא זכרתי את הסיסמא..
עד שהתאריך לידה של הבן שלי הפך להיות הסיסמא לכל דבר.. היו לי סיסמאות משתנות.
אז אני רוצה לומר שוב שלום, כנראה אשהה פה קצת או הרבה..עד שאאסף בחזרה.
איזה מזל שיש בית לחזור אליו.
תודה לכן/ם.
לצפיה ב-'יצאת מזה פעם אחת ועכשיו עוד אחת .'
יצאת מזה פעם אחת ועכשיו עוד אחת .
11/08/2017 | 14:57
2
14
תמיד צריך לקום רק פעם אחת . רק פעם אחת יותר מהנפילה . זה הכל . את מנוסה במעברים . אל תחיי במנוסה מעצמך
 
לצפיה ב-'מנוסה מעצמי? לא הבנתי'
מנוסה מעצמי? לא הבנתי
11/08/2017 | 16:25
8
לצפיה ב-'לא לברוח מעצמך ...תתמקדי בניסיון שצברת '
לא לברוח מעצמך ...תתמקדי בניסיון שצברת
12/08/2017 | 19:25
3
לצפיה ב-'אני פעם ראשונה כאן כדי לקבל תמיכה נפשית ממכן '
אני פעם ראשונה כאן כדי לקבל תמיכה נפשית ממכן
09/08/2017 | 00:05
1
17
כשאני נאנסתי על ידי גבר, אז אני זוכרת שהיה לו איבר מין מאוד קטן. אני כועסת עליו בגלל שהוא אנס אותי ואני מטופלת אצל פסיכולוגית כי אני בדיכאון כבר מספר שנים ולא היה שום שיפור במצב שלי.  
אני קוראת מידי פעם ספרות אירוטית כי אני נוטה לשחזר בדמיון שאני נאנסת שוב, אבל תמיד התחושה היא לעולם לא תשוקה, אלא תחושה אחרת של רצון להרגיש שאני לא שווה, מדוכאת ובכל פעם שאני מדמיינת את עצמי בסיטואציה כזאת תחושת הדיכאון מועצמת ומתגברת.
 
הדיכאון והפחדים גרמו לזה שבמשך 17 שנים לא יצאתי עם אף גבר, לא שכבתי עם אף אחד, והמוח שלי היה עסוק בסיוטים ובמחשבות שליליות סביב ספרות אירוטית שמחזירה אותי לתחושות של שינאה עצמית. אין לי ילדים, הפסדתי את השנים ותקופת פוריות בגלל האונס שעברתי.
 
אבל, היום, קראתי בן אדם (גבר) שכתב פנטזיה שיש לו (הבנתי שמישהי התאהבה בעזרתו בגבר אחר ושהיא נשואה כיום עם הגבר האחר), ואז דמיינתי אותו האדם שאנס אותי וכל מיני אנשים שאני כועסת עליהם. ואז אחרי שסיימתי לקרוא, פתאום הרגשתי תחושת הקלה נפשית שלא הרגשתי מעולם.
 
אני מרגישה צורך חזק לפנות לבן אדם שכתב את זה כי פתאום אני מרגישה רצון להתנסות בדברים שהוא כתב כי הם נתנו לי להרגיש שמחה ואושר. 
הכוונה שלי בזה היא שסוף סוף יש לי רצון לצאת למפגשים עם גברים אחרים ולהביא איתי את הבחור הזה שכתב את הדברים שהוא רוצה לעשות איתנו הזוגות.
 
הפגישה שלי עם הפסיכולוגית היא רק בעוד שבועיים, ורציתי לספר לה על זה כדי לשאול אותה מה היא חושבת על זה.  מתוך סקרנות וחוסר סבלנות לחכות לפגישה, רציתי לשאול אותכם בעילום שם כאן בפורום של בנות שנפגעו כמוני מתקיפה מינית, מה לדעתכן הפסיכולוגית תרגיש לגבי הדברים שעברו עלי היום ?
אני מביאה קישור להודעה בפורום תפוז כי ההודעה הזאת היא ההודעה של הבחור שכתב את הדברים שגרמו לי להרגיש טוב ולרצון לעזור לו (כי זה עוזר לי)
ההודעה שלו ארוכה כי היא בשני תגובות שהוא כתב (חלק 1 וחלק 2 בתגובה להודעה):
 
לצפיה ב-'טריגר מעליי'
טריגר מעליי
09/08/2017 | 16:47
10
 
היי,
ממליצה לך לא לעשות כלום לפני הפגישה עם הפסיכולוגית..
כמו אמרת - אנחנו נפגעים ונפגעות ואין לנו תואר בפסיכולוגיה. וגם אם היה - לדעתי זה לא מקצועי לייעץ בפורום מבלי להכיר את האדם לעומק.
 
בכל אופן, מדגישה שוב - אל תעשי שום דבר לפני הפגישה איתה!
את יכולה להוסיף לעצמך טראומה. סקס צריך להגיע ממקום של רצון ורגש , במיוחד אצלנו.. עם גבר שתכירי ותוכלי לסמוך עליו ולתת בו אמון.
מזכירה לך - בפורומים לא חסרים מתחזים, את לא מכירה את מי שכתב את מה שכתב (לא נכנסתי לקישור, מתנצלת פשוט לא חושבת שזה יעשה לי טוב) ולכן את לעולם לא יכולה לדעת אם מדובר בבן אדם שפוי, בסוטה, פסיכופת וכו'.. עברת מספיק ולמרות שזה מפתה אותך אני בטוחה שאת מספיק חזקה כדי להשתלט על הדחף הזה, במיוחד כשאת מתארת שנאה עצמית שבד"כ מתלווה להרס עצמי.. ולא מגיע לך לסבול יותר.
 
לפי מה שהבנתי, את מטופלת אצל אותה פסיכולוגית כמה שנים ואין שיפור ? אולי כדאי לשקול לחפש פסיכולוג/ית אחר/ת .. אגב, היא מתמחה בפוסט טראומה על רקע פגיעה מינית? זה מאוד חשוב.. דיכאון זה חלק מהפוסט טראומה (אצלי בכל אופן).
 
מקווה שעזרתי קצת... שולחת לך ים חיזוקים ומאמינה בך
לצפיה ב-'סליחה!'
סליחה!
07/08/2017 | 06:15
36
לישון בלילה
לקום בבוקר
לשטוף פנים
לבחור בחיים
להתמודד.
לנשום עמוק.
ללמוד טאי צ'י
ללמוד לצחוק
ללמוד לשמוח
לשחרר.
לשחרר.
לשחרר.
שחר עכשיו.
תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר.
כמו מתאבקים בזירה
על הקרשים.
נפלנו בנוק אאוט.
סופרים לנו עד עשר.
מדממים.
לבל נקום.
פן נרוטש סופית.
קומי.
יש עוד סיבוב.
קומי
שנייה לפני שתמה ספירות העשור.
תקומי.
יש עוד סיבוב.
הוא לא יספיק לפגוע שוב.
הוא לא ישים לב שקמת
שיכור מתחושת הניצחון.
והפעם,
כווני ישר לאשכים.
נטרלי אותם.
אם לא, אז אוזניים.
תפסי לפחות אחת.
ואל תרפי ממנה.
אל תרפי.
אל תרפי.
עד שהוא ייכנע.
יתחנן.
אני מצטער.
אני לא אעשה את זה יותר.
די. תעזבי אותי. שחררי.
סליחה!
לצפיה ב-'תהיות.. להיות מודע או לא להיות מודע ? אולי טריגר טיפול'
תהיות.. להיות מודע או לא להיות מודע ? אולי טריגר טיפול
05/08/2017 | 19:43
1
34
 
חפירה, תהיות עם עצמי... 
מתנצלת מראש על הבלאגן.
 
שמתי לב שבתקופה האחרונה הפורום כמעט ולא פעיל , תהיתי עם עצמי למה -
אופציה ראשונה - היקף הפגיעות המיניות ירד ומי שנפגע מתמיד ומתקדם בטיפול.
אופציה שניה - נמאס לנו לשתף , אנחנו בורחים מעצמנו או שהפורום הפך להיות מקום לא בטוח.
 
לצערי, האופציה הראשונה נפסלה.
ואז חשבתי לעצמי.. למה אני כמעט ולא משתפת ?
הכתיבה עזרה לי לבטא את הכאב שעליו לא מדברים מחוץ לחדר הטיפולים, ובעיקר ההבנה שיש כאן, העצות ונקודות מבט שונות על עצמי. 
וכמובן גם הסיפוק שבלעזור ולחזק נפגעים נוספים. 
 
אז האמת שמעניין אותי מה אתם חושבים...
גם אלו שנחשפים כאן בעילום שם (שזה בפני עצמו דורש אומץ) כותבים בד"כ פוסט אחד .. חבל לי, בתחילת ההתמודדות שלי המקום הזה היה מקום המפלט שלי, המקום היחיד שמבינים אותי, לא שופטים וגם לא מרחמים ובעיקר מחזקים.
 
טוב אז אני אתחיל , כמובן שזו ספקולציה שלי על עצמי - 
בחודשים הראשונים של ההתמודדות הזמן כאילו נעצר לי, טבעתי עמוק , ציפיתי להבנה מהסביבה החיצונית ונלחמתי על הצדק.. מבלי לעצור לרגע ולחשוב.
הכאוס המוחלט הזה , ההבנה ואי ההבנה ניתקו אותי מהעולם החיצוני ואיך נאמר? "הנורמלי". דברים שנראו לי לגיטימיים - היום אני מרגישה סתומה. 
כן, אני יודעת שמדובר בגבולות שנפרצו ולוקח זמן ללמוד מחדש לקרוא סיטואציות.. מתסכל, לא פייר - אבל זה מה שיש.
ללמוד להגיד 'לא', להגדיר את הגבולות הפיזיים ובעיקר הנפשיים שלנו. 
לקבל את הרגשות הקשים ולנסות לפרק אותם ולהתמודד עם כל אחד בנפרד.
ללמוד להיות קשובים לעצמנו, לתקף את הרגשות שלנו..
בתכלס? להכיר את עצמנו מחדש. אולי אפילו להכיר את עצמנו בפעם הראשונה.
 
אשתף בחלק הכי קשה, שעברתי ועדיין עוברת - להתמודד עם רגשות האשם.
הרבה יותר קל (לי לפחות) להאמין שכל מה שקרה קרה בגללי. אולי לחלקכם זה יישמע מוזר .. אבל פתאום נופל האסימון, שבכ"כ הרבה דברים האשמה היא של הסביבה הקרובה , הבסיס והביטחון שכ"כ חסרים לי.
זה שהם אשמים ? נכון. אבל האחריות להתמודד עם כל הקשיים היא שלי.
זה מעצבן, לא פייר, מוביל לרגשות סותרים, כעס, כמיהה לחום ואהבה.... 
למרות שאני יודעת שלעולם לא אוכל לקבל מה שלא קיבלתי, הציפייה והתקווה שמשהו יישתנה שלטה בי. אך ככל שעובר הזמן.. אני כבר לא מצפה מאף אחד לכלום. 
בנוסף, ההבנה שהעולם ממשיך כרגיל ואחרי חצי שנה של ניתוק מוחלט - יש המון שריפות שצריך לכבות. להחזיר שליטה .. כל פעם כמעט, כמעט .. ושוב מאבדת שליטה.
הצפה רגשית, כזו שלפעמים אני לא מצליחה להכיל .. ואולי בכלל חזרתי כמה צעדים אחורה? עד שלמדתי להתמודד עם הכאב ולא לברוח ממנו....
אני בורחת, בורחת, בורחת...... מחפשת הרפתקאות ואתגרים כדי להרגיש משמעותית וחשובה. משהו להאחז בו. משהו, לא מישהו. זו התקדמות?
או שאולי כאב עמוק והשלמה.. אולי אפילו יאוש.
לאחרונה אני שואלת את הפסיכולוג שלי כמעט בכל פגישה - האם זה ייגמר מתישהו? האם אזכה לרוגע ושלווה פנימית? לאהוב? האם אוכל לתת אמון מבלי להרוס מראש כי הרי ברור שיעזבו בסוף.
 
בעבר הייתי מפצה את עצמי בקניות , בילויים ... 
היום שום דבר חומרי לא מנחם אותי, אפילו לא לדקה. אפילו חופשה ארוכה שאני זקוקה לה כל כך , לא באמת ריאלית.
הכל קשה, אתה מכבה שריפה אחת, אחת אחרת מתפשטת. מכבה עוד אחת ושוב.. עד שאתה קורס. מוצף. מיואש.....
ובכל זאת ממשיך לנסות, מנמיך ציפיות ומפתח אדישות ועצב .
זה כנראה מה שנקרא דיכאון.... וקשה.. וחוסר האונים הזה, שלרצות, להיות מודע (אולי יותר מידיי) אך אין כבר כוחות לעשות מה שהראש יודע.
בתור ילדה, העדפתי לקבל תשומת לב שלילית מאשר התעלמות.
היום.. הילדה שבי עדיין רוצה שייראו אותה, אפילו לרגע אחד.... ומצד שני, מבינה שהיא לא הילדה הרעה והיא לא אשמה (אבל פאק עדיין מרגישה ככה) בצרות של הגדולים. אבל אני כבר לא ילדה, מנטלית אפילו בוגרת... אבל עם המון חסכים ריגשיים. 
 
אז כנראה שאני כמעט ולא משתפת.. כי ההצפה הרגשית שחונקת, הכוחות שאוזלים, הייאוש, האדישות, הבריחות מהתמודדות , חוסר האונים של להיות מודעת אך מרוקנת מכוחות כדי להתמודד..
למעשה, אני פשוט חיה מנפילה לנפילה...
הפסיכולוג שלי ביקש ממני לפני כמה זמן למצוא 3 שאיפות וחלומות שהיו לי לפני שהכל צף....... וואלה, השאיפה היא לעבור בשלום את היום, אולי גם את מחר.
 
השתיקה שלי 
זו הצרחה הכי גדולה 
שבי 
השתיקה שלי 
זה הכאב הכי כואב 
אצלי 

וכשהשקט יפול כמו חול 
קולי לאיש לא יגיע 
אני יכולתי לבכות אבל 
פחדתי שזה יפריע
 
 
לצפיה ב-'נויה הרבה בחופשה או דואגים לחופשה .'
נויה הרבה בחופשה או דואגים לחופשה .
09/08/2017 | 21:22
7
השמעות הפופולריות והמסרים המופצים הם גופים עצמאיים . כל מי שרוצה לפרסם צריך לעשות זאת מתוך עצמו לעצמו ולשתף כרצונו . לכמות הכניסות והקריאה יש אורח חיים משלהם . חוסר ביטחון משלהם ישות משלהם . לרוב מנסיוני האישי המחשבות באות לאחר שקט ובחגים כשכולם הולכים וכולם באים ושוב הולכים .
לצפיה ב-'לא נותן לזה לצאת '
לא נותן לזה לצאת
04/08/2017 | 00:17
14
אולי אנשים ידעו למה אני בוכה כשאני בוכה? אסור שידעו

לצפיה ב-'לחכות ליחס ממנה'
לחכות ליחס ממנה
26/07/2017 | 18:00
1
32
כאילו כעולל אני רק רציתי שהיא תתן לי יחס
במיוחד אחרי שאבא שלי תקף אותי בעריסתי
אבל היא הפנתה לי מבט קר או יותר נכון לא הפנתה אליי שום מבט
היא התייחסה אליי כזבל, כאל דבר נמוך, כאל פחות
כאל לא שווה יחס, כאל שווה מוות כמו גוזל שאמו לא מביאה לו מזון
הוא רצה והצליח להביס את גופי אבל היא רצתה להביס את נפשי
נשארתי לנווט לבדי מול המבטים החשקניים של אבי והאימה להילכד על ידיו


לצפיה ב-'עיוורון'
עיוורון
27/07/2017 | 01:35
15
לפעמים אני חושב שאבא שלי הפחיד אותי כל כך שאחרי שראיתי את עיני השטן שלו בוהקות ומשתקפות בתוך נפשי החדשה נהייתי מעין עיוור שמסרב לקלוט את כל התמונה שרואות עיניו וכך עברו לי חיים מבלי שהסתכלתי באמת לעומק על כל דבר ועם חוסר תשומת לב או הבנה שלמה של המציאות.
 
לצפיה ב-'נמאס לי'
נמאס לי
27/07/2017 | 01:05
43
היית בן בית אצלנו! שנים שפגעת בי, כלכך הרבה לקחת ממני, ואחרי שנים אזרתי אומץ לספר לדודה שלי. ואתה עוד מופיע פה לפעמים, בא לחתונה של אחי, ישן אצל אבא שלי, וכשאנחנו נפגשים אתה מחייך בלי בושה, איך אתה יכול לחיות עם עצמך? ועכשיו יש לי גם סיוטי לילה, אני חולמת שאני בלוויה של חבר טוב, יש שני קברים ויש תמונות גדולות של שנינו שם, ואתה גם שם ליד אבא עומד אבל פניך מטושטשות כמו בחדשות, אני מתעוררת מזיעה ולא רוצה לחזור לישון כי אם ארדם אחלום את אותו הדבר. זה נראה כאילו ניצחת אותי, אבל זה מראש לא היה כוחות, אתה עשית, עושה ותעשה מה שבא לך.. נמאס לי לתת לך לשלוט בי! 
לצפיה ב-'לצאת מהארון'
לצאת מהארון
26/07/2017 | 00:19
69
תסתכלו עלינו.
קבוצה פאתטית של יצורים מבוהלים בתוך ארון. 
 
תיפתחנה הדלתות.
 
איזה מאזן אימה נוח,
 
אנחנו אלה שצריכים להסתתר. אם לא בשבילינו אז בשביל יקירינו. נפגעים. פוגעים. צופים מהצד.
 
והם..
 
זחוחים.
 
לא יכול להם כלום.
 
מי רוצה לזעוק את זעקתו לעין כל?
 
לחשוף את ערוותו, רק כדי לזעוק 'חמס'?
 
חוללנו די.
 
יותר מדי.
 
די!
 
והם, זחוחים.
 
די!
 
תיפתחנה הדלתות.
 
אלה לא ערוותינו שייחשפו אם נזעק חמס.
 
אלה הן נשמותינו הפצועות, הקוראות להחלמה.
 
החלמתה של חברה אטומה, ערלה.
 
חברה שעוצמת עיניה ואוטמת אוזניה, סוגרת את ליבה.
 
תהיו יפים ותשתקו.
 
כל הניואנסים, 
 
מכבידים.
 
די!
 
תיפתחנה הדלתות.
 
כי זו הנוסחה למגר את הרשע,
 
לחשוף אותו לאור השמש, שייאלץ למצמץ.
 
אנחנו נמצמץ את דמעותינו,
 
את זעקותינו החנוקות
 
את תקוותינו
 
והם,
 
ימצמצו את האמת.
 
את החרפה.
 
את האחריות לשאת באחריות או לחדול
 
ונוקיע אותם מתוכינו,
 
ניתן להם שם בתוך המציאות שלנו.
 
לא כינויים מרומזים בין חדרי הלב שלנו,
 
אלא אות קין. 
 
למען ייראו וייראו.
 
כי אנחנו לא עוד קבוצה פאתטית של יצורים מבוהלים בתוך ארון.
 
אנחנו בני אדם. חיים ושלמים.
 
הפגם הוא לא בנו. הפגם הוא בהם.
 
מי שפגע, מי שידע ושתק בלא מנחם.
 
תיפתחנה הדלתות.
 
 
 
 
לצפיה ב-'בקשר לאימא שלך '
בקשר לאימא שלך
25/07/2017 | 00:46
34
אין אימא ששונאת את הבן שלה. נדיר ביותר. יש לפעמים סטייה מהמסלול, לרוב עקב חולשה. בדרך כלל כזו, שנובעת מדיכוי. כזה שיטתי וממושך, שמרגיש כמו מלכודת שאין ממנה מוצא. ייתכן שככה היא הרגישה? ואם כך, אם היא שנאה, זה קודם כל את עצמה. את מה שנהיה ממנה. והיא מסתכלת על הילד המתוק שלה והיא לא רוצה שהוא יסבול. אבל היא יודעת שהיא לא יכולה להיות שם בשבילו. ייתכן שהיא שבוייה בעצמה. זה לא משנה. מישהו נטע בך את אצילות הנפש שלך. לחשוב עליהם ממקום של חמלה ברגעי האמת הכי נוקבים. זו גדולת נפש שאינה מובנת מאליה. תביט סביבך. מאיפה זה בא? מהיכן ההשראה? תפנה לשם. שם יש אור ��
לצפיה ב-'איך הוא...'
איך הוא...
25/07/2017 | 00:20
28
זה לא אתה,
זה הוא.
מעוות ונכה ואומלל
ייתכן שפגעו בו
סביר להניח שמעולם לא טופל
ברגעים שפגע בך
הוא אכן מת
נגזר עליו גורלו לנצח
אבל אתה,
לא זוהמת מפגיעתו
כן, נפצעת
ואתה עודך משווע למזור
אבל היית טהור וחסר אונים
וכעת אתה חזק
חזק מספיק כדי להבין
שמה שהוא עשה לך
לא ייעשה
ועכשיו תלך.
תרים את הראש,
תזקוף את הגו
ותלך משם,
מהרגע ההוא
ומאחרים שכמותו,
ותעיף מבט קטן לאחור:
מעוות, נכה, אומלל.
זה לא אתה, 
זה הוא
מחכה לך עולם שלם.
כן, יש שם פוגעים,
אבל יש גם שלא.
אתה מאלה שלא.
תאהב,
תתגבר
תנצח.
בטוב.
 
לצפיה ב-'איך הוא זיהם את קטניותי'
איך הוא זיהם את קטניותי
24/07/2017 | 18:56
30
איך הוא לכד אותי תחת גודל משקלו ועשה לי דברים שבמרתפים של השב"כ לא עושים
אני... הבן שלו..
מה עשיתי לו ? מדוע זה הגיע לי ? מדוע החולה נפש הזה נטפל אליי?
שמישהו יתן לי תשובות?
למה יצור מעוות כזה חי?
 
לצפיה ב-'אמא'
אמא
24/07/2017 | 10:38
1
38
מערכת קיבוצית וכל המשתמע מזה...
הבן שלי הותקף מינית בגן- המקרה הושתק וטויח, העברנו גן (אחרי מלחמות וגננת שהשתיקה את המקרה)- בסופו של דבר גם אזרנו אומץ ודווחנו לכל מי שהיה צריך (רשויות/רווחה וכד- לא שיש לי דרך לדעת מה עושים עם זה). ההורים של אותם ילדים רואים בזה "סקרנות מינית" ותו לא- הם מסתובבים בקיבוץ כאילו כלום ואנחנו- מרוסקים. אנחנו בטיפול רגשי ומשפחתי, מתקדם בכוון הנכון אבל אני אישית לא יוצאת מזה, הולכת לטיפול גם אישי ולא מצליחה להתרומם. אני לא בן אדם כזה אבל הנקמה בוערת בי- בא לי לעמוד עם מגאפון ולצעוק מי אלה ומה קרה ומצד שני- מפחדת שיסמנו את הבן שלי. בשנה הבאה הם בכיתה א, ביקשתי שלא יהיו באותה כיתה, אבל איך יוצאים מזה? איך מתחזקים? איך ממשיכים הלאה? ההתפרקות שלי הורסת את המשפחה והתחושה שהם מסתובבים להם בחוץ ויכולים לפגוע בעוד ילדים (כי ההורים שלהם כאמור חושבים שהכל בסדר איתם) אוכלת אותי מבפנים...
לצפיה ב-'היי יקרה'
היי יקרה
24/07/2017 | 15:36
27
 
וואו!
כל כך שמחתי לקרוא את מה שכתבת. חלילה לא על הפגיעה, אלא על הדרך שבה אתם פועלים.
באמת שמההתחלה פעלתם באומץ ועשיתם מה שיכולתם, נלחמתם בסביבה כדי להגן על הילד, אתם הולכים לטיפול שזה הדבר הכי חשוב בעיניי, דיווחתם לרשויות ואפילו שוחחתם עם ההורים של אותם ילדים שפגעו בו. אתם לא יכולים להציל את יתר הילדים, הפחד שמא ימשיכו הילדים הפוגעים לפגוע מובן לחלוטין - אך זו לא האחריות שלכם, עשיתם מעל ומעבר. כרגע האחריות בידיים של הילדים הפוגעים והוריהם, הצוות ה"חינוכי" ורשויות המדינה שלצערי לא עושות את התפקיד שלהן.
האחריות שלכם היא להציל את הילד הצעיר שנפגע ואת עצמכם, תנתבו לשם את הכוחות.
יש דרך לדעת מה הרשויות עושות עם זה אבל לא ממליצה לך להתעסק בזה.. מניסיון, מדובר במלחמה אבודה מראש ששואבת כוחות ומוסיפה תסכול .
בכל אופן , מצרפת קישור שמכיל המון מידע וגם מפנה לגורמים שיכולים לסייע (ומניחה שגם מרכז הסיוע יכול להכווין ולעזור לך -.1202 / 1203).
 
כל הכבוד שהחלטתם להתמודד עם הטראומה והבנתם שאתם זקוקים לעזרה. כולכם הולכים לטיפול ומקבלים כלים כדי שתוכלו לסייע לבן שלכם ולהיות שם בשבילו, זה לא מובן מאליו.. ברוב המקרים הסביבה מדחיקה, מאשימה את הקרבן ומעלימה עין - כך מקשים על הנפגע/ת שבלאו הכי מרגיש אשם ומתבייש. חשוב להבהיר לילד ולהזכיר לו מידיי פעם שהוא לא אשם, שאין לו במה להתבייש, שהוא פעל נכון בסיטואציה ושטוב עשה כשבחר לשתף אתכם.
למרות שאתם חרדים (בצדק) למה שיקרה בביה"ס, תנסו עד כמה שאפשר לא לשדר את זה לילד כדי שבית הספר לא יהפוך לטראומה. מה שחשוב הוא שיש לילד אמון בהוריו והוא סומך עליהם, ויודע שהוא יכול לספר הכל.
לנפגעים יש נטייה להאשים את עצמם לא רק בפגיעה, אלא גם בהשלכות.. לדעתי אם הילד ירגיש שאת מתפרקת, הוא ילקה את עצמו גם על זה ויחשוש לספר בעתיד..
הבן שלך זקוק לך ולכן את חייבת לדאוג גם לעצמך ולעשות גם דברים שאהבת לעשות לפני שזה קרה. אולי שווה לשקול להצטרף לקבוצת תמיכה? (1202/3).
 
בנוגע לטיפול - זה לוקח זמן ויש נפילות בדרך, ומותר להישבר לפעמים - אבל מפעם לפעם לומדים דרכים להתמודד עם המשבר.
יש כימיה עם המטפל/ת? חשוב.. אני עברתי מס' פסיכולוגים עד שהגעתי למטפל שלי..
ההתמחות של המטפל היא פוסט טראומה על רקע פגיעה מינית? בנוסף לעבודה העצמית חשוב שיהיה מי שילווה ויכווין ..
 
מקווה שעזרתי קצת, מצרפת לך קישור לאתר "מקום" - יש שם המון מידע וכלים שיכולים לסייע לך -http://www.macom.org.il/
ותדעי שזה לא יימשך לנצח ואתם תצמחו ותתחזקו מהטראומה ..
 
שולחת לך ים חיזוקים! נויה
 
לצפיה ב-' מומחים ואנשי מקצוע מחכים לשאלות שלכם '
מומחים ואנשי מקצוע מחכים לשאלות שלכם
23/07/2017 | 17:48
12
 
לא טובים בדייטים? מתקשים ביצירת קשר זוגי? בפורום מאמן אישי למציאת זוגיות תקבלו עצות בנושא 
 
 מעדיפים דרכי טיפול טבעיים לגופכם? אתם צודקים! בפורום תרופות סבתא מחכים לכם
 
 זקוקים לייעוץ משפטי בתחום הפלילי? המנהל החדש בפורום משפט פלילי, עו"ד אביתר גולני, מחכה לכם 
 
 מקימים בריכת נוי או רוכשים אקווריום? גם בנושא הזה מומחה ישמח לייעץ לכם בפורום אקווריום ודגי נוי
 
 בהריון? מתעניינת בתהליך שימור דם טבורי? היכנסי עכשיו לפורום דם טבורי לשאול הכל
 
 מתמודדים עם קשיים ודילמות בזוגיות? לא מפסיקים לריב? כל אחד מאיתנו זקוק לטיפול זוגי לעיתים, אין לכם מה להפסיד
 
 צו ראשון, שיבוץ, שמירות, שחרור משירות צבאי, השתמטות, עריקות, שיפוט: בפורום עורך דין צבאי יענו על כל השאלות בנושאים האלו
 
 
 
לצפיה ב-'מברגה '
מברגה
21/07/2017 | 03:07
83
מברגה
מאת: זעקת אם
 
יושבת כאן
מנותקת מחיי
ויתרתי על הכל
 
מנסה למצוא דרך,
בלילה
אני לא ישנה כבר שנים
והארגזים עומדים.
 
אילו אך הייתה לי מברגה...
 
נתתי ארבע עשרה משנותיי הטובות ביותר למפלצת.
 
שיקעתי בהן את מרצי ואת רצוני הטוב ואת מיצי ואת לשדי.
 
וכעת אני מרוקנת עד העצם.
 
מחלתי על הכל
עמדתי איתנה בפרצי זעפו של כל יום
נאמנה. ישרה. הגונה. חברה.
של מפלצת. בטוב וברע.
 
אך המפלצת לא ידעה שבעה.
והלכה וגדלה והתכערה.
ונותרתי עימה
נאמנה. ישרה. הגונה. חברה.
 
עד, שבאה בבתי.
טהורה, תמימה, רכה בשנים
מתוקה, שובבה, מלאת אהבה
ובוטחת כליל.
 
ואז הכל התנפץ לרסיסים.
שניתזו לכל עבר לאלפי אלפים
שרק יד אמן תוכל אם אי פעם
ללכדם, לאספם ולארגם חרף חרף
לכדי שישובו להתקרא חיים.
 

חם בפורומים של תפוז

תחרות מפלצתית עם פרסים שווים במיוחד!
תחרות מפלצתית עם...
משתפים אותנו בסיפורים בדיוניים וזוכים בכרטיסים...
תחרות מפלצתית עם פרסים שווים במיוחד!
תחרות מפלצתית עם...
משתפים אותנו בסיפורים בדיוניים וזוכים בכרטיסים...
אירוח מומחה בפורום בנושא אבטלה
אירוח מומחה בפורום...
ביום ראשון, 13.8, יתקיים אירוח בנושא אבטלה בו...
אירוח מומחה בפורום בנושא אבטלה
אירוח מומחה בפורום...
ביום ראשון, 13.8, יתקיים אירוח בנושא אבטלה בו...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ