מחקר בנייצ'ר מעלה שיותר מרבע מהיבשה כבר יושב בשטח שימור
היעד העולמי הוא שלושים אחוז מהיבשה עד 2030. המספר הרשמי, במאגרי השמורות הבינלאומיים, עמד על 18.5 אחוז. זה נראה כמו חצי דרך, עם ארבע שנים לסיום. הלן אוניל ממכון דארל לשימור ואקולוגיה באוניברסיטת קנט בדקה מה קורה כשמוסיפים מאגרי מדינות שלא נכנסו לסטטיסטיקה העולמית. בכתב העת נייצ'ר, ב־14 באוקטובר, יוצא 26.81 אחוז מהיבשה כבר יושב […]
אסטרונומים בוורוויק חישבו צבע של ננס לבן, והעין האנושית הייתה רואה אותו ירוק
ננס לבן קיבל את השם כי הדוגמאות הראשונות יצאו לבנות או כחולות חיוורות. רוב הכוכבים מתנהגים כמו גוף שחור: הצבע נקבע כמעט רק לפי הטמפרטורה. מארק הולנדס מאוניברסיטת וורוויק שאל מה קורה כשמכניסים את הספקטרום למודל של עין אנושית. בכתב העת RAS Techniques and Instruments, ב־15 באוקטובר, יוצא שחלק מהננסים היו נראים ורוד, סגול, ציאן, […]
דוקטורנט בסידני מיפה את קרקעות מאדים, ומצא סוג אחד שמתאים לחממה
אם בונים חממה על מאדים, צריך לדעת מה יושב מתחת לרצפה. לא רק סלע. קרקע: מרקם, חומציות, עובי, כמה מים היא יכולה להחזיק. דניאל אירווינג, דוקטורנט במכון לחקלאות של אוניברסיטת סידני, בנה את המיון הראשון בקנה המידה הזה. בכתב העת Catena הוא קורא למחלקות האלה ארתים, מארס, השם היווני של מאדים. צנצנות קרקע של מאדים, […]
הגנום מראה שהמתיישבים של הוואי יצאו מאותו מסע ארוך כמו תושבי אי הפסחא
הוואי ואי הפסחא, ראפה נואי, יושבים בשני קצוות האוקיינוס השקט. ביניהם כשבעת אלפים קילומטרים של מים פתוחים. כל אחד מהם רחוק יותר משלושת אלפים קילומטר מהאי הפולינזי המיושב הקרוב. בכתב העת Science, ב־8 באוקטובר, צוות מסטנפורד ומסן דייגו מראה שהקרבה הגנטית הפוכה למרחק: מכל האוכלוסיות שבדקו, הילידים של הוואי הכי קרובים לתושבי ראפה נואי. קאנו […]
באוסקה חיברו שתי מולקולות שטוחות לאטום פחמן, והן הפכו לגוף תלת־ממדי
מולקולה שטוחה נוחה לצייר על דף. הרבה חומרים שעובדים באלקטרוניקה ובתרופות צריכים עומק: שני טבעות שנפגשות בנקודה אחת ויושבות בזווית ישרה, כמו שתי קלפים שחוצים זה את זה. הבעיה היא האטום שבמרכז. פחמן יכול להחזיק ארבעה קשרים בנקודה אחת, אבל אטום פחמן חופשי לא מחזיק מעמד בתערובת. באוניברסיטת אוסקה מצאו דרך לארוז אותו. בקבוק ומולקולות […]
במעבדה בסן דייגו הדליקו עשרים תאים, והעכבר חזר על תנועה שלמד
עכבר לומד ללחוץ על מנוף. אחרי כמה ימים המוח כבר יודע את התנועה. בקליפת התנועה, השכבה השנייה והשלישית, נדלק אותו דפוס כמעט בכל פעם. השאלה הייתה אם הדפוס מפעיל את התנועה, או רק מלווה אותה. ב־14 באוקטובר צוות מסן דייגו פרסם בכתב העת נייצ'ר תשובה: אם מדליקים בערך עשרים תאים נכונים, בזמן הנכון, העכבר חוזר […]
חוקרים בייל מצאו למה קשה כל כך לשנות הרגלי אכילה
אלכס ריץ׳ אמר את זה בפשטות: ברוקולי שלא אוהבים קל יותר להכניס לתפריט מאשר לגזור גלידה שכן אוהבים. זה לא משפט מוטיבציה. זה מה שיצא מניסוי בבית הספר לרפואה של ייל, שפורסם ב־9 באוקטובר ב־Communications Psychology. אדם במבט מלמעלה ליד חטיפים ותפוח, באיור קו (בעזרת AI) איפת לוי ואלכס ריץ׳, שעובד עכשיו ב־MIT, גייסו מאות […]
הסלולר חזר לראש התלונות למשרד התקשורת
שנה שעברה רוב הפניות למשרד התקשורת היו על אינטרנט. ב־2025 זה התהפך. הסלולר תפס 55% מהפניות, אחרי 41% ב־2024. האינטרנט ירד מ־51% ל־38%. הטלפון הנייח נשאר על 3%. מי שחיכה לטכנאי או נתקע בלי קליטה, זה הסיפור של הדוח, לא של החבילה באתר. אדם במבט מכתף עם חשבון טלפון, באיור קו (בעזרת AI) המשרד קלט […]
סריקות מוח בקנדה מראות שנזק שקט מופיע יותר אצל מי שאוכל מזון מעובד
אדם יושב מול חטיפים ופחית, באיור קו (בעזרת AI) שקיות חטיפים ודגני בוקר מתוקים נראים כמו ארוחת ביניים, לא כמו סיפור מוח. צוות מקנדה בדק כמעט 9,000 אנשים בני 35 עד 69, בלי היסטוריה של מחלת לב, וסרק להם את הראש ב־MRI. מי שהיה ברבעון שאכל הכי הרבה מזון מעובד מאוד היה חשוף ב־40% יותר […]
אלמוג מולבן במעבדה חוזר לחיים אחרי שבוע של מגע עם שבר בריא
שבר חיוור ליד שבר חי באיור קו (בעזרת AI) במעבדה בהופקינס מרין סטיישן בקליפורניה, שבר אלמוג חיוור נגע בשבר חי מאותה מושבה. תוך שבועות הצבע חזר. דני קולינס, דוקטורנט בבית הספר לקיימות של סטנפורד, וסטיב פאלומבי, פרופסור למדעי הים שם, מפרסמים ב-Science Advances שההחלמה המלאה במעבדה לקחה שבעה שבועות. זה מהיר בסדר גודל מרוב ההחלמות […]