תודה לכולם על התגובות
אמא שמחה שאני זוכרת את העלייה שלה ואמרה לי שאכן זה היה "משהו גדול". בצעירותם הורי היו עסוקים בבניית חייהם והותירו את עברם מאחוריהם, כפי שעשו רבים. זכיתי שהורי מאריכי ימים ולעת זקנה הם מוכנים לספר את קורותיהם. תשובות לשאלות שעלו כאן וגם בפורום שורשים משפחתיים: מתי שמעתי את הסיפור? שמעתי לראשונה את סיפור העלייה בערך לפני 16 שנים, כאשר בני קיבל שיעורי בית לכתוב על העלייה של ההורים - אך אני נולדתי בארץ... שלחתי אותו לאמי והוא חזר עם הסיפור, אבל היא התמקדה אז בהגעה לחיפה ובשהיה בעתלית. לפני שנתיים וחצי שוב אותו הבן ראיין את אמי על חייה ואז היא סיפרה על ההיכרות שלה עם אבי. לפני כחודשיים דיברתי עם שניהם לפרטי פרטים ואתם קראתם את התוצאה. בין לבין חיפשתי מידע על האוניה וכפי שראיתם, גם מצאתי. מתי הם נפגשו שוב - כאמור ברגע שאבי קיבל מחבריו את המברק שאמי הגיעה ארצה, הוא ביקש "חופשת מולדת" שהגיעה לו לאחר 3 שנים בהן לא היה בארץ. הם התחתנו באותה חופשה. מה קרה לאחות של אמי - היא התחתנה באטליה וניסתה לעלות ארצה, אבל האוניה נתפסה והזוג נשלח לקפריסין. שם נולד בן דודי. המשפחה עלתה ב - 1948. מה קרה לשאר המשפחה כולם עלו ארצה: אחיה של אמי עם אשתו וילדיו באו ב - 1949 וגם סבא שלי, זה שדרש מבנותיו לשוב "הבייתה" בא ב - 1950. בקיצור המשפחה התאחדה. ואיפה אמא של אמא? לא ארחיב בענין רק אומר שהיא נספתה. הדמויות בסיפור מדובר בדמויות שכל אחת מהן יכולה לאכלס ספר או ספרים: הצנחן אנצו סירני עליו נכתבו ספרים רבים, יהודה ארזי מפקד ההגנה שנכתבו עליו שני ספרים, הכפר נונאנטולה שהציל יתומים יהודים הונצח בסרט דוקומנטרי ולאחרונה יצא ספר זכרונות של אחת היתומות ששהתה בוילה אמה, ארגון הגנה ב' והעליה, העזרה של החיילים העבריים/הארץ ישראלים בצבא הבריטי ועוד ועוד. זאת היתה תקופה סוערת עם אנשים גדולים.
