הנרתיקים האלה שייכים ל-Yondr, חברה אמריקאית שהוקמה ב-2014 ומוכרת אותם לבתי ספר, לאולמות הופעות ולבתי משפט. עכשיו הם מגיעים גם לברים. ושרלוט היא רק דוגמה אחת. מסעדות וברים במקומות שונים בארה"ב מגבילים את הטלפון, וכל מקום ממציא שיטה משלו.
במקום אחד בהארלם אין Wi-Fi בכלל, ועל הקיר תלוי שלט שמבקש מהאורחים לוותר על המסכים ולהתחבר אחד לשני. מי שבכל זאת לא רוצה להיפרד מהמכשיר מתבקש לפחות לעבור למצב טיסה. בבר בוושינגטון הלכו רחוק יותר: אין טלוויזיות, והטלפונים אסורים לגמרי. אחד הלקוחות הקבועים שם מספר שהכיר במקום בערך תריסר חברים חדשים. ובמסעדה בשכונת טרייבקה בניו יורק כתבו בכתב יד על התפריטים שהטלפונים יצאו לחופשה.
גם רשת מזון מהיר נכנסה לעניין. בסניפים של צ'יק-פיל-איי אפשר לבקש "לול טלפונים", קופסה קטנה שמכניסים אליה את כל המכשירים של השולחן. מי שמחזיק מעמד עד סוף הארוחה מקבל גלידה חינם, ועל הקופסה מודפסות שאלות שאפשר לפתוח איתן שיחה. הרעיון נולד עוד ב-2016 אצל זכיין של הרשת בג'ורג'יה, ומשם עבר לסניפים נוספים.
מה הסיגריות לימדו אותנו
פעם ביקשו מאיתנו לכבות את הסיגריה, והיום מבקשים לכבות את המסך. ההשוואה מחזיקה יותר ממה שנדמה. בישראל נחקק ב-1983 חוק שאסר לעשן במקומות ציבוריים, כולל מסעדות ובתי קפה. אבל רק התיקון הגדול לחוק ב-2007 כלל במפורש ברים, מועדונים וכל מקום שמגיש אוכל או שתייה. התיקון גם אסר להעמיד מאפרות והעלה מאוד את הקנסות. היום כבר קשה לדמיין ערב בפאב שחוזרים ממנו הביתה עם בגדים שמסריחים מעשן. לפני עשרים שנה זה היה שגרה.
על טלפונים במסעדה אין חוק, אז מה שמשתנה הוא הנורמה. מה שנראה עד לא מזמן טבעי לגמרי מתחיל להיראות קצת גס, ובעלי העסקים הם אלה שמסמנים את הקו.
הידעת?יש מילה למי שבוהה בטלפון באמצע שיחה איתכם? (פתחו לתשובה)
מה קורה לשיחה כשהטלפון על השולחן
יש לזה גם בסיס מחקרי. במחקר שהתפרסם ב-2014 הושיבו כמאה זוגות בבתי קפה לשיחה של עשר דקות. עוזר מחקר עקב מרחוק ובדק אם מישהו מהם הניח טלפון על השולחן או החזיק אותו ביד. השיחות שבהן לא הופיע טלפון דורגו טובות יותר, והמשתתפים בהן דיווחו על יותר אמפתיה (הזדהות עם הצד השני) כלפי בן השיח. אצל חברים קרובים הפגיעה הייתה בולטת עוד יותר. ולא צריך אפילו לגעת בטלפון, מספיק שהוא מונח שם.
מחקר אחר, מ-2018, בדק בדיוק את הסיטואציה של מסעדה. יותר מ-300 איש יצאו לארוחה עם חברים או בני משפחה. חלקם קיבלו בהגרלה הוראה להשאיר את הטלפון על השולחן, והשאר התבקשו להכניס אותו. מי שהמכשיר היה לידו הרגיש מפוזר יותר ונהנה פחות מהחברה. החוקרים הבהירו שהצצה בהודעה פה ושם לא תהרוס ערב, אבל הרגל קבוע עלול לכרסם לאט בהנאה מהמפגשים.
בעלי המסעדות מספרים משהו דומה מהצד שלהם. לדבריהם, הסועדים רוצים להתנתק, אבל מחכים שמישהו ייתן להם רשות. הטלפון הפך למקור קבוע של מתח, ומקום שמוריד אותו מהשולחן עושה בשבילם את הצעד שקשה לעשות לבד.
הטלפון משנה גם שיחות קשות יותר, בתוך המשפחה. כשחוקרים מנסים להבין למה יותר ילדים בוגרים מנתקים קשר עם ההורים, אחד ההסברים שעולים הוא דור שגדל על הודעות כתובות ופחות מתורגל בשיחה פנים מול פנים.
| שיטה | איך זה עובד | מה מקבלים |
|---|---|---|
| נרתיק נעול | הטלפון נכנס לנרתיק שננעל, ורק הצוות פותח | ערב בלי פיתוי, והמכשיר עדיין אצלכם |
| לול טלפונים | קופסה על השולחן, כל המכשירים בפנים עד סוף הארוחה | גלידה חינם ושאלות לשיחה |
| בלי Wi-Fi ובלי מסכים | אין רשת, אין טלוויזיה, שלט שמזמין לדבר | שקט, ומצב טיסה למי שמתקשה |
| איסור מוחלט | טלפונים אסורים בבר | היכרויות חדשות עם האנשים שליד הבר |
| "הטלפון בחופשה" | בקשה בכתב יד על התפריט | רשות להתנתק, בלי עונש |
לנסות בלי שמישהו יכריח
לא צריך לחכות למסעדה. הדרך הפשוטה היא לשים את הטלפון במקום שלא נוח להגיע אליו, בתיק או בתוך המעיל. כשצריך לקום או לחפש כדי להגיע אליו, שולפים אותו הרבה פחות. בין חברים יש משחק ותיק: כולם מניחים את הטלפונים בערימה באמצע השולחן, ומי שנוגע ראשון משלם. ומי שבכל זאת רוצה תמונה של המנה יכול לצלם אותה כשהיא מגיעה ולהחזיר את המכשיר לתיק עוד לפני הביס הראשון.
בארץ השיחה הזאת מתנהלת בעיקר סביב ילדים. מ-2026 אסור לתלמידי בתי הספר היסודיים להשתמש בטלפון בשטח בית הספר, גם לא בהפסקות. היוצא מן הכלל: שיעורים שבהם המכשיר משמש ללמידה. הורים שמחפשים כלים גם לבית יכולים לקרוא על האפשרות של וואטסאפ להגדיר קוד PIN לחשבון של בני נוער. ואם נתקלתם במסעדה בארץ שמבקשת מהסועדים להניח את הטלפון בצד, ספרו על החוויה בפורום ביקורת מסעדות.






