לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום נפגעי/ות תקיפה מינית

ברוכות וברוכים הבאים! ל שהוקם פה בהמון אהבה.
 
הפורום היקר שלנו הוא קבוצת תמיכה וסיוע נפשי לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית.
הפורום פתוח לכל מי שמרגיש את עצמו נפגע או קשור לפגיעה בכל דרך. בפורום הזה אין פגיעה "קשה" יותר או "חשובה" יותר, כל אחד חווה ומעכל אחרת את הדברים וכל תחושה לגיטימית.
 
אתם מוזמנות ומוזמנים להוציא לכאן את כל הכאב, הקושי, התסכול והפחדים ואנו נקבל את הכל באהבה. העיקר- אל תשאירו בבטן! זה המקום שלכם לפרוק, לשתף, לקרוא, להגיב, לשתוק, להיתמך, וגם לתמוך אם תבחרו. ובכך אולי תמצאו שתמיכה באחרים מאפשרת לנו לקחת את המילים גם אלינו ולהתחזק מכך.
נצלו את הפורום שלנו להוציא מהבטן תחושות, מחשבות, מסקנות ולהעלות אותם לכתב למי שנמצא כאן ויכול להבין או לפחות לנסות להבין.. בכל דרך שתבחרו, אם זה במילים כתובות, אם זה דרך ציורים ותמונות או כתיבה יוצרת.
בפורום תקבלו חיבוק, חיזוק ואוזן קשבת, ללא שיפוטיות, ביקורת או האשמה.
תמצאו שבפורום אין רק עצב וכאב, יש גם הודעות עם הרבה צחוקים, חיוכים, פרחים, ימים של אור תקווה- שגם להם יש מקום בפורום, גלריות שבהן יש תמונות, מאמרים, ועוד כל מיני דברים נחמדים שתוכלו למצוא בקישורים.
נושא הפורום הוא נושא רגיש, כאוב וקשה עבור כולנו. אנא הקפידו לכתוב "טריגר" בכותרת הודעה שיכולה לעורר קושי אצל קוראים אחרים כדי שההחלטה אם להיכנס להודעה תהיה בידם.
 
בלשונית "כלים ומידע" בראש עמוד הפורום תוכלו למצוא תיבות קישור למדורי הפורום: קישורים, סקרים, הודעות נבחרות, מאמרים, אלבומים, קבצים, תקנון האתר. אם אתם רוצים לפתוח סקר או להוסיף קישור מסויים וכו- בכיף, תכתבו לי.
 
בתפילה שנצליח לנתב את כוחותינו דווקא מתוך החוויות המורכבות לאפיקים של שמחה וצמיחה ופשוט להיות מקום של ביחד משותף ומבין.
 
שולחת לכם  חם והמון כח להמשיך
שלכם,
צומחת
 
*חשוב לדעת שהפורום אינו פורום מקצועי ואין אחריות על הנכתב.
אנו מאמינים שהטיפול האמיתי והסיוע הנכון ביותר צריך להתקיים מעבר למרחב הווירטואלי.
לכל צורך ניתן ורצוי להתקשר למרכז הסיוע במספר הטלפון: 1202- לנשים, 1203- לגברים, מכל טלפון. קווי הסיוע פעילים למענכם 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום נפגעי/ות תקיפה מינית

ברוכות וברוכים הבאים! ל שהוקם פה בהמון אהבה.
 
הפורום היקר שלנו הוא קבוצת תמיכה וסיוע נפשי לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית.
הפורום פתוח לכל מי שמרגיש את עצמו נפגע או קשור לפגיעה בכל דרך. בפורום הזה אין פגיעה "קשה" יותר או "חשובה" יותר, כל אחד חווה ומעכל אחרת את הדברים וכל תחושה לגיטימית.
 
אתם מוזמנות ומוזמנים להוציא לכאן את כל הכאב, הקושי, התסכול והפחדים ואנו נקבל את הכל באהבה. העיקר- אל תשאירו בבטן! זה המקום שלכם לפרוק, לשתף, לקרוא, להגיב, לשתוק, להיתמך, וגם לתמוך אם תבחרו. ובכך אולי תמצאו שתמיכה באחרים מאפשרת לנו לקחת את המילים גם אלינו ולהתחזק מכך.
נצלו את הפורום שלנו להוציא מהבטן תחושות, מחשבות, מסקנות ולהעלות אותם לכתב למי שנמצא כאן ויכול להבין או לפחות לנסות להבין.. בכל דרך שתבחרו, אם זה במילים כתובות, אם זה דרך ציורים ותמונות או כתיבה יוצרת.
בפורום תקבלו חיבוק, חיזוק ואוזן קשבת, ללא שיפוטיות, ביקורת או האשמה.
תמצאו שבפורום אין רק עצב וכאב, יש גם הודעות עם הרבה צחוקים, חיוכים, פרחים, ימים של אור תקווה- שגם להם יש מקום בפורום, גלריות שבהן יש תמונות, מאמרים, ועוד כל מיני דברים נחמדים שתוכלו למצוא בקישורים.
נושא הפורום הוא נושא רגיש, כאוב וקשה עבור כולנו. אנא הקפידו לכתוב "טריגר" בכותרת הודעה שיכולה לעורר קושי אצל קוראים אחרים כדי שההחלטה אם להיכנס להודעה תהיה בידם.
 
בלשונית "כלים ומידע" בראש עמוד הפורום תוכלו למצוא תיבות קישור למדורי הפורום: קישורים, סקרים, הודעות נבחרות, מאמרים, אלבומים, קבצים, תקנון האתר. אם אתם רוצים לפתוח סקר או להוסיף קישור מסויים וכו- בכיף, תכתבו לי.
 
בתפילה שנצליח לנתב את כוחותינו דווקא מתוך החוויות המורכבות לאפיקים של שמחה וצמיחה ופשוט להיות מקום של ביחד משותף ומבין.
 
שולחת לכם  חם והמון כח להמשיך
שלכם,
צומחת
 
*חשוב לדעת שהפורום אינו פורום מקצועי ואין אחריות על הנכתב.
אנו מאמינים שהטיפול האמיתי והסיוע הנכון ביותר צריך להתקיים מעבר למרחב הווירטואלי.
לכל צורך ניתן ורצוי להתקשר למרכז הסיוע במספר הטלפון: 1202- לנשים, 1203- לגברים, מכל טלפון. קווי הסיוע פעילים למענכם 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

לצפיה ב-'טיפול'
טיפול
20/01/2017 | 15:40
1
לאחר מחשבות רבות ולאחר פגישת יעוץ במרכז סיוע, התחלתי טיפול אצל פסיכולוגית.
לאחר הראשון, שזה בגדול פעם ראשונה שנאמרים דברים בקול רם, נפתחו עיניי על כל מיני דברים.
והדבר המערער ביותר שעלה לי, זה שבעצם מה שחשבתי שזו האישיות שלי... זה בעצם אישיות שנרגמה בשל הפגיעות. וזה מערער לי את המחשבות והביטחון...
 
והיום הייתה פגישה שניה, ויצאתי בתחושה של כלום. של עלה לי לא מעט בשביל כלום... לא חושבת שזה קידם אותי לאיפה שהוא, שזה גרם לי לחשוב על משהו נוסף או בצורה שונה...
ושואלת את עצמי, האם כך זה צריך להיות/להרגיש? 
האם זה לא האיש הנכון בשבילי?
האם זה נורמלי?...
 
הלך פעם שלישית ונראה אבל בינתיים השאלות שלי הן לגבי טיפול בכלל לעומת תישאולים אישיים וכו...
 
מה אתם חושבים?
לצפיה ב-'משהו שכתבתי'
משהו שכתבתי
17/01/2017 | 23:15
1
19
היי, אני חדשה פה.
אני לא  אוהבת או מסוגלת עדיין  להודות בפגיעה שלי או לתת לה מקום, אז מעולם לא היה בי צורך לכתוב לכם משהו בפורום, על אף שאני גולשת פה דיי הרבה. 
אני בטיפול כבר דיי הרבה זמן, אבל לצערי עדיין לא הצלחתי להעביר למלל את הטראומה שחוויתי, היא מגיעה אלי בחלומות וישר משם עוברת לדף. 
הדף זה הדרך שלי. 
אז אשמח לשתף אותכם במשהו שכתבתי: 
בלילות אפורים אני מתפללת לשכוח אותך.
לשכוח יד אגרסיבית שמחזיקה את ידיי
ולקבל לחיקי אחת חדשה, אוהבת. 
בלילות גשומים אני משתוקקת לשכוח את מה שהיה שם. 
ולחרוט זכרונות חדשים
לשכוח אותך, אותנו. 
לשכוח יד מכאיבה 
ואחת שכואבת. 
לשכוח שתיקה ארוכה
וקפיאה מיותרת. 
בלילות לבנים אני מדברת איתך. 
מספרת לך שאף אחד לא נגע בי כמוך 
אמרת לי שאני שייכת לך. 
והפכת אותי לכזו
בהחלטה אחת גרועה שלך
וקפיאה אחת ארוכה שלי. 
בלילות מסויטים אתה חוזר אלי. 
מתחנן שאבין אותך
ואני מתחננת שאבין אותי. 
אתה מחייה את הכאבים שלי מחדש
ומבקש שאמשיך.
אני מחייכת אליך ומספרת שלך סלחתי ממזמן. 
אני רק צריכה עוד יד אחת
שתיגע בי לרגע
במקומות שרק אתה הצלחת. 
ולא תשאיר את מה שאתה השארת
לצפיה ב-'אני רואה בכתיבתך את הציפייה והתקווה '
אני רואה בכתיבתך את הציפייה והתקווה
18/01/2017 | 18:04
6
זו התחלה טובה . ללא תקווה ושאיפה המצב תקוע ואצלך יש פתח . יחסית מספיק גדול כדי להשתקם .
אין לי מושג איזו התעללות עברת . גם לא הייתי שם כדי לעזור לך וזה חבל ומצער אותי .
אם אפשר אני מבקש שני דברים . האחד לא לנסות לשכוח ולא לנסות לתקן את העבר . אפשר לתחם לשלוט ולפעמים גם לצחוק ולהעמיד ללעג כי למרות החושך הגדול הצלחת להשתקם .
הדבר השני . אני מרגיש שאת עדיין עוצרת את הבושה בתוכך . צאי מזה החלק האשם כבר לא קיים ולא בעולם שלנו . אשמח במידת האפשר אפילו בהודעה פרטית במסרים , אולי תוכלי לסווג את ההתעללות לדוגמא חבר קבוע , מיקרי , מתוך המשפחה . זה יכול לעזור כי יש כמוך שהשתקמו ורוצים לעזור בדיוק בתחום וסוג ההתעללות שעברת . כן ! הם לפעמים מבינים יותר ממומחה שניתח מאות דוחות סטטיסטיים בנושא ומרצה באוניברסיטה . בטוח שמבינים יותר ממני . רק תני כיוון בלי בושה . הכלי שמחזיק את הבושה נשבר לרסיסים ולא מצדיק שיקום .
אנא המשיכי להיות אמיצה וברורה . יש סיכוי טוב מאוד לשיקום ואהבה אמיתית עם חיים רגילים
לצפיה ב-'מתמוטטת'
מתמוטטת
13/01/2017 | 08:56
3
37
מחזיקה לבד את כל הרסיסים שהצלחתי לאסוף כדי שלא יתפזרו שוב.
כואב לי כל כך
לא מצליחה לשתף
לא מצליחה לנשום
כמו אוויר לכולם בבית
בודדה
בלי אף אחד שרק יחבק ויאהב באמת
לצפיה ב-'יש לי בשבילך עזרה ראשונה בסיסית . '
יש לי בשבילך עזרה ראשונה בסיסית .
13/01/2017 | 17:28
2
25
נויה לא מקבל את ההתקפלות שלך . את לוחמת ועברת מספיק עד עכשיו כדי לצמוח בשנית .
עימדי מול המראה בבקשה . הביטי בעצמך אומרת שמונה פעמים לא . לא נשברת ! לא נופלת . לא נותנת לשלילי ולעצב לצמוח .
עוזבת את המראה שותה כוס מים רגילים . חוזרת למראה ואומרת תשע פעמים תודה . תודה על המים תודה על היכולת לשתות מים תודה שיש מים נגישים תודה שיש חיים . עוד תודה .
עוזבת את המראה שוטפת פנים וידיים במים זורמים כשאת מביטה למים שמתנקזים . חוזרת למראה ורואה את עצמך אומרת כן ! פתוח עם חיוך וזיכרון מתוק כן אני יכולה ..כן שואבת אהבה . ארבע עשרה פעמים .
זה עובד . תנסי פעם בשבוע לא צריך יותר וזה שש דקות על השעון
לצפיה ב-'משתדלת'
משתדלת
18/01/2017 | 04:58
1
10
מחזיקה בשיניים כדי לא להתמוטט..
קשה לי כל כך ואני כל כך לבד.. שוב נזרקתי מהבית לסבא שלי.. מקווה שעוד חודש אוכל להשכיר דירה
לצפיה ב-'דברי ..כיתבי במסר גם '
דברי ..כיתבי במסר גם
18/01/2017 | 18:05
1
לצפיה ב-' טריגר'
טריגר
12/01/2017 | 16:17
1
37
ככל שאני מפתח עצמאות מתברר לי שהוא לא אהב אותי ולא התייחס אליי כמעבר לאוייבקט מיני ואני הבן שלו בכלל
ולאמא שלי לב של אבן 
ככל שאני לומד על אינטרקציות בין גברים לנשים אני מבין שאבא שלי ראה אותי באותו אופן! כלומר נטו משיכה מינית. ושום דבר ממה שציפיתי ממנו שישתנה במהלך השנים... לא באמת היה מתוך יחס נורמלי אליי.
הוא לא השתנה מעולם גם כשהוא דאג לי הוא היה קר רגשית אליי וכל הגישה שלי אליו הייתה מוכתבת מהאמא ה"נפלאה" שלי שהורתה אותי.
ועכשיו הם מתחבאים. הם מסתתרים. והיא איתו. חשבתי שאנחנו מעבר לזה שיהיה אפשר לדבר שהוא הבין שהוא טעה אבל מסתבר שלא הדברים כךך...
וככל שאני מעלה את הנושא מולם היום הם ישר מפנים לי את הגב ומרגיש לי לא נעים כאילו הם לא נותנים לי פתח לדבר על זה כלל להיפך הם הופכים לזועפים ונקמנים ורעים ! 
ונוסף על כל זה יש תחושה שהדודים משני הצדדים גם יעמדו מולי ב"יום הדין" ולא יהיו שם לצידי ולא יאהבו אותי. והדבר הכי גרוע מבחינתי זה שלא אוהבים אותיי
אני ממש לא יודע על מי לסמוך ואני לא רוצה לגמור לבד... המשפחה שלי היה הדבר הכי חשוב שהחזיק אותי בסבל הזה כל השנים והם הדבר האחרון שאני עדיין רוצה לאבד.......
 
לצפיה ב-'א' יקר'
א' יקר
16/01/2017 | 11:43
6
חלק חשוב בריפוי זה לראות את האמת כפי שהיא, עם כל הקושי והאכזריות. זה מה שעולה ממה שאתה כותב - ומכאן, את עושה את הבחירה של איך ללמוד לסמוך על אנשים למרות שלא למדת את זה במקום הכי טבעי ששם לומדים את זה, במשפחה.
האם אתה נמצא בטיפול? טיפול זו מסגרת שאפשר ללמוד בה אמון וגבולות ולצמוח ממנה.
בהצלחה
ליאורה
לצפיה ב-'נפתח פורום מעמד זרים'
נפתח פורום מעמד זרים
09/01/2017 | 17:38
3
 יש לכם שאלות בנושא הסדרת מעמד אזרחים זרים אשר שוהים בישראל? זקוקים לאשרת עבודה? 
 היכנסו עכשיו לפורום ותקבלו מענה לשאלותיכם:
 
לצפיה ב-'תהיות אחרי משמרת לילה.... -טריגר-'
תהיות אחרי משמרת לילה.... -טריגר-
05/01/2017 | 10:41
6
52
דווקא היה לי שבוע חיובי , התחיל גרוע אבל כנראה שהניתוק עזר לי לשלוט בכמה דברים שלא הצלחתי לשלוט בהם תקופה ארוכה.... הייתי במין קהות רגשית שזה מצב ממש נוח לסביבה, הא? כי אתמול אמא שלי אפילו ישבה איתי בבית קפה.....
.......אבל ....... עכשיו.......
כשחזרתי ממשמרת לילה שלישית ברציפות, אמורה להתרסק למיטה נכון?
אז אין לי איך לטשטש את עצמי כרגע...... והמחשבות לא מפסיקות. והראש כואב. והמועקה מקבלת פוקוס פתאום....... ועכשיו אמור להגיע התור של הדמעות. אבל הן לא יורדות....... הן לא....... אני כל כך מבולבלת. דבר אחד אני יודעת- בחיים לא אזכה להיות נורמלית. ומי החליט נורמליות מהי? אפשר לדון בזה אבל אני יכולה לומר שאני בטוח לא נכללת בהגדרה הזאת.
אני מרגישה שלא אזכה לחיות במלוא מובן המילה. וזה אחד הדברים שיותר מלחיצים אותי ..... נמאס לי.
23 שנים שאני נ.ו.ש.מ.ת בלבד. נמאס לי להתקיים. אני רוצה לחיות.... רוצה לאהוב, רוצה להרגיש נאהבת, רוצה לצחוק עד שהבטן כואבת, רוצה המון רגעים קטנים ומאושרים, רוצה שלווה ורוגע....... רוצה ורוצה ורוצה.. כנראה שאמשיך לרצות..
כי מי באמת יכול לאהוב בחורה מבולבלת? בחורה מושפלת? בחורה מלוכלכת ומזוהמת שאף מקלחת לא תנקה אותה ולעולם היא לא תהיה טהורה? בחורה שרוצה לטרוף את העולם אבל תמיד היא "כמעט". 
הו, כמעט.. השם השני שלי. תמיד אני כמעט.. כמעט שם, כמעט פה, כמעטטטט! כי בסוף? מקבלת רגליים קרות, מה שמתבטא בהתמוטטות נפשית ופיזית ליום-יומיים. עד שאמשוך את עצמי מהשערות מהמיטה כדי לא לשקוע.
הכל מסביבי דועך, המשפחה שלי מתפרקת לי מול העיניים.. הסבא היקר שלי לא מאושר, היי- זה הרגע הראשון שהעיניים שלי דמעו... סבא שלי, האיש הכי יקר, טוב לב ומדהים......... 
שמתי לב שאנשים שאני מעריכה ואוהבת משום מה מאמינים בי ובטוחים שאני עוד אהווה השראה או אנערף .... אני שונאת לאכזב. במיוחד את היקרים לי.. אבל סבא, אל תתאכזב אם לא אתגבר על הכל..בסדר? אני אוהבת אותך... ויודעת שגם אתה אהבת אותי גם בתקופות הקשות של גיל ההתבגרות.... שכולם סלדו ממני. אבל אל תתאכזב, גם אם זה אומר שפחות תאהב אותי......
אני הורסת הכל. אני יודעת את זה. אני באמת היחידה שיכולה לנסות להדביק את הרסיסים שנותרו מהמשפחה שלי, אבל כבר אין לי כוח.. כמובן, אגואיסטית מגעילה.
קשה לי, כואב לי, כועסת כל כך. בודדה יותר מתמיד....
מבינה כמה האונס בצבא שינה אותי- הפכתי למוחצנת יותר, לא יודעת גבולות באופן כללי.....מנסה ללמוד, באמת שמנסה .. מרגישה מפגרת.
מלאה בכעס ...... בכאב..... והסביבה שלי עיוורת.והמסכה? הו כמה שהיא מצילה אותי........ אבל אפילו איתה אני לא נראת נורמלית, מאמינים?
הרצון היחידי שלי כרגע הוא להעיף, לזרוק, לשבור, לצרוח...... אבל כמובן שזה לא מתאפשר.
בחורה שעובדת איתי ולומדת קרימינולוגיה סיפרה שהיא עושה עבודה על פוסט טראומה של הלום קרב.... ואז התחיל דיאלוג בינה לבין בחורה נוספת.. והיא הסבירה לה כמה שפוסט טראומה דופקת את החיים...... שלאנשים אין מושג....ואני? צעקתי את הצעקה השקטה שלי, כמו תמיד..... בלב.
או מה שנשאר מהלב הזה......
ומה שעולה לי לראש מכל הרעשי רקע על פוסט טראומה ועוד שיט... זה תמונות....
****
ושוב הידיים האלה, ושוב היד עם הנקודת חן שעושה לי בחילה. ושוב אני שומעת אותו גונח. ואז שומעת אותו גונח. ושוב יש לי בחילה. ושוב הוא מדבר. צוחק. מכאיב. ושוב אני בוכה. ושוב זה לא אכפת לו. ואז ההוא... ושוב אני אומרת לא. ושוב זה לא אכפת לו. עדיף לשתוק.
ושוב לא יודעת איפה אני רוצה להיות כרגע, מה שבטוח, לא במיטה שלי.... אבל זה לא שיש לי אופציה טובה יותר. 
 
איך זה קורה, איך.... אני באמת משתפרת קצת..... מרגישה באמת שאני בכיוון חיובי אבל לא יודעת לאן הכיוון הזה מוביל....
ופתאום מרגישה שוב בובה.. הוא שהפך אותי לבובה שלו, כנראה שלעד אשאר הבובה שלו. אותה בובה שהוא חלק עם אחרים....
 
סליחה על הבלאגן, סליחה סתם מיותר... הרגשתי צורך לכתוב מה שעובר לי בראש או חלק ממה שעובר לי בראש, כי זה הרבה יותר גרוע....
לצפיה ב-''
05/01/2017 | 16:59
1
18
אין הרבה מה לומר מאחל לך שקט ,ואכן אין דבר קשה כמו פוסט טראומה ..,
לצפיה ב-'תודה רבה נתנאל '
תודה רבה נתנאל
18/01/2017 | 05:00
לצפיה ב-'יש כמה דברים'
יש כמה דברים
05/01/2017 | 18:58
1
24
טוב שכתבת .
אל תפחדי לאכזב במיוחד כשאת בעשייה .
אנערף ..אני חושב שהתכוונת לאנא ערפה ...אני יודעת .
פוסט טראומה בעקבות הלם קרב לדעתי מאוד דומה לפוסט טראומה של נפגעי תקיפה מינית .על חומרותיה השונות .
את רואה שכמעט כל אחד מתמודד עם המסיכה שלו ותוצאות המסכה שמקרינה בחזרה מהסביבה
 
לצפיה ב-'מאכזבת בעיקר את עצמי..'
מאכזבת בעיקר את עצמי..
18/01/2017 | 04:59
2
תודה רבה..
לצפיה ב-'תמונת אושר'
תמונת אושר
07/01/2017 | 11:18
1
15
נויה יקרה,
את רוצה לחיות, לאהוב, להרגיש נאהבת, לצחוק עד שהבטן כואבת, רוצה המון רגעים קטנים ומאושרים, רוצה שלווה ורוגע...... את יודעת לתאר את מה שאת רוצה בבהירו רבה וזה סימן נהדר שאת בדרך לשם. יש קשיים ורגעי משבר, אבל את בעצמך מרגישה שאת משתפרת.
איחוד המשפחה שלך זה לא אחריות שלך, כרגע מירב הכוחות שלך מושקעים בלרפא את עצמך וזו המשימה היחידה. אל תתפזרי. המשיכי להשקיע באדם החשוב ביותר עבורך - את עצמך,
חיבוק גדול
ליאורה
 
לצפיה ב-'תודה רבה ליאורה יקרה'
תודה רבה ליאורה יקרה
18/01/2017 | 04:59
1
לצפיה ב-'אונס פרות.'
אונס פרות.
02/01/2017 | 22:52
13
42
שמעתי שאונסים פרות ופרים מידי יום .
שואבים בכוח זרע מהפר ודוחפים אותו באלימות עם הידיים
לתוך איבר המין של הפרה כדי שהיא תיכנס להריון , תוליד עגל
וככה יהיה אפשר לקחת ממנה את העגל ולקחת לה את החלב לסופר מרקטים.
מידי יום פרות נאנסות על ידי אנסים.
בעצם כשאני חושב על זה לשלם עבור קרטון חלב בסופר
זה לשלם כסף לאנס פסיכופט שאנס פרה בשביל החלב הזה
שבתוך הקרטון.
מה דעתם כל זה ?
שנשים , חלקן נפגעות תקיפה מינית , משלמות מידי יום כסף לאנסים פסיכופטים כדי שיאנסו נקבות אחרות ?


לצפיה ב-'דעתי האישית'
דעתי האישית
03/01/2017 | 01:22
31
שזה לא המקום לכתוב את זה.
תאמיני לי שלנפגעי/ות יש מספיק רגשות אשם. אין צורך בנשמות טהורות שיוסיפו.
תכתבי את זה בפורום טבעונות, בטוחה ששם יפגינו יותר אמפטיה.
לצפיה ב-'מזעזע אך פחות מתאים לפורום הזה..'
מזעזע אך פחות מתאים לפורום הזה..
03/01/2017 | 12:04
27
יותר מתאים לפורום התעללות בבעלי חיים.
לצפיה ב-' לא מתאים לפורום הזה'
לא מתאים לפורום הזה
03/01/2017 | 12:59
7
27
הסוגיה המוסרית הזו חשובה אך לא יפה לבוא בטענות לנפגעות פגעיה מינית ,הן לא אשמות בזה, עניין האכילת בשר או שימוש בבעלי חיים הוא עניין עתיק יומין חברתי שלא קשור אלינו , לכן אין מה לבוא בתלונות למי שהוא מפה, זה לא תלוי בנו ,אני באופן אישי מבין את המאבק, וחושב שהוא צודק, אבל מוחא על הבעת הביקורת לנפגעות פגעיה מינית זה נראה לי מרושע חבל על הזמן, צר לי לא מתחבר לנימה הזו ..
לצפיה ב-'חלילה. לא הייתה כוונה '
חלילה. לא הייתה כוונה
03/01/2017 | 13:28
6
31
לבוא בטענות ולבקר !
אף אחת לא אשמה שיהיה ברור !
יש כאן שטיפת מוח וכולנו
קורבנות של שטיפת המוח והסתרת האמת.
אף אחד לא יודע מה קורה שם ולכן גיליתי לכם מה שמעתי.
כל חיי שתיתי חלב ומוצרי חלב ועכשיו גיליתי שמדובר באונס.
מידי יום , פרות נקשרות , נכלאות ונאנסות ובזמן האונס צורחות , נאבקות , רועדות , המומות ובוכות בדיוק כמו נשים !
האנסים הפסיכופטים שבתעשיית החלב אונסים פרים ופרות מידי יום
ואנחנו , גברים ונשים משלמים להם כסף.
העלתי עובדה מטורפת שבה נשים שעברו חוויה מזעזעת של אונס משלמות
מידי יום כסף לאנסים שיאנסו נקבות אחרות בלי לדעת את זה ועכשיו אם הן קוראות
את ההודעה אז הן יודעות.
אנחנו משלמים כסף לאנסים פסיכופטים שאונסים נקבות מידי יום
בזמן שהן צורחות ובוכות.
הן היו אונסים גם נשים אם החוק היה מאפשר להם את זה.
ברור שלא הייתה להם שום בעיה .
מדובר בסוציופטים שלא חשים אמפטיה לכאב של מישהי אחרת.
ואנחנו משלמים להם כסף ! לאנסים !
אנסים שאחר כך לאחר שאנסו גם רוצחים את הקורבן כדי להשלים את העבודה.
באיזה עולם אנחנו חיים ???
 
לצפיה ב-'אוקי ,תודה על הבהרה'
אוקי ,תודה על הבהרה
03/01/2017 | 13:41
5
לצפיה ב-'חיים בחרא של עולם'
חיים בחרא של עולם
04/01/2017 | 03:32
4
23
וכן זה נהיה כמעט חוקי לאנוס גם בני אדם.
בשלב ראשון שיאכפו את החוק על פגיעות מיניות בבני אדם ואז אחשוב על בע"ח.
מצטערת, כן זה מזעזע לחשוב על זה אבל זה לא ייגרום לי להפוך לטבעונית.
תחסוך מהפורום כאן הטפות של טבעונות כי אין קשר . איש איש באמונתו יחייה ויעשה מה שטוב לו.
לצפיה ב-'אני די להפך אבל כנראה אני קיצוני '
אני די להפך אבל כנראה אני קיצוני
04/01/2017 | 17:36
18
לא כל כך מתעניין בבני אדם יותר בבעלי חיים, אבל שהיה כל אחד ודעתו ..
לצפיה ב-'אז את תמשיכי לשלם'
אז את תמשיכי לשלם
05/01/2017 | 00:40
2
21
לאנסים כסף ? תמשיכי לתת כסף לאנסים כדי שיאנסו אחרות ? מעניין אותי לדעת.
איך אפשר לחיות עם עצמך כשאתה יודע שאתה משלם על אונס .איפה השפיות ?
לצפיה ב-' לא עניין של שפיות אלא'
לא עניין של שפיות אלא
05/01/2017 | 01:39
16
אלא של סדרי עדיפות ניוה הסבירה היטיב שמה שמעניין אותה זה בני האדם, והיא טוענת ובצדק שאין אכפיה ונפגעות ונפגעי מינית סובלים וזה מה שמעסיק אותה, לא כולם יכולים לחוש הזדהות עם בעלי חיים , אני למשל כן לכן הרבה שנים הייתי טבעוני ופעיל, אבל אתה לא יכול לומר לה שהיא לא שפויה, אולי המציאות לא שפויה ? אני מסכים איתך שזה עניין מאוד חשוב לא פחות מאונס בני אדם, אבל ככה היא חושבת וזה לגטימי ולא קשור לשפוי או לא, זה דעתי, חוץ מזה שזה לא הפורום המתאים, אבל אני לא הייתי מתנגד לכתוב פה, לי זה לא מפריע אבל לאחרים כן, אז כדי לחשוב על זה ...
לצפיה ב-'ואחר כך הוא יגיד לנו שהוא לא מאשים'
ואחר כך הוא יגיד לנו שהוא לא מאשים
05/01/2017 | 07:44
14
איך אתה חי עם עצמך? זו השאלה .
לצפיה ב-'הבנתי את הלוגיקה ונסיון ההקבלה .לצערי אין לי צורך להכנס '
הבנתי את הלוגיקה ונסיון ההקבלה .לצערי אין לי צורך להכנס
04/01/2017 | 19:13
2
21
להכנס לפורום פרות נפגעות הזרעה מלאכותית וקרטוני החלב .
יתכן והנושא כאוב וחשוב מאוד וכדאי לפתוח פורום חדש לשאלות האלה או לחפש מילים דומות באירגוני צער בעלי חיים והגנת הטבע .
צער בעלי חיים הוא דבר חשוב . צריך לעזור כמה שאפשר . כאן אני מנסה להביע את דעתי בתחומים שעברתי תחומים שנפלו עלי ללא בחירה . אולי בזה אני דומה לפרה . אבל בניגוד לפרה יוצאים מזה ומנסים להדריך אחרים ואחרות לפתיחת חיים חדשים נורמאליים .
לא בטוח שהאנסים פסיכופטיים בהכללה . לא הייתי מגדיר אנשי רפת והזרעות כפסיכופטים .
 
לצפיה ב-'זה נכון, וזה מסביר לי מחקר שקראתי'
זה נכון, וזה מסביר לי מחקר שקראתי
04/01/2017 | 19:17
1
17
שנערך בזמן האחרון על ידי חוקר ישראלי על האם אנשי ss או האנשים הפשוטים שתמכו בנאציזם בהשמדת היהודים  או אפילו רק העלימו עין ( שזה דומה למקרה כאן עם בעלי - חיים וזה לא פחות גרוע ) היו פסכופטים, המחקר בעצם רוצה להראות איך אדם מן הישוב יכול להפוך למפלצת עם הוא יושפע מצד חזק יותר ,למשל נסיוי מלגרם מראה את זה אם אתה מכיר, לכן אני כמוך לא רואה בהכרח אותם כפסכופטים טבעים אבל בהחלט יש בהם הרבה רוע, שנכפה גם אליהם, ובעיני עניין צער בעלי חיים, חשוב לא פחות מצער בני אדם, וזה כלל גם בתורה , לכן זה מאוד חשוב ולא סותר לעזרה לנפגעי פגעיה מינית בני אדם אלא להפך, משלים זה דעתי
לצפיה ב-'מסביר = מזכיר'
מסביר = מזכיר
04/01/2017 | 23:04
7
לצפיה ב-'מזל טוב'
מזל טוב
02/01/2017 | 22:08
7
45
זה קרה לפני חודש- 25/11. אני בעלי והילדים בבית. אמצע הלילה נשמע טלפון שמעיר אותי, אני עונה. מהצד השני נשמע קול אישה, "בואי מהר לבית החולים...", אני לא מבינה, הלב שלי דופק מהר, מה קרה? אחרי תחנונים הקול מגלה לי "האנס שלך מת", מה?! מה אמרת? תחזרי על זה שוב בבקשה! "אח שלך, הוא מת".
ניתקתי את השיחה, הידיים רועדות, מעירה את בעלי בשקט.
נוסעים לבית החולים- אולי אם אראה את הגופה המצחינה שלו אוכל לישון סוף סוף בשקט אחרי 27 שנים שלא ישנתי לילה שלם.

הייתי בת 3 כשהוא אנס אותי בברוטליות, בלי רחמים.
 
אני רואה אותו, לבד, קר ומסריח בדיוק כמו שהיה, ומתחילה לבכות- יוצאת מבית החולים... אומרת לבעלי "מזל טוב, האנס שלי מת, ב25/11- יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים". 
 
לצפיה ב-'מאחלת לך חופש אמיתי וחיים מלאים בשמחה ובטחון'
מאחלת לך חופש אמיתי וחיים מלאים בשמחה ובטחון
02/01/2017 | 22:25
6
לצפיה ב-'וואו!'
וואו!
03/01/2017 | 12:03
1
27
אני לא יכולה לתאר לעצמי איך זה מרגיש...
מדהים ומצמרר ביחד (צמרמורת טובה..).
לצפיה ב-'אני רואה בפוסט הזה צמרמורת רעה'
אני רואה בפוסט הזה צמרמורת רעה
03/01/2017 | 12:31
24
לי זה עשה רע מאוד אם הייתי יודע שזה מה שכתוב לא הייתי קורא, כל עניין שמחה ומוות יכול להרוס אותי לגמרי עיקר הפוסט טראומה שלי זה בגלל מוות של אחותי זה הורס אותי, חייב להרגע יש לי התקף חרדה .
לצפיה ב-'לא רואה מה משמח בזה ...'
לא רואה מה משמח בזה ...
03/01/2017 | 12:23
26
אני לא הייתי שמח שמי שאנס אותי מת ולא אומר מזל טוב, לא יודע אולי אני בנוי אחרת , אני יכול להבין את תחושת הקלה, אבל לא יותר מזה ,זה לא אני ..
לצפיה ב-'זה מזעזע'
זה מזעזע
03/01/2017 | 12:25
19
התכווץ לי הלב אני חושב שאני בהתקף חרדה, הכתיבה שלך מטלטלת כואב ... קשה לי הלב דופק ,לא חושב שהייתי יכול לשמוח ממש לא הייתי אפילו עצוב ,קשה נורא... לא שופט באמת שלא, פשוט קשה לי להתמודד עם שמחה ומוות .
לצפיה ב-'אני ...שאלה .'
אני ...שאלה .
04/01/2017 | 18:57
1
19
מותו של הפוגע מונע או עוזר לנזקי הנפגע ? האם עצם הידיעה שהחייב בעונש הגיע למצב צבירה של מת כמו כל אדם  אכן יהווה תרופה ונחמה או נקמה על הגזל שביצע ?
 
לצפיה ב-'זה מה שאני לא קולט'
זה מה שאני לא קולט
04/01/2017 | 19:11
16
כאילו אני כן מבין אבל לא חש ככה לכן זה מזעזע אותי זה נראה לי כל כך איום לשמוח במוות של אחר שזה בכלל מוריד אותי ליגון שאולה ,ולדיכאון לא יכול לקבל דברים כאלו , ויטענו שאני לא יודע מזה כי לא עברתי אז זהו עברתי גם על ידי קרוב משפחה במשך שנים והוא מת מזמן ולא שמח בכלל אפילו עצוב קצת...
לצפיה ב-'מחקר - הטרדות מיניות ברכבת הקלה בירושלים'
מחקר - הטרדות מיניות ברכבת הקלה בירושלים
03/01/2017 | 09:02
1
23
שלום לכן\ם,
שמי שביט, אני סטודנטית לעבודה סוציאלית בשנתי השנייה (באוניברסיטה העברית), בת 23, וחיה בירושלים. במהלך הקיץ הוטרדתי מינית ברכבת הקלה - גבר חרדי מבוגר נצמד אלי ודחף את היד שלו בין הרגליים שלי. הוא בא אחריי והמשיך גם כאשר עברתי מקום. לאחר שסיפרתי לאחרים, גיליתי שזה בכלל לא משהו חדש, וכי רבים חוו דבר דומה ברקל"ה אבל אף אחד לא מדבר על זה.
בעקבות כך, במסגרת הפרוייקט האישי שלי בלימודים, בחרתי להציף את הסוגייה הזאת ולנסות למצוא פתרון. אבל - בשביל זה אני צריכה לאמוד כמה התופעה רחבה. אשמח אם תוכלו לעזור לי ולענות על הסקר - הוא אנונימי לחלוטין, אין חובה לענות על אף שאלה והוא לוקח באמת דקה (אין שאלות פתוחות). הוא מיועד למי שנסע\ה לפחות פעם ברכבת הקלה בירושלים.
מלבד זאת, גם אם לא עניתן\ם על הסקר אבל אתם רוצים שאשלח לכם את תוצאותיו או רוצים לתרום לתהליך בצורה זו או אחרת, אשמח אם תרצו איתי קשר  shavit-v.baruch@mail.huji.ac.il
כמובן שאפשר ליצור איתי קשר בכל שאלה או טענה.
 
תודה רבה,
שביט 
לצפיה ב-'אם עברתי הטרדה באוטובוס ולא ברכבת..'
אם עברתי הטרדה באוטובוס ולא ברכבת..
03/01/2017 | 11:55
20
זה גם נחשב מבחינתך..?
לצפיה ב-'איתור אישה שעברה עדות בבית משפט '
איתור אישה שעברה עדות בבית משפט
01/01/2017 | 19:00
1
30
שלום לכולם 
 
ברור לי שנמצא/ת כאן בפורם זה. עבר/ה את הנורא מכל. אני רק יכולה לשער כמה כוחות נפש צריך בכדי להמשך קדימה לאחר מאירוע כזה טרומאתי. לכן מראש חשוב לי להדגיש כי אני מלאת יראת כבוד והערכה מול כל אחת ואחד מכם. 
שמי נעמה ואני רכזת מערכת בתכנית תחקירים חדשה. אחת הכתבות שלנו תוקדש לנושא משפט ויוצג עברייני מין . כשאנו מנסים לבחון אך יתכן שלא מעט נשים עו"ד מיצגות עברייני מין. ואם אנסח זאת אחרת, אך אותם נשים ישנות טוב בלילה לאחר שהן חוקרת אישה שעברה טרואמה שכזו. 
חשוב לנו בכתבה להביא עדות של אישה שעמדה על דוכן העדים, ועברה חקירה נגדית. ברור לנו שנדרש הרבה מאוד אומץ לבוא לספר את סיפורך. אך עלי לתת 2 דגשים. 
1. לפי בקשתך אנו יכולים לא להכניס כלל לאירוע עצמו. מרכז העניין כאן היא העדות בבית המשפט. 
2. בשלב ראשוני אפשר לדבר בטלפון ושיחת הטלפון אינה מחייבת בדבר.
כמובן שאשמח לענות על כל שאלה, אפשר לכתוב לי למייל noime30@gmail.com
או להתקשר 0544607965 
תודה נעמה 
 
לצפיה ב-'לא רק נשים ...'
לא רק נשים ...
03/01/2017 | 01:27
31
מניחה שלכל עו"ד גבר יש בת/אישה/אחות.. לא פחות מזעזע אותי..
מה גם שידוע לנו שגברים גם נפגעים, אומנם הסטטיסטיקה נמוכה יותר.. לעו"ד שלי שבתכלס הוא סנגור אני מקרה חריג שהסכים לקחת, יש בן.. ואני יודעת שיותר קשה לו דווקא שהנפגע זכר.. ככה שזה מאוד אינדיבדואלי.
כששאלתי אותו לא פעם אחת ולאחר וויכוחים רבים על פסקי דין שלו הוא תמיד אומר שהוא מתייחס אך ורק לראיות יבשות ולא מזדהה באופן אישי.. דווקא במקרה שלי הוא כן אמפטי מאוד ומגונן.. תלוי איך מסתכלים על זה
לצפיה ב-'למה חג? טריגר'
למה חג? טריגר
27/12/2016 | 20:21
17
57
אני זוכרת שהוא הדליק את הנרות ואמא שלי הלכה לסרט..ואני ידעתי שנשארנו לבד אז נעלתי את עצמי בשרותים עם הספר דרור והציפור..רק למדתי לקרוא אז..זוכרת את הדפיקות החזקות שעל הדלת,את האימה.זוכרת שנסיתי להעלם לפינה מקווצת כולי..ואז כשלרגע החבטות הפסיקו ברחתי משם במהירות להתחבא מתחת למיטה...זוכרת שנגררתי משם למחסן בכוח זוכרת צרחות.הרבה צרחות שלהם ושלי..הוא והשניים האחרים.קללות ופקודות.יכולה להרגיש את הריצפה הקרה מתחת לגופי הערום.את הכוייה מסגריה,את הידיים הדוחות האלה הטמאות האכזריות שמששו כל חלק .את הגוף המזוהם שלהם שנכנס אליי וקללות.ופחד משתק וכבר לא הרגשתי דבר וכבר לא ראיתי כלום רק שורה של נרות מרצדים,זוהרים...אחר כך עיניים שחורות בחושך
וצרחה
לצפיה ב-'אני לא יכול לתקן לך את זה ...מבקש סליחה ,לא מבין לא קולט .'
אני לא יכול לתקן לך את זה ...מבקש סליחה ,לא מבין לא קולט .
27/12/2016 | 20:50
7
37
לצערי לא יכול לתקן את כל שעברת ....אולי נשאר לך מקום סלוח לי ...
 
לצפיה ב-'על מה?'
על מה?
27/12/2016 | 21:00
6
35
לא כל כך מבינה לאן אתה חותר? על מה לסלוח?
לצפיה ב-'נראה לי שהוא מתכוון '
נראה לי שהוא מתכוון
27/12/2016 | 21:48
1
38
שהוא לא יכול להכיל או להבין באמת את כאבך, כי זה באמת מצמרר, ילדה כה צעירה ושלושה גברים מוכרים שככה מתעללים בה במשך שנים, לא קל לעכל את זה, זה סיוט שקשה להכיל, גם לי ואני עברתי חיים לא קלים בכלל, אבל זה מזעזע אותי, ושמעתי הרבה סיפורים מזעזעים מאוד על גלוי עריות ועוד ועוד וזה אחד הסיפורים הכי מזעזעים ששמעתי בחיי, קשה להכיל .. זה נורא
לצפיה ב-'נתנאל אתה מאוד בכיוון '
נתנאל אתה מאוד בכיוון
28/12/2016 | 00:17
29
לצפיה ב-'כשכותבים דבר זה כמו זיכרון ..אנדרטה . בציפיה שיבינו הכל '
כשכותבים דבר זה כמו זיכרון ..אנדרטה . בציפיה שיבינו הכל
28/12/2016 | 00:21
3
23
הכל כפי שחשת והתכוונת .. ולא תמיד זה מסתדר . למרות הרצון .
לצפיה ב-'זאת לא כוונתי'
זאת לא כוונתי
28/12/2016 | 03:36
2
27
הכוונה היחידה היא לשחרר בתוך קבוצת אנשים שיכולים להבין את החוויה הכללית...לא מצפה שיבינו..אבל מצפה שלא יביעו חוסר אמון במה שאני כותבת..יכול להיות שלא התכוונת לזה בכלל,אך אני כן מרגישה מעט מאוימת..אולי בגלל שזאת באמת פעם ראשונה שוכתבת ארוע ספציפי
לצפיה ב-'למה חוסר אמון ? חוסר הבנה או חוסר מידע או ...'
למה חוסר אמון ? חוסר הבנה או חוסר מידע או ...
28/12/2016 | 19:28
1
22
חוסר אמון זה מקום אחר לא אצלי ולא בינינו
לצפיה ב-'הבנתי..תודה'
הבנתי..תודה
28/12/2016 | 19:41
8
לצפיה ב-'קשה וכואב ....'
קשה וכואב ....
27/12/2016 | 21:39
1
37
קשה שילדה צריכה לחיות בפחד תמידי מאביה( אני לא בטוח שזה הוא אבל לפי מה שאני מבין זה הוא אבל זה לא כל כך משנה העיקר הפחד מדמות מוכרת שאמורה לנהגן ומאכזבת ) , אני לגמרי מבין את התחושה הזו, אך אני לא חוותי למזלי פגעיה מינית על ידי אבי ,כואב ממש לקורא ימית, הפעם שיתפת באירוע קונקרהטי ולא רק בחווית הכאב עצמה , ממש כאב  לי הרגשתי לא נוח זזתי בכסא, באמת כואב הלב, זה כמו סכין חותך בבשר, סלח לי שאיני באמת יכול להבין את כאבך ,עברת כל כך הרבה ,נורא פשוט מצמרר, שולח לך הרבה כוחות וחיבוק בהסכמה, סלחי לי שלא יכול יותר, קשה לי להתמודד
לצפיה ב-'תודה נתנאל '
תודה נתנאל
28/12/2016 | 03:39
16
תודה שאתה כאן..רגיש ונבון..
חיבוק בחזרה
לצפיה ב-'אין לי מה להגיד, כואב מאוד.. שולחת לך חיבוק ומחזקת '
אין לי מה להגיד, כואב מאוד.. שולחת לך חיבוק ומחזקת
28/12/2016 | 21:55
1
23
ושוב מזכירה לך שאת גיבורה וחזקה.. אל תפסיקי להילחם, הכי מגיע לך בעולם להגיע למקום טוב, לזכות לאושר ושלווה.......
לצפיה ב-'תודה נויה'
תודה נויה
29/12/2016 | 19:57
10
לצפיה ב-'מצמרר'
מצמרר
28/12/2016 | 22:26
1
16
ימית יקרה,
איתך בקושי שהחג הזה מעלה כל שנה מחדש. 
שולחת לך חיבוק
ליאורה
לצפיה ב-'תודה ליאורה'
תודה ליאורה
29/12/2016 | 19:59
6
זה לא רק החג מעלה...כל יום מעלה דברים..החג רק מעצים אותם
לצפיה ב-'יש לי שאלה ואת לא חייבת לענות'
יש לי שאלה ואת לא חייבת לענות
29/12/2016 | 16:02
2
33
איפה אמא שלך הייתה בכל הסיפור ? היא ידעה מכל זה ? כאלו לפחות לפי היגיון שלי אמא אמורה לדעת מזה ואז זו בגידה כפולה ,  אצלי האמא ידעה וזה לא הזיז לה, היא נתנה לי להמשך להסתובב ברחובות ואז נפגעתי שוב ושוב, אז מה שעולה לי לראש, איפה הייתה אמא שלך ? שוב לא חייבת לענות, אבל זו שאלה שעולה אצל הרבה נפגעות גלוי עריות, " למה אמא לא הצילה אותי " אני בקשר עם נשים
 
שעברו גלוי עריות וזה תמיד עולה, לפעמים זה תופס מקום נכבד מאוד אפילו כמו הפוגע עצמו, קיצור הייתי חייב לשאול את זה, ואת כמובן תעני אם נוח לך, לי זה נראה מטריד, שאמא הולכת לסרט וככה הוא עושה לך, ואין שאלות ואין סימינים, הראי היה מאבק , וכנראה היו סימנים פיזים אז היא ידעה שמה שהוא לא בסדר . קיצור סיפור מטריד ומחריד ברמות ....
 
וסלחי לי אם אני חודר לפרטיות או נוגע בפצע מדממם זה פשוט מאוד קשה לעיכול, כי לפי דעתי אמא לרוב יודעת מה הולך בבית, ואף אחד לא עשה כלום, זה פשוט מזעזע אותי שלא עזרו לך, ככה גם אני עברתי ואמרו לי שאני " משדר ככה " ומגיע לי, אז זה כורע לי מאוד חוסר הצדק הזה, שאף אחד לא קם ... נורא פשוט מצמרר 
לצפיה ב-'היא כן'
היא כן
29/12/2016 | 19:55
1
22
לפי דעתי היא ידעה בטוח...פשוט התעלמה והעדיפה לא לראות. היא עצמה הייתה אלימה כלפיי וכשלא הייתה אלימות היא היתה בדיכאון..תכלס,אי אפשר שלא לראות כי היו סימנים ברורים וגם על הגוף...ברור שאני מרגישה יתומה והנטישה זאת טראומה בפניי עצמה...כל חלק בפני עצמו אני יתמוטט לגמרי עם הכל יצוף לי ביחד
לצפיה ב-'ממש נורא'
ממש נורא
29/12/2016 | 20:14
16
עברת חיים מחרדים בחיי לא ראיתי הרבה מקרים כאלו ,ואני מכיר הרבה מקריםם מחרדים והמקרה שלך צמרר אותי לחלוטן, בהחלט טראומה ואכזבה מאדם כל כך קרוב שהיה אמור לשמור עליך, ממש קשה לי עם זה ,ואני רוב הזמן כבוי, כואב איתך ,
 
שולח לך חיבוק  ( יודע שזה לא מרפה אבל זה מה שאני יכול לעשות, כואב איתך מגיע לך רק טוב לך ולכולם )
לצפיה ב-'סיפור אישי'
סיפור אישי
27/12/2016 | 02:54
6
62
שלום, פעם ראשונה שלי כאן.. לקח לי הרבה שנים להבין שכל מסלול חיי חלף על פני אירועים שעיצבו את כל עולמי..ואני מחפשת שחרור, הקלה..ניסיתי בסביבה הקרובה אבל חוויתי שוב סטירה והתסכול פשוט שורט את נפשי, הנפשט שלי שרוטה וקרועה, והרוח שלי משתוללת.
כבר בגיל 3 הייתה הפעם הראשונה שבה הוטרדתי מינית, נדמה לי שלקח לי שנים להבין מה זה להטריד ומה זה מינית, כאשר במשך כל חיי הוטרדתי מינית על ידיי כולם, לעזאזל עכשיו שאני חושבת על זה אפילו אמא שלי הטרידה אותי בעצמה, ואני מנסה לדבר עם המטריד שלי בכבודו ובעצמו ולא מבינה למה אני חוטפת וממשיכה לחטוף סטירה. אתם מבינים בגיל 3 כל הסביבה הבינה שאני החוליה החלשה, זאת שסביבה כולם חזקים שורדים, והיום אני חרדה לקיומי. אפילו שהם רואים את השגעון שאני מצויה בו בגללם, הם בכלל לא מצליחים להיות מודעים שזה באחריותם. תחת ידם.. כמה מטורף זה נשמע. בכיתה ד המוכר במכולת תפס לי את החזה מאחור, וכשסיפרתי לאבא שלי הוא אמר שככה עושים. די מאכזב לא חושבים- במילים אחרות הוא הסכים שיגעו בבת שלו ולא עמד לצידי. אבל גיל שלוש הייתה נקודת המפנה הראשונה. אז שבן הדודה שלי רצה לשחק בית וכל שאר הבנים והבנות מצאו שאני היחידה שמתאימה, סוג של לחץ חברתי שהתחיל עוד קודם לפני, מתחת לשולחן בחגים:" תראי לי את שלך אני אראה לך את שלי" בכל מקרה מהמקרים האלו ניצלתי, אך לא מהמקרה האחרון. ומאז חיי הם פשוט גיהנום, ואין מוצא. ואני שואלת את עצמי, בעולם שבו החזק שורד, מה עושים החיים שמתהלכים כמתים? הרי אני נרצחת בכל יום ואין לי שוםאפשרות לחיות, מה אני עושה אז?
וקשה לי, אני בכל יום בצ'אט של ער"ן או של סהר, אני רוצה לברוח ומפחדת למות, אני אומרת אם כבר אמות אז שיהיה כאן. מה עלי לעשות..כדי שיבינו שהם פוגעים בזכות שלי לחיים. אני אדם חי ויש לי זכות לחיים.. אז מה עושים? מה עם הזכויות הבסיסיות.. כי במדינה שבה החזק שורד לחלש צריך שיהיו זכויות..והגדרה, מיהו חזק, הבריון, שפועל לפי אמות מוסר שליליות, או זה שפועל לפי אמות מוסר חיוביות..הרי מוסרי הוא ערך כמו טוב ורע, שלילי וחיובי לדעתי הרבה יותר הגיוני מסכימים.. כי אני פועלת בצורה נקייה, אני מנסה בדרך שלי לפי יכולות אישיות בלבד, אבל נדמה שהתעללות מינית בגיל 3 תקבע איך אני אחיה ואם בכלל.. האם זה הגיוני..? הרי הרמב"ם בעצמו אמר: ילדה בת 3 אם עברה התעללות מינית היא עדיין בתולה. אז מה הסיפור של צדיקי סדום ועמורה, הם רשעים למה אני צריכה לסבול בגלל בורותם? מישהו כאן מוכן לעזור אני צריכה תמיכה, זה בהחלט יקל..למרות שברור שהעדפה תגיע מעמדה של כוח אמיתי..שכרגע גם הוא מובל על ידיי אותם רשעים בטוחים שהם חזקים כי החזק שורד.. זו פסיכוזה אשכנזית מהשואה.. חווית הטראומה שליוותה אותם משם..ויש לה מקום, אני רק אומרת, שהחזק צריך להיות מוגדר..מיהו החזק- המוסרי חיובי? או זה השלילי?
והשאלה רטורית בתכלית
חייבת להודות שהכתיבה כאן לגמרי שחררה אותי קצת
 
לצפיה ב-'דניאל יקרה..'
דניאל יקרה..
27/12/2016 | 06:04
23
נשמע נורא קשה.. פה אין הרבה קוראים ומגיבים.. לתמיכה מלאה מזמינה אותך ואת כל מי שזקוק לתמיכה לפורום של ערן! שם כולם מסייעים (גם הקליינטים וגם צוות ערן).
יהיה מי שיחלוק עלי בפורום הזה אך אני שם כבר חודשים ארוכים והסיוע והתמיכה שם הוא גדול..
עברת חיים קשים ביותר! והעובדה שהמשפחה מצדיקה את זה זה בכלל נורא..!
לגמרי איתך! שולחת חיבוק וירטואלי.
אני אשאל אותך שאלה וכמובן שתעני לי רק במידה ומתאים לך..
את מטופלת פסיכולוגית? אני ממליצה בחום על טיפול על ידי אשת מקצוע שעברה הכשרה בתחום הפגיעה המינית..
1202 יכולים לסייע במציאת מטפלת מומלצת באזור מגוריך..
 
המשיכי לעדכן ולפרוק במידה וזה מתאים לך..
 
יום טוב
לצפיה ב-'דניאל יקרה'
דניאל יקרה
27/12/2016 | 18:14
14
דניאל יקרה,
הזעקה שלך לעזרה נשמעת היטב ממה שכתבת.
טוב שאת משתפת, בכל מקום כזה את יכולה לקבל תמיכה.
באופן יותר הדוק, חשוב שתהיי בתוך מסגרת טיפולית שתתן לך עוצמה וכלים.
שולחת לך חיבוק
ליאורה
לצפיה ב-'קשה'
קשה
27/12/2016 | 21:55
16
תמשכי לשתף ולכתוב עברת חיים קשים,גם אני עברתי תקיפה במשפחה וגם אני חשבתי שזה בסדר ככה לימדו אותי, אני אשמח לשמוע אותך כותבת ומשתפת ,שהיה לך בהצלחה בהמשך,  בברכה נתנאל .
לצפיה ב-'בנוגע להורים זה מאוד מוכרלי'
בנוגע להורים זה מאוד מוכרלי
28/12/2016 | 15:26
14
אבא אמר לי " מה הם כבר עשו לך שיחקו איתך ? מה אתה הומו נטחן ? " מה שהוא בסגנון הזה, אחרי שעברתי אונס קבוצתי, עד היום הוא לא מקבל את זה ,אני היום מבין שזה לא כי הוא רע אלא כי קשה לו להכיל דברים כאלו,  אולי גם אביך ככה, ,לא יודע , אבל אני ממש מבין תחוויה הזו, ככה אני עברתי ..
לצפיה ב-'היי יקרה'
היי יקרה
28/12/2016 | 21:50
1
16
ברוכה הבאה!
האם את בטיפול? האם את מצליחה להבין גם ברגש ולא רק ברציונל שאינך אשמה בדבר ממה שעברת? שמי שצריך לתת את הדין על מעשיו זה אך ורק הפוגע / הפוגעים?
אני באופן אישי לא מאמינה כ"כ , אני מאמינה שקיים כוח עליון כלשהו, מטילה ספק בעולם הבא וכך או כך, לא חושבת שמעניין אותו אם אני בתולה, שומרת שבת וכו'.. אלא אך ורק אם אני אדם מוסרי.
מניחה שאת מכירה את מוסר הנביאים.. הרי בית המקדש השני חרב על חטאי חמ"ס (חברה ומוסר) ולא על חטאים שבין אדם למקום.....
יש לך זכויות שאת צריכה לתקף, יש לך משמעות ועברת הרבה, סבלת מספיק.. עצם זה שאת חיה רק מוכיח שיש לך אפשרות לחיות, או יותר נכון לנשום. כי לחיות בעיניי זה להנות מהרגע,להגיע להשלמה וקבלה עצמית.. עם הפגיעות הכואבות ככל שיהיו.
אבל זה תהליך ארוך, אני שם אני מבינה ויודעת כמה קשה.. אבל הוא דורש טיפול. טיפול זו המתנה הטובה ביותר שאת יכולה להעניק לעצמך.
ממליצה לך לשוחח גם עם 1202, קו הסיוע לנפגעות תקיפה מינית.. הן מבינות יותר בפגיעות מיניות מאשר המתנדבים בער"ן וסה"ר.
וכן, לכתוב זה משחרר מעט ועוזר מאוד.. את יותר ממוזמנת להמשיך לשתף אותנו ולפרוק את מה שמעיק עלייך. גם לאורך תהליך ההחלמה...... את מסוגלת, לא מובן מאליו שאנחנו חיים אחרי כל החרא שאכלנו, וזה מאיר על החוזק שיש בך ובכל הכותבים כאן בפורום וגם אלו שלא.
שולחת לך חיבוק ומחזקת...
נויה
לצפיה ב-'ועוד משהו קטן..'
ועוד משהו קטן..
28/12/2016 | 21:53
12
רק שימי לב שבהודעות שאת משתפת שמזכירות את הטראומה עצמה, או עלולות להזכיר חלקים כואבים אצל יתר הכותבים כאן ולהציף צריך לכתוב "טריגר" בכותרת, כדי שכל אחד ואחת יחליטו בזמן הנתון אם נכון להם לקרוא הודעה שעלולה להציף... זה גם עבורך, אם את מרגישה שאת נמצאת בהצפה רגשית ולא נכון לך באותו רגע לקרוא דברים שעלולים להציף עוד יותר- תוכלי להחליט האם לקרוא טריגרים או שלא....
לצפיה ב-'מרגיש נכון....'
מרגיש נכון....
26/12/2016 | 23:10
1
31
Sometimes the most quiet people are the ones who need someone the most...
Be that someone!

ערב/ לילה טוב
לצפיה ב-'משפט יפה..'
משפט יפה..
27/12/2016 | 05:51
13
אהבתי (:
 
ליל מנוחה
לצפיה ב-'מחקר אנונימי בנושא תקיפה מינית'
מחקר אנונימי בנושא תקיפה מינית
26/12/2016 | 17:25
2
43
לצפיה ב-'מחקר '
מחקר
26/12/2016 | 19:17
1
33
שלום לך ...נניח סיון . להערכתי את לא מהתחום ...את צריכה לרכוש את אמונם של הקוראים ..לא ללקק להם . להסביר להם מי את ומה מטרת המחקר ולמי יוצג . את לא חייבת להיות נחמדה ומרחמת ...תהיי אמיתית . כאן כולם מאוד חרדים לפרטיותם כולל אלו שמיעצים ויצאו ממצבים פוסט טראומטיים .
יש תחושה של פגיעה באינטיליגנטציה ...רוב הכותבים והסובלים הם ברמה גבוהה של הבנה ואינטיליגנטציה על כל גווניה .
בתקווה שתביני ...
אופן הגישה היא מאוד ספרות השוואתית ...טכנית לא מחמיאה 
 
לצפיה ב-'מסכימה עם בנשיר..'
מסכימה עם בנשיר..
26/12/2016 | 20:37
7
לצפיה ב-'לא יודעת מה לעשות'
לא יודעת מה לעשות
25/12/2016 | 16:54
3
40
הלב שלי כרגע על  200 אני מרגישה את הדופק חזק ובקושי מצליחה לנשום
עוד מעט תגיע גם הזיעה
זה כבר קרה חמישה פעמים ביומים האחרונים 
במקומות ציבוריים עם אנשים שאני מכירה
איך מפסיקים את זה??
לצפיה ב-'הי לך חמודה'
הי לך חמודה
25/12/2016 | 17:00
25
נשמע כמו התקף חרדה..
לצפיה ב-'נסי להזכיר לעצמך'
נסי להזכיר לעצמך
25/12/2016 | 17:42
20
אני יכולה לנשום...
אני בטוחה...
שום דבר רע לא קורה כרגע...
זה רק התקף...
 
ממש לדבר לעצמך ולומר לעצמך משפטים שכאלו.
אולי זה יעזור...
לצפיה ב-'היי מותק '
היי מותק
26/12/2016 | 03:35
16
מצטרפת לאנונימית, נשמע כמו התקף חרדה.. בנוסף למה שהיא המליצה לך אתן לך כמה טכניקות שאני מכירה.
קודם כל מתחילה עם תרגילים לטווח הקצר ואוסיף אח"כ לטווח הארוך...
כמובן שלנסות להסדיר את הנשימות עד כמה שניתן, לשאוף עמוק מהאף ולהוציא מהפה.
אם יש קרח תבקשי שיביאו לך / תיקחי.. תחזיקי אותו בשתי ידיים ותראי אם זה עוזר לך להתקרקע. להניח כפות רגליים יחפות על הרצפה..
מקווה שאת מכירה את הקו סיוע לנפגעות תקיפה מינית 1202, מתנדבת מקסימה הוציאה אותי מהתקף חרדה לפני כמה חודשים, התחילה בלנשום ביחד איתי ואח"כ נתנה לי לפרוק קצת את מה שכואב. אם מתאפשר לך להתקשר אליהן ממליצה לך לנסות- גם אם תפלי פעם אחת על מתנדבת שפחות תתחברי אליה תדעי שהן מתחלפות ורובן מקסימות ומקצועיות מאוד והכי חשוב אמפתיות ומבינות.
 
אם את מרגישה שההתקף משתק אותך (גם יכול להיות ביטוי של חרדה, מעין קיפאון ובהייה באוויר) תכריחי את עצמך לקום ולעשות פעולה כלשהי , בין אם זה להוציא מהארון בגדים ולקפל חזרה, לשטוף כלים וכו'.. אם הוא לא משתק את יכולה לצאת לסיבוב הליכה קצר במסלול שתקבעי מראש ולהסיט את המחשבות , לדוגמא לספור כמה מכוניות מצבע מסויים ראית בדרך הלוך- ולבדוק את עצמך בחזור....
 
אם ההתקף מגיע כתוצאה מפלאשבק : להסתכל בחדר/רחוב/מקום בו את נמצאת על 5 צבעים שונים (של חפצים לדוגמא), אחרי שמצאת 5 צבעים את מחפשת 5 מרקמים שונים (רצפה, קיר, עץ וכו'..) ואח"כ תמצאי 5 קולות שונים (מכוניות, מאוורר, נשימות, דיבורים וכו'..).. סיימת לעבור על שלושת הקטגוריות- מתחילה שוב והפעם מוצאת 4 מכל קטגוריה, אח"כ 3, 2, 1..זהו. את התרגיל הזה לימד אותי הפסיכולוג שלי , כן התרגיל מתיש אבל עובד בצורה מדהימה.. הוא עובד 3 חושים ולמעשה מסיט את המחשבות (יכול להיות יעיל גם אם מחשבות מטרידות אותך לפני השינה..).
 
מצרפת לך קישור לעמוד מאתר מקום- "טיפים לרגעים הקשים" יש שם מאמרים שנותנים כלים למצבי מצוקה שונים וביניהם גם התקפי חרדה. באופן כללי ממליצה לך לקרוא באתר מידיי פעם, לי זה מאוד עזר להבין מה אני עוברת, למה אני מרגישה ככה, להבין שזו תגובה נורמלית לסיטואציה לא נורמלית (לא אוהבת את המשפט הזה שאנחנו שומעים הרבה אבל הוא נכון).
 
ועכשיו אני אגיע לחלק החשוב , האם את בטיפול?
ההדחקה עוזרת לנו ברגעים שהנפש עדיין לא מסוגלת להכיל את הטראומה, אך ברגע שזה מגיע למודעות חשוב מאוד להדוף את כל מנגנוני ההדחקה המחודדים שלנו וחטא את הפצע, שישרוף, יגליד ובעתיד יהפוך לצלקת . כך שהטראומה לא תשלוט בך אלא את בה (התקפי חרדה לדוגמא משקפים הצפה רגשית או חרדות שיש לנו כתוצאה מהפגיעה..).
דבר נוסף שאני יכולה להמליץ לך מניסיון- אבל רצוי שזה יהיה במקביל לטיפול זה לזהות מה היה הטריגר שהוביל להתקף החרדה, כך שתוכלי לזהות את הטריגרים שלך ולהתמודד במסגרת טיפול כמובן.. כדי להפחית את ההתקפים עד שבסוף ייעלמו.
 
בנוסף תזכרי שחוץ מטריגרים התקפי חרדה הם ביטוי לתקופות בהן אנו מאוד מוצפים רגשית , תחשבי עם עצמך מה עושה לך טוב? מה גורם לך להקלה? ספורט, מוזיקה, סרטים, לצייר וכו' כדי לאפשר לעצמך הפוגות מהכאב ולהשקיע בנפש שלך שנלחמת ומתמודדת עם הטראומה והשלכותיה.
תאפשרי לעצמך לפרוק קצת, נשמע שאת סוחבת איתך מטען כבד .. כמו שאמרתי לחייג 1202 ולשתף אותן קצת יכול לסייע, כתיבה עוזרת לי מאוד באופן אישי.. כמובן שאת מוזמנת לשתף אם וכאשר תרגישי שזה נכון עבורך.
ושוב... טיפול , טיפול , טיפול ! - מבטיחה לך שזו המתנה הטובה ביותר שאת יכולה להעניק לעצמך. מגיע לך, עברת הרבה, את לא מוותרת ולמרות שקשה (מבינה מהמעט שתיארת ומניחה שזה פסיק מההתמודדויות שלך) את ממשיכה לצאת מהבית שזה כבר לא מובן מאליו, ולא נותנת לזה לנצח אותך.
 
מקווה שהצלחתי קצת לסייע ...
מחזקת אותך ושולחת לך חיבוק גדול מרחוק
נויה
לצפיה ב-'אני מסיים '
אני מסיים
25/12/2016 | 23:15
29
הכל נעצר אני צולל לקרעית העינים מאדימות אני רואה את הצללית שלי אני רואה אותה כה גבשית וחולמנית את בועת הפנים הרטובים שלי, אני צולל עמוק עוד ועוד כמו שוחה על אופק שבוי כוכבים, אני רואה את הזריחה אני רואה את הלב שלי פורח במעין תאוצה אין סופית, אני שם אני נוגע בקרעית, אני חג למעלה ולמטה אני מסבב עצמי לכל הכוונים, אני ספרלה של רגשות, אני הוריקן של אשמה, אני החולך לאט לאט גווע אל קיץ החיים שלי, אני זב דם של תקוות, לאט לאט לאט על האופק הימי אל חרש האקפלפוטוס, אני עף על שמים כחולים, אני כבר נוגע באוויר הרך של השמש, זהו הגעתי, אני כבר חותר על הצל הגבוהה ביותר אל עקמומיות הים הסוחף, זהו אני על הגל, ונפלתי לתהמות לבי, אני נוסק לקבר שמתחתי, הלב פועם, הדם זורם, הכל נעצר הכל פסק תם המשחק מלאך המוות מביט בעיני הכסף שלי, ואני תם, מתתי
לצפיה ב-'חג שמח כולם!!'
חג שמח כולם!!
24/12/2016 | 09:32
2
14
שמעתי שמדליקים נר ראשון היום..
לצפיה ב-'חג שמח'
חג שמח
24/12/2016 | 20:26
6
לצפיה ב-'עד מתי חגים?? '
עד מתי חגים??
26/12/2016 | 03:42
10
לצפיה ב-'מדרגות לטירוף ( ט)'
מדרגות לטירוף ( ט)
22/12/2016 | 02:23
3
45
לא מרגישה אותו.הכל יוצר גושים מבפנים צרחות כלואות שיוצרות חץ ישר אל הגהנום,הכל מת מפני הסבל החי מידיי
נכנעתי להם.הכל השתלט החלקים משתוללים פוגעים ונפגעים
דם מטפטף מהלב ושוטף הכל, רק הבכי תקוע שם בפנים.כאילו הוא יודע שאם יעז לצאת יטביע נכל לנצח
חתכים בכל מקום
דפוק מהיר
מצב אקוטי
אין נשימה
צרחות
צרחות
צרחות
לצפיה ב-'היי ימית '
היי ימית
22/12/2016 | 02:35
1
26
אני שמח שאת כותבת אני מבין שאת עדיין עמוק בבוץ, גם אני כמוך חותך, וכו אני גם מרגיש צורך לפגוע בגוף שלי בגלל העצבים, בגלל היאוש בגלל הלחץ ,אני לא בכיתי המון זמן, אולי שנים, לבכות זה חשוב, זה מרוקן את המרה השחורה, את הדיכאון ,את הרס , אני חושב שאת תצלחי להתגבר, את עכשיו בועטת בסוף את תהיה מחובקת, אני מאמין בך, גם אני באותו חרא ,מאחל רק טוב ושמח שאת מבטאת את הכאב ,וחיה כל כך, תמונה חיה כל כך של כאב צרוף ,שולח חיבוק אין עוד מה לומר .
לצפיה ב-'�� תודה נתנאל'
�� תודה נתנאל
22/12/2016 | 02:54
70
לצפיה ב-'ימית יקרה! לא נכנעת להם'
ימית יקרה! לא נכנעת להם
24/12/2016 | 01:46
15
את לוחמת תזכרי את זה תמיד ..
מאמינה בך, מחזקת ושולחת חיבוק
לצפיה ב-'מדמיינת או שזה אמיתי?? טריגר (יכול להיות)'
מדמיינת או שזה אמיתי?? טריגר (יכול להיות)
19/12/2016 | 23:51
13
66
אני כבר לא יודעת אם אני הוזה או שזה קורה, הוא באמת עוקב אחריי או שהוא רק בראש שלי??
אני כבר תקופה ארוכה חולמת עליו ומתעוררת בבכי היסטרי ורעידות וכשאני יוצאת לסיבוב לנשום עמוק ולהרגע הוא מופיע באותו רחוב.. אז יכול להיות שאני הוזה?. כי מה יש לו לחפש בעיר שלי? מה יש לו לעשות באמצע הלילה ברחוב?..
תגידו לי שאני הוזה בבקשה..
אני נאבקת כרגע על עצמי לא להרדם.. זה מפחיד!! לא רוצה לראות אותו.. לא רוצה להרגיש אותו שוב ... מה עושים??? אוף!
מבולבלת ומתוסכלת... סליחה באמת סליחה ששיתפתי!!!
לצפיה ב-'מתוקה'
מתוקה
20/12/2016 | 16:30
12
37
יש סיכויי שאת סובלת מפוסט טראומה...? קצת נשמע לי כך... כלומר רק איש מקצוע יכול לאבחן דבר שכזה אך בתור משהי שחווה פוסט טראומה נשמע לי שגם את סובלת מזה...
לצפיה ב-'יש משהו ..בפוסט טראומה ...עדיף בעל מקצוע מאבחן טוב .'
יש משהו ..בפוסט טראומה ...עדיף בעל מקצוע מאבחן טוב .
20/12/2016 | 18:48
2
30
אני אנסה לתת קו מחשבה ..מעט הפוך ואולי פוגעני
משהו שעבד אצלי מסיבות אחרות ושונות מאונס או פגיעה ...לא נחשב כלל עבירה .
מרכז התיקון שלי היה שתי מילים תודה וסליחה .
התודה והסליחה מתפצלות כל אחת לפחות לשתיים . האחד פנימי השני חיצוני ...לחיצוני או חיצוניים קרובים או רחוקים ואפילו לא קיימים .
הסליחה ...אני שאלתי את עצמי ועצמי גם ענה לי ...לא מהר לקח לו שבועות ...(לא חגי שבועות) האים אני מסוגל לסלוח לעצמי על זה שאני כך ..על זה שאני לא מסוגל לשחרר ולא מוכן להכנס למחשבה אחרת . השנייה  סליחה לפוסט טראומה עצמה על היותה קיימת ובכלל זה ההדמיות והדמות שנקשרת בה באופן מאיים ומציאותי ...לא חייב להיות סליחה גורפת לפוגע אלא לעצם דמותו כחלק מהפוסט טראומה ומציצת החיים .
התודה ..היא לעצמי שאני עוד מסוגל להרגיש ולהבין ...התודה החיצונית היא בעבור ..XXXXXX נא להשלים את החסר .
ברור שיש תרגיל לקחת דף ולכתוב את כל הקשה והמפחיד ולתאר את תהליך הקבורה של הנושא ולקחת את הדף ולעשות טקס של קבורה עם מצבת אבן ..או לשרוף במדורה קטנה  .מקווה שעזרתי
לצפיה ב-'בנשיר..'
בנשיר..
20/12/2016 | 22:38
1
17
לא ממש הבנתי את מה שכתבת..
אני מניחה שזו שיטה טובה ועוזרת למי שמבין.. סליחה
לצפיה ב-'תשובה מהירה ...האני שלך וזה שבך וזה שאת רוצה לשדר ולקבל '
תשובה מהירה ...האני שלך וזה שבך וזה שאת רוצה לשדר ולקבל
25/12/2016 | 18:46
5
את אני ועוד רבים אחרים בעלי זהויות רבות ..לפחות שתיים . לא פיצול אישיות אלא מושלמות אישית (לא מושלמת או לא מסופקת במלואה )  החלוקה ביניהן והניסיון לתחם  הוא מיותר ולפעמים מפריע .
דמיון ...כשאת רואה חוט חשמל חשוף ומנצנץ את רואה בעיני רוחך אדם או ילד מתחשמל או שאת רואה את עצמך מתקשרת לחברת חשמל או למשטרה ומצליחה לגייס טכנאי ורואה את הביצוע ? זו השאלה ...גם יש דמיון יתר מתקדם שאת מצילה אדם ורואה את עצמך מתקנת לו את החיים ...
בקיצור תנסי להבין זה ידע נרכש מתוך עצמך לא קשור לגיל ואינטיליגנטציה גבוה. תראי שיהיה בסדר . תתחילי עם תודה לעצמך בכך שאת מסוגלת לחשוב ולדמיין ...זה כלי חשוב . משך השנים תצלחי לכוון יותר טוב
לצפיה ב-'אין לי מושג..'
אין לי מושג..
20/12/2016 | 22:23
7
25
לא יודעת.. אין לי מושג! אני רק יודעת שלא רוצה לישון... הוא כל הזמן בראש שלי, כל הזמן אני מרגישה אותו, שומעת אותו ומריחה אותו... זה כבר נהיה ממש מפחיד!!
אני כבר לא יודעת אם אני הוזה, מדמיינת או חולת נפש... רק מחכה שזה יעבור..
אמרו לי לקחת כדורים כדי שאוכל לישון רגוע, אבל לא רוצה.. זה לא ניראה לי הבעיה..קיצר אני בבעיה ורוצה לדעת מה היא ואיך מטפלים בה ומי בכלל יכול לעזור?!
לצפיה ב-'אוי מתוקונת...'
אוי מתוקונת...
21/12/2016 | 00:47
6
23
את ממש מתארת פוסט טראומה... מטפלים בזה בשיחות בטיפול פסיכולוגי...
זה קשה וכואב כל כך אני כל כך מבינה אותך - סובלת בעצמי מפוסט טראומה.
לא מכירה טיפול תרופתי לפוסט טראומה אך גם לא נכון לרוץ לטיפול תרופתי אם יש ברירה אחרת. התייעצי עם המטפלת שלך... אל תקשיבי למי שלא איש מקצוע מבחינת טיפול תרופתי כזה או אחר.
המטפלת שלך עברה הכשרה לטיפול בנפגעות תקיפה מינית...?
מתוקה את לא משוגעת - זה פשוט חלק ממה שיכול לקרות בעקבות פגיעה מהסוג שעברת. זהו סמפטום. נורמלי לגמרי למצב כל כך לא נורמלי...
לצפיה ב-'לא יודעת.. רגע,'
לא יודעת.. רגע,
21/12/2016 | 01:02
5
23
אבל פוסט טראומה זה לא עם פלאשבקים או שזה לא קשור אחד לשני? כי אין לי פלאשבקים.. 
אני לפי מה שאמרו לי היא מטפלת רק בנפגעי תקיפה מינית, לפי ההרגשה שלי מהכירות כלכך קצרה עדיין לא מבינה איפה היא מותאמת לזה.. אבל זו רק ההתחלה..
לא אמרתי שיש לפוסט טראומה תרופות, פשוט חושבים שהבעיה שלי זה רק בסיוטים בלילה.. אז אמרו לי לקחת כדורי שינה וסתם ככה.. אני נגד טיפול תרופתי כזה או אחר.. מעדיפה לסבול עד שיעבור אם בכלל..  
אני בכל מקרה אדבר איתה בחמישי.. מקווה שיהיה לנו שיחה, אני בפחדים לישון ולצאת החוצה! זה כבר משתלט עליי זה מפחיד!!! זה לא הגיוני... למה אני מריחה אותו אבל לעזאזל?? מה הקשר עכשיו??? 
אוף דיי רוצה להתנתק!!!
לצפיה ב-'פלשבאקים'
פלשבאקים
21/12/2016 | 01:06
3
24
לא חייבים לבוא רק בתמונות, הם יכולים לבוא בהרגשות פיזיות, בהרגשות רגשיות, בריחות, בסיוטים... לי זה נשמע שאת סובלת מזה אך תשאלי את הפסיכולוגית שלך...
לצפיה ב-'טוב את צודקת..'
טוב את צודקת..
21/12/2016 | 01:25
2
16
אני באמת צריכה לדבר עם הפסיכולוגית..
אבל לא יודעת אם אצליח.. מקווה שכן!
סליחה אם גרמתי להרגשה לא נעימה.. מקווה שתצליחי לישון הלילה..
תודה על העזרה וההקשבה
לצפיה ב-'מתוקונת'
מתוקונת
21/12/2016 | 01:36
1
19
שימי לב ששלחתי לך הודעה בפרטי.
כדי לעשות את המיטב לדבר איתה ואם קשה מידי אפשר גם לכתוב לה.
לא גרמת להרגשה לא נעימה (:
מקווה שתצליחי לישון הלילה...
באהבה
לצפיה ב-'ראיתי תודה..'
ראיתי תודה..
21/12/2016 | 01:45
12
תודה על העצות.. אשתדל ליישם אותן
מקווה שאצליח..
שמחה לשמוע שלא הצפתי מידי.. או גרמתי להרגשה מסויימת אחרת.
תודה שהקשבת ועזרת ומקווה שיהיה לך לילה רגוע וטוב ושוב תודה רבה זה לא מובן מאליו
לצפיה ב-'לא חובה שהיה פלאשבקים '
לא חובה שהיה פלאשבקים
22/12/2016 | 02:30
10
גם מה שאת מתארת כסיוטים זה חלק מפוסט טראומה, הכל קשור בתיקפות שבה מופעים הסיוטים, אם זה פעם ב  אז זה מצב נורמאלי ,אבל זה כל יום או כמה פעמים בשבוע,( כלומר באופן רציף ורב ) זה כבר נחשב לפוסט טראומה ,בקשר להרחה זה חלק מהתסמנים להרגיש את אותו אדם שפגע ,לחוש כל מיני צללים ,או הרגשת איום, זה חלק מזה , אצלי כמו אצלך הטראומה מופיעה בסיוטים כל לילה, ואני קם בצעקות הרבה פעמים, פלאשים זה ממש נדיר אצלי, וגם מתוך חלום כזה, ולא שאני ער ממש ,אני חושב שכדי שתדברי עם המטפל שלך,ותשאלי אותו, אבל לפי ניסיוני זה תסמין מובהק של פוסט טראומה...
לצפיה ב-'זה גם מזכיר לי תסמנים של פוסט טראומה '
זה גם מזכיר לי תסמנים של פוסט טראומה
21/12/2016 | 18:04
11
אני גם סובל מפוסט טראומה, ואחד הדברים הכי קשים זה הסיוטים כל לילה,כמו אצל מאי זה מאוד קשה ,אני אובחנתי בגיל עשר אחרי שראיתי את אחותי גוססת ומתה ,לכן אני גם כמוך חושב שזה פוסט טרומה, אבל כאמור אני לא מאבחן ולא יכול בוודאות לדעת .
לצפיה ב-'אתם יודעים מזה מוות ?'
אתם יודעים מזה מוות ?
21/12/2016 | 18:46
4
40

הערה ( לא להזמין לי משטרה,לא מתכוון לפגוע בעצמי רק פורק, נמאס לי שהם באים עלי, לא נעים בכלל .)
 
 
אתם יודעים מזה לחוש אותו מתחת לעור ? שהוא ומח וצומח בבשר החי ? אתם יודעים מזה לחיות אבל למות באמצע, להיות דממה אחת קטנה ואין סוף רעש צורם 
אני לא יכול לשכוח איני מסוגל לשכוח את כל המוות הזה ,אבל איך ? לא עברתי מלחמה מעולם ,לעולם לא הייתי חייל, לא הייתי בשום מלחמה, אבל ניקבו לו את הראש, לחבר שלי, לאח שלי, מהילדות, ואני ראיתי הכל ,את הדם הנשפך, את הד הירה, את הראש הנופל, את הצעקות, הוא היה בן שמונה עשרה, חייל בגולני,
 
ועבריינים עלובים רצחו אותו, אני נשבעתי לנקןם, אבל הייתי חלש, איך אני אצא נגד משפחת פשע ? מי אני ? אני זוכר הו אני זוכר את הדם ואת המוות, אניזוכר אירועים שלעד יחרטו הזכרוני, שבעות אחד אני וחברים שלי ירדנו לגינה, וחבורה של חיילים ,רצו להתסתלבט עלינו, אזמה הבניזונות עשו ?הם לקחו אותנו ועמדו בשורה, כמו נאצים, אחושרמוטה נאצים עלובים, וכוונו את הרובה (שכמובן לא היו בו כדוריםם הם סתם רצו להפחד אותנו ) ואני זוכר את המבט האלים שלהם בעינים,
 
מבט שאני לעולם לא אשכח, מבט של רצח,ובסוף קבלנו קצת מכות והלכנו,זה היה הא\רוע הכי טראומתי שעברתי אז,אני כל כך דבק למוות, כל כך מסניף אותו באפי, המוות המחרובן הזה, החברים שמתו, לא במלחמה, כי לאף אחד לא היה שכללהתגייס, כולם מתו ברחוב, מנת יתר, מפשע, ממה לא, אמרו שאני לא ידע לגיל עשרים, שאו שאני יכלאאו שאני יאושפז או שאני ימות או יתאבד, נסיתי הכל ועשיתי הכל, חוץ מלמות, גם שחתכתי את הוורדים ונסיתי לקפוץ מהגשר באילון זה לא  עזר, אבא שלי הציל אותי, גם שהטחתי את הראש בכביש עד שהתעלפתי וונאבקו בי חמש שוטרים וארבע פרמדקים, ונתנו לי זריקה לסוסים, וגם אזשקמתי, רציתי לריב איתם מכות, וקשרו אותי כמו כלב במשך עשרים וארבע שעות, כמו פגר מת
 
הייתי, שלןש פעמים הייתי במצב אנוש ,  וחבל שלא סיימתי, והכי חרא ? זה אחותי, עם עיני הדבש, המתוקות ,החיוך המלאכי, שגססה לאבא שלי בידים, ופפרפרהה כמו גוש בשר לפני שחיטה, ואמא שלי שדפקה את הראש בקיר עד שירד לה דם וקשרו אותה כמו כלבה, ועד היום היא מאושפזת בתי חולים למשוגעים ,אז מהזה החיים האלו ?אתתם יודעים מזה מוות ? חוויתם מוות ? נגעתם בו נשקתם אותו ?ה\רחת את הריך השרוף של המוות, את הקיא והקצף ? את הרעד שבלב, את הלב נופל לתחתונים ? מבינים מה זה ? כי אני מבין את זה ,אני חש את זה אני שואף
 
לזה ... סליחה הייתי חייב לפרוק, לא בא אליכם, בתלנות ,לא רוצה שתחשו את זה, אני עצוב נורא, נזכר בה ,ובא לי לחתוך לעצמי תעורק הראשי, יכלתי לראות אותה, יכלתילחוש בה, לגעת באחותי, ולעולם זה לא יקרה, לעד אני אזכר את הילד המניח אבן על הקבר, אני כבר לא בא לשם יותר, עשר שנים לא הייתי, לא יכול פשוט לא ..
סליחה, על הכל 
 
לצפיה ב-'ואו.. כואב ופשוט קשה לקרוא'
ואו.. כואב ופשוט קשה לקרוא
21/12/2016 | 22:31
3
11
לקח לי זמן לסיים לקרוא את מה שכתבת
אבל הצלחתי.. וכן לשאלתך אני כן יודעת לצערי מה זה המוות, מכל מיני סיטואציות וזה קשה ולא פשוט, תנסה להיות כמה שיותר חזק ואל תבחר ברגש הזה של המוות. תשתדל! עם כל הקושי.
להגיד שזה יעבור, זה לא.
להגיד שזה יהיה יותר קל עם הזמן, זה לא.
אבל תילחם על החיים כי יש לך עוד המון מה להספיק..
מצטערת שאני לא משתפת יותר, או עוזרת לך בכל מיני עצות או כל מיני פשוט אני בתקופה קשה מאוד.. הכל מתפרץ החוצה.. בכל יום זה יותר גרוע, אבל לא מדובר עליי..
אני מקווה שאתה שורד ותשרוד כי בחיים יש המון עליות וירידות והחיים הם בשלל צבעים כהים ובהירים.. תשתדל לא להתמקד בקושי
מחזיקה לך אצבעות שתצליח
סליחה אם לא עזרתי.. וזהו ערב טוב
לצפיה ב-'תודה רבה לך מאי'
תודה רבה לך מאי
21/12/2016 | 22:42
2
11
עזרת לי מאוד,היית חייב לפרוק את זה ואין לי איפה, תודה לך  ,עזרת בהחלט, כל תגובה עוזרת .
לצפיה ב-'נתנאל יקר'
נתנאל יקר
21/12/2016 | 23:11
1
10
שמחה לשמוע שעזרתי לך..
תהיה חזק, אני מאמינה שאתה חזק ועצה מהלב.. אם תשתדל להתמקד בדברים החיוביים ולא השליליים
בהצלחה המון ולילה רגוע וטוב
לצפיה ב-'תודה,ואני תמיד משתדל לראות צדדים חיובים בכל דבר .'
תודה,ואני תמיד משתדל לראות צדדים חיובים בכל דבר .
22/12/2016 | 02:04
13
את מאוד צודקת, אבל לפעמים אני חייב לפרוק, וזה ישב לי על הלב, אני מאמין בחיים
ומאמין שהיה גם טוב ,ולילה טוב גם לך ושקט

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ