שר החינוך יואב קיש: "אין לי תרופת פלא לחינוך המיוחד"

ח"כ טייב עצמו אמר בדיון כי יש "להמשיך בעבודה שמשרד החינוך כבר החל בעבר ולא להתחיל הכל מחדש".

בשנת הלימודים הנוכחית לומדים במערכת החינוך המיוחד כ-293,000 תלמידים. כ-121,000 מהם תלמידים במסגרות חינוך מיוחד, וכ-172,000 תלמידים המשולבים בכיתות רגילות. שיעור תלמידי החינוך המיוחד מכלל התלמידים במערכת החינוך גדל ב-15 השנים האחרונות, כמעט פי שניים, ועומד עתה על 12%.

שרת החינוך לשעבר ח"כ יפעת שאשא ביטון אמרה בדיון: "בתיקון לחוק החינוך המיוחד ב-2018 היו כוונות טובות, אבל יכולת היישום בשטח לוקה בחסר. בשנה וחצי שכיהנתי כשרת החינוך חשבנו שנפתח את החוק ונביא את השינוי תוך שנה, אבל ככל שפתחנו וצללנו פנימה – גילינו שהבור עמוק יותר. אני מציעה שהוועדה תקרא למשרד החינוך להמשיך מהנקודה בה עצרנו ולא להתחיל הכל מחדש, כך שעבודה של שנה וחצי לא תיזרק לפח. אם נמשיך כמו היום נגיע למצב שבכל כיתה יש מורה אחת, 30 תלמידים ו-30 סייעות".

מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד: "כבר ב-2017 אמרתי שהתיקון לחוק הזה יהיה בכייה לדורות והוא אכן כזה. מי שמשלם את המחיר זה הילדים המיוחדים, הרגילים ומערכת החינוך כולה. אני מציעה שיו"ר ועדת הזכאות והאיפיון יהיה מנהל מחלקת החינוך באותו אזור. הצענו גם להכשיר את כלל המורים בנושא של חינוך מיוחד, אבל לא עשו את זה. העניין איננו תקציבי, אלא אופן החלוקה שלו. בנוסף, לא יכול להיות שלא תהיה מגבלה של מספר ילדים משולבים בכל כיתה. צריך להקשיב לאנשים מהשטח, המורים והמנהלים, כי אם לא שומעים אותם – איך יפתרו את הבעיות?"

מנהלת אגף חינוך מיוחד במשרד החינוך תמי אומנסקי: "ברור שהמצב בשילוב אינו מיטבי. אם הגענו למצב שהדרך היחידה לקבל את מה שהילד צריך זה רק להגיע לחינוך מיוחד – אז אנחנו בבעיה. אם לא יהיה כוח אדם, כל תקציב שנשים פה – לא יפתור את הבעיה."

ראש מועצה אזורית הר חברון יוחאי דמרי: "כמו שהיום יש רפואה לעשירים שנמצאת במרכז הארץ, כך מתהווה גם בחינוך מיוחד. מי שנמצא בפריפריה – אין לו אין חינוך מיוחד. אני מציע להאציל יותר סמכויות ומשאבים לרשויות המקומיות. במיוחד בישובים כפריים קטנים נדע לטפל בילדים כאלה."

ח"כ דבי ביטון סיפרה לנוכחים שהיא אימא לשתי בנות עיוורות: "הקושי הוא בשילוב ובניידות, לא צריך להגיע למצב שמוציאים את הילדים ממרכז חייהם ומסיעים אותם למוסד חינוכי מרוחק".

מנכ"לית פורום מסגרות החינוך לגיל הרך דנית ברביבאי: "להכניס תכנית איתור וטיפול בפעוטות, כדי שלא יגיעו לגני חובה כשהם על הרצף האוטיסטי מבלי שאותרו. בנוסף, יש המון טפסים ובירוקרטיה לוועדות הזכאות ואיפיון. אין צורך להוסיף על כתפיהן של מנהלות מעונות היום עוד עבודה של מילוי טפסים בירוקרטיים."

נציגת ארגון "בזכות" ד"ר עדית סרגוסטי: "כיום יש שתי מערכות חינוך מקבילות, האחת מיועדת ל"תלמידים רגילים" והשנייה לחינוך המיוחד. צריך להתאים את המערכת הכללית למגוון של ילדים עם צרכים מיוחדים ולא ההיפך. כל המורים במערכת החינוך צריכים לקבל הכשרה לעבודה עם ילדים בעלי מוגבלות."

יו"ר העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך מור דקל: יש לטפל בהיעדר רציפות בקשר חינוכי-טיפולי, כי היום טיפות החלב הן אלה שפוגשות את הילדים הללו, אבל אין קשר רציף עם המטפלות והגננות אליהם מגיעים הילדים בהמשך. בנוסף, בגילי לידה  עד שלוש הזכאות לשעות ליווי לסייעות עומדת על 2-4 שעות בלבד. לעומת זה, רגע אחרי גיל 3 הילד זכאי לסייעת רפואית לכל היום".

נציגת קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים רויטל לן כהן: "יש החלטות ממשלה, חקיקה וגם אמנה בנוגע לחובה להעדיף שילוב, אבל בפועל יוצרים תמריץ הפוך. כשמייצרים שונות ונפרדות היא ממשיכה גם אח"כ. יש מדינות שאין בהן בכלל חינוך מיוחד, וזה לא כי אין שם ילדים כאלה, אלא בשל התעדוף".

אחראית המחוז החרדי בקואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים אסתר קרמר, העלתה את סוגיית החינוך המיוחד במגזר החרדי: "מוסדות הפטור לא זכאים לסל שילוב, וכך יוצא שתלמידים בחינוך החרדי לא זכאים לחינוך משלב ונמצאים רק במסגרות של חינוך מיוחד".

ממונה ייעוץ משפטי במשרד החינוך אילן שי: "זהו נושא שצריך לתת עליו את הדעת במסגרת התיקון לחוק. כדי להחיל את החינוך המיוחד על מוסדות הפטור צריך לתקן חקיקה".

יו"ר הוועדה ח"כ טייב סיכם: "אנחנו קוראים למוסדות השכלה גבוהה לשקול הכשרה בחינוך מיוחד לכל תלמידי ההוראה. הוועדה בראשותי ממליצה להכניס אל ועדות האיפיון את מנהלי בתי הספר וכן להוסיף תפקיד חדש של רכז חינוך מיוחד בכל בית ספר. בנוסף, אני קורא לשר החינוך לשקול מחדש את תקצוב החינוך המיוחד בחברה החרדית, כי המצב היום הוא שמוסדות הפטור מופלים מכוח חוק התקציב".