דבר אחד בטוחאכן קובי, ויש להבהיר את הסיבה לכך
מה שלא ציינת הוא שהמעבר מ"קניון השלום" ל"קניון השלום - מרכז עזריאלי" ומשם ל"קניון עזריאלי" לא ארע במקרה. עזריאלי לא התעורר יום אחד בבוקר עם אגו בגובה מגדל שער העיר (כל הכבוד על המטאפורה המצויינת!) והחליט לשנות את השם. כדי להבין את הרקע יש לחזור לאמצע שנות התשעים כאשר העיריה והוועדה המקומית אישרו את הפרוייקט, וקבוצת עזריאלי (ליתר דיוק חברת "קנית" כפי שנקראה אז) זכתה במכרז של העיריה על השטח, ששימש עד אז את מחלקת התברואה כחניון למשאיות זבל. חברת קנית לא הציעה את ההצעה הגבוהה ביותר על השטח - היתה זו חברת אשטרום. הסיבה שקנית זכתה במכרז ולא אשטרום היתה שהעיריה (ועדת המכרזים) התלהבה מההצעה הארכיטקטונית של קנית, שנערכה ע"י האדריכל הישראלי-אמריקני אלי עטיה. ההצעה של עטיה השתמשה בשם "דרך השלום" שהוא הרחוב הסמוך למתחם כבסיס רעיוני לעיצוב ולתכנון מתוך מחשבה שהפרוייקט יסמל את עידן השלום שהפציע על המזה"ת (כזכור אנו בימי אוסלו א' והתקווה ל"מזרח תיכון חדש", האוטובוסים טרם החלו להתפוצץ ורבין עדיין בחיים!). העיריה נדלקה על הקונספט ובחרה בהצעת קנית. אלא שבעוד הבולדוזרים הורסים את המבנים הישנים שעל המגרש הענק (שירתתי אז בקריה וראיתי את עבודות ההריסה פעמיים ביום בעוברי בדרך פ"ת - השם דרך בגין טרם ניתן לכביש!), פרץ סכסוך בין עטיה לעזריאלי. מוקד הסכסוך היה דרישתו של עזריאלי לקבל קרדיט כארכיטקט שותף בפרוייקט. עטיה התנגד מטעמי זכויות יוצרים ואגו (כנראה שגם שלו לא היה נמוך...) ועזריאלי החליט להעיף אותו מהפרוייקט ולהביא במקומו את משרד הארכיטקטים מס' 1 בתחום המגדלים בארץ, יסקי סיון, שיפקח על סיום המלאכה. מכיוון שיסקי לא רצה להיות רק מפקח על תכנון של מישהו אחר הוא הכניס כמה שינויים בפרוייקט - בעיקר בחומרי הציפוי וגודל החלונות (בהצעה של עטיה החלונות היו קטנים וצרים יותר ממה שאנו רואים היום). עטיה תבע את קנית ועזריאלי על פיטוריו וכן על גניבת זכויות היוצרים שלו ע"י יסקי. יסקי החזיר מלחמה כאשר נאם בכנס אדריכלים והאשים את עטיה בגניבת רעיונות מפרוייקט ביוסטון. אשטרום תבעה את עזריאלי ועיריית ת"א על כך שהצעתה לא התקבלה במכרז בגלל התכנית הארכיטקטונית וכעת התכנית שונתה(...). כל אותו הזמן המשיכה הבניה להתקדם ע"י צוותים שעזריאלי הביא מקנדה ועבדו 24 שעות. השופטת ראתה את המגדלים הולכים ולובשים צורה והחליטה שלא יהיה זה סביר לעצור את הבניה (כפי שדרש עטיה). אז בסופו של דבר כל צווי המניעה הוסרו, עזריאלי פיצה את עטיה, העיריה פיצתה את אשטרום, ובא לציון גואל. מייד לאחר תום ההליך המשפטי ולקראת חנוכת הפרוייקט החליט עזריאלי למחוק כל זכר לקשר בין עטיה למגדלים ולכן שינה את השם המקורי של הפרוייקט לשם שמשקף רק (ודגש על "רק"!) את חלקו בחזון ובתכנון. עד כאן בתכניתנו "זכרונות מהניינטיז"...
המגדלים האלה הפכו לנקודת ציון בזמן ובמרחב ולסמל עכשווי של תל אביב.