מוזר שכבר לא איכפת לי מי תיקח את המשחק
כלומר, אשמח אם זאת תהיה תקווה כי באמת באמת מגיע לה,
היא החזיקה את כל העונה העלובה הזאת על גבה בין אם בכוונה
ובין אם לא בכוונה, כי היא כזאת דומיננטית וחזקה ולא סותמת את הפה
ורבה עם כולם וצוחקת עם כולם ואיכשהו יצא שאפילו נוצר לה רומן
והיו רגשות והיו דמעות והיו אמיתות ולא חשוב מכך היו לה המון תובנות
והסקת מסקנות וכל זה יצא ממנה והגיע אלינו בלי מסננים ובלי מסכות.
מצד שני ירדן,
הייתה זאת שמהתחלה לא סבלתי. הטיפוס של מלכת הכיתה
הבלתי נסבלת. מאלה שרואים בסרטים לבני הנעורים. אחר כך עם הזמן
היא התמתנה הפכה לנסבלת קצת יותר. קשקשנית בלתי נלאית, פלספנית,
אבל האמנתי לה שהיא באמת מאמינה במה שהיא מוציאה מהפה והיא באמת
עוברת איזושהי מטמורפוזה עם עצמה ועם הסביבה. אולי זה בגלל הבית
המבודד ואולי בגלל המודעות לקורונה ולעולם שיש בחוץ והידיעה שהיא
יוצאת לעולם אחר מזה שהיא עזבה. אני באמת לא יודעת מה שינה אותה
אבל היא קצת נהייתה נחמדה.
אז באמת כבר לא איכפת לי מה או מי.
העיקר שייגמר כבר.