שרשור ערב
היום ה70 ב
- פותח הנושא Maybe Mary
- פורסם בתאריך
מרגוליקו
Well-known member
דאגרוטיפ יקרה אביחי מחוייב לכיבוד הורים ולא להפך
וזה לא משנה מה היא אמרה לו ,אני בחיים לא הייתי מדברת ככה על ההורים שלי, ובטח לא מול כל העולם ואישתו. היא גם אמרה לו משהו מהדאגה שלה כאמא, וזה שהוא עיוור ולא מוכן להקשיב זה עניין אחד, אבל להוציא כזה רפש על אמא שלו זה קודם כל מקטין אותו כבן אדם חסר חינוך וחסר כבוד מינימלי.
היום הוא היה עוד סולידי, אבל אחרי הביקור של אמא שלו יצאה לו כזו טינופת מהפה "שכל השומע תצילנה שתי אוזניו" וזה בדיוק מה שקרה לי.
אני הייתי מזועזעת עד עמקי נשמתי!
וזה לא משנה מה היא אמרה לו ,אני בחיים לא הייתי מדברת ככה על ההורים שלי, ובטח לא מול כל העולם ואישתו. היא גם אמרה לו משהו מהדאגה שלה כאמא, וזה שהוא עיוור ולא מוכן להקשיב זה עניין אחד, אבל להוציא כזה רפש על אמא שלו זה קודם כל מקטין אותו כבן אדם חסר חינוך וחסר כבוד מינימלי.
היום הוא היה עוד סולידי, אבל אחרי הביקור של אמא שלו יצאה לו כזו טינופת מהפה "שכל השומע תצילנה שתי אוזניו" וזה בדיוק מה שקרה לי.
אני הייתי מזועזעת עד עמקי נשמתי!
תראי, שתינו מגיעות מעולמות שונים.
אני מכבדת את דברייך באשר למה שמצופה ממנו כאדם דתי,
אבל, אני כאדם חילוני רואה את חוסר השיווניות בזה.
כיבוד הוא דבר הדדי. גם בין בני משפחה.
איני חושבת שאמו בחרה שלא לכבדו, אלא לא לכבד את בחירתו.
כמובן שזה נעשה מאהבה ודאגה כנה, אבל בחוסר מחשבה.
הדבר גרם לו גם לבושה, גם לצער, גם לתסכול.
לחשש אמיתי שזה יגרום לקרע בינו לבין מי שהוא חפץ בה
מסיבותיו.
עובדתית, רק בני משפחתו נהגו כך, מכל מי שביקר שם לאורך העונה.
היא יכלה להתאפק או לבחור במסר שונה לגמרי.
הדבר היחידי שאני יכולה לחשוב עליו שבו הוא שגה אכשהו,
זה חוסר המחשבה על כך שהוא בעצמו גרם לדאגתו של אימו.
הוא זה שהתהלך כאבל בבית על כך שמעיין לא מעניקה לו
את מלוא צרכיו. הוא זה שהפך עצמו לקורבן.
כל אמא היתה חשה צער לנוכח מראה בנה במיוחד בתנאים
שבהם היא יכולה להציץ לנבכי הקשר.
אני מכבדת את דברייך באשר למה שמצופה ממנו כאדם דתי,
אבל, אני כאדם חילוני רואה את חוסר השיווניות בזה.
כיבוד הוא דבר הדדי. גם בין בני משפחה.
איני חושבת שאמו בחרה שלא לכבדו, אלא לא לכבד את בחירתו.
כמובן שזה נעשה מאהבה ודאגה כנה, אבל בחוסר מחשבה.
הדבר גרם לו גם לבושה, גם לצער, גם לתסכול.
לחשש אמיתי שזה יגרום לקרע בינו לבין מי שהוא חפץ בה
מסיבותיו.
עובדתית, רק בני משפחתו נהגו כך, מכל מי שביקר שם לאורך העונה.
היא יכלה להתאפק או לבחור במסר שונה לגמרי.
הדבר היחידי שאני יכולה לחשוב עליו שבו הוא שגה אכשהו,
זה חוסר המחשבה על כך שהוא בעצמו גרם לדאגתו של אימו.
הוא זה שהתהלך כאבל בבית על כך שמעיין לא מעניקה לו
את מלוא צרכיו. הוא זה שהפך עצמו לקורבן.
כל אמא היתה חשה צער לנוכח מראה בנה במיוחד בתנאים
שבהם היא יכולה להציץ לנבכי הקשר.
מרגוליקו
Well-known member
כיבוד הורים מצופה מכל אדם, לא רק מאדם דתי
וקל וחומר מאביחי, שיש לו רקע תורני והוא מבין את המשמעות של כיבוד הורים או חוסר כיבוד הורים.
אני מסכימה איתך שלאמא שלו קשה לקבל את הבחירה שלו, אבל קשה לי לשפוט אותה כי זה נובע מדאגה כנה של אמא ,שמרגישה שהבן שלה מאבד את עצמו, נותן מעצמו כל כך הרבה רגש, ולא מקבל כלום בחזרה ועוד יותר מכך, אהובתו מצמיחה לו קרניים.
אני גם מאוד מבינה את הכעס והחרדות של אביחי, אבל הייתי מצפה ממנו להביע אותם באופן אחר, ולא לקרוא לאמא שלו מטורפת ולהכפיש אותה בצורה כזו גסה ופוגענית.
אני לא מאחלת לא לך ולא לאף אמא לקבל יחס כזה מהילדים שלה!
וקל וחומר מאביחי, שיש לו רקע תורני והוא מבין את המשמעות של כיבוד הורים או חוסר כיבוד הורים.
אני מסכימה איתך שלאמא שלו קשה לקבל את הבחירה שלו, אבל קשה לי לשפוט אותה כי זה נובע מדאגה כנה של אמא ,שמרגישה שהבן שלה מאבד את עצמו, נותן מעצמו כל כך הרבה רגש, ולא מקבל כלום בחזרה ועוד יותר מכך, אהובתו מצמיחה לו קרניים.
אני גם מאוד מבינה את הכעס והחרדות של אביחי, אבל הייתי מצפה ממנו להביע אותם באופן אחר, ולא לקרוא לאמא שלו מטורפת ולהכפיש אותה בצורה כזו גסה ופוגענית.
אני לא מאחלת לא לך ולא לאף אמא לקבל יחס כזה מהילדים שלה!
זה כעס, מרגוליקו. את מכירה ילדים שאינם כועסים על הוריהם
בכל מני מצבים, בכל מני תנאים?
הכעס הוא כסות לכאב. לפגיעה.
וככלל, האמירה הזו של כיבוד הורים, או כיבוד ילדים,
לא תמיד מתאפשרת בכל המצבים.
במיוחד אם קיימים משקעים שלא אני ולא את יודעים מהם.
רואים שמתחוללת בו סערה. שהוא מודע לכך שהוא פוגע
באימו וגם מצר על כך, אבל על פי תחושתו גם היא פגעה בו.
בכל מני מצבים, בכל מני תנאים?
הכעס הוא כסות לכאב. לפגיעה.
וככלל, האמירה הזו של כיבוד הורים, או כיבוד ילדים,
לא תמיד מתאפשרת בכל המצבים.
במיוחד אם קיימים משקעים שלא אני ולא את יודעים מהם.
רואים שמתחוללת בו סערה. שהוא מודע לכך שהוא פוגע
באימו וגם מצר על כך, אבל על פי תחושתו גם היא פגעה בו.
מרגוליקו
Well-known member
מסכימה עם הכל ואני יודעת שזה נובע מכאב ואני יודעת שהוא פגוע
ואני גם מאוד מבינה אותו ובמיוחד כי יש לו כאב כל כך גדול על הגורל האכזר שהחיים זימנו לו ועוד צפויים להתאכזר אליו יותר.
באמת ליבי איתו, ואין לך מושג כמה, ועוד הכי אהבתי אותו בהתחלה ( היום קצת פחות) וגם כשאני כועסת עליו ליבי עדיין איתו!
לגבי ילדים שכועסים על הורים אני מכירה ועוד איך. יש לי ילד כזה שהוא נמצא בגיל שכועסים על הורים ומתחצפים אליהם ומקללים אותם ומה לא, אבל הוא ילד, בגיל ההתבגרות, אז אני לא נעלבת או משתגעת, אבל אני ממשיכה לחנך אותו וללמד אותו איך להגיב גם שכועסים ומתוסכלים.
אבל אביחי לא ילד , הוא גבר בן 27 שמתמודד עם מחלה נוראית ואכזרית ועדיין אני חושבת שזה לא ראוי איך שהוא מדבר על אמא שלו.
ואני גם מאוד מבינה אותו ובמיוחד כי יש לו כאב כל כך גדול על הגורל האכזר שהחיים זימנו לו ועוד צפויים להתאכזר אליו יותר.
באמת ליבי איתו, ואין לך מושג כמה, ועוד הכי אהבתי אותו בהתחלה ( היום קצת פחות) וגם כשאני כועסת עליו ליבי עדיין איתו!
לגבי ילדים שכועסים על הורים אני מכירה ועוד איך. יש לי ילד כזה שהוא נמצא בגיל שכועסים על הורים ומתחצפים אליהם ומקללים אותם ומה לא, אבל הוא ילד, בגיל ההתבגרות, אז אני לא נעלבת או משתגעת, אבל אני ממשיכה לחנך אותו וללמד אותו איך להגיב גם שכועסים ומתוסכלים.
אבל אביחי לא ילד , הוא גבר בן 27 שמתמודד עם מחלה נוראית ואכזרית ועדיין אני חושבת שזה לא ראוי איך שהוא מדבר על אמא שלו.
חמודה. הרגת עם הילד שלך.אני רק אתעקש לומר לך, בסופו של דבר כולנו תמיד
נותרים ילדים של הורינו, ומתישהו בחיים כועסים עליהם
ואומרים מילים שאינן תואמות בית מרקחת מקומי.
כן, במחשבה ראשונה, זה לא ראוי.
במחשבה מעמיקה, מבינים שההבדל היחידי הוא
שאנחנו מציצים כרגע לבית השכן באמצעות המצלמות
ומגלים את הברור מאליו.
כי תהיתי איך זה מרגיש לאדם דתי שילדו בעצם אינו מקיים
את החובה בכיבוד הורים.
ואת יודעת מה, ככלל אני חושבת שיש המחמירים דווקא
עם הציבור הדתי, משום שבגלל שבחרו באמונתם,
נדמה הדבר שהם לא זכאים לשגות אף פעם.
ואם הם שוגים, הרי שההתיחסות לכך שונה מאדם חילוני.
ואגב, איני נמנת על אוהבי אביחי, או אוהבי משהו מהם.
אבל, קומם אותי הנבירה הזו במשפחתו.
או החלוקה הדיכוטומית הזו של שחור-לבן.
רשע (אביחי) קדושה (אימו) או לחילופין
רשעית (אימו) קדוש (אביחי)
את החובה בכיבוד הורים.
ואת יודעת מה, ככלל אני חושבת שיש המחמירים דווקא
עם הציבור הדתי, משום שבגלל שבחרו באמונתם,
נדמה הדבר שהם לא זכאים לשגות אף פעם.
ואם הם שוגים, הרי שההתיחסות לכך שונה מאדם חילוני.
ואגב, איני נמנת על אוהבי אביחי, או אוהבי משהו מהם.
אבל, קומם אותי הנבירה הזו במשפחתו.
או החלוקה הדיכוטומית הזו של שחור-לבן.
רשע (אביחי) קדושה (אימו) או לחילופין
רשעית (אימו) קדוש (אביחי)
מרגוליקו
Well-known member
אני חושבת שלכל הורה לא נוח
כשהילד שלו מקלל אותו או מתנהג אליו בזילזול. אני לא חושבת שלמשפחה דתית יש מונופול על להפגע יותר ממשפחה חילונית.
יותר מזה אני אגיד לך שהילד שלי בן 12 החליט שהוא רוצה להיות חילוני, ולא רוצה יותר לשמור שבת.
אנחנו היינו בהדרכת הורים ( בלי קשר לעניין של שבת) וגם הנושא הזה עלה.
אנחנו החלטנו לאפשר לו בשבת בחדר שלו לצפות בטלויזיה, במחשב, באקס בוקס וכו' אבל הבהרנו לו שהבית ממשיך לנהל אורח חיים דתי, וכל חילול השבת יעשה רק בחדר שלו.
את חושבת שלא כואב לנו ולא קשה לנו שהוא לא הולך בדרכנו? בוודאי שכן, אבל אנחנו אוהבים אותו ולא רוצים לאבד אותו, אז אנחנו סובלים אבל מאפשרים גם שיח אחר.
כשהילד שלו מקלל אותו או מתנהג אליו בזילזול. אני לא חושבת שלמשפחה דתית יש מונופול על להפגע יותר ממשפחה חילונית.
יותר מזה אני אגיד לך שהילד שלי בן 12 החליט שהוא רוצה להיות חילוני, ולא רוצה יותר לשמור שבת.
אנחנו היינו בהדרכת הורים ( בלי קשר לעניין של שבת) וגם הנושא הזה עלה.
אנחנו החלטנו לאפשר לו בשבת בחדר שלו לצפות בטלויזיה, במחשב, באקס בוקס וכו' אבל הבהרנו לו שהבית ממשיך לנהל אורח חיים דתי, וכל חילול השבת יעשה רק בחדר שלו.
את חושבת שלא כואב לנו ולא קשה לנו שהוא לא הולך בדרכנו? בוודאי שכן, אבל אנחנו אוהבים אותו ולא רוצים לאבד אותו, אז אנחנו סובלים אבל מאפשרים גם שיח אחר.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.