|
|

כללית: הפניות ילדים למיון פסיכיאטרי עלו ב-121% בשנה השלישית למלחמה

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on pinterest
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
איור קו של כיסא המתנה ולוח כחול במסדרון מרפאה (בעזרת AI)
כיסא המתנה ולוח כחול במסדרון מרפאה, באיור קו (בעזרת AI)

אצל המבוגרים, כמעט שום דבר לא זז. אצל הילדים, המספרים פשוט לא נרגעים.

שירותי בריאות כללית היא הקופה הגדולה במדינה: נוסדה בחנוכה 1911, ומבטחת היום יותר ממחצית האוכלוסייה דרך 14 בתי חולים וכ-1,500 מרפאות. הקופה בדקה את הרשומות של כחמישה מיליון מבוטחים מאוקטובר 2023 ועד החודש שעבר, והשוותה אותן לשנתיים שלפני המלחמה. הפניות של מבוגרים למיון פסיכיאטרי נשארו כמעט באותה רמה. אצל ילדים ובני נוער התמונה אחרת לגמרי: בשנה השנייה למלחמה הפניות למיון פסיכיאטרי עלו ב-78.3%, ובשנה השלישית כבר ב-121.3%. יותר מפי שניים ממה שהיה לפני אוקטובר 2023.

121.3%+
העלייה בהפניות של ילדים ובני נוער למיון פסיכיאטרי בשנה השלישית למלחמה, לעומת השנתיים שלפניה.

וזה לא נשאר בחדר המיון. רופאי הילדים הפנו למערך בריאות הנפש 52.1% יותר ילדים. אבחנות חרדה אצל ילדים עלו בטווח של 40% עד 70%. ואצל ילדי מפוני הדרום הלחץ הגיע גם לגוף: בשנה השלישית עלה ניפוק המינרין, תרופה להרטבת לילה, ב-47.8%.

הנתון האחרון הזה מספר יותר ממה שנדמה. מינרין מבוסס על דסמופרסין, חומר מלאכותי שמחקה הורמון טבעי בגוף, שמפחית את ייצור השתן בזמן השינה. אצל ילדים בני 5 עד 9, ההרטבה חולפת מעצמה אצל כ-14 אחוז מהם בכל שנה. לכן קפיצה חדה בשימוש בתרופה בולטת. הרטבה שחוזרת אצל ילד שכבר היה יבש תקופה ארוכה יכולה לנבוע מלחץ רגשי, למשל מעבר דירה, משבר במשפחה או אובדן. ילדים מפונים חוו כמה מהגורמים האלה בבת אחת. ובמקביל, ילדים קטנים מבטאים לא פעם טראומה דרך משחק ולא דרך מילים, ולכן הורים לא תמיד מזהים אותה בזמן.

שאלות ותשובות
+מתי ילד צריך להגיע למיון פסיכיאטרי, ומתי לרופא בקהילה?
מיון מיועד למצבי חירום, כמו סכנה מיידית לילד או לסביבה. כל השאר מתחיל ברופא הילדים, שיכול להפנות למערך בריאות הנפש בקופה. הנתונים של כללית מראים שגם ההפניות בקהילה נשארו גבוהות, ולכן כדאי לפנות מוקדם ולא לחכות שהמצב יחמיר.
+הילד חזר להרטיב בלילה. זה קשור למלחמה?
לא בהכרח, אבל לחץ רגשי הוא אחד הגורמים המוכרים להרטבה שחוזרת אחרי תקופה יבשה. כעס או עונש נוטים להחמיר את המצב. שווה להתייעץ עם רופא הילדים, שיכול לבדוק גם סיבות רפואיות. בניסויים, מי שקיבל דסמופרסין היה בסיכוי גבוה פי 4.5 להישאר יבש לעומת מי שקיבל תרופת דמה.

הורים שמתמודדים עם זה בבית לא לבד. בפורום ההורים לילדים עם טראומה וחרדה חולקים חוויות ודרכי התמודדות, ושיחות על שינה, תזונה ושגרה שנפגעו בשנים האלה מתנהלות בפורום דיאטות ואורח חיים בריא.

בעוטף ובדרום: פי 18 בשנה הראשונה

עוטף עזה והדרום: השינוי לעומת השנה שלפני המלחמה
מדד שנה ראשונה שנה שנייה שנה שלישית
אבחנות פוסט-טראומה חדשות פי 18 פי 11 פי 6
אבחנות חרדה פי 10 – –
הפרעות שינה עלייה של 358% – –

הביקורים בבריאות הנפש באזור עלו פי שניים עד פי 4.5. ובכלל האוכלוסייה, לא רק בדרום, אבחנות חרדה חדשות עלו ב-45.5% בשנה הראשונה, ואבחנות פוסט-טראומה הוכפלו. ההפניות לבריאות הנפש בקהילה נשארו גבוהות ב-20% עד 28% לאורך כל התקופה. המונח עצמו צעיר יחסית. הפרעת דחק פוסט-טראומטית נכנסה למדריך האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי רק ב-1980, בעקבות לוחמי וייטנאם. אבחנה כזאת ניתנת רק כשהתסמינים נמשכים יותר מחודש אחרי האירוע. כלומר, מאחורי כל מספר כזה עומד מצב שלא חלף מעצמו.

גם הגוף נכנס לדוח

אצל מפוני הדרום שיעור לחץ הדם הלא מאוזן עלה ב-30% והגיע ל-53.7%, מול 2.5% בכלל האוכלוסייה. אבחנות חדשות של כולסטרול ושומנים בדם עלו בכ-20% בכל הארץ, ואצל מפוני הצפון בכ-60%. תרופות לגמילה מעישון עלו ב-104% אצל מפוני הדרום, מול 37% בכלל הארץ.

ובזמן שהצורך עלה, הדרך לרופא השתנתה. המפגשים הפרונטליים (פנים אל פנים) ירדו בכ-13%. השיחות הטלפוניות עלו בכ-36%, ואצל מפונים בכ-50%. בדיקות מניעה נדחו: הממוגרפיה (בדיקת שד) אצל מפונות הצפון ירדה בעד 7.5%, והבדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס ירדה ב-2.5% עד 3.5%.