טירזפטייד, החומר הפעיל בתרופות ההרזיה מונג'רו וזפבאונד, אולי עושה הרבה יותר מלדכא תיאבון: מחקר חדש מאוניברסיטת ברצלונה מצא שהתרופה מפעילה ישירות את השומן החום, רקמת שומן מיוחדת שתפקידה לשרוף אנרגיה במקום לאגור אותה. הממצאים, שהתקבלו במודל עכברים, פותחים כיוון חדש להבנת אחת התרופות המדוברות בעולם.
הניסוי תוכנן לבודד בדיוק את השאלה המעניינת: עכברים שמנים שהוזנו בדיאטה עתירת שומן קיבלו את התרופה, והושוו לקבוצת עכברים שקיבלה בדיוק את אותה כמות מזון בלי התרופה. כך יכלו החוקרים להפריד בין השפעות שנובעות פשוט מאכילה מופחתת לבין שינויים מטבוליים שהתרופה מחוללת בעצמה. התוצאה: השומן החום נדלק גם בלי קשר לירידה בצריכת הקלוריות.
ההבדל בין סוגי השומן הוא לב הסיפור. השומן הלבן, שמצטבר בהשמנה, מתמחה באגירת אנרגיה, ואילו השומן החום, שמרוכז אצל מבוגרים בכמויות קטנות, שורף קלוריות לייצור חום. הפעלה תרופתית שלו נחשבת שנים לגביע הקדוש של חוקרי ההשמנה, וכאן היא מגיעה כאפקט נלווה של תרופה שכבר נמצאת בשוק ופועלת על שני קולטנים הורמונליים במקביל, GIP ו-GLP-1.
המשמעות המעשית, אם הממצאים יאוששו בבני אדם: ירידה במשקל שנשענת גם על הגברת ההוצאה האנרגטית ולא על דיכוי תיאבון בלבד, ואולי תרופות עתידיות שיכוונו ישירות למנגנון השריפה. החוקרים מסייגים שמדובר בשלב ניסויי בעכברים, אבל בשוק שבו מיליוני מטופלים כבר מזריקים את החומר מדי שבוע, כל מנגנון חדש שמתגלה מקבל משקל מיידי.
