כמה זמן חלמתם הלילה? לרוב האנשים אין מושג, וגם השעון על היד רק מנחש.
מחקר חדש, שפורסם בכתב העת PLOS Medicine, עקב אחרי 95,559 אנשים מהמאגר הבריטי UK Biobank, מאגר רפואי של מאות אלפי מתנדבים. זה לא סקר טלפוני. כל משתתף ענד שעון חכם על פרק היד שבעה ימים ולילות רצופים. אחר כך עקבו החוקרים אחרי התיקים הרפואיים שלו כתשע שנים, 8.9 שנים בממוצע. הם בדקו 1,049 מחלות ומצבים. הגיל הממוצע היה 56.2, וכ-56 אחוז מהמשתתפים היו נשים.
אף אחד לא שאל אותם כמה ישנו. מדדו תנועה, ותוכנת מחשב ניסתה לזהות לפי התנועה שנת חלום, שינה עמוקה, שינה קלה, ערות אחרי ההירדמות ואי-סדירות מלילה ללילה. זה חזק משאלון, אבל זו גם לא מעבדת שינה עם גלי מוח. השעון מנחש לפי תנועה. הוא לא רואה חלום.
47.6 דקות של חלום
המספר שבולט במחקר יושב על שנת החלום, REM. המשתתפים חולקו לארבע קבוצות לפי זמן ה-REM שלהם. בין הרבע התחתון לרבע העליון יש פער של 47.6 דקות בלילה. פער כזה נקשר לסיכון נמוך יותר ב-83 מחלות, ב-12 קטגוריות. הקשר הכי חזק נמצא במחלות המוח והעצבים: בפרקינסון יחס הסיכון היה 0.20 (כלומר סיכון נמוך ב-80%), בדמנציה 0.54, ובאי-ספיקת לב 0.74.
וזה לא מתכון. אף אחד לא אומר שאם תוסיפו חצי שעה חלום תמנעו מחלה. ייתכן מאוד שהמחלה היא זו שמשנה את השינה, שנים לפני האבחנה, במיוחד במחלות ניווניות. כשהחוקרים הוציאו מהחישוב אבחנות שהגיעו בשנתיים הראשונות של המעקב, כ-60 אחוז מהממצאים נשארו תקפים. עדיין הרבה. לא הכול.
הידעת?איך בכלל גילו את שנת החלום? (לחצו לתשובה)
הידעת?למה דווקא פרקינסון קשור כל כך לשנת חלום? (לחצו לתשובה)
ומה עם שאר הלילה
לילה של מבוגר בנוי ממחזורים של כ-90 דקות, ושנת החלום תופסת בדרך כלל 20 עד 25 אחוז ממנו. גם לשאר השלבים יש מה להגיד, והתמונה שם מעורבת יותר.
| מה נמדד | מה נמצא |
|---|---|
| שנת חלום (REM) | סיכון נמוך יותר ב-83 מחלות, בהן פרקינסון, דמנציה ואי-ספיקת לב |
| שינה עמוקה | סיכון נמוך יותר בשבעה מצבים, בהם סוכרת סוג 2 ודיכאון מג'ורי |
| שינה קלה | מעורב: סיכון גבוה יותר ב-28 מחלות, ונמוך יותר באחרות, כולל אי-ספיקת לב |
| אי-סדירות מלילה ללילה | נקשרה לכאבי בטן, לחרדה ולדיכאון |
| ערות ארוכה אחרי ההירדמות | נקשרה לשישה מצבים, בהם תלות בחומרים ושימוש מזיק באלכוהול |
גם פה הכיוון לא ברור. חרדה מקלקלת שינה, ושינה מקולקלת מחזקת חרדה. המפה גדולה, והחץ לא תמיד מצביע לאותו כיוון.
ומשך השינה עצמו? הסיכון הנמוך ביותר לרוב המצבים ישב בטווח של שש עד שמונה שעות בלילה, טווח שנקשר לתועלת ב-69 מצבים. פחות מחמש שעות בקביעות נקשר לסיכון גבוה יותר ב-37 מצבים, בהם דמנציה, אי-ספיקת לב וסוכרת סוג 2. האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה ממליצה למבוגרים על שבע שעות ומעלה בלילה, באופן קבוע. שש שעות הן לא יעד לכולם, ושמונה הן לא תקרה. שינה ארוכה מאוד יכולה להיות סימן למחלה או לתרופה, ולא הגורם.
המסר המעשי פשוט יותר מכל הטבלאות. מי שישן שוב ושוב פחות מחמש שעות, מתעורר הרבה, נוחר חזק או קם מותש, כדאי שיבדוק את זה. השעון על היד יכול להראות שינוי שנמשך לאורך זמן. אם הציון נמוך ואתם מרגישים מצוין, אין סיבה לפאניקה. אם הציון יפה ואתם גמורים, תקשיבו לגוף. ומי שהלילות שלו ארוכים מדי בגלל עיניים פקוחות ימצא חברה בפורום נדודי שינה.
ההרגלים שסביב השינה, אוכל, תנועה ושעות מסך, הם חלק מהשיחה הקבועה בפורום דיאטות ואורח חיים בריא. וכן, מותר לחלום שם.






