שני נשרים שוחררו מאותה נקודה בגליל התחתון, והמפה הראתה שני כיוונים הפוכים. אחד מהם, צעיר עם תג S00, עף מערבה לכרמל. השני פנה לגמלא שבגולן.
יודעים את זה בזכות המשדר. שני הנשרים נלכדו במעקב שגרתי בגליל המזרחי, עברו בדיקה, נלקחו מהם דגימות דם, ועל הגב של כל אחד הוצמד משדר GPS. ברשות הטבע והגנים מעריכים שהצעיר, שבקע באביב, הוא אחד הגוזלים שפרחו השנה במושבה שחזרה לכרמל. הוא הגיע בלי סימון קודם. חלק מהנשרים שנלכדים במתקן כבר סומנו בעבר, וחלקם נולדו בגרעין הרבייה, בשבי.
מתקן האקלום שבו נלכדו, המקום שבו נשרים מתרגלים לשטח לפני השחרור, עובד בשתי משמרות. בקיץ הוא משמש לרבייה ולהשבה לטבע, ובסתיו ללכידה מבוקרת. קינון אחרון באזור ההוא תועד ב-2010. דגימות הדם נשלחות לבדיקה של מחוללי מחלות ושל מתכות כבדות.
היום נעים בשמי ישראל יותר מ-100 נשרים עם משדר, כמעט מחצית מהאוכלוסייה שחיה כאן. בסתיו הקרוב מתכננים להצמיד משדרים לעוד כ-60, בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, ולהגיע לכ-75%. אוהד הצופה, אקולוג עופות ברשות, מתאר את המשדרים כעיניים בשטח. בלעדיהם, הוא אומר, הפקחים עיוורים באפלה. כשנשר נוחת בנקודה חריגה, פקח יכול לצאת ולבדוק אם יש שם פגר מורעל או שאריות של תרופה וטרינרית.
כל זה חלק מ"פורשים כנף", פרויקט משותף של חברת החשמל, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים. מעבר לניטור, הוא כולל בידוד של קווי חשמל, גרעיני רבייה ותחנות האכלה.
למה כל פגר נספר
בתחילת המאה ה-20 חיו כאן ככל הנראה אלפי נשרים.
האיום הראשי היום הוא הרעלות מפגרים שיועדו לטורפים, וגם פגרים עם שאריות של תרופות וטרינריות. לזה נוספים התחשמלות, התנגשות בתשתיות ובטורבינות רוח, ומטיילים שמתקרבים לקן. והחשבון אכזרי במיוחד בגלל האופן שבו נשרים חיים. הם ניזונים רק מנבלות ואינם צדים, ולכן הם מנקים מהשטח פגרים שאחרת היו נשארים להירקב. הם גם אוכלים בקבוצות, כך שפגר מורעל אחד יכול להרוג כמה מהם בבת אחת.
כמה זה יכול להיות דרמטי? ב-2019 הורעלו למוות שמונה נשרים ברמת הגולן, כמחצית מהאוכלוסייה באזור באותה תקופה. ב-2021 מתו 12 נשרים בהרעלה במדבר יהודה. בשני המקרים מדובר באזורים שבהם הנשרים מקננים: הם בונים את הקן לרוב על צוקים, ומרכזי האוכלוסייה בארץ הם גמלא, הכרמל, הנגב ומדבר יהודה. גמלא, שאליה פנה הנשר השני, היא אחד מהם.
קשה לפספס אותו בשמיים. הנשר המקראי, Gyps fulvus בשמו המדעי, הוא עוף גדול: אורכו 93 עד 122 סנטימטר, מוטת הכנפיים שלו מגיעה ל-2.8 מטר, והוא שוקל עד 8 קילו. במעוף הוא יכול להגיע למהירות של עד 140 קמ״ש. מזהים אותו לפי הראש והצוואר החשופים, בלי נוצות. הראייה החדה שלו מאפשרת לו לאתר מזון מגובה של מאות מטרים. הוא דואה על תרמיקות, זרמי אוויר חם שעולים מהקרקע, וכך עובר מרחקים ארוכים כמעט בלי לנפנף בכנפיים. בשבי תועד נשר שחי 41 שנה ויותר.
הידעת?איפה חיים רוב הנשרים של אירופה? (לחצו לתשובה)
הידעת?איך יודעים שהנשר של התנ״ך הוא באמת נשר? (לחצו לתשובה)
- לא ניגשים, לא נוגעים ולא מאכילים.
- שומרים מרחק מאזורי קינון.
- חיה פצועה או במצוקה: מוקד 3639* של רשות הטבע והגנים.
- בסתיו, בטיול רגלי או רכיבה בצפון, מסתכלים למעלה: נשרים דואים מעל העמקים.
מי שרוצה להחליף רשמים מהשטח ימצא את זה בפורום טיולים ופנאי, והדיון על ההרעלות עצמן מתנהל בפורום שמירת הטבע ואיכות הסביבה.
ועדיין נשארת שאלה פתוחה: כשמגיעים ל-75% מהנשרים עם משדר, זה מספיק עיניים בשמיים מול פגר מורעל אחד?
