אז הנה עוד כמה לאוסף
עכשיו, כשכבר לא מחלקים כרטיסים לסרט שלא בא לי לראות, אפשר להמשיך את הרשימה המעולה, אני אנסה להיות מסודר וללכת מהדרום צפונה. בתור התחלה - כביש 10, הגבול עם מצרים. אני מכיר את החלק המרכזי שלו, בין ניצנה לנר חריף והוא כולו תענוג שלא נגמר. הנוף מטריף, האספלט סביר, הפיתולים משובחים והתנועה מועטה. יש לו גם חלק צפוני מכרם שלום לניצנה ודרומי - מהר חריף לסיירים, אותם אני עוד רוצה לעבור מתישהו, מניח שהם לא פחות מצויינים. כביש 171 מהר חריף למצפה רמון (מתחבר ל-40 מאחורי בה"ד 1), נהנה מאותם יתרונות שמניתי לגבי כביש 10. לחובבי השטח, יש ממנו המון שבילים שיוצאים למקומות שנשמעים מעניינים כמו בורות לוץ ועוד. כביש 204 בין שדה בוקר לדימונה. אופציה חביבה לחוזרים מאילת דרך מצפה, במקום להמשיך על 40 המשעמם. סוויפרים נחמדים, נוף נחמד, לא הכי טוב שהנגב מציע אבל כאמור, גיוון נעים ל-40. מדימונה לב"ש זה כבר אוטוסטרדה מהירה- כביש 25, שחלקו המזרחי יותר הוא הכוכב הבא שלנו, מצומת צפית לצומת הערבה. זהו "מקבילו" (אם אפשר להגיד מקבילים על שתי רכבות הרים שכאלה) הדרומי של סדומרד, תלול יותר ועם פניות הדוקות יותר. כביש 258 מחבר את 25 ו-31 (סדומרד) מצומת חתרורים לצפית. חלקו ישורות לטייסים וחלקו פניות שעושות טוב על הנשמה. דרום הר חברון - כבישים 316, 317, 356 ו-60, שהוא הראשי. נופי יער יתיר, כפרים ערבים לצד התנחלויות, סיורים על האמרים שלא מבינים מאיפה צנחתם, יופי של אספלט ופניות. רצוי בקבוצה ולפחות עם כלי נשק אחד (אומר זה שנסע שם כמה פעמים לבד
). תוספת קטנה לכביש עליו המליץ yoyopolanski - כביש 232, הקטע בין צומת הודיה (על כביש 3) לכביש 35 הוא אוסף מענג של פניות 90 מעלות שרודפות אחת אחרי השניה. 367 - עוד אופציה נעימה לרדת מגב ההר לשפלה (בנוסף לאלה שכבר הוזכרו, כמו 375). מחבר את צומת גוש עציון (כביש 60) עם אותו 375 ליד מושב אביעזר - שם ניתן ללגום מהבירה המשובחת של קנגל. עוד השלמה לכביש שהוזכר (386 ע"י eco29) ועוד ירידה מגב ההר לשפלה - 3866, שמתחיל בבר בהר, ממשיך על קו הרכס של מושב נס הרים ויורד בתלילות לכיוון מושב מחסיה, בגב של בית שמש. בימים של ראות טובה, רואים את כל מישור החוף על כף היד. כביש 449 - מחבר את 458 (דרך אלון) שכבר הוזכר, עם כביש הבקעה, ליד מושב ייט"ב. כשרכבתי שם הוא הוגדר על ידי שותפי לרכיבה ככביש היבש הכי חלק עליו רכבו אי פעם, למיטב ידיעתי, נסלל מאז. הנוף והריחות לאורכו עוררו אצלי אסוציאציות של תקופת המקרא. נדלג צפונה, שם הוזכרו רוב הכבישים השווים שאני מכיר, אני אוסיף את שתי העליות המלבבות לגולן - 869 מכורסי ו-888 מחד נס. האספלט משובח בשני הכבישים וכמוהו גם הפניות. הנוף משתנה בהתאם לעונת השנה מירוק אירופאי שעושה טוב על הלב לצהוב חום, שגם לו איכויות אסתטיות משלו. ולסיום, כביש בו טרם רכבתי וכולי תקווה שיצא לי מתישהו, כיום הוא סגור מסיבות בטחוניות, על המפה הוא נראה כמו חלום רטוב ואני מדבר על 999, גזרת הר דב, מתחיל באיזור החניון של הרכבל בחרמון ורץ לאורך הגבול עם לבנון, עד שהוא יורד טיפה דרומה לאיזור קיבוץ דפנה. רק רכיבות טובות ומהנות