כשחיסון השפעת נכנס לבתי הספר, יותר ממחצית הילדים בכיתה ב קיבלו אותו, כ-55 אחוז. בשנת הלימודים תשפ״ו המספר באותה שכבה עומד על כ-26 אחוז.
הירידה הזאת נמשכת כבר עשור, ולא מדובר בעונה חלשה אחת.
גם המפה לא אחידה. באשקלון התחסנו דרך שירותי בריאות התלמיד רק כ-14 אחוז מהתלמידים, ובחיפה כ-33 אחוז. הממוצע הארצי נכון ל-31 בדצמבר 2025 עמד על 23.2 אחוז. פער של יותר מפי שניים בין שתי ערי חוף, באותה תוכנית ועם אותו חיסון.
איך התוכנית בנויה, ואיפה היא נתקעת
החיסון נכנס לבתי הספר בהדרגה, החל משנת הלימודים 2016/17. היום מציעים אותו בכיתות ב, ג ו-ד בבתי ספר רגילים, ובכיתות א עד ו בחינוך המיוחד. אלא שבשנתיים האחרונות ההצעה הגיעה רק לכ-70 אחוז מהזכאים, לעומת כ-90 אחוז בשנים שלפני כן. ילד שלא קיבל הצעה לא סירב לשום דבר. הוא פשוט לא הגיע לתור.
הבעיה העיקרית היא כוח אדם. אחות מחסנת כ-35 תלמידים ביום. המבצע כולו דורש כ-4,600 ימי עבודה, כלומר כ-90 אחיות שעובדות בו כל יום. התוצאה: חלק מהכיתות מקבלות את ההצעה רק בנובמבר או בדצמבר, כשהחורף כבר בפתח. פרט ביולוגי אחד מחמיר את התמונה. הגוף מייצר נוגדנים (חלבוני ההגנה) רק כשבועיים אחרי החיסון, ולכן ילד שמתחסן בסוף דצמבר מוגן בפועל רק מאמצע ינואר.
הבעיה השנייה היא ההורים. כ-55 אחוז מהם סירבו לחיסון השפעת, בזמן שלחיסוני השגרה האחרים בבית הספר סירבו כ-4 אחוז בלבד. הוויכוח הזה חוזר כל סתיו, ומי שרוצה לשמוע איך הורים אחרים מחליטים יכול לקרוא את הדיונים בפורום ההורים לילדי בית הספר היסודי.
| קבוצה | שיעור התחסנות |
|---|---|
| כיתה ב, בתחילת התוכנית בבתי הספר | כ-55% |
| כיתה ב, תשפ״ו | כ-26% |
| כלל התלמידים בתוכנית, 31.12.2025 | 23.2% |
| בקופות, גיל חצי שנה עד 4 (עונה קודמת) | כ-16% |
| בקופות, גיל 13 עד 18 (עונה קודמת) | כ-7% |
| בריטניה | כ-55% עד 60% |
| ספרד, פינלנד, ארה״ב ומדינות נוספות | בין 33% ל-91% |
מחוץ לבית הספר המצב לא טוב יותר. בעונה הקודמת התחסנו בקופות כ-16 אחוז מהילדים בגילי חצי שנה עד ארבע, ושיעור דומה בגילי 5 עד 12. אצל בני הנוער, 13 עד 18, הנתון צונח לכ-7 אחוז. הקבוצה הצעירה היא גם הרגישה ביותר: ילדים מתחת לגיל 5, ובמיוחד מתחת לגיל שנתיים, נמצאים בסיכון גבוה יותר לסיבוכים קשים של שפעת.
למה צריך חיסון חדש בכל שנה
נגיפי השפעת משתנים מעונה לעונה, ולכן גם החיסון מתעדכן. פעמיים בשנה מתכנסים מומחים של ארגון הבריאות העולמי ועוברים על נתוני מעקב שנאספים מכל העולם, ברשת מעבדות שפועלת מאז 1952. בפברואר הם קובעים אילו זנים ייכנסו לחיסון של החורף הבא בחצי הכדור הצפוני, ובספטמבר את ההרכב לחצי הכדור הדרומי. המועד בפברואר נבחר כך שיישארו שישה עד שמונה חודשים לייצור, לאישור ולהפצה. בעונות שבהן הזנים בחיסון תואמים לאלה שמסתובבים בפועל, החיסון מוריד את הסיכון לחלות בשפעת ב-40 עד 60 אחוז.
הידעת?איזה זן שפעת נעלם בתקופת הקורונה, ושינה את החיסון? (לחצו לתשובה)
נייר העמדה, שעליו חתומים בין השאר פרופ׳ אילן דלאל ופרופ׳ יסמין מאור, מציע לשנות את לוח הזמנים מהיסוד. ההצעה: לפתוח את המבצע עם תחילת שנת הלימודים ולרכז אותו עד סוף נובמבר. המחברים מבקשים גם להרחיב את השימוש בתרסיס לאף ולאפשר חיסון בלי תור גם אחרי הצהריים. ומעבר לבית הספר הם מציעים ניידות בשכונות ובמרכזי קניות, ימי חיסון למשפחות וחיסון בטיפות החלב. מי שנשאר היום מחוץ ל-70 האחוז שקיבלו הצעה בבית הספר צריך להגיע לקופה בלי תור, או שלא יתחסן בכלל.
בינתיים, החיסון כבר זמין בקופות החולים לילדים מגיל חצי שנה, ובלי תשלום.
- יש שני סוגים: חיסון מומת (נגיף מת) בזריקה מגיל חצי שנה (בירך עד גיל 3, בזרוע אחר כך), וחיסון חי-מוחלש (נגיף חי שהוחלש) בתרסיס לאף מגיל שנתיים ועד 49.
- התרסיס לא מתאים לילדים עם אסתמה או עם מערכת חיסון מוחלשת, ולכן צריך לבדוק התאמה רפואית.
- ילד עד גיל 9 שמתחסן לשפעת בפעם הראשונה צריך שתי מנות, בהפרש של ארבעה שבועות.
- ההגנה מתחילה כשבועיים אחרי החיסון, כך שהמועד משנה.
ובבריטניה, שמגיעה היום לכ-55 עד 60 אחוז, התוכנית לילדים התחילה בעונת 2013/14 דווקא בפעוטות בני שנתיים ושלוש, עם תרסיס לאף. רק בשנים שאחריה היא התרחבה לבתי הספר היסודיים.
