שני סעיפים מרכזיים בלטו בהבטחות הבחירות של המפלגות החרדיות לכנסת ה-25: לבטל את המיסוי על כלים חד פעמיים ואת המיסוי על משקאות ממותקים שהנהיגה הממשלה הקודמת.
כזכור, המס המוכר בשם "מס הסוכר" הוטל בתחילת 2022 על מנת לצמצם את צריכת הסוכר ותחליפיו במטרה לצמצם את ההשפעות השליליות שלה, כגון מחלת הסוכרת. המס נקבע בשתי מדרגות: 1 שקל לליטר על משקאות עם יותר מ-5 גרם סוכר לליטר (להלן משקאות עתירי סוכר) ו-0.7 שקל לליטר על משקאות עם פחות סוכר, עם ממתיקים מלאכותיים ("דיאט") ומיצים טבעיים.
אלא שכעת הן ש"ס והן יהדות התורה עומדות להיות חלק מהקואליציה, כך שקרוב לוודאי כי ההבטחות יהפכו למציאות. אבל אולי כדאי שישקלו מחדש?
על פי דוח שהוציאה מחלקת המחקר של בנק ישראל המס על משקאות ממותקים הביא לירידה של כ-12% ברכישות לנפש של משקאות כאלה לעומת תקופות מקבילות בשנים קודמות. כמו כן, הרכישות לנפש של משקאות ממותקים, שעליהם הוטל מס בגובה 1 שקל לליטר, פחתו ביותר מ-30%.
בבנק ישראל מציינים כי שתי קבוצות אוכלוסייה מאופיינות בשיעורים גבוהים יחסית של סוכרת: ערבים (ובפרט בדואים) וחרדים. כך, למשל, בקבוצת הגיל 55–64 לכ-32% מהערבים יש סוכרת ולכ-16% מהחרדים, לעומת כ-12% מהיהודים הלא-חרדים, ויחסים בסדר גודל דומה קיימים גם בשכיחות התחלואה של ערבים וחרדים לעומת יהודים לא-חרדים בקבוצות גיל נוספות של בוגרים.
עוד מציינים בבנק ישראל כי העלות השנתית של טיפול בסוכרת למשק הישראלי היא למעלה מ-10 מיליארד שקל, כך שהמשך החלת המס עשוי לאורך זמן להפחית את ההוצאה הזאת בשיעור משמעותי.
הדילמה היא בין הטווח הקצר לטווח הארוך. בטווח הקצר אין ספק כי הטלת המס מכבידה על צרכני השתייה הממותקת, אבל בטווח הארוך, מלבד החיסכון למדינה, היא כנראה עשויה להועיל גם להם עצמם במניעת מחלות הקשורות בצריכה מוגברת של סוכר.
אגב, אותה דילמה מתקיימת גם בכל הנוגע למס על כלים חד פעמיים. בעוד בטווח הקצר המס מכביד על צרכני החד"פ, בטווח הארוך הפחתת השימוש בו כתוצאה מהמיסוי עשוי להועיל במאמצי המדינה והעולם מבחינה אקולוגית.
כעת, הכדור אצל מפלגות הקואליציה.
