מחשבות על הנקה, מאמא לא מניקה

[פלגיה]

היא לא התעקשה בשם הטבעיות

היא התעקשה בשם הרצון להתאושש מהר (והתאוששות מניתוח קשה יותר), ובשם הרצון ללדת הרבה ילדים. בלידה הבאה היא כבר הלכה לזירוז (לא טבעי בכלל) וילדה תינוקת ששקלה רק 4 וחצי ק"ג.

 

[אמיתמי]

מה שעזר לי להחליט מהר

היה שראיינתי פעם בחורה לעבודה בפנימייה שעבדתי בה. בחורה מדהימה שרצתה לעשות שירות לאומי אצלנו. היתה לה נכות ביד, נכות מן הסוג שהזהירו אותנו שעלול לקרות לנועה. לא יכולנו לקבל אותה לעבודה. מעניין מה יהיה אתה בשלב השידוכים. לא יכולה להגיד לי זה לא יקרה, ולא להעדיף איכות על כמות. אגב, ההחלמה שלי מניתוח היתה קצרה ביותר, לדעתי קצרה יותר ממי שעברה חתך בלידה.

 

[פלגיה]

לא יודעת להגיד

לשמחתי לא עמדתי בפני הדילמה בכלל. בברזיל למשל 90 אחוז מהיולדות עושות זאת בקיסרי אלקטיבי. גם גישה. מקל בהמון תחומים (כמו תכנון מערך חדרי הלידה, וחופשות הלידה וכדומה)

 

[אימיק]

תעשי מה שטוב לך

אם החלטת לא להניק הכי חשוב שתהיי שלמה עם זה,אני ילדתי את אילי במשקל 4,100 לידה רגילה לחלוטין,אחרי שהערכת המשקל הייתה לא נכונה{אמרו לי שהוא 3,600},עוד בחדר לידה הנקתי אותו למזלי הוא מיד התחבר לעיניין,אמנם סבלתי בשבוע הראשון וגם החזרה לעבודה הייתה סיוט כי הוא לא הסכים לשתות מבקבוק אפילו את החלב שלי. כבר התחלתי לקנא בחברותיי הלא מניקות שיכולות לעבוד בשקט ולדעת שהילד שלהם לא צורח מרעב ומחכה לציצי,גם כשהיו מסיבות מהעבודה היו לי מחשבות איך ירדימו אותו בלי ציצי,בעבודה ילדנו 7 בנות בהפרש של חודש אחת מהשנייה,רק אני ועוד מישהי הניקה ,היא התייאשה בגיל 4 חודשים אני ממשיכה עד היום,אילי בן 2 ו-7 חודשים ילד מקסים וחכם ,היניקה אמנם עשתה אותו תינוק של אמא,אבל הוא למד להיות גם אבא,יותר חשוב אמא רגועה ומאושרת עם בקבוק מאשר אמא עצבנית ומתוסכלת אבל מניקה,אףיועצת הנקה לא הגיעה אליי הביתה ,גם בבי"ח בקושי התייחסו,אבל זו הייתה החלטה שלי ואני שלמה איתה עד היום.

 

[rjf]

שני דברים לי אלייך

האמהות הכי טבעים זו אמהות של אהבה. עם ציצים בלי ציצים קודם כל אהבה ודאגה לתינוק. הלוחמנות באה כתוצאה של הפוך על הפוך למה שהמדע עשה. לצד כל הדברים הנפלאים שהמדע אפשר ופתח בפניניו הייתה תקופה בו נחשב ליותר טוב מהטבע. תמ"ל נחשב יותר בריא מחלב אם, ללדת על הגב היה הדבר הכי נכון לעשות כשלמעשה - כולנו יודעות היום שזה בולשיט. הגוף לא בנויי ללדת על הגב וחלב אם כן יותר בריא ויש איזהשהוא נסיון להחזיר לטבע את המקום שלו ואת הכבוד אליו ולגוף האדם המופלא. הצרה היא שזה בא לידי ביטויי בלוחמנות קיצונית לפעמים. את בטח לא צריכה ללדת תינוק נכה בשם הטבע - ומצד שני לא כל לידת עכוז צריך להיות מובל ומובהל לחדר ניתוח. אני חושבת שאת מטרידה את עצמך לשווא. לא הנקת. לא נורא. אם תרצי בלידה הבאה ויצליח לך - יופי. אם זה לא יצליח לך את תאהבי את הילד שלך ככה או ככה ושכולם יקפצו לך

 

[טלי בארץ הלמה]

יש לי המון מה להגיד (זהירות ארוך!)

כל נושא בגידול ילדים מערב אמוציות ואולי ההנקה היא האלמנט הכי בולט, אולי כי הוא הכי ראשוני, הכי בסיסי - תזונה של תינוק שהרגע נולד. קודם כל, תודות לקידמה (ולא בגנותה) אנחנו יכולות להרשות לעצמנו להתווכח על נושא ההנקה. פעם זה לא היה עולה. תינוקות היו יונקים מאימותיהם, יונקים ממיניקות אחרות או מתים מרעב. זה היה המצב. כשהומצא התמ"ל, היה רעש גדול סביבו, כהמצאת המאה - ה-דבר שישחרר סוף סוף את האימהות מהבית ויאפשר להן לצאת לעבוד בשקט. להניק היה דבר הרבה פחות מקובל מהיום, והעיד הרבה פעמים על מעמד סוציואקונומי או תרבותי נמוך יותר. מה שיצא מזה - חלק מהאימהות באמת הרוויח, ובגדול. האבות הרוויחו, כי הם יכלו להשתתף בהאכלה. אבל מי הפסיד? התינוקות. כי הם קיבלו מזון פחות טוב (אין ויכוח על זה, נכון?). "רוח החזרה לטבע", או איך שהיא נקראת (הרבה פעמים בלעג) לא נולדה סתם. היא נולדה כי אנשים הבינו שחלק ממה שעשתה הקידמה הוא לא רק בונה, אלא גם הורס. צבעי מאכל, למשל, הם המצאה גאונית, אך גם מרכיב מסוכן במזון. ונחזור רגע להנקה: זה באמת הכי בריא לתינוק. בלי להצטדק, בלי להתייפייף ובלי להיות לוחמנית, אני אומר, שגם אני לא תמיד עושה את הבחירות הכי טובות עבור הילד שלי בכל רגע נתון. רוצה וידוי? מלתי את הבן שלי בגיל 8 ימים למרות הקול הפנימי שלי שאמר לי לא לעשות את זה, שלחתי אותו למסגרת בגיל 3 חודשים, על אף שעמוק בפנים ידעתי שהכי טוב לו להישאר איתי. אבל ברגע שעשיתי את הבחירה הזאת, אני לא מביטה לאחור (אם כבר - מביטה לפנים ובוחנת את המאבקים שלי בעתיד), אני לא מצטדקת בפני אף אחד ומשתדלת באותה הזדמנות גם לסלוח לעצמי - וזה נראה לי הקטע שהרבה אימהות מתקשות בו. זו לא "התנועה הלוחמנית להנקה", זה לא הלחץ החברתי, זו את. את בחרת (או נאלצת) - ובחרת טוב עבורך, וזה בסדר גמור. את אמא מספיק טובה ואין לך בפני מי להתנצל. אם תהיי יותר סלחנית כלפי עצמך - לא תרגישי כמו שאת מרגישה. מקווה שעזרתי קצת, כי זה מה שהתכוונתי לעשות

 

[אמיתמי]

זה שלי קשה עם עצמי ועם ההחלטות

שלי, נו טוב. זה המון עניין של אופי פלוס ילד ראשון וכו'. העניין הוא שאני מסתכלת על הסביבה כדי לקבל איזון חוזר למה שעובר אצלי, לנסות להתאפס קצת וכל כך קשה כי הסביבה די מוטרפת סביב הנושא הזה. הדברים יוצאים מפרופורציות לפעמים. אין ברירה ויש מצבים שבהם אתה צריך למצוא את האיזון בתוך עצמך. אני חושבת ביני לבין עצמי שלפעמים כדי להיות אמא טובה אני צריכה לוותר על הרצון להיות האמא הכי טובה, על פנטזיית המושלמות. לנסות לעשות כמיטב יכולתי אבל להכיר במגבלות שלי ובמגבלות הסביבה שלי ולעשות מה שאפשר.

 

[ביליבם]

אין ספק שיש טירוף כללי בנושא ההנקה

דבר ראשון ששואלים- גם אנשים זרים ברחוב- זה אם אני מניקה. לא ברור לי למה העניין הזה כ"כ במוקד העניינים. יש עוד מלא דברים חשובים בלידתו של ילד ועליהם אף אחד לא שואל. שואלים על ההנקה ואם הוא ישן בלילה.. אני חושבת שכאמא צריך ללמוד לנטרל את הסביבה ולהתחבר למי שאנחנו ובמה שאנחנו מאמינות. את אח"כ נושאת בתוצאות של בחירותייך ולא השואלים למיניהם. עזבי את הסביבה, לא נראה לי שנבין היום או מחר למה הרגישות כ"כ גדולה בעניין הזה. חישבי בעצמך מה טוב ונכון לך ומשם תמשיכי.

 

[פלגיה]

אמרת הכל

הביטוי המקצועי הוא "אם טובה דיה". אין אמא מקסימלית, יש אמא אופטימלית. זה תמיד במגבלות ,ותמיד יהיה מי שיאמר שאפשר היה לשפר. (ובצחוק - על ספת הפסיכולוג הם יישבו בכל מקרה

)

 

[shapir1]

בדיוק.

הפיסקה האחרונה שלך.

 

[הג יולי]

הורות זה עניין של החלטות ופשרות

ולמצוא את האיזון הנכון בכל דבר, לא רק בהנקה. במיוחד שאנחנו חדשים בסיפור, שאין את המסגרת התומכת של השבטיות שהייתה פעם, שהיום רוב הנשים חוזרות לעבודה - אז מה לעשות, זה כבר לא האמהות שהייתה פעם (עם היתרונות והחסרונות). כל אחת ואחד צריך ללמוד את ההורות ולראות איך הוא רואה לנכון לבצע את התפקיד החשוב הזה בצורה הטובה ביותר עבורו ועבור ילדו - וזה לדעתי הנקודה החשובה. ההורים שלנו לא גידלו אותנו באותה סביבה כפי שאנחנו מגדלים את ילדנו, כל אחד יש את הלחצים שלו, כל אחד בא עם האמנות שלו והמוסכמות שלו. וזה נוגע לכל דבר - איך להשכיב את הילד לישון, בחדר שלו? במיטה שלו? לתת לו לבכות? לא לתת לו לבכות? טלוייזיה או לא? לצאת לטייל בחודש הראשון לחייו או לא? מותר לעשן בבית או אסור? וכו' - מתי לגמול מאכילת לילה? מתי לשלוח למסגרת/מטפלת? באיזה מקרים ללכת לרופא? לתת מוצץ? - "מה הילד בלי מוצץ כי את לא רוצה?!? " איך העזתי. וכן, גם הנקה. כל אחד בונה את בצורת חיים שמתאימה לו והחברה היום מקבלת הרבה יותר "הבדלים" בגישות. כמובן, כל עוד אין פגיעה פיזית בילדים. ובאמת בכיוון ההפוך של ההנקה - נדב בן שנה ושבעה - עדיין יונק פעם ביום - ואיזה פרצופים אני מקבלת - מרופאים, משפחה, חברים... מה זה עניינכם? הילד שלי בריא, אוכל מוצקים בצורה טובה, גדל, שמח, מתפתח. מגיל 4-5 חודשים התחילו המשפטים "מה הוא עדיין יונק?" הוא לא מקבל תמ"ל? וניגוד לרצון העז של החברה שנשים יניקו דחפו לו פעמים בבית חולים תמ"ל.. ואחרי זה אני נאבקתי להניק אותו בצורה מוצלחת - כי זה היה רצון שלי ואני הגדרתי לעצמי מראש מה אני מוכנה "להקריב" וכמה זמן לתת לזה עד שזה יצליח. . וכפי שאני עונה לאנשים " אם טוב לו, וטוב לי... מה רע בזה? בסופו של דבר אני צריכה להתמודד עם החלטות שלי (והחצי השני כמובן)." וזה לגבי כל דבר שקשור לדרך שבא אני החלטתי לגדל את הבן שלי - לא רק הנקה.

 

[ענתש]

../images/Emo45.gif מסכימה. ואני בשירשור הזה ../images/Emo19.gif

 

[אמיתמי]

מטרת השרשור הזה לא להשתיק אף אחד

אני לא קוראת לאף אחד קיצוני, או פאנאט, זה אישי. אני אומרת איך נראים הדברים מתוך המקום המתלבט והמבולבל שלי. אמרתי קודם, שאולי אם הייתי מניקה בעצמי, הייתי רואה את הדברים אחרת ומבינה יותר מה קורה. אבל מן המקום שניסה ולא הצליח, ורוצה להכנס לזה, האמירות הקיצוניות מעוררות רתיעה.

 

[She Dolphin]

../images/Emo13.gif יפה לך ../images/Emo19.gif אבל אוהבים אותך

גם כשאת

 

[lulyK]

לפני שנתיים ו-9, יכולתי לכתוב

בדיוק אותו הדבר (עם שינויים קלים...). החדשות הטובות: סלחתי לעצמי. לגמרי. זה לקח זמן, אולי אפילו קצת יותר זמן ממה שצריך, אבל היום אני קוראת שירשורים בנושא הנקה בלי ששום פצע פתוח או צלקת ישנה יתעוררו לחיים. כלום - סתם עוד נושא. אני כבר לא חיה את זה, זה הפך להיות משהו שקרה לי פעם. עודח דשות טובות: את הבן שנולד לי לפני שלושה שבועות אני מצליחה להניק בקלות יחסית. למרות כל מה שאני יודעת, למרות הליצים, למרות ה"חוסר טבעיות". יותר מזה - אם זה לא היה הולך הפעם, הייתי נותנת תמ"ל בלי לחשוב פעמיים ובלי לאכול את עצמי רגע אחד.

 

[lulyK]

ליצים=לחצים

 

[אמא של בולבולון]

באמת שאלתי את עצמי

מי הם ה"ליצים"?

 

[lulyK]

../images/Emo3.gif

 

[אמיתמי]

הי לוליק, שמחה לשמוע שהולך טוב

טוב ל"ראות" אותך כאן

 

[lulyK]

../images/Emo13.gif